טענות לחריגה אתית של גוגל בשימוש בבינה מלאכותית לצרכים צבאיים בישראל

תלונה שהוגשה לרשות ניירות ערך האמריקאית חושפת חשד כי ענקית הטכנולוגיה סייעה לקבלן ביטחוני ישראלי לשפר זיהוי מטרות בשימוש במודל Gemini, בניגוד להצהרותיה הפומביות

טענות לחריגה אתית של גוגל בשימוש בבינה מלאכותית לצרכים צבאיים בישראל

אילוסטרציה | קרדיט תמונה: חיל האוויר

פרשת שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין גוגל למערכת הביטחון הישראלית עולה מדרגה בעקבות חשיפת מסמכים פנימיים המעידים על סיוע טכני ממוקד לשיפור יכולות ניתוח וידאו מכטב"מים. 

על פי התלונה שהוגשה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), עובד לשעבר בחברה טוען כי גוגל הפרה את עקרונות האתיקה שהיא עצמה קבעה, האוסרים על שימוש בבינה מלאכותית למטרות נשק או מעקב המפר נורמות בינלאומיות. המידע מתבסס על פניית תמיכה טכנית שהגיעה מכתובת דוא"ל רשמית של צה"ל בשנת 2024, ובה התבקשו מהנדסי גוגל לסייע בזיהוי אובייקטים כמו כלי רכב משוריינים, חיילים וכלי טיס בתוך צילומי אוויר.

כפי שפורסם בדיווח נרחב של ה-Washington Post, המסמכים חושפים כי אנשי צוות בענן של גוגל סיפקו הצעות לשיפור המודל וערכו בדיקות פנימיות כדי להפוך את טכנולוגיית ה-Gemini למדויקת יותר עבור הלקוח הישראלי. מגיש התלונה, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לנקמה, טען כי בעוד שהחברה מציגה כלפי חוץ תהליכי בקרה אתיים נוקשים, המציאות בשטח בכל הנוגע לפעילות בישראל ובגזה הייתה שונה בתכלית. לטענתו, מדובר בסטנדרט כפול שבו גוגל מטעה את המשקיעים והרגולטורים על ידי הצגת מדיניות מוסרית שאינה מיושמת בפועל בפרויקטים ביטחוניים רגישים.

מנגד, גוגל דוחה בתוקף את הטענות ומציינת כי לא נמצאה הפרה של עקרונות הבינה המלאכותית שלה. דובר החברה הבהיר כי המענה שניתן היה כללי בלבד, בדומה לשירות הניתן לכל לקוח המשתמש במוקדי התמיכה, וכי היקף השימוש של החשבון המדובר היה זניח מכדי לאפשר יישום משמעותי של יכולות התקיפה או המעקב המיוחסות לו. לטענת החברה, מדובר בחשבון שפעילותו הכספית מסתכמת במאות דולרים בודדים בחודש, נתון שלדבריהם הופך את הטענה לשימוש צבאי נרחב לבלתי אפשרית מבחינה טכנית ותפעולית.

הסערה הנוכחית מצטרפת למתח פנימי גובר בתוך ענקיות הטכנולוגיה מאז החל פרויקט "נימבוס", חוזה הענן המשותף של גוגל ואמזון עם ממשלת ישראל בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. בשנה האחרונה פוטרו עשרות עובדים בגוגל ובמיקרוסופט לאחר שנקטו בצעדי מחאה אקטיביים נגד הקשרים עם מערכת הביטחון. בעוד שהחברות טוענות כי שירותי הענן מיועדים למטרות אזרחיות וכלכליות, העדויות החדשות מעלות שאלות נוקבות לגבי הגבול המטושטש שבין תשתית טכנולוגית לבין כלי עזר מבצעיים בשדה הקרב המודרני, שבו הבינה המלאכותית הופכת לרכיב קריטי.