פרשנות | טראמפ מעדיף הסכם - על השמדת מתקני הגרעין של איראן

בימים האחרונים, נראה כי האיום הגרעיני האיראני הגיע לנקודת רתיחה, כשפניה של ישראל למכה צבאית ישירה היו ברורים מתמיד. אל מול התקדמותה הבלתי פוסקת של איראן בתוכניתה הגרעינית, ובמיוחד יכולתה המתפתחת להעשיר אורניום לרמות קרובות לנשק גרעיני, ישראל נקטה בצעד אקטיבי חסר תקדים.

צה"ל פתח במתקפה אווירית מוצלחת, שכוונה למערכי ההגנה האווירית של איראן, במטרה להפחית את הסיכונים לכוח האווירי האמריקאי, שעל פי הערכות, היה עתיד להשלים את משימת השמדת מתקני הגרעין האיראניים. אולם, ההתפתחויות הפתיעו רבים, כאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בחר לסטות ממסלול התגובה הצבאית המלאה, והביע עדיפות ברורה להשגת הסכם דיפלומטי, גם אם הסכם כזה ישאיר בידי איראן יכולות העשרה מסוימות.

הבעיה המרכזית העומדת בפני הקהילה הבינלאומית, ובעיקר בפני ישראל, היא הדילמה בין הרצון לפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין האיראנית לבין ההבנה כי פעולה צבאית נרחבת עלולה לגרור מלחמה אזורית הרסנית. בעוד ישראל מסוגלת לטפל באופן נקודתי בטילי איראן ובמתקני הגרעין העיליים, הרי שהמתקנים התת-קרקעיים, המבוצרים בעומק רב, מהווים אתגר טכנולוגי וצבאי עצום, שנראה כי רק לארה"ב יש את היכולת המלאה להתמודד עמו. 

העובדה שטראמפ מעדיף כעת הסכם, מותירה את ישראל במצב מורכב, שבו היא צריכה למצוא דרך להתמודד עם איום גרעיני מתפתח, תוך ניסיון לתמרן במרחב הדיפלומטי והצבאי העדין.

טענה מרכזית אחת היא שטראמפ, שביטל בעבר את הסכם הגרעין המקורי עם איראן, חזר כעת לעמדה פרגמטית יותר, המכירה בצורך למצוא פתרון שימנע הסלמה חריפה. הוא רואה בהתקפות הישראליות הזדמנות שנייה לאיראן לשוב לשולחן המשא ומתן ולהגיע להסכם, כפי שציין לאחרונה, תוך שהוא מבהיר כי המצב עלול להידרדר משמעותית אם לא יושג הסכם. 

נראה כי בראייתו של טראמפ, הסכם, גם אם אינו מושלם ומאפשר לאיראן להמשיך להחזיק ביכולות העשרה מוגבלות, עדיף על פני עימות צבאי ישיר רחב היקף, שעלול לערב את הכוחות האמריקאיים במזרח התיכון. הנטייה האמריקאית להימנע מעימות צבאי ישיר נשענת על היכולת לכפות על איראן הגבלות באמצעות סנקציות כבדות, במקביל לאיום צבאי מתמיד.

טענה נוספת נוגעת לתגובה האיראנית. למרות הפגיעה הקשה במתקניהם ובמערך ההגנה האווירית, ועל אף הנחיתות הצבאית הברורה מול ישראל וארה"ב, האיראנים אינם ממהרים לשולחן המשא ומתן.

ייתכן שהם מנסים להפגין עמידות וחוזק, או שהם מעריכים כי ישראל וארה"ב לא יגיעו לכדי מתקפה כוללת שתשמיד את כל יכולותיהם הגרעיניות. התנהלות זו מעידה על כך שאיראן, למרות שהוכתה, עדיין מחזיקה במידה של ביטחון עצמי, ומצפה אולי לתנאים טובים יותר בהסכם עתידי, או שפשוט אינה מוכנה לוותר על שאיפותיה הגרעיניות לחלוטין. חוסר התגובה המיידית ללחץ האמריקאי-ישראלי מאותת על סף כאב גבוה מצד טהראן, ודורש מהצדדים האחרים להפגין נחישות ועקביות.

לסיכום, המצב הנוכחי במזרח התיכון הוא תצרף מורכב של אינטרסים סותרים, איומים צבאיים וניסיונות דיפלומטיים. הנשיא טראמפ, על אף הרטוריקה התקיפה שלו, נראה כי הוא שוקל בזהירות את ההשלכות של פעולה צבאית רחבה, ומעדיף מסלול של משא ומתן, גם אם הוא כרוך בהשארת יכולות גרעיניות מסוימות בידי איראן.

ישראל, מצידה, נדרשת להתמודד עם איום קיומי כה קרוב, אך נטולת היכולת המלאה להגיע לפתרון סופי ללא סיוע אמריקאי משמעותי. העובדה שאיראן אינה ממהרת להגיב באורח מובהק ללחץ הצבאי, מדגישה את מורכבות האתגר, ומחייבת את כלל השחקנים באזור לחשיבה מחודשת על הדרך הטובה ביותר למנוע מרוץ חימוש גרעיני מסוכן במזרח התיכון.