איראן מחזקת את מערך ההגנה האווירית במפרץ הפרסי ומגבירה את המתיחות האזורית

הצבת מערכות הגנ"א מתקדמות על איים במחלוקת במצרי הורמוז מעוררת דאגה במערב מפני פגיעה בספנות ובפעילות הצי האמריקני

טהרן ממשיכה לבסס את מעמדה במפרץ הפרסי: משמרות המהפכה האיראניים הציבו לאחרונה מערכות הגנה אווירית מתקדמות מסוג "חורדד-15" על שלושה איים אסטרטגיים במפרץ הפרסי: טונב הגדול, טונב הקטן ואבו מוסא. 

איים אלו נמצאים במחלוקת טריטוריאלית בין איראן לאיחוד האמירויות, והם חולשים על נתיב השיט העמוס במיוחד של מצרי הורמוז, דרכם עוברים כ-85% מיצוא הנפט האיראני. על פי דיווח של World Defense News, המהלך האיראני נתפס כהסלמה משמעותית במתיחות האזורית וכאיום פוטנציאלי על הספנות המסחרית ועל פעילות הצי האמריקני באזור.

מערכת ההגנה האווירית "חורדד-15" היא פרי פיתוח של התעשייה האווירית האיראנית ומוגדרת כאחת המערכות המתקדמות ביותר מתוצרת מקומית. היא מסוגלת לגלות וליירט מגוון רחב של מטרות אוויריות, החל ממטוסי קרב חמקניים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), ועד טילי שיוט. טווח הגילוי של המערכת הוא 150 ק"מ, וטווח היירוט מגיע עד 200 ק"מ באמצעות טילי "סאייד-3", המסוגלים ליירט מטרות חמקניות בטווח של עד 45 ק"מ.

הצבת המכ"מים המתקדמים על שלושת האיים משלבת אותם במערך ההגנה האווירית האיראני הרחב, הכולל גם מערכות ותיקות יותר, כמו טילי ה-S-200 מתוצרת רוסיה. שילוב זה יוצר מערך הגנה רב-שכבתי, שעלול להגביל את חופש התנועה של כלי שיט וכלי טיס באזור, ובפרט לפגוע ביכולת התמרון ובביצוע המשימות של הצי האמריקני. 

בנוסף, המכ"מים החדשים עלולים לשבש את פעילות איסוף המודיעין של ארצות הברית באזור, ואף "לעוור" מערכות איסוף מודיעיני אמריקניות שאמונות על כיסוי מודיעיני של האזור. ההתפתחויות הללו מעלות שאלות לגבי עתיד היציבות האזורית והיכולת של הקהילה הבינלאומית להבטיח את חופש השיט במפרץ הפרסי.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית