אסטרטגיית הסייבר החדשה של ישראל: עידן חדש של ביטחון דיגיטלי

במציאות שבה המרחב הדיגיטלי הפך לזירת קרב לכל דבר, מדינת ישראל מציגה אסטרטגיית סייבר חדשה לשנת 2025. מסמך זה נולד מתוך הצורך להתמודד עם מתקפות סייבר הולכות וגוברות, במיוחד מצד איראן ושלוחותיה, אשר פועלות לפגוע בתשתיות קריטיות, לשבש את חיי היומיום ולהשפיע על דעת הקהל. 

ההבנה כי ביטחון לאומי אינו מוגבל עוד לשדה הקרב הפיזי אלא מחייב הגנה מקיפה גם במרחב הקיברנטי, הובילה לגיבוש אסטרטגיה לאומית שמטרתה לחזק את ההגנה הדיגיטלית של המשק הישראלי. אסטרטגיה זו מתבססת על ארבעה עקרונות מרכזיים. 

ראשית, יש לפעול בהגנה משותפת, שמשמעותה שילוב כוחות בין הממשלה, גופי הביטחון, המגזר הפרטי וגורמים בינלאומיים. שנית, יש למנף את היתרון הטכנולוגי של ישראל, תוך שימוש בכלים מתקדמים כמו בינה מלאכותית וניתוח נתונים בזמן אמת. 

עיקרון שלישי מדגיש גישה אקטיבית להגנה, כלומר גילוי מוקדם של איומים, ניטור רציף ושיבוש תקיפות טרם התרחשותן. לבסוף, יש לשים דגש על חוסן והתמודדות עם משברים, מתוך הבנה שתקיפות סייבר ימשיכו להתרחש, ולכן יש לפתח יכולת התאוששות מהירה ומניעת נזקים נרחבים. 

האסטרטגיה מחולקת לשלושה נדבכים עיקריים. הראשון, הגנה במרחב הלאומי, מתמקד בהגנה על האזרחים, העסקים והתשתיות הקריטיות. בין היעדים המרכזיים נמצאת העלאת המודעות הציבורית לסכנות הסייבר, הנגשת כלים ושירותי הגנה, חיזוק האבטחה בעסקים קטנים והקמת מערכת לאומית לדיווח על מתקפות. בנוסף, האסטרטגיה שואפת לקדם הזדהות דיגיטלית בטוחה, שתאפשר אימות זהויות מהימן ותמנע גניבות זהות וזיופים. 

הנדבך השני, התארגנות מדינתית, מתמקד בהיערכות של הממשלה וגופי הביטחון מול איומי הסייבר. כחלק מכך, יוקם מרכז שליטה ובקרה לאומי (NSOC) שירכז מידע מכלל הסקטורים ויאפשר תגובה מהירה לכל איום. 

בנוסף, האסטרטגיה כוללת יישום של “כיפת סייבר”, מערכת מתקדמת שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לזהות תקיפות בזמן אמת ולסכל אותן לפני שהן גורמות לנזק. 

מאבק נוסף יתנהל בזירה הפלילית, באמצעות הקמת יחידות מתמחות להתמודדות עם פשיעת סייבר, מתקפות כופרה וזיופי מידע. 

הנדבך השלישי והאחרון מתמקד בשותפויות אסטרטגיות ופיתוח יכולות עתידיות. ישראל תעמיק את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות נוספות ועם תאגידים טכנולוגיים מובילים כדי להבטיח תקני אבטחה גלובליים. בנוסף, יוקצו משאבים לפיתוח כוח אדם מיומן, חיזוק ההשקעות בטכנולוגיות מתקדמות וקביעת מדיניות ברורה לשימוש בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ובלוקצ’יין. 

נדבך זה שם דגש גם על המאבק בהשפעה זרה על התודעה הציבורית, במיוחד לנוכח השימוש הגובר בטכנולוגיות זיוף כמו Deepfake להפצת מידע כוזב ולהשפעה על דעת הקהל. 

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר מתמיד להגן על מרחב הסייבר שלה מפני מתקפות סייבר מתוחכמות ומתעצמות. האסטרטגיה החדשה מציבה חזון ברור לפיתוח מערכת הגנה דינמית, פרואקטיבית ועתירת טכנולוגיה. 

יישום נכון של האסטרטגיה יבטיח את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות והביטחון הדיגיטלי, תוך חיזוק הכלכלה, החברה ומערכת הביטחון שלה במאה ה-21.