ארה”ב מחפשת את הדרך לחדש את השימוש במטוסי ים למטרות צבאיות
בעוד סין מובילה בתחום מטוסי הים עם הדגם הגדול בעולם, ארה”ב בוחנת פתרונות מתקדמים למענה לוגיסטי וניידות בלחימה ימית
DARPA’s Aurora Flight Sciences’ concept for the “Liberty Lifter” wing-in-ground effect seaplane program. Graphic: DARPA
על פי דיווח של Naval News, ארצות הברית ממשיכה במאמציה לפתח מטוסי ים צבאיים, למרות עצירה זמנית בפרויקטים מסוימים לטובת השקעה בעדיפויות מודרניזציה אחרות.
בעוד שסין כבר מפעילה את מטוס הים הגדול בעולם, ובמדינות נוספות ישנם דגמים מתקדמים כמו ה-ShinMaywa US-2 היפני וה-Canadair CL-415 הקנדי, אלו מוגבלים ביכולותיהם לנשיאת מטען או כלי רכב אמפיביים שהצבא האמריקני דורש.
לפי קולונל טימותי ברונדר, ראש תחום התעופה המאוישת ב-USSOCOM, הפרויקט להוספת יכולת אמפיבית למטוסי MC-130J הוקפא, אך עשוי להתחדש במידה ויוגדרו דרישות חדשות. במקביל, גורמים כמו מרכז המחקר DARPA ממשיכים לפתח טכנולוגיות חדשניות כגון ה-“Liberty Lifter”, מטוס ניסיוני בעל יכולת נשיאה גבוהה, שמתוכנן לפעול ללא תלות בתשתיות מסלול או נמל.
בראיון ל-Naval News, ברנט סדלר, חוקר בכיר ב-Heritage Foundation, ציין כי מטוסי ים כמו ה-ShinMaywa US-2 יכולים לשמש כפתרון ביניים, אך מגבלותיהם בנוגע לטווח, כושר נשיאה ועלות תפעול מהוות אתגר משמעותי.
בינתיים, חיל הנחתים האמריקני בוחן את דגם ה-Seaglider של חברת REGENT, כלי אמפיבי המשלב אפקט קרקע-כנף להובלה לוגיסטית מהירה באזורים חופיים. פרויקט זה, שעלותו כ-4.75 מיליון דולר, מתמקד בבדיקת היכולות המבצעיות של הכלי ובהתאמתו לצרכים צבאיים.
עם זאת, הדיווחים מנבאים שעדיין ישנה דרך ארוכה עד ליישום מלא של מטוסי ים בצבא האמריקני. פרויקט ה-“Liberty Lifter” למשל, מתוכנן לבצע את טיסות ההדגמה הראשונות רק ב-2029.
ההצלחה או הכישלון של פרויקטים אלו ישפיעו על עתיד השימוש במטוסי ים בצבא ארצות הברית, במיוחד בזירות מורכבות כמו האוקיינוס השקט, שם תשתיות מסלול ונמלים מוגבלות ביותר.
