פרשנות | האם המחשוב הקוואנטי יהפוך את העולם לזירת קרב בסייבר?

עד לא מזמן, המחשוב הקוואנטי היה נחלתם של מעבדות מחקר ואוניברסיטאות, תיאוריה מרתקת שהציצה אל העתיד. אך כעת, עם השקעות אדירות מצד תעשיית הטק האמריקאית, הטכנולוגיה הזו פורצת אל השוק, מבטיחה יכולות עיבוד עצומות ושינוי מהותי באופן בו אנו תופסים את עולם המחשוב. חברות ענק כמו IBM, גוגל, אמזון ומיקרוסופט מובילות את המרוץ, אך לצד ההתלהבות, מתגלה גם צד אפל: החשש מפני השימוש לרעה ביכולות אלו.

המרוץ לפיתוח המחשוב הקוואנטי מזכיר את המרוץ לפצצת האטום – מצד אחד שאיפה לקידמה טכנולוגית, ומצד שני, חשש כבד מהשימוש בה כנשק. תאגידי הטכנולוגיה, שהשקיעו מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, מבינים כעת כי היכולות הקוואנטיות יכולות לשמש גם ככלי נשק עוצמתי נגדם. לכן, הם יוצאים למרוץ מקביל – מרוץ למיגון מרכזי המחשוב שלהם, הפעם מפני "האויב הקוואנטי".

מרכזי המחשוב, ה"בטן רכה" של ספקיות הענן, הפכו למטרות אטרקטיביות במיוחד. אלה הם המקומות בהם מאוחסנים כמויות עצומות של מידע רגיש, של בנקים, בתי חולים, גורמי ביטחון ועוד. הם מפוזרים ברחבי העולם ומוגנים פיזית, אך האיום הגדול יותר טמון בעולם הסייבר. חדירה של תוקפים למרכזי המחשוב וגישה לתעבורת הנתונים היא סכנה ממשית, שעלולה לגרום נזקים עצומים.

ספקיות הענן, המובילות את פיתוח המחשוב הקוואנטי, מוצאות את עצמן במלכוד. הן להוטות לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אך מודעות לסכנה שהיא מביאה עמה. זהו מעין "בית זכוכית" – הן מפתחות טכנולוגיה פורצת דרך, אך חוששות שהיא תופנה נגדן. לכן, פעילותן בתחום ההגנה מפני איומי סייבר קוונטיים מוסתרת מהעין הציבורית. הן מעדיפות להצניע את מאמציהן, הן כדי להקשות על התוקפים והן כדי להימנע מפגיעה תדמיתית.

אך מתחת לפני השטח, ספקיות הענן פועלות במרץ. הן נוקטות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על המידע של לקוחותיהן ועל תנועת הנתונים במרכזי המחשוב. לשם כך, הן נשענות על שתי טכנולוגיות מרכזיות: Post-Quantum Cryptography, שנועדה להקשיח את הצפנים המתמטיים, ו-Quantum Key Distribution, שמשתמשת באלמנטים אופטיים כדי לייצר ולהחליף מפתחות הצפנה, ובכך למנוע גישה למידע על ידי גורמים עוינים.

בתוך המרוץ הזה, לישראל יש נציגות משמעותית. חברת HEQA Security מפתחת טכנולוגיית QKD, והיא אחת מהחברות הבודדות בעולם שעוסקות בתחום זה. לאחרונה הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם חברת בזק, בעלת תשתית הסיבים האופטיים הגדולה בישראל. שיתוף פעולה זה מעיד על הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו ועל ההבנה כי הגנה מפני איומים קוונטיים היא הכרחית בעולם המודרני.

המחשוב הקוואנטי מביא עמו פוטנציאל עצום לקידמה, אך גם איום ממשי. המרוץ לפיתוח הטכנולוגיה והמרוץ להגנה מפניה מתרחשים במקביל, ומי שינצח בהם יכריע את עתיד הסייבר העולמי. האם נצליח לרתום את הכוח של המחשוב הקוואנטי לטובת האנושות, או שמא ניפול קורבן להשלכותיו ההרסניות? השנים הקרובות יספקו את התשובה.