פרשנות | מאחורי הקלעים: האם איראן תיפול למלכודת או תבחר באיפוק אסטרטגי?
האם ניסיונות ישראל לגרור את ארה"ב לעימות עם איראן יובילו להסלמה צבאית או לעסקה כלכלית עם איראן?
בימים אלה מתרחש מאחורי הקלעים של המזרח התיכון משחק שחמט מורכב, כאשר ישראל מנסה להזיז את הכלים בזהירות כדי להשיג יתרון אסטרטגי מול איראן. החיסול המיוחס לישראל של בכיר חמאס בטהרן אינו רק פעולה טקטית, אלא חלק ממהלך רחב יותר שמטרתו להשפיע על המדיניות האמריקאית באזור.
ירושלים, הניצבת בפני אתגרים מרובים – מלחמה בעזה, מתיחות בגבול הצפוני ואיום הגרעין האיראני – מחפשת דרך לשנות את כללי המשחק. ההימור הישראלי הוא שתגובה איראנית לחיסול תספק את העילה הנחוצה לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, ובכך תיצור דינמיקה שתחייב את ארצות הברית להתערב צבאית.
אך האם זהו מהלך מחושב או הימור מסוכן? נתניהו, הרואה באיראן גרעינית איום קיומי, מנסה כבר שנים לקדם פעולה צבאית נגדה. עכשיו, עם הבחירות האמריקאיות באופק, הוא עשוי לראות חלון הזדמנויות שעלול להיסגר במהרה.
מנגד, האיראנים אינם שחקנים תמימים במשחק הזה. הם מודעים לניסיונות לגרור אותם לתגובה שתצדיק מתקפה רחבה יותר. השאלה המרכזית היא: האם איראן תיפול למלכודת או תבחר באיפוק אסטרטגי?
כאן עולות שאלות קריטיות לגבי תכנית הגרעין של איראן: האם איראן מוכנה להקריב חלק ממתקני הגרעין שלה תמורת תגובה נגד ישראל? אם כן, האם זה מעיד שכבר יש בידיה מספיק ראשי נפץ גרעיניים? או שמא היא עדיין זקוקה למתקנים אלו להמשך פיתוח תכניתה הגרעינית? ייתכן גם שבטהרן מאמינים שישראל וארה"ב אינן מסוגלות לפגוע ביעילות במתקניהם התת-קרקעיים.
קיימת גם אפשרות נוספת שעלולה לסבך את החישובים הישראליים: חלופת הכסף. ארצות הברית עשויה להציע לאיראן הקלות כלכליות משמעותיות בתמורה לאיפוק אסטרטגי. תרחיש כזה עלול לכלול שחרור כספים קפואים במדינות שונות או הקלה בסנקציות. עבור ישראל, המשמעות של מהלך כזה היא מסוכנת: המשטר בטהרן יקבל "צינור חמצן" כלכלי שיקל את לחץ הסנקציות, ויאפשר לו להמשיך בתוכנית הגרעין, בבניין כוח צבאי, או בתמיכה במיליציות ברחבי המזרח התיכון.
המשחק הזה טומן בחובו סיכונים עצומים לכל הצדדים. עבור ישראל, תקיפה כושלת עלולה להאיץ את תוכנית הגרעין האיראנית, או להוביל להסכם כלכלי בין איראן לארה"ב שיחליש את מנופי הלחץ הקיימים.
עבור איראן, תגובה לא מחושבת עלולה להביא למכה קשה למתקניה ולמעמדה האזורי, אך איפוק עשוי להניב רווח כלכלי משמעותי. וארצות הברית? היא ניצבת בפני דילמה: להיגרר למלחמה שלא בחרה בה, או לנקוט בגישה פרגמטית שעלולה להיתפס כויתור לאיראן.
בעוד המתח באזור מתגבר, נשאלת השאלה: האם המהלכים הנועזים של ישראל יובילו ליתרון אסטרטגי, או שמא ליצירת מציאות מורכבת יותר שבה איראן יוצאת מחוזקת כלכלית? התשובה לשאלה זו עשויה לעצב מחדש את יחסי הכוחות במזרח התיכון לשנים רבות.
האם ניסיונות ישראל לגרור את ארה"ב לעימות עם איראן יובילו להסלמה צבאית או לעסקה כלכלית עם איראן?
בימים אלה מתרחש מאחורי הקלעים של המזרח התיכון משחק שחמט מורכב, כאשר ישראל מנסה להזיז את הכלים בזהירות כדי להשיג יתרון אסטרטגי מול איראן. החיסול המיוחס לישראל של בכיר חמאס בטהרן אינו רק פעולה טקטית, אלא חלק ממהלך רחב יותר שמטרתו להשפיע על המדיניות האמריקאית באזור.
ירושלים, הניצבת בפני אתגרים מרובים – מלחמה בעזה, מתיחות בגבול הצפוני ואיום הגרעין האיראני – מחפשת דרך לשנות את כללי המשחק. ההימור הישראלי הוא שתגובה איראנית לחיסול תספק את העילה הנחוצה לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, ובכך תיצור דינמיקה שתחייב את ארצות הברית להתערב צבאית.
אך האם זהו מהלך מחושב או הימור מסוכן? נתניהו, הרואה באיראן גרעינית איום קיומי, מנסה כבר שנים לקדם פעולה צבאית נגדה. עכשיו, עם הבחירות האמריקאיות באופק, הוא עשוי לראות חלון הזדמנויות שעלול להיסגר במהרה.
מנגד, האיראנים אינם שחקנים תמימים במשחק הזה. הם מודעים לניסיונות לגרור אותם לתגובה שתצדיק מתקפה רחבה יותר. השאלה המרכזית היא: האם איראן תיפול למלכודת או תבחר באיפוק אסטרטגי?
כאן עולות שאלות קריטיות לגבי תכנית הגרעין של איראן: האם איראן מוכנה להקריב חלק ממתקני הגרעין שלה תמורת תגובה נגד ישראל? אם כן, האם זה מעיד שכבר יש בידיה מספיק ראשי נפץ גרעיניים? או שמא היא עדיין זקוקה למתקנים אלו להמשך פיתוח תכניתה הגרעינית? ייתכן גם שבטהרן מאמינים שישראל וארה"ב אינן מסוגלות לפגוע ביעילות במתקניהם התת-קרקעיים.
קיימת גם אפשרות נוספת שעלולה לסבך את החישובים הישראליים: חלופת הכסף. ארצות הברית עשויה להציע לאיראן הקלות כלכליות משמעותיות בתמורה לאיפוק אסטרטגי. תרחיש כזה עלול לכלול שחרור כספים קפואים במדינות שונות או הקלה בסנקציות. עבור ישראל, המשמעות של מהלך כזה היא מסוכנת: המשטר בטהרן יקבל "צינור חמצן" כלכלי שיקל את לחץ הסנקציות, ויאפשר לו להמשיך בתוכנית הגרעין, בבניין כוח צבאי, או בתמיכה במיליציות ברחבי המזרח התיכון.
המשחק הזה טומן בחובו סיכונים עצומים לכל הצדדים. עבור ישראל, תקיפה כושלת עלולה להאיץ את תוכנית הגרעין האיראנית, או להוביל להסכם כלכלי בין איראן לארה"ב שיחליש את מנופי הלחץ הקיימים.
עבור איראן, תגובה לא מחושבת עלולה להביא למכה קשה למתקניה ולמעמדה האזורי, אך איפוק עשוי להניב רווח כלכלי משמעותי. וארצות הברית? היא ניצבת בפני דילמה: להיגרר למלחמה שלא בחרה בה, או לנקוט בגישה פרגמטית שעלולה להיתפס כויתור לאיראן.
בעוד המתח באזור מתגבר, נשאלת השאלה: האם המהלכים הנועזים של ישראל יובילו ליתרון אסטרטגי, או שמא ליצירת מציאות מורכבת יותר שבה איראן יוצאת מחוזקת כלכלית? התשובה לשאלה זו עשויה לעצב מחדש את יחסי הכוחות במזרח התיכון לשנים רבות.