מורה נבוכים: חיסוני קורונה ברשות הפלסטינית 

הרשות הפלסטינית נסמכת על פרויקט של האו"ם (רכש מרוכז של חיסונים), קצת חיסונים מישראל לצוותי רפואה ואולי גם חיסונים מרוסיה. סקירה עדכנית 

By Gobierno de Chile, CC BY 3.0 cl, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=69486353

לאחרונה, אישר משרד הבריאות הישראלי העברה של כ-100 מנות חיסון (שתי מנות כל חיסון) לעובדי רפואה ברשות הפלסטינית בני 60 ומעלה. בנוסף, על פי פרסומים גלויים, הרשות הפלסטינית הזמינה כשני מליוני חיסוני "ספוטניק" מרוסיה שטרם הגיעו.

האם זו אחריות ישראל לספק חיסונים לרשות. ובכן, תלוי את מי שואלים. במרכז "גישה" טוענים כי: "משרד הבריאות טרם פרסם מדיניות הקצאת חיסונים מגובשת הכוללת הקצבת כמות חיסונים לפלסטינים בשטחים וגם לא קבע לוח זמנים להעברת החיסונים. 

"כל זאת למרות שסעיף 56 באמנת ז’נבה הרביעית קובע מפורשות שחובתו של הכובש “להנהיג ולהפעיל את אמצעי-המגן ואמצעי-המנע הדרושים כנגד התפשטותן של מחלות מידבקות ומגפות”. חובה זו כוללת מתן סיוע לרכישתם ולהפצתם של חיסונים לאוכלוסייה הפלסטינית הנתונה לשליטתה של ישראל." 

עוד טוענים במרכז כי: "הפרסומים בכלי התקשורת שהחיסון שפותח ברוסיה עתיד להגיע לרשות הפלסטינית מעוררים בנו חששות כבדים. הרשות הפלסטינית לא פירטה אילו חיסונים בכוונתה לרכוש ולספק, אך הבהירה שאין ביכולתה לממן את רכישת החיסונים הנחוצים. 

"ישראל איננה יכולה להעביר לרשות הפלסטינית חיסון שלא אושר למתן לאזרחי ישראל. צעד שכזה מהווה הפרה של פרוטוקול פריז המסדיר את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית ועומד בסתירה למדיניותו ארוכת השנים של משרד הבריאות לפיה מתן אישור להפצתן של תרופות בשטחים מותנה בעמידתן בהליכי רישום תרופה בישראל." 

הרשות הפלסטינית גם רשומה לפרויקט  COVAX של UNICEF. פרויקט שאמור לספק חיסונים לכ20 אחוזים מהאוכלוסיה הפלסטינית. "אנו מובילים את הרכש והאספקה עבור 92 מדינות בעלות הכנסה בינונית נמוכה ונמוכה יותר, תוך תמיכה ברכש עבור יותר מ -97 מדינות בעלות הכנסה בינונית עליונה והכנסה גבוהה. יחד, אלה מייצגים יותר מארבע חמישיות מאוכלוסיית העולם", נכתב בדף הפרויקט

הפרויקט של האו"ם טוען שהוא מסוגל לספק שני מיליארדי מנות חיסון עד לסוף 2021. מבצע החיסונים ברשות מתנהל על ידי UNICEF, אונר"א וארגון הבריאות העולמי. הפרויקט סגר בינתיים רכש חיסונים מהחברות פייזר ו-AstraZeneca. בעתיד ירכשו חיסונים מחברות נוספות. טרם ברור כמה הוקצו מתוכם לרשות. 

עוד היבט הוא אסירים ביטחוניים. לפי פרסום של שב"ס, חוסנו בארץ כ-73 אחוזים מכלל האסירים בישראל, כולל ביטחוניים. כלומר, האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל גם חוסנו. בנוסף, רופאים ישראלים הכשירו לפני מספר חודשים צוותי רפואה פלסטינים בטיפול בחולי קורונה.  

האם לישראל צריך להיות אכפת מכמות החיסונים ברשות הפלסטינית? ובכן, כן. מדוע? מכיוון שפועלים בתחומי הבניין והחקלאות ממשיכים להכנס לישראל בשוטף. נכון, אלו נדרשים לשהות בישראל לכל ימי הסגר. ומה קורה בין הסגרים? הפועלים הללו נכנסים במחסומים ונבדקים אקראית על ידי המנהל האזרחי. ובכן, מספיק אחד חולה להדביק עשרות או מאות ישראלים. 

זאת ועוד, לצד הפועלים שעובדים במתווה מסודר, ישנם שב"חים. והרבה מהם. מקומות כמו מעבר מיתר וגדר ההפרדה אינם הרמטיים. בלשון המעטה. ועוברים שם פלסטינים ללא שום פיקוח. נשים בצד את הסיכון הביטחוני. בהיבט של הפצת מחלה, אלו פלסטינים שאינם מחוסנים, אינם נבדקים ובאים במגע עם ישראלים. 

לסיכום, ישראל עסוקה בחיסון האוכלוסיה שלה, ובצדק. עם זאת, הצמידות לרשות הפלסטינית, מכתיבה איום רפואי באם האוכלוסיה הפלסטינית לא תתחסן. זאת, לאור העובדה שבישראל לא כולם יתחסנו. כלומר, אם המגיפה "תדלג" בין שטח ישראל לשטחי הרשות, העומס על בתי החולים בישראל צפוי להמשיך במידה מסוימת. עוד נתון חשוב הוא כי כל העברה של חיסונים מישראל לרשות מותנית באישור משרד הבריאות הישראלי. 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית