דו"ח של Deloitte: התעשייה הביטחונית בישראל צפויה להגדיל הוצאות
הדו"ח קובע כי הוצאות הביטחון של ישראל צפויות לגדול בקצב ממוצע של 8.6% לשנה
ישראל דיפנס
| 25/01/2021
אלי תדהר. קרדיט צלם: אלמוג סוגבקר
על פי דו"ח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ההוצאות הביטחונית בישראל צפויות לגדול בשנים הקרובות במהירות, מ-21.9 מיליארד דולר ב-2020 ל-30.5 מיליארד דולר ב-2024. דו"ח תחזיות חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בתחום התעשייה הביטחונית צופה כי המגזר הביטחוני בישראל יישאר יציב ואף יגדיל את הוצאותיו: ההוצאות הביטחוניות צפויות לגדול במהירות משיעור של 21.9 מיליארד דולר ב-2020 ל- 30.5 מיליארד דולר ב-2024, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 8.6%.
חלק מהצמיחה מיוחס לסיוע צבאי בסכום כולל של 19 מיליארד דולר שישראל צפויה לקבל מארה"ב בין השנים 2019-2023. עוד עולה מהדוח כי ישראל צפויה להוציא כ- 68.5 מיליארד דולר על רכישת ציוד צבאי, מתוכם כ-8-9 מיליארד דולר בעשור הקרוב בהגנת טילים.
הדו"ח, אשר ניתח את הענף גם ברמה הגלובלית, צופה צמיחה מסוימת בהיקף של 2.8% המונעת מהעובדה של איומי ביטחון ומתחים גיאופוליטיים גוברים, על אף מגפת הקורונה. כמו כן, בשוק האמריקאי קיימת אפשרות של ירידה בתקציבי הביטחון בעקבות חילופי הממשל והצורך בהתאמות כתוצאה מהחוב הגדול שארה"ב נמצאת בו לאחר כספי התמיכה שהוזרמו לשוק.
עוד עולה מהדו"ח כי תעשיית ה-Aerospace (בניית כלי טיס אזרחיים) משולבת כפעילות ליבה אצל שחקני ביטחון רבים, ודוגמה לכך ניתן לראות בחברת Boeing או ברמה המקומית בתעשייה האווירית בישראל (פעילות חט' כלי טיס אזרחיים).
כמו כן, בדו"ח ממליצים לענף התעשייה האווירית והביטחונית להתמקד בהפיכת רשתות האספקה לאג'יליות ובעלות חוסן. לדוגמה: סייבר, אוטומציה של תהליכים, הטמעת מערכות חכמות ודאטה אנליטיקס, וצופים כי רבים מהארגונים ינקטו בשיתופי פעולה בין גופים שונים, שכן זו תגביר את העמדה התחרותית שלהם.
אחת מהתחזיות המרכזיות בדו"ח היא כי טכנולוגיות חדשות צפויות להגיח ולשנות את ענפי הביטחון והתעופה, ולייצר צמיחה לטווח הארוך. לדברי אלי תדהר, ראש מגזר תעשייה ומוצרי צריכה ב-Deloitte: "הבחירה של ביידן צפויה להתבטא בגל הצטיידות של הצבא האמריקאי בטכנולוגיות מתקדמות כגון: בינה מלאכותית, רובוטיקה, פלטפורמות זעירות, סייבר ועוד.
"כיוון שארה"ב מהווה סמן ימני לצבאות אחרים, הצטיידות ביכולות אלו תניע גל ביקושים גם במדינות נוספות. לישראל יכולות מצטיינות בתחומים אלו והעת הקרובה מהווה חלון הזדמנות מעניין לתעשיית הביטחון המקומית".
הדו"ח התייחס גם למיזוגים ורכישות בתחום הביטחוני, שצפויים לחוות התאוששות, שכן החברות מתמקדות בצמיחה לטווח הארוך, בייחוד אלו החזקות מבחינת כלכלית. הערכות השווי ירדו בשנת 2020 וה- EV/EBITDA העולמי הוא 12.4x, רק 5.3% מתחת לממוצע החמש שנתי. לעומתן, החברות האמריקניות נסחרות בשווי נמוך יותר כאשר ה- EV/EBITDA העולמי שלהן עומד על 11.6x, 12.1% מתחת לממוצע החמש שנתי.
תדהר מוסיף כי "אנו צופים התעוררות גם בשוק הביטחוני הישראלי בגזרת הרכישות, אשר מרחיבות את טווח היכולות של השחקנים בענף. להערכתנו ההנפקה הצפויה של התעשייה האווירית תביא אותה להיות יותר מוכוונת רכישות גלובליות כאשר אלביט, כפי שראינו בשנה האחרונה, כבר פועלת בזירה זו".
הדו"ח קובע כי הוצאות הביטחון של ישראל צפויות לגדול בקצב ממוצע של 8.6% לשנה
אלי תדהר. קרדיט צלם: אלמוג סוגבקר
על פי דו"ח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ההוצאות הביטחונית בישראל צפויות לגדול בשנים הקרובות במהירות, מ-21.9 מיליארד דולר ב-2020 ל-30.5 מיליארד דולר ב-2024. דו"ח תחזיות חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בתחום התעשייה הביטחונית צופה כי המגזר הביטחוני בישראל יישאר יציב ואף יגדיל את הוצאותיו: ההוצאות הביטחוניות צפויות לגדול במהירות משיעור של 21.9 מיליארד דולר ב-2020 ל- 30.5 מיליארד דולר ב-2024, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 8.6%.
חלק מהצמיחה מיוחס לסיוע צבאי בסכום כולל של 19 מיליארד דולר שישראל צפויה לקבל מארה"ב בין השנים 2019-2023. עוד עולה מהדוח כי ישראל צפויה להוציא כ- 68.5 מיליארד דולר על רכישת ציוד צבאי, מתוכם כ-8-9 מיליארד דולר בעשור הקרוב בהגנת טילים.
הדו"ח, אשר ניתח את הענף גם ברמה הגלובלית, צופה צמיחה מסוימת בהיקף של 2.8% המונעת מהעובדה של איומי ביטחון ומתחים גיאופוליטיים גוברים, על אף מגפת הקורונה. כמו כן, בשוק האמריקאי קיימת אפשרות של ירידה בתקציבי הביטחון בעקבות חילופי הממשל והצורך בהתאמות כתוצאה מהחוב הגדול שארה"ב נמצאת בו לאחר כספי התמיכה שהוזרמו לשוק.
עוד עולה מהדו"ח כי תעשיית ה-Aerospace (בניית כלי טיס אזרחיים) משולבת כפעילות ליבה אצל שחקני ביטחון רבים, ודוגמה לכך ניתן לראות בחברת Boeing או ברמה המקומית בתעשייה האווירית בישראל (פעילות חט' כלי טיס אזרחיים).
כמו כן, בדו"ח ממליצים לענף התעשייה האווירית והביטחונית להתמקד בהפיכת רשתות האספקה לאג'יליות ובעלות חוסן. לדוגמה: סייבר, אוטומציה של תהליכים, הטמעת מערכות חכמות ודאטה אנליטיקס, וצופים כי רבים מהארגונים ינקטו בשיתופי פעולה בין גופים שונים, שכן זו תגביר את העמדה התחרותית שלהם.
אחת מהתחזיות המרכזיות בדו"ח היא כי טכנולוגיות חדשות צפויות להגיח ולשנות את ענפי הביטחון והתעופה, ולייצר צמיחה לטווח הארוך. לדברי אלי תדהר, ראש מגזר תעשייה ומוצרי צריכה ב-Deloitte: "הבחירה של ביידן צפויה להתבטא בגל הצטיידות של הצבא האמריקאי בטכנולוגיות מתקדמות כגון: בינה מלאכותית, רובוטיקה, פלטפורמות זעירות, סייבר ועוד.
"כיוון שארה"ב מהווה סמן ימני לצבאות אחרים, הצטיידות ביכולות אלו תניע גל ביקושים גם במדינות נוספות. לישראל יכולות מצטיינות בתחומים אלו והעת הקרובה מהווה חלון הזדמנות מעניין לתעשיית הביטחון המקומית".
הדו"ח התייחס גם למיזוגים ורכישות בתחום הביטחוני, שצפויים לחוות התאוששות, שכן החברות מתמקדות בצמיחה לטווח הארוך, בייחוד אלו החזקות מבחינת כלכלית. הערכות השווי ירדו בשנת 2020 וה- EV/EBITDA העולמי הוא 12.4x, רק 5.3% מתחת לממוצע החמש שנתי. לעומתן, החברות האמריקניות נסחרות בשווי נמוך יותר כאשר ה- EV/EBITDA העולמי שלהן עומד על 11.6x, 12.1% מתחת לממוצע החמש שנתי.
תדהר מוסיף כי "אנו צופים התעוררות גם בשוק הביטחוני הישראלי בגזרת הרכישות, אשר מרחיבות את טווח היכולות של השחקנים בענף. להערכתנו ההנפקה הצפויה של התעשייה האווירית תביא אותה להיות יותר מוכוונת רכישות גלובליות כאשר אלביט, כפי שראינו בשנה האחרונה, כבר פועלת בזירה זו".
