חיסוני האסירים: שאלת העצמאות של תפקיד הרב-גונדר
הדרג המקצועי הבכיר של שב"ס שומר על שתיקה מול החלטת שר הבט"פ לא לחסן אסירים, למרות הסיכון לחיי האסירים. בסופו של יום, החשש מבג"צ הוביל למעשה הנכון מקצועית. מדובר בכשל מערכות. דעה
עמי רוחקס דומבה
| 18/01/2021
כלא שקמה, בו נערך פיילוט חיסון אסירים. צילום: שב"ס
בשבועות האחרונים מתנהל שיח ציבורי ער סביב חיסוני האסירים בבתי הכלא בישראל. רק לסבר את האוזן, בישראל יש מקום לכ-14,000 אסירים (פלילי וביטחוני). זו תפוסת כלל בתי הכלא במדינה. אם כל אסיר נדרש לשתי מנות חיסונים, מדובר ב28,000 חיסונים סה"כ (21 יום בין פעימה לפעימה במקרה של פייזר).
כלומר, ניתן לחסן את כלל אוכלוסיית האסירים של ישראל בשני ימי עבודה. כולם נמצאים במתחמים סגורים, מוגדרים, ומנוהלים. כמות החיסונים הנדרשים לחסן את כלל האסירים זניחה ביחס לחיסונים שרכשה מדינת ישראל בשלושת השבועות האחרונים מחברת פייזר ומודרנה.
אבל אל תתנו לנתונים ועובדות לבלבל אתכם. השר לביטחון פנים, החליט, כנראה כחלק מקמפיין בחירות, שהוא לא מחסן את האסירים. זאת, בתמיכה של שר הבריאות, יולי אדלשטיין ופרופ' איתמר גרוטו. כך לפחות לפי הצהרות השר לתקשורת בנושא.
איפה הדרג המקצועי?
ההחלטה של השר נפלה בסמוך למועד מינויה של גונדר קטי פרי למ"מ רב-גונדר. פרי, שמרה על שתיקה בכל הקשור להחלטת השר בהקשר חיסוני האסירים. לצידה, עומד אליבי שהיא רוצה מינוי קבוע. גם פרי ראתה מה קרה לניצב בדימוס מוטי כהן במשטרה, שחיכה שנתיים לתפקיד המפכ"ל הקבוע, ובסופו של יום לא נבחר.
השר, ואלו שתמכו בהחלטתו, התקפלו לאחר מספר ימים לאור האיומים בבג"צ בנושא. היועמ"ש לממשלה, נשיא המדינה ושר הביטחון יצאו נגד השר לביטחון פנים בנושא. טרם ברור מה רצה השר להשיג בהחלטתו. כל גורמי המקצוע בארץ ובעולם בתחום הכליאה יודעים , וחלקם אף כתבו על כך, שבתי כלא הם חממות קורונה. כלומר, היגיון מבצעי באי חיסון אסירים אין. כאמור, גם כמות החיסונים הנדרשת לכלל אוכלוסיית האסירים זניחה ביחס לכמות שנרכשה.
אם זו אינה החלטה על בסיס מקצועי, אזי, נראה כי זוהי החלטה פוליטית. פלוני יכול לטעון שהשר ניסה להשיג "נקודות" בשיח הציבורי טרם הבחירות בכך שמנע מאסירים, בעיקר ביטחוניים, חיסונים לפני ישראלים. נרטיב המתאים לצד הימני של המפה.
מהי עצמאות?
כאן עולה השאלה בהקשר עצמאות פונקציית הרב - גונדר. ששאלתי את דוברות שב"ס לדעתם המקצועית, האם צריך או לא לחסן אסירים, נעניתי, בדיפלומטיה, שיש החלטת שר. ובכן, האם נכון ששירות בתי הסוהר, גוף מקצועי א-פוליטי, יסכים לקבל מהשר הנחיה שאינה מקצועית? אלא פוליטית?
יתרה מכך, האם תפקיד הרב גונדר, כגורם מקצועי, הוא להגיד לשר - "עד כאן". כאשר מדובר בהחלטה שאינה על בסיס מקצועי ואף מסכנת את צוות הסוהרים מחד, ואת האסירים מאידך. תפקיד שב"ס הוא מחד לכלוא אנשים שבית המשפט גזר עליהם עונש מאסר, ומאידך לשמור על חייהם של אותם אסירים.
באותה נימה, דמגוגית מעט, ניתן לשאול ומה היה קורה אם בגלל העדר חיסונים היו מתים עשרות אסירים מסיבוכים של קורונה? האם רב הגונדר כיישות מקצועית עליונה היה אחראי במקרה זה? אם כן, אזי הרב גונדר צריך היה להמרות את פי השר ולהגיד, קבל עם ועדה, שצריך לחסן אסירים. למה? כי זו אחריותו המקצועית.
בפועל: בג"צ מנהל בתי כלא
אין ספק כי שיקולו של מ"מ מובן. כל קצין שהובטח לו תפקיד, רוצה מינוי קבוע לרב גונדר. יציאה פומבית נגד השר יכולה לערער זאת. מצידו של השר לביטחון פנים, הוא יודע כי מ"מ נתון "לחסדיו" הפוליטיים לצורך מינוי קבע. לכן, ניתן להעריך, שאינו צפה התנגדות פומבית מהדרג המקצועי למהלך. לזאת ניתן להוסיף את המינוי הקבוע של מפכ"ל המשטרה בימים אלו. המסר ברור.
בסופו של יום, מה שהכריע את הדרג הפוליטי הוא החשש מבג"צ. היועמ"ש הבהיר לשר שהחלטתו ללא סמכות, ולכן עתירה לבג"צ הייתה שמה סוף לפיאסקו של חיסוני האסירים. השר החליט להקדים זאת, והורה לחסן מספר זעום של אסירים מכלא שקמה. לפי שב"ס , בין ה-20 שחוסנו ב"פיילוט" יש יהודים פליליים ומוסלמים ביטחוניים. למה צריך פיילוט לחיסונים אם חוסנו בארץ כמעט שני מליון איש? אניגמה. כנראה גם ההחלטה הזו היא חלק מהמשחק הפוליטי של השר.
לסיכום, ראוי שהממשלה תבחן מחדש את עצמאות תפקיד הרב גונדר מול הדרג הפוליטי. אם צריך את בג"צ שיקח אחריות על הניהול המקצועי של בתי הכלא בישראל, אנחנו בכשל מערכות. לשב"ס יש דרג מקצועי, שתפקידו לנהל בתי כלא. ככזה, ראוי שיהיה לו מנדט לקחת החלטות מקצועיות.
הדרג המקצועי הבכיר של שב"ס שומר על שתיקה מול החלטת שר הבט"פ לא לחסן אסירים, למרות הסיכון לחיי האסירים. בסופו של יום, החשש מבג"צ הוביל למעשה הנכון מקצועית. מדובר בכשל מערכות. דעה
כלא שקמה, בו נערך פיילוט חיסון אסירים. צילום: שב"ס
בשבועות האחרונים מתנהל שיח ציבורי ער סביב חיסוני האסירים בבתי הכלא בישראל. רק לסבר את האוזן, בישראל יש מקום לכ-14,000 אסירים (פלילי וביטחוני). זו תפוסת כלל בתי הכלא במדינה. אם כל אסיר נדרש לשתי מנות חיסונים, מדובר ב28,000 חיסונים סה"כ (21 יום בין פעימה לפעימה במקרה של פייזר).
כלומר, ניתן לחסן את כלל אוכלוסיית האסירים של ישראל בשני ימי עבודה. כולם נמצאים במתחמים סגורים, מוגדרים, ומנוהלים. כמות החיסונים הנדרשים לחסן את כלל האסירים זניחה ביחס לחיסונים שרכשה מדינת ישראל בשלושת השבועות האחרונים מחברת פייזר ומודרנה.
אבל אל תתנו לנתונים ועובדות לבלבל אתכם. השר לביטחון פנים, החליט, כנראה כחלק מקמפיין בחירות, שהוא לא מחסן את האסירים. זאת, בתמיכה של שר הבריאות, יולי אדלשטיין ופרופ' איתמר גרוטו. כך לפחות לפי הצהרות השר לתקשורת בנושא.
איפה הדרג המקצועי?
ההחלטה של השר נפלה בסמוך למועד מינויה של גונדר קטי פרי למ"מ רב-גונדר. פרי, שמרה על שתיקה בכל הקשור להחלטת השר בהקשר חיסוני האסירים. לצידה, עומד אליבי שהיא רוצה מינוי קבוע. גם פרי ראתה מה קרה לניצב בדימוס מוטי כהן במשטרה, שחיכה שנתיים לתפקיד המפכ"ל הקבוע, ובסופו של יום לא נבחר.
השר, ואלו שתמכו בהחלטתו, התקפלו לאחר מספר ימים לאור האיומים בבג"צ בנושא. היועמ"ש לממשלה, נשיא המדינה ושר הביטחון יצאו נגד השר לביטחון פנים בנושא. טרם ברור מה רצה השר להשיג בהחלטתו. כל גורמי המקצוע בארץ ובעולם בתחום הכליאה יודעים , וחלקם אף כתבו על כך, שבתי כלא הם חממות קורונה. כלומר, היגיון מבצעי באי חיסון אסירים אין. כאמור, גם כמות החיסונים הנדרשת לכלל אוכלוסיית האסירים זניחה ביחס לכמות שנרכשה.
אם זו אינה החלטה על בסיס מקצועי, אזי, נראה כי זוהי החלטה פוליטית. פלוני יכול לטעון שהשר ניסה להשיג "נקודות" בשיח הציבורי טרם הבחירות בכך שמנע מאסירים, בעיקר ביטחוניים, חיסונים לפני ישראלים. נרטיב המתאים לצד הימני של המפה.
מהי עצמאות?
כאן עולה השאלה בהקשר עצמאות פונקציית הרב - גונדר. ששאלתי את דוברות שב"ס לדעתם המקצועית, האם צריך או לא לחסן אסירים, נעניתי, בדיפלומטיה, שיש החלטת שר. ובכן, האם נכון ששירות בתי הסוהר, גוף מקצועי א-פוליטי, יסכים לקבל מהשר הנחיה שאינה מקצועית? אלא פוליטית?
יתרה מכך, האם תפקיד הרב גונדר, כגורם מקצועי, הוא להגיד לשר - "עד כאן". כאשר מדובר בהחלטה שאינה על בסיס מקצועי ואף מסכנת את צוות הסוהרים מחד, ואת האסירים מאידך. תפקיד שב"ס הוא מחד לכלוא אנשים שבית המשפט גזר עליהם עונש מאסר, ומאידך לשמור על חייהם של אותם אסירים.
באותה נימה, דמגוגית מעט, ניתן לשאול ומה היה קורה אם בגלל העדר חיסונים היו מתים עשרות אסירים מסיבוכים של קורונה? האם רב הגונדר כיישות מקצועית עליונה היה אחראי במקרה זה? אם כן, אזי הרב גונדר צריך היה להמרות את פי השר ולהגיד, קבל עם ועדה, שצריך לחסן אסירים. למה? כי זו אחריותו המקצועית.
בפועל: בג"צ מנהל בתי כלא
אין ספק כי שיקולו של מ"מ מובן. כל קצין שהובטח לו תפקיד, רוצה מינוי קבוע לרב גונדר. יציאה פומבית נגד השר יכולה לערער זאת. מצידו של השר לביטחון פנים, הוא יודע כי מ"מ נתון "לחסדיו" הפוליטיים לצורך מינוי קבע. לכן, ניתן להעריך, שאינו צפה התנגדות פומבית מהדרג המקצועי למהלך. לזאת ניתן להוסיף את המינוי הקבוע של מפכ"ל המשטרה בימים אלו. המסר ברור.
בסופו של יום, מה שהכריע את הדרג הפוליטי הוא החשש מבג"צ. היועמ"ש הבהיר לשר שהחלטתו ללא סמכות, ולכן עתירה לבג"צ הייתה שמה סוף לפיאסקו של חיסוני האסירים. השר החליט להקדים זאת, והורה לחסן מספר זעום של אסירים מכלא שקמה. לפי שב"ס , בין ה-20 שחוסנו ב"פיילוט" יש יהודים פליליים ומוסלמים ביטחוניים. למה צריך פיילוט לחיסונים אם חוסנו בארץ כמעט שני מליון איש? אניגמה. כנראה גם ההחלטה הזו היא חלק מהמשחק הפוליטי של השר.
לסיכום, ראוי שהממשלה תבחן מחדש את עצמאות תפקיד הרב גונדר מול הדרג הפוליטי. אם צריך את בג"צ שיקח אחריות על הניהול המקצועי של בתי הכלא בישראל, אנחנו בכשל מערכות. לשב"ס יש דרג מקצועי, שתפקידו לנהל בתי כלא. ככזה, ראוי שיהיה לו מנדט לקחת החלטות מקצועיות.
