מתרגלים: ירידה בסנטימנט השלילי ברשתות חברתיות כלפי הסכמי אברהם
דו"ח מעקב של המשרד לנושאים אסטרטגיים חושף כי העולם הערבי מתרגל להסכמי אברהם על ציר הזמן, כולל הפלסטינים
עמי רוחקס דומבה
| 14/01/2021
whitehouse
בחלוף מספר חודשים מאז נחתמו הסכמי נורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערב באזור, ניכרת מגמה של השלמה, ולו חלקית, עם התהליך מצד קבוצות במחנה המתנגדים, בדגש על הרשות הפלסטינית וארגוני דה-לגיטימציה.
כך, לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל למרוקו, דווח (14 בדצ') ביומון הבין-ערבי 'אל-ערבי אל-ג'דיד', כי יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, הנחה את ההנהגה הפלסטינית להימנע מלמתוח כל סוג של ביקורת נגד מדינות ערב שמבצעות נורמליזציה עם ישראל. לדברי המקורות, ההנחיות אינן תקפות רק להודעות ולהצהרות בעיתונות, אלא גם לפוסטים ולציוצים ברשתות החברתיות.
שינוי המדיניות של הרש"פ מגיע לאחר שספגה מטחי ביקורת חסרי תקדים מצד מדינות במפרץ, בהובלת האמירויות. ברקע, בחירת נשיא חדש בארה"ב (ירידה בהתכנות מימוש 'עסקת המאה') ובעיקר ההחלטה לחדש את התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל – החלטה שנתפסת על-ידי מתנגדים לנורמליזציה, לכל הפחות ברשתות חברתיות פומביות בערבית, כסוג של נרמול ואף צביעות.
יצוין, בהקשר זה, כי היקף השיח האותנטי (שתי שיחות ומעלה) ברשתות אלו, שרובו בפייסבוק ובטוויטר, הלך והצטמצם בחודש נובמבר לכדי 26 מופעים ביום בממוצע בהשוואה לחודשים אוקטובר (79 מופעים), ואוגוסט-ספטמבר (112 מופעים) עת נחתמו ההסכמים עם האמירויות ובחריין, וזאת כחלק מירידה ב'התלהבות' ומתהליך ההשלמה; השיח הפך משלילי ביותר באוג'-ספ' (94%) לשלילי באוק'-נוב' (75%).
במקביל, מדינות, בייחוד האמירויות, שכבר חתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל החלו במימוש ההסכמים תוך הדהוד המדיניות בכלי התקשורת ובמדיה החדשה. מאמצים אלו כוללים ביקורי משלחות רשמיות בדרג מיניסטריאלי בכיר, עסקאות סחר ענקיות בין לשכות המסחר והבנקים, P2P בהקשרי תרבות ושירה, ועוד.
יוזכר, כי גולת הכותרת לקראת החתימה על ההסכם עם איחוד האמירויות, היתה פרסום (29 באוגוסט) צו נשיאותי שמבטל את חוק החרם והסנקציות נגד ישראל למורת רוחם של ארגוני דה-לגיטימציה וחרמות בפרט. כלי תקשורת פלסטיניים תארו את היחסים בין שני הצדדים כ'ירח דבש', וכי האמירויות אף הרחיקה לכת בהענקת לגיטימציה למוצרים משטחי איו"ש בניגוד למדיניות האיחוד האירופי.
במהלך משלים, עוד קודם לחתימת ההסכמים, וביתר שאת לאחר מכן, פועלות הרשויות באמירויות ובבחריין נגד גורמים המתנגדים לנורמליזציה עם ישראל, ובתוכם ארגונים ופעילי דה-לגיטימציה שלהם קשרים עם ארגוני טרור פלסטיניים מוכרזים. "להבנתנו, הפעילויות של השלטונות, בייחוד מצד האמירויות ובחריין, נועדו להבטיח את מהלכם התקין של הסכמי הנורמליזציה עם ישראל, ולמזער ביקורת מבית עד כמה שניתן ועתידה להימשך", כותבים בפרסום של המשרד לנושאים אסטרטגיים.
בד בבד, וכפועל יוצא, המצוקה האסטרטגית של ארגוני הדל"ג והחרמות מתעצמת לנוכח ההסכמים ומימושם עד כדי סכנה לאיבוד רלבנטיות, כפי שנכתב במאמר דעה באתר הניו-יורק טיימס (15 בדצמ'). "להערכתנו, המגמה של ארגוני הדל"ג להימנע מלהביך ולתקוף ישירות את הרשויות תלך ותתחזק. במקום, הארגונים יעצימו את הקמפיינים הממוקדים ברמה העממית-אזרחית נגד ארגונים, מוסדות וחברות הפועלים לקידום הנורמליזציה עם ישראל, במטרה לנסות ולייצר הישג נקודתי לכל הפחות ברמה התודעתית והציבורית", מוסיפים בפרסום.
במקביל, המשרד לנושאים אסטרטגיים מתעתד לפרסם מחקר אודות פעילות לא-אותנטית ברשת טוויטר, הכוללת תכנים מסיתים בהקשרי הנורמליזציה.
בשיח ברשתות החברתיות הפומביות בערבית חלו מספר תמורות בחודשים אוקטובר-נובמבר, העולות בקנה אחד עם מגמת ההשלמה. כך, השיח הכללי, שרובו עודנו בפייסבוק ובטוויטר, הצטמצם ביחס לחודשים אוגוסט-ספטמבר. בחודשים אוקטובר-נובמבר רובו של השיח (80% בממוצע) נסוב סביב הסכמי המשך עם מדינות נוספות ודיווחים על יישום ההסכמים ומימושם.
הטיעונים העיקריים נגד ההסכמים הינם שמדובר בצביעות ובתאוות בצע בעוד שבחודשים אוגוסט-ספטמבר הטענות העיקריות היו בגידה ואיסור לחתום על הסכם עם ישראל (לצד צביעות). שינויים משמעותיים חלו גם בטיעונים בעד ההסכם, בייחוד בקרב גורמים מהאמירויות המגלים אהדה פומבית רבה ומשקפים את המגמה של ההשלמה. כך, עלייה בתמיכה בהסכם באופן כללי ללא צורך בהצטדקות (75% מתוך השיח החיובי בנובמבר) לעומת יתרונות כלכליים (59% באוקטובר) וביטחוניים (75% בספטמבר ו-61% באוגוסט).
בשורה התחתונה, ניכרת ירידה משיח בעל סנטימנט שלילי ביותר (למעלה מ-90%) לשיח בעל סנטימנט שלילי (כ-75% בממוצע בחודשים אוקטובר-נובמבר). במקביל, ביטויי הסתה ושנאה, כלפי בכירים במדינות המנרמלות בעיקר, הוחלפו בתגובות לגלגניות ותסכול כללי על הנורמליזציה כאקט משפיל של הערבים.
דו"ח מעקב של המשרד לנושאים אסטרטגיים חושף כי העולם הערבי מתרגל להסכמי אברהם על ציר הזמן, כולל הפלסטינים
whitehouse
בחלוף מספר חודשים מאז נחתמו הסכמי נורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערב באזור, ניכרת מגמה של השלמה, ולו חלקית, עם התהליך מצד קבוצות במחנה המתנגדים, בדגש על הרשות הפלסטינית וארגוני דה-לגיטימציה.
כך, לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל למרוקו, דווח (14 בדצ') ביומון הבין-ערבי 'אל-ערבי אל-ג'דיד', כי יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, הנחה את ההנהגה הפלסטינית להימנע מלמתוח כל סוג של ביקורת נגד מדינות ערב שמבצעות נורמליזציה עם ישראל. לדברי המקורות, ההנחיות אינן תקפות רק להודעות ולהצהרות בעיתונות, אלא גם לפוסטים ולציוצים ברשתות החברתיות.
שינוי המדיניות של הרש"פ מגיע לאחר שספגה מטחי ביקורת חסרי תקדים מצד מדינות במפרץ, בהובלת האמירויות. ברקע, בחירת נשיא חדש בארה"ב (ירידה בהתכנות מימוש 'עסקת המאה') ובעיקר ההחלטה לחדש את התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל – החלטה שנתפסת על-ידי מתנגדים לנורמליזציה, לכל הפחות ברשתות חברתיות פומביות בערבית, כסוג של נרמול ואף צביעות.
יצוין, בהקשר זה, כי היקף השיח האותנטי (שתי שיחות ומעלה) ברשתות אלו, שרובו בפייסבוק ובטוויטר, הלך והצטמצם בחודש נובמבר לכדי 26 מופעים ביום בממוצע בהשוואה לחודשים אוקטובר (79 מופעים), ואוגוסט-ספטמבר (112 מופעים) עת נחתמו ההסכמים עם האמירויות ובחריין, וזאת כחלק מירידה ב'התלהבות' ומתהליך ההשלמה; השיח הפך משלילי ביותר באוג'-ספ' (94%) לשלילי באוק'-נוב' (75%).
במקביל, מדינות, בייחוד האמירויות, שכבר חתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל החלו במימוש ההסכמים תוך הדהוד המדיניות בכלי התקשורת ובמדיה החדשה. מאמצים אלו כוללים ביקורי משלחות רשמיות בדרג מיניסטריאלי בכיר, עסקאות סחר ענקיות בין לשכות המסחר והבנקים, P2P בהקשרי תרבות ושירה, ועוד.
יוזכר, כי גולת הכותרת לקראת החתימה על ההסכם עם איחוד האמירויות, היתה פרסום (29 באוגוסט) צו נשיאותי שמבטל את חוק החרם והסנקציות נגד ישראל למורת רוחם של ארגוני דה-לגיטימציה וחרמות בפרט. כלי תקשורת פלסטיניים תארו את היחסים בין שני הצדדים כ'ירח דבש', וכי האמירויות אף הרחיקה לכת בהענקת לגיטימציה למוצרים משטחי איו"ש בניגוד למדיניות האיחוד האירופי.
במהלך משלים, עוד קודם לחתימת ההסכמים, וביתר שאת לאחר מכן, פועלות הרשויות באמירויות ובבחריין נגד גורמים המתנגדים לנורמליזציה עם ישראל, ובתוכם ארגונים ופעילי דה-לגיטימציה שלהם קשרים עם ארגוני טרור פלסטיניים מוכרזים. "להבנתנו, הפעילויות של השלטונות, בייחוד מצד האמירויות ובחריין, נועדו להבטיח את מהלכם התקין של הסכמי הנורמליזציה עם ישראל, ולמזער ביקורת מבית עד כמה שניתן ועתידה להימשך", כותבים בפרסום של המשרד לנושאים אסטרטגיים.
בד בבד, וכפועל יוצא, המצוקה האסטרטגית של ארגוני הדל"ג והחרמות מתעצמת לנוכח ההסכמים ומימושם עד כדי סכנה לאיבוד רלבנטיות, כפי שנכתב במאמר דעה באתר הניו-יורק טיימס (15 בדצמ'). "להערכתנו, המגמה של ארגוני הדל"ג להימנע מלהביך ולתקוף ישירות את הרשויות תלך ותתחזק. במקום, הארגונים יעצימו את הקמפיינים הממוקדים ברמה העממית-אזרחית נגד ארגונים, מוסדות וחברות הפועלים לקידום הנורמליזציה עם ישראל, במטרה לנסות ולייצר הישג נקודתי לכל הפחות ברמה התודעתית והציבורית", מוסיפים בפרסום.
במקביל, המשרד לנושאים אסטרטגיים מתעתד לפרסם מחקר אודות פעילות לא-אותנטית ברשת טוויטר, הכוללת תכנים מסיתים בהקשרי הנורמליזציה.
בשיח ברשתות החברתיות הפומביות בערבית חלו מספר תמורות בחודשים אוקטובר-נובמבר, העולות בקנה אחד עם מגמת ההשלמה. כך, השיח הכללי, שרובו עודנו בפייסבוק ובטוויטר, הצטמצם ביחס לחודשים אוגוסט-ספטמבר. בחודשים אוקטובר-נובמבר רובו של השיח (80% בממוצע) נסוב סביב הסכמי המשך עם מדינות נוספות ודיווחים על יישום ההסכמים ומימושם.
הטיעונים העיקריים נגד ההסכמים הינם שמדובר בצביעות ובתאוות בצע בעוד שבחודשים אוגוסט-ספטמבר הטענות העיקריות היו בגידה ואיסור לחתום על הסכם עם ישראל (לצד צביעות). שינויים משמעותיים חלו גם בטיעונים בעד ההסכם, בייחוד בקרב גורמים מהאמירויות המגלים אהדה פומבית רבה ומשקפים את המגמה של ההשלמה. כך, עלייה בתמיכה בהסכם באופן כללי ללא צורך בהצטדקות (75% מתוך השיח החיובי בנובמבר) לעומת יתרונות כלכליים (59% באוקטובר) וביטחוניים (75% בספטמבר ו-61% באוגוסט).
בשורה התחתונה, ניכרת ירידה משיח בעל סנטימנט שלילי ביותר (למעלה מ-90%) לשיח בעל סנטימנט שלילי (כ-75% בממוצע בחודשים אוקטובר-נובמבר). במקביל, ביטויי הסתה ושנאה, כלפי בכירים במדינות המנרמלות בעיקר, הוחלפו בתגובות לגלגניות ותסכול כללי על הנורמליזציה כאקט משפיל של הערבים.
