שינוי נרטיב אפשרי בישראל: האיראנים לא מתבססים בסוריה - הם מבריחים חומרים לתכנית הגרעין 

גם אתמול בלילה בוצעה תקיפה נגד מטרות בגבול סוריה - עירק אותה מייחסים לישראל. עם זאת, הפעם הנרטיב סביב הפעולה היה שונה. פרשנות 

אילוסטרציה. צילום: דובר צה"ל 

גם אתמול בלילה בוצעה תקיפה נגד מטרות בגבול סוריה - עירק אותה מייחסים לישראל. הפעם, בשונה מתקיפות עבר המיוחסות לישראל, השתנה הנרטיב. כך אפשר ומשתמע מדבריו של בכיר אמריקאי בAP. אם עד כה גורמי ביטחון ישראלים, באופן גלוי או עקיף, הזרימו נרטיב שהתקיפות נועדו למנוע התבססות איראנית בסוריה, כעת הנרטיב השתנה. במקום התבססות איראנית, הגידו - ציר הברחות לתכנית הגרעין. 

אילו חומרים יש בסוריה לטובת תכנית הגרעין באיראן? ובכן, זו אניגמה. בסוריה אין כורים לייצור פלוטוניום, וגם אין מצבורי אוראניום. בסוריה גם אין מפעלים להעשרת אוראניום. אם היו, המודיעין הישראלי אמור היה להכיר (בתקווה שהמודיעין היום טוב יותר בגזרת סוריה מאשר זה שהיה טרם הפצצת הכור בשנת 2007). 

מכאן, שאם יש אכן ציר הברחות כזה שעובר דרך סוריה, עירק לאיראן, התחלתו כנראה בנמלי ים בסוריה או לבנון. זאת, מכיוון שניתן לשער כי שדות התעופה בסוריה מנוטרים על ידי ישראל, וסביר להניח שאיראן תבחר ציר הברחות פחות גלוי לישראל בכל הקשור למרכיבים לתכנית הגרעין שלה. 

אם אלו נמלי ים כאמור, אזי ספינות אזרחיות, משא, מגיעות בהתממה לנמל בסוריה או לבנון, פורקות סחורה, אותה מובילים אנשי משמרות המהפכה דרך ציר יבשתי לגבול עירק - סוריה (מקום ההפצצה אתמול), ומשם, דרך עירק, לאיראן. 

ובכן, מדובר בתזה מוזרה מאד. מדוע שאיראן תשתמש במדינות כמו סוריה או לבנון, הידועות כי נמצאות תחת ניטור ישראלי שוטף, למשימה חשאית של הברחת מרכיבים לתכנית גרעין. שירותי המודיעין של איראן לא נולדו אתמול, והם מבריחים מרכיבים כאלו לתכנית הגרעין של איראן כבר לפחות שני עשורים, מכל מיני מדינות בעולם. אם אתה רוצה להבריח משהו חשאי, לרוב תבחר, כנראה להתמים זאת בצירים פחות מפוקחים. 

איראן יכולה למשל לעשות הזמנות לחברות קש בדרום אמריקה, ומשם, דרך ונצואלה, להביא לאיראן במכליות נפט. למשל. או בטיסות אזרחיות מקרקאס לטהרן. למה לבנות ציר הברחות בחצר האחורית של צה"ל? זה כשל טקטי לקרב את עצמך לאויב שלך ללא סיבה מספיק טובה. 

אזכיר כי בעבר ישראל השתמשה במספר נרטיבים כלפי סוריה ועירק. החל מהתבססות איראנית, דרך ציר יבשתי דרך עירק וכעת ציר הברחות לתכנית הגרעין. ייתכן ושינוי הנרטיב מצד ישראל וארה"ב נדרש על מנת לבסס המשך לגיטימציה לתקיפות בסוריה גם בתקופת שלטונו של ביידן. אם זה לטובת תכנית הגרעין האיראנית, אז אין דיון על הלגיטימציה של הפעולה. 

על פי מקורות מערביים, הותקפו עשרה יעדים ושמונה עשרה מטרות, הכוללים חימוש מדוייק ואמצעי תחמושת מתקדמים. התקיפה בוצעה בעומק סוריה במרחק של 600 ק"מ מגבול ישראל. היעדים שהותקפו כללו רבי קומות במרחב העיר דיר אל עזור ובתוכם 8 יעדי משנה. מעבר ליעדים אלו הותקפו  גם אמצעים של המיליציות האיראניות בעירק סמוך לאבו כאמל.

 בנוסף , באזור מעבר הגבול אל-קאים בגבול סוריה-עיראק היתה תקיפה נוספת משמעותית.