יוצאי 81 מפתחים פתרונות רפואיים במהירות ובזול 

השירות הצבאי וההתנסות בפרויקטיים טכנו-רפואיים לאחר הצבא הצליחו להביא את חממת MEDX לרמת בשלות ניהולית גבוהה. חלק מהפתרונות מגיעים לPOC בעלות זניחה של מאות אלפי דולרים. ראיון מיוחד 

למעלה מימין: גל עטרות CTO, למעלה משמאל: נועם טייכלר CFO, למטה מימין:  ענבל לנדסברג, CBO, למטה משמאל: שי פוליקר, CEO. קרדיט צילום: MEDX

חממת MEDX מנוהלת על ידי יוצאי יחידת 81, והיא משקיעה ברעיונות טכנו-רפואיים בשלבי הסיד והפרה-סיד. בכל השקעה היזמים מקבלים גם תמיכה מהמדען הראשי. הרעיון בבסיס החממה הוא לייצר POC מהר ובזול, אודות לידע הרפואי והטכני של צוות המנטורים. 

אחד הפיתוחים של החממה הוא טכנולוגיה לזיהוי דליפות לאחר ניתוחים במערכת העיכול. מדובר ברעיון של רופא ומהנדס חומרים בבלינסון. "פיתחנו סנסור שאתה משאיר אחרי הניתוח והוא מתכלה מעצמו בלי להשאיר עקבות. בזמן שהוא פעיל (כשבועיים מתום הניתוח), הוא משדר החוצה את מצב הרקמה. אם יש דליפה הוא יכול לזהות", מסביר שי פוליקר, מנכ"ל החממה, בראיון לישראל דיפנס.  

"דליפות קיימות עד שבוע בערך, כך שהפתרון מספק מעטפת ביטחון לרופא ולמטופל. עשינו ניסוי בחיות קטנות, מודל עבודה שאפשר לנו להציג POC במחיר זול של 800,000 דולר. היום יש מכשיר ויש אישור ניסוי קליני. לפני כחודשיים השלימו ניסוי ראשון בבני אדם." 

מנהלי החממה והמנטורים מגיעים מחברות הזנק רפואיות, עובדה המקנה להם ניסיון מקצועי רב. בעיקר על מנת להחליט כבר בהתחלה, לפעמים על בסיס מצגת, האם הרעיון טוב. לפי פוליקר, מרווח הטעות בחממה כזו מאד קטן. המשמעות היא כי היזמים נדרשים להגיע לPOC במחיר זול. כאמור. "אחד המאפיינים של התחום הרפואי שהוא מאד רחב. לא מספיק רעיון מעניין בתוכנה או פזיולוגי. צריך חיבור בין כמה מקורות ידע הנדסי. הנדסת חומרים ותוכנה", מסביר פוליקר. 

פרויקט נוסף מיועד לחולי COPD - בעיית נשימה כרונית. אלו צריכים להגיע לבית חולים לעבור פזיוטרפיה נשימתית. "הרעיון נולד בשיבא, שותף בחממה. במחלקת ריאות. התחלנו לעבוד עליו ואז פרצה הקורונה. פתאום המשל"ט בשיבא ראה בפרויקט משהו מצוין. הרעיון היה וסט עם כריות לחץ שיחליף את הפזיוטרפיסט. לא היה לנו POC, המדינה עזרה דרך המשל"ט שעבד איתנו.", אומר פוליקר.  

עוד היבט לפיתוחים בתחום הרפואה הוא המכשול הרגולטורי. פוליקר טוען שהוא לא תמיד גבוה. הוסט שפותח בשיבא אינו פולשני ואינו פוגע בחולה, ולכן הסף הרגולטורי נמוך. "בסיכון נמוך לחולה, אתה מראה מהר יתרון", אומר פוליקר. 

בהיבט הגיוס לפתרונות בחממה, פוליקר אומר שמעט מאד כסף גויס מישראלים. המוסדיים לא רצים להשקיע בפתרונות רפואה. לפי פוליקר, המוסדיים הישראלים מעדיפים להשקיע בחברות בחו"ל עם פתרונות יותר מתקדמים. 

"הייתי מאד שמח לעבוד עם גוף מוסדי ישראלי בתור גב פיננסי. יש לנו כבר סיפורי הצלחה בחממה. כולל חברות על סף מיזוג.", מסביר פוליקר. "אסיה ואירופה יותר קורצות בתחום שלנו. יש משקיעים סינים. השוק הסיני ענק ומתפתח בתחום הרפואה. פיתוח נוסף שאנו עובדים עליו הוא רובוט לחדר צינתורים. רובוט רפואי הוא דבר מאסיבי ומעמיס על הרופא. צריך לבלות 20 דקות להרכיב את הרובוט. המצנתרים לא התלהבו מזה. 

"אנחנו פיתחנו רובוט שכולו מגיע סטרילי, משתמשים וממחזרים אותו. הוא מחובר לרשת ואתה יכול לצנתר בכפר נידח באמצעות רופא מומחה שיושב בבית חולים מרוחק. למדינות מתפתחות היכולת לטפל מרחוק - קריטית." 

פוליקר מסביר כי חלק ניכר מהפרוייקטים מגיעים מחברות היישום של האקדמיה. "מדינת ישראל יוצאת דופן לטובה בעולם באופן הפעולה בחממות. המדינה תומכת בגיוס המשך. יש תכניות של רשות החדשנות למענקים אם גייסת מבחוץ וזה עוזר למשקיע." 

ההמלצה של פוליקר למשחוררי צבא: תחשבו על התחום הרפואי. לא רק על סייבר.   

אולי יעניין אותך גם

ניסוי אמריקני במערכת כיפת ברזל באתר White Sands, ארכיון. צילום: US Army

כיפת ברזל בארה״ב: בקרוב ניסוי יירוט בירי חי

מטרת הניסוי תהיה הוכחת שילוביות עם מערכות ההגנה האווירית האמריקנית. סגן נשיא רפאל: יש לנו תכנית מפורטת לביצוע האינטגרציה. האתגר: יירוט טילי שיוט מדויקים