סהרה המערבית: הפרס הגדול של מרוקו

בתמורה לנורמליזציה עם ישראל, הודיע ממשל טראמפ כי הוא מכיר בריבונות מרוקו בסהרה המערבית, שטח שנוי במחלוקת שמרוקו תובעת מזה עשרות שנים. ראש ממשלת אלג׳יריה: רצון מצד הישות הציונית להתקרב לגבולותינו

סהרה המערבית: הפרס הגדול של מרוקו

הפגנה למען זכותם של הסהרווים להגדרה עצמית. מדריד, יום ה׳. צילום: Diego Radames/SOPA Images/Sipa USA via REUTERS

בהכרזה על נורמליזציה עם ישראל, בתיווך אמריקני, רושמת מרוקו הישג דיפלומטי גדול (מלבד עסקת הנשק בסך מיליארד דולר שהוגשה לאישור הקונגרס): הכרה אמריקנית בריבונותה על סהרה המערבית, שטח אותו תובעת מרוקו מאז שנות ה-70׳ למול התנגדות של מדינות רבות וכן של תנועת ההתנגדות העממית המקומית, חזית פוליסריו, התובעת הגדרה עצמית לסהרווים. מבין כל ההסכמים בין ישראל למדינות ערב שנחתמו בעת האחרונה, זהו ההסכם היחיד שכולל שינוי מהותי בעמדתה המדינית-דיפלומטית של ארה״ב כלפי שטח שנוי במחלוקת. אמש, במהלך טקס של השגרירות האמריקנית ברבאט, אף הודיעה ארה״ב כי אימצה מפה רשמית חדשה של מרוקו, בה נכללת סהרה המערבית, כ״הצגה מוחשית של ההצהרה העוצמתית״, דברי השגריר האמריקני, דייויד פישר. 

״היום, חתמתי על הצהרה שמכירה במרוקו כריבון של סהרה המערבית״, צייץ טראמפ ביום חמישי. ״הצעת האוטונומיה הרצינית, אמינה וריאליסטית היא הבסיס היחיד לפתרון הוגן ובר קיימא, לשלום מתמשך ולשגשוג!״. לאחר מכן כתב כי ״מרוקו הכירה בארה״ב ב-1777, וזה אך הוגן שאנחנו נכיר בריבונות שלה על סהרה המערבית״. בין שני הציוצים, השחיל טראמפ ציוץ נוסף, בו הוא מבשר על הנורמליזציה בין ישראל למרוקו.

קצת היסטוריה: סהרה המערבית, שטח נרחב ודל-אוכלוסייה הגובל במרוקו אלג׳יריה, מאוריטניה והאוקיאנוס האטלנטי, הייתה בשליטת ספרד עד לאמצע שנות ה-70׳ של המאה הקודמת. עם סיום השלטון הספרדי תבעו מרוקו ומאוריטניה ריבונות על השטח, וחילקו אותו ביניהן כאשר מרוקו לוקחת כשני שלישים ומאוריטניה את השאר. במקביל, הכריזה חזית פוליסריו – שהוקמה במקור כדי לשחרר את הסהרווים מהספרדים ולהבטיח להם הגדרה עצמית – כי מדובר בשטח עצמאי, רפובליקת סהרה הערבית דמוקרטית. בתמיכת אלג׳יריה, נלחמה הפוליסריו במרוקו ובמאוריטניה (ובהמשך רק במרוקו, לאחר שמאוריטניה נסוגה מתביעותיה על השטח) עד לשנת 91׳, כאשר הושגה הפסקת אש בתיווך האו״ם, המבוססת על הסכמה של הצדדים לקיום משאל עם, בו יוכלו הסהרווים להחליט אם הם מממשים את זכותם להגדרה עצמית או נשארים תחת שלטון מרוקו. משאל העם, שהיה אמור להתקיים בשנת 1992 ועבורו הוקם גם כוח משימה מיוחד של האו״ם, MINURSO, טרם יצא אל הפועל. בחודש שעבר חודשה הלחימה בין הצדדים לאחר שמרוקו נכנסה לאזור החיץ שבשליטת האו״ם.

כיום, מרוקו מחזיקה בכ-75% משטח סהרה המערבית, שמופרד משאר השטח שבשליטת הפוליסריו על ידי חומת גבול ארוכה המוקפת מוקשים, ומוגנת על ידי הצבא. עמדתה הרשמית היא שיש להעניק לשטח אוטונומיה, תחת שליטתה. כמה עשרות מדינות מביעות תמיכה בתביעה המרוקנית לשטח, וכמה עשרות אחרות מכירות בסהרה המערבית כעצמאית (גם איראן נמנית על מדינות אלה, והואשמה בעבר על ידי מרוקו כתומכת בפוליסריו). האו״ם מגדיר את השטח כ״טריטוריה שאינה בשליטה עצמית״, ובאוקטובר האחרון אישרה מועצת הביטחון את הארכת מנדט כוח המשימה באזור. במחנות פליטים באלג׳יריה חיים למעלה ממאה אלף פליטים סהרווים, ולוחמי הפוליסריו פועלים משטחה. ארה״ב מהווה למעשה את המדינה המשמעותית הראשונה המכירה בריבונות המרוקנית על סהרה המערבית.   

״ישנה פעילות של גורמים זרים המנסים לערער את יציבותה של אלג׳יריה, אמר אמש (שבת) ראש הממשלה האלג׳יראי עבד אל-עזיז ג׳ראד, במהלך נאום שנשא לציון יום השנה להפגנות נגד השלטון הקולוניאלי הצרפתי. ״כעת יש רצון מצד הישות הציונית להתקרב לגבולותינו. אנו רואים היום בגבולות מלחמות וחוסר יציבות״. זו התגובה הרשמית הראשונה מצד המדינה, יומיים תמימים לאחר ההכרזה של ארה״ב.  

״זוהי החלטה מזעזעת ומאכזבת מאוד״, אמר יו״ר ועדת הכוחות המזוינים בסנאט, ג׳ים אינהוף, שהוסיף כי הסחר שנעשה בזכויות העם הסהרווי מעציב אותו. ״הנשיא קיבל עצה גרועה מהצוות שלו״, אמר. ״הוא יכול היה לעשות את ההסכם הזה בלי לסחור בזכויותיו של עם חסר קול״. בנאום בסנאט שיבח איינהוף את טראמפ על מאמציו לעידוד ההכרה בישראל, אך גם אמר כי הוא מקווה שארה״ב תחזור לעמדתה הקודמת בנוגע לטריטוריה, שתמכה בביצוע משאל עם בהתאם להחלטות האו״ם.  יצויין שאינהוף הוא סנאטור רפובליקני שמרן מאוד ותומך נלהב של ישראל (אם כי לא ממקורבי טראמפ).

מחזית הפוליסריו נמסר כי מדובר ״בהפרה בוטה של אמנת האו״ם וההחלטות, שלהן לגיטימיות בינלאומית״, וכי המהלך האמריקני ״חוסם את מאמצי הקהילה הבינלאומית למצוא פתרון לסכסוך. נציג הפוליסריו באירופה, אובי בכריה, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי ״זה לא ישנה מאומה במציאות הסכסוך ובזכות אנשי סהרה המערבית להגדרה עצמית״, והצהיר כי הסהרווים בראשות הפוליסריו ימשיכו במאבקם. גינוי נוסף לארה״ב הגיע מכיוון רוסיה. סגן שר החוץ, מיכאיל בוגדנוב, אמר כי מדובר בהכרזה חד צדדית המפירה את החוק הבינ״ל. מטעם מזכ״ל האו״ם, אנטוניו גוטרש, נמסר כי הוא מאמין ש״הפתרון לסוגייה עודנו טמון בהחלטות מועצת הביטחון״, וכי עמדת האו״ם לא השתנתה בעקבות ההחלטה האמריקנית. 

ומה יעשה הנשיא הנכנס ביידן? המומחים לאזור תמימי דעים כי המצב החדש עלול לסבכו מאוד: אם ינסה לסגת מההסכם ולהחזיר את ארה״ב לעמדתה המקורית, הוא עלול להוביל למשבר עם מרוקו ובעלות בריתה, ואף אם ישראל (אם מרוקו תיסוג מהסכם הנורמליזציה או תקפיא אותו), וכן לצייר את ארה״ב כמדינה מזגזגת וחסרת יכולת החלטה ממשית. אם יישאר בהסכם, הרי שזה יסבך את היחסים עם מדינות המערב ומדינות חשובות נוספות, שמתנגדות לשליטה המרוקנית באזור ומעוניינות בפתרון של משאל עם, על פי החלטת האו״ם.