השלכות חיסול מנהל תכנית הגרעין האירנית

"בתוך מגוון דפ"אות היריב ומבלי להקהות את המוכנות כלפי אף אחד מהם, ראוי להדגיש את השימוש ברכב תופת", מסביר מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ במאמר דעה

חיסולו של ראש תכנית הגרעין האיראנית מוחסיין פכריזאדה בפאתי טהרן ביום שישי האחרון, הוביל, באופן טבעי כמעט, את הממשל האיראני להפניית אצבע מאשימה כלפי ישראל מלווה באיומים לביצוע פעולות נקם. המאבק לסיכול פיגועים מבית היוצר של אירן ושלוחיה – בדגש חיזבאללה נמשך, ללא הפוגה לאורך שנים וככל שקשה המכה שסופג היריב, מעת לעת, עולה ומתחדדת רמת האיום ביתר שאת.

ניסיון העבר והיכרותנו את היריב מלמדים שיתחייבו בעת הזו היערכות ארוכת טווח והתמודדות כנגד דרכי תקיפה מגוונות. בעוד שהיריב מכוון לתקיפה כנגד אתרים בודדים ובנקודות זמן מסויימות, מערך האבטחה חייב להיות ערוך ומוכן בכל מקום – כל הזמן. אתגר לא פשוט. 

שני פיגועי רכב תופת כואבים, בוצעו בעבר בתואנת נקם נגד יעדים ישראלים ויהודים, על ידי משמרות המהפכה האיראנים בשיתוף פעילי חיזבאללה. הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ב-17 מרץ 1992, חודש לאחר חיסולו של עבאס מוסאווי - מזכ"ל חיזבאללה דאז. גם הפיגוע כנגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס – "בית אמיה" ב- 18 יולי 1994, עליו לקח חיזבאללה אחריות בתואנת נקם על תקיפת חיל האויר הישראלי על בסיס האימונים שלו בעין דרדרה, בה חוסלו 50 מחבלי הארגון. 

בתווך שבין האירועים הנ"ל התרחשו עוד שני פיגועים משמעותיים: כשלושה שבועות לאחר חיסול מוסאווי, נרצח אהוד סדן ז"ל, קצין הביטחון של שגרירות ישראל באנקרה, באמצעות מטען חבלה שהונח תחת רכבו. אך כוונת חיזבאללה לא מוצתה וכמסתבר לא היה זה אלא שלב מקדים בדרך אל הנקמה העיקרית שבאה בדמות הפיגוע כנגד שגרירות ישראל בבואנוס איירס.

על אותו ציר זמן, בין התקיפה בעין דרדרה ופיגוע התגובה נגד בית אמיה ב- 18 יולי 94', גם לפני פיגוע התופת בבית אמיה, התרחש אירוע רב משמעות נוסף, כאשר ב- 13 מרץ 94' נכשל נסיון של חיזבאללה לפוצץ משאית תופת נגד שגרירות ישראל בבנגקוק. 

בראיית מודוס אופרנדי זה של היריב, מתבקשת ההשוואה בין חיסול מנהל תכנית הגרעין האירנית לבין הפגיעות בחיזבאללה בתחילת שנות ה-90' והפיגועים בארגנטינה. ראוי לציין כי זמן קצר לאחר חיסולו של פכריזאדה אנו עדים להצהרות מפורשות מצד האירנים ביחס לנקמה "ראויה" שתבוא בעקבות חיסולו של הבכיר האירני. 

מבלי להתייחס למודיעין הממוקד המתבקש לצורך הכוונת ההיערכות האבטחתית לקראת פיגוע אפשרי, הרי שבהערכת אפשרויות הפעולה של חיזבאללה/אירן כנגד יעדים ישראלים בחו"ל ראוי להיערך אל מול מגוון רחב של דרכי פעולה אפשריות בהן עשוי היריב לנקוט על מנת לפגוע ביעד ישראלי, ככל הניתן סימבולי, שיהווה מטרה הולמת לנקמה - מבחינתם. 

בתוך מגוון דפ"אות היריב ומבלי להקהות את המוכנות כלפי אף אחד מהם, ראוי להדגיש את השימוש ברכב תופת. אמצעי פיגוע שהינו אחת הדפ"אות הרווחות בקרב ארגוני הטרור העולמי, זאת לאור היתרונות הרבים - מבחינת ארגוני הטרור - הגלומים באמצעי זה ומאפשרים השגת אפקטים משמעותיים פיזיים ותקשורתיים כאחד, תוך שימוש בנשק "קונבנציונלי".

כוחות האבטחה נדרשים להיערכות אבטחתית מיוחדת הכוללת מרכיבי תורת לחימה ואמצעים שונים, שעוצבו והתפתחו לאורך שנות המאבק. המענה האבטחתי התפתח, נוכח האתגר שהוצב מול מערך האבטחה הישראלי, כמו גם מדינות מערביות אחרות שהיוו מטרות לפיגועי דמים מסוג זה. 

הדוגמאות כוללות, בין היתר, את רכב התופת במגדלי התאומים בפברואר 93', הפיגוע נגד מגורי חיילי ארה"ב בדהרן -  סעודיה ביוני 96', צמד הפיגועים באוגוסט 98' נגד שגרירויות ארה"ב בניירובי ודאר-א סאלם. ה"מוח" מאחוריהם, עבדאללה אחמד, מספר 2 באל קעידה, חוסל באוגוסט האחרון באיראן. מתווספים לרשימה הפיגוע נגד שגרירות אוסטרליה באינדונזיה בספטמבר 2004. 

פיגועים אלו ואחרים הביאו להפקת לקחים בהיבטים שונים ולאיתור מענה יעיל למדי לאיומי רכב תופת. אולם  גם היריב מצידו עוקב מקרוב אחר הפיתוחים באבטחה ומחפש דרכים חדשות לפיגוע במטרה להשגת פגיעה מקסימלית. משמרות המהפכה של איראן כבר שיגרו בעבר פלטפורמות מוטסות - מטילי שיוט ועד רחפנים ומזל"טים כנגד שגרירות ארה"ב בעיראק מתקני נפט בסעודיה ויעדים נוספים. גם ליעדים לישראל שוגרו מזלטים אשר יורטו על ידי חיל האויר. 

ההתפתחות המשמעותית של מערכות כאלו בעולם, מזל"טים ורחפנים על סוגיהם השונים שהינם זמינים גם כטכנולוגיות אזרחית עבור ארגוני הטרור באשר הם, מהווים איום משמעותי המחייב התייחסות של גורמי אבטחה בעולם. המחשה לכך ניתנה במזל"טים שהתרסקו ב-2013 וב-2015 בהתאמה, לרגליה של קנצלרית גרמניה וזה שנפל במדשאת הבית הלבן. על מקרים אלו צריך להוסיף את חשיפתם וסיכולם של פיגועים שתוכננו בעולם במתווה דומה, כמו לדוגמא, נסיון פיגוע שתוכנן בספרד על ידי פעיל דאעש במאי האחרון. במהלכו, התכוון לפוצץ רחפן במהלך משחק כדורגל של קבוצת ברצלונה וריאל מדריד. 

בהיעדר מודיעין ממוקד (וגם כאשר יש כזה) נדרשת היערכות מקיפה - ככל הניתן - למניעה וסיכול של פיגועים מסוגים שונים ונגד יעדים שונים, בדגש על אישים ושליחים ישראלים בחו"ל, תשתיות ומתקנים וכמובן גם בתחום הסייבר. אם כי ניתן להעריך  שבמקרה הנוכחי האירנים יפעלו לפגיעה קינטית. 

הקו המוביל הוא פרואקטיביות. לאמור, נקיטה של פעולות מראש, על מנת למנוע נזק עתידי. מילים אחרות, המניעה והסיכול ברמה הטקטית הינם מחויבי המציאות הן על מנת להציל חיים והן בכדי לאפשר את מרווח הנשימה האסטרטגי ולמנוע את הסלמת העימות.

על רקע הפרסומים והצהרות גורמי ממשל בכירים ביחס לכוונות נקם מכיוון איראן, מזוהה כאן נוסחה של הצהרת כוונות ברורה שמוצגת בשילוב עם יכולת מוכחת של הוצאת פיגועים לפועל. אם תוך הישענות על הנציגויות הדיפלומטיות האירניות או גורמים קיצוניים בקהילות מקומיות, כתשתית לוגיסטית לביצוע פיגועים. שילוב זה מוביל להערכה של רמת איום גבוהה, המחייבת היערכות ונכונות למאמץ אבטחתי ודריכות ארוכי טווח, שבוודאי כבר מתקיימים.

מאיר גרשוני, לשעבר בכיר בשב"כ ובעלים של חברת היעוץ "מאיר גרשוני יעוץ בע"מ".