דעה: חיסול פח’ריזאדה - הצלחה מבצעית לצד אפשרות לבעיה מודיעינית
חיסול פח’ריזאדה הוא בבחינת חציית קו אדום. וקו כזה חוצים כאשר משהו לא הולך. ייתכן ובפעולה המיוחסת לישראל, המוסד לא הצליח להיכנס לתכנית בזמנו של פח’ריזאדה והוא חושב שיזכה להצלחה רבה יותר עם ראש חדש
עמי רוחקס דומבה
| 29/11/2020
www.irna.ir
חיסול מוחסן פח’ריזאדה, על פי פרסומים גלויים, ראש פרויקט הגרעין הצבאי של איראן, הוא, מחד, הצלחה מבצעית מרשימה המיוסחת למוסד הישראלי, אך מאידך, איתות לכך שהמוסד הגיע למחסום ביכולת איסוף המודיעין אודות התכנית. החיסול, בהיבט זה, מייצר סדר ארגוני חדש בתכנית הצבאית, אשר אמור לספק למוסד קרקע פוריה לגיוסים חדשים במבנה החדש שיווצר.
לטלטל את הספינה
במילים אחרות, אטען כי המוסד חיפש דרך להיכנס לתכנית הצבאית, לא מצא, והגיע למסקנה שחיסול ראש התכנית, בשונה מארבעת המדענים הקודמים שחוסלו, יביא לסדר ארגוני חדש. בוס חדש, מביא חברים חדשים, פותח תקנים חדשים, סוגר ישנים, והתהליך עצמו מייצר הזדמנויות גיוס.
שינוי ארגוני מכניס אנשים חדשים פנימה. "בשר חדש" שאפשר לנסות לגייס איפה שנכשלו המאמצים הקודמים. לפעמים, יש גורמים קיימים, בכירים מספיק, שמחכים לסדר חדש כדי לתפוס פוזיציות שמחכות להם. לפעמים כאלו עוזרים לגורמים חיצוניים, כמו שירות ביון זר, על מנת שהשינוי יקרה מהר מהצפוי.
הפרטים הגלויים אודות פועלו של פח’ריזאדה דלים מאד. הארכיון הגרעיני שחשף המוסד שפך אור על פועלו של הארגון שעמד בראשו, אך החומרים בארכיון אינם עדכניים לעשור האחרון. כמו גם, ידועים חלק מהניסיונות של איראן לשקם את תכנית הגרעין ואף להאיץ אותה. אולם, בסך הכל, המידע הגלוי אודות תכנית הגרעין הצבאית של איראן כמעט אפסי.
כזה, שאינו יכול לקבוע בוודאות האם איראן רכשה את כל הידע הדרוש לבניית פצצה, האם כבר בנתה אחת או כמה, ועוד. בישראל טוענים רשמית שאיראן רחוקה מפצצה עובדת. אבל לישראל הרשמית אין אינטרס לחשוף את האמת במידה והמוסד מכיר מציאות אחרת. לכן, כל הערכה נכונה. בפועל, איראן טרם עשתה ניסוי גרעיני או הציגה בפומבי את הישגי תכנית הגרעין הצבאית.
מדינה. לא עסק משפחתי
הצדקת החיסול באיראן נשענת על תוצאה של עיכוב תכנית הגרעין האיראנית. האם חיסול פח’ריזאדה יביא לעיכוב תכנית הגרעין של איראן? ובכן, ששאלו את תמיר פרדו, ראש המוסד הקודם, בטלוויזיה, האם חיסול מדעני הגרעין שיוחס בתקופתו למוסד, הביא לעיכוב בתכנית הגרעין, הוא ענה שלא. יתרה מכך, האם פגיעה בראש הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל תביא לביטול או עיכוב פרויקטים? כנראה שלא.
בשונה מארגון כמו עסק משפחתי, שבו לעיתים הוצאת גורם אחד מהמשוואה מביאה לקריסת העסק, במבנה ארגוני של מדינה, לכל אחד יש תחליף. סולימאני חוסל על ידי האמריקאים. מוריינה, על פי מקורות זרים, חוסל על ידי ישראל וארה"ב. לשניהם נמצאו מחליפים. טובים יותר או פחות, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. נכון, לכל מנהל יש את שיטת הניהול האישית שלו. אבל פרויקט כמו בניית פצצה גרעינית, הוא מטבעו פרויקט מבוזר. ומספיק להסתכל על הארכיון שאת חלקו חשף המוסד בגלוי, כדי להבין שבאיראן יודעים לשמר ידע.
באיראן, להבדיל ממדינות אחרות, מנסים לפתח גרעין כעשרים שנים. תקופה ארוכה מאד, אך כזו, שהספיקה להראות לאיראנים שישראל, ושירותי ביון נוספים, "ישבו" על התכנית. החל מהכור שהופצץ בעירק, דרך שתי מלחמות אמריקאיות בעירק, הפצצת הכור בסוריה, ואין סוף דיווחים על ניסיונות לחדור מודיעינית לתכנית הגרעין. לכן, סביר כי האיראנים בנו תכנית חשאית הכוללת ביזור ידע ושימורו, מתוך ידיעה תחילה, כי כל בעל תפקיד בה הוא יעד לחיסול או סחיטה.
בעיה באיסוף מודיעין
החיסול של פח’ריזאדה, דווקא בשל תפקידו הבכיר, אפשר ומאותת על קשיים בחדירה מודיעינית לתכנית הגרעין של איראן. בעוד בעבר החיסולים המיוחסים למוסד (ארבעה מדענים) היו של דרג נמוך או ביניים, כעת, החיסול הוא של ראש התכנית. מדובר באירוע חריג. לרוב, מדינות נמנעות מחיסולים הדדיים של בכירים מתוך שמירה על 'כללים תרבותיים שאינם כתובים'.
דמיינו התנקשות איראנית בראש הוועדה הישראלי, הרמטכ"ל או ראש המוסד. אלו פונקציות כה בכירות, שלרוב, גם שאלו מאובטחים, אינם יעדים לחיסול. רק לאחרונה ארה"ב ויתרה על הליך משפטי נגד שר הביטחון המקסיקני לשעבר שנחשד בסחר בסמים. למרות שיש בידיה ראיות לכך. מדוע? מכיוון שזו חציית קו אדום. יש מעשים שעצם קרותם מלמד על נואשות.
מעבר למסגרת תרבותית, ישנו גם חשש מפני הסלמה שיביא החיסול. אירן ככל הנראה לא תמהר לשבור את הכלים בצורת מלחמה עם ישראל או פעולה צבאית שתחייב את ישראל להגיב בעצימות גבוהה. הסיבה לכך שאיראן, רשמית, טרם הגיעה לפצצה. והיא לא תסכן את מה שכן הצליחה לפתח, בשביל מלחמה מיותרת עם ישראל וארה"ב. הפצצה הגרעינית היא הקלף היחיד שיציל את שלטון האייטולות מהכחדה.
החיסול, של אישיות כה בכירה, ייתכן ומלמד שאיסוף המודיעין לגבי תכנית הגרעין הצבאית הגיע למבוי סתום. פח’ריזאדה כנראה לא סיפק מידע, כי אחרת לא היו מחסלים אותו. הרוסים לא חיסלו את מרקוס קלינגברג. פח’ריזאדה, על פי הערכות, היה אמון על תכנית הגרעין הסודית, ולכן קבע את סדרי האבטחה שלה, המידור, גיוס כוח האדם, ועוד. אם הוא היה עושה זאת גרוע, המודיעין היה מצליח לחדור, לבסס איסוף מודיעין שוטף, ולא היה ממהר לשנות את מבנה הארגון באמצעות חיסולו.
אם זה עובד, לא נוגעים. זה נכון לתחזוקת תוכנה, וגם להפעלת סוכנים. חדירה מודיעינית לתכנית גרעין צבאית של מדינת אויב היא תהליך ארוך, מסובך ויקר מאד. בעבר פגשתי בכיר לשעבר בביון הישראלי, שטען שאין ארגון שלא ניתן לחדור אותו. ואם חדרת, למה לשנות אותו ולפגוע בנכס מניב?
מצד שני, אם לא הצלחת לחדור, תרצה לשנות את הארגון כדי לפתוח לעצמך הזדמנויות חדשות. ואיך משנים ארגון? אחת הדרכים היא לחסל את הראש. ראש חדש יביא איתו אנשים חדשים, יעיף אחרים, ישנה תפקידים ותקנים, ואולי ינהיג צורת אבטחה ומידור אחרים. החיסול מוכיח כי פח’ריזאדה כנראה היה מוכשר מאד בתפקידו והקשה על איסוף המודיעין לגבי התכנית.
הרווח הפוטנציאלי: גיוס סוכנים בתכנית הגרעין הצבאית
חיסול פח’ריזאדה לקח בסבירות גדולה כשנתיים של הכנות. אייל פינקו כתב על המאמצים שמבצע כזה דורש באריכות. המשמעות היא, כי ההחלטה לחסלו התקבלה מתישהו לפני שנתיים, לאחר ששרד לפחות ניסיון התנקשות אחד על פי פרסומים זרים. גם הוא מיוחס למוסד. כלומר, ניתן להסיק מכך שפח’ריזאדה הצליח לסגור את תכנית הגרעין הצבאית בפני המוסד וארגוני ביון נוספים.
לסיכום, מבצע החיסול הוא הצלחה מבצעית מרשימה. עם זאת, ההסתברות שהוא יעכב מהותית את תכנית הגרעין הצבאית של איראן - קטנה מאד. לכל אחד יש מחליף. לגבי ההרתעה, עד כה לא התקשו באיראן למלא את מקומם של כאלו שחוסלו. בין שמדובר בפרויקט הגרעין או משמרות המהפכה. הסיכון בתפקידי ניהול ביטחוניים, בכל מדינה, ידוע ונלקח בחשבון על ידי המועמדים.
חיסול כזה צפוי אף לשנות ולשפר את נהלי האבטחה על אישים באיראן וכן את נהלי המידור. האיראנים גם יפעלו לגלות ולזהות את החפרפרות שעזור, לכאורה, למוסד. לפחות אלו שעוד נשארו באיראן אחרי החיסול.
הרווח העיקרי של ישראל מהחיסול היא היכולת להשתמש בשינוי הארגוני כדי לחדור מודיעינית לתוך התכנית הצבאית האיראנית, על מנת להבין לעומק מה סטטוס פצצת הגרעין האיראנית, ומהן יכולות הייצור והשיגור של פצצות כאלו. זאת, כאשר הממשל החדש בבית הלבן צפוי יהיה לנקוט בפס מפויס יותר מול הממשל באיראן. ממשל ביידן, כך על פי הערכות, יקשה על ישראל להוציא מבצעי חיסול באיראן. לכן, עדיף לשבש את המבנה הארגוני של תכנית הגרעין טרם כניסתו של ביידן לחדר הסגלגל.
חיסול פח’ריזאדה הוא בבחינת חציית קו אדום. וקו כזה חוצים כאשר משהו לא הולך. ייתכן ובפעולה המיוחסת לישראל, המוסד לא הצליח להיכנס לתכנית בזמנו של פח’ריזאדה והוא חושב שיזכה להצלחה רבה יותר עם ראש חדש
www.irna.ir
חיסול מוחסן פח’ריזאדה, על פי פרסומים גלויים, ראש פרויקט הגרעין הצבאי של איראן, הוא, מחד, הצלחה מבצעית מרשימה המיוסחת למוסד הישראלי, אך מאידך, איתות לכך שהמוסד הגיע למחסום ביכולת איסוף המודיעין אודות התכנית. החיסול, בהיבט זה, מייצר סדר ארגוני חדש בתכנית הצבאית, אשר אמור לספק למוסד קרקע פוריה לגיוסים חדשים במבנה החדש שיווצר.
לטלטל את הספינה
במילים אחרות, אטען כי המוסד חיפש דרך להיכנס לתכנית הצבאית, לא מצא, והגיע למסקנה שחיסול ראש התכנית, בשונה מארבעת המדענים הקודמים שחוסלו, יביא לסדר ארגוני חדש. בוס חדש, מביא חברים חדשים, פותח תקנים חדשים, סוגר ישנים, והתהליך עצמו מייצר הזדמנויות גיוס.
שינוי ארגוני מכניס אנשים חדשים פנימה. "בשר חדש" שאפשר לנסות לגייס איפה שנכשלו המאמצים הקודמים. לפעמים, יש גורמים קיימים, בכירים מספיק, שמחכים לסדר חדש כדי לתפוס פוזיציות שמחכות להם. לפעמים כאלו עוזרים לגורמים חיצוניים, כמו שירות ביון זר, על מנת שהשינוי יקרה מהר מהצפוי.
הפרטים הגלויים אודות פועלו של פח’ריזאדה דלים מאד. הארכיון הגרעיני שחשף המוסד שפך אור על פועלו של הארגון שעמד בראשו, אך החומרים בארכיון אינם עדכניים לעשור האחרון. כמו גם, ידועים חלק מהניסיונות של איראן לשקם את תכנית הגרעין ואף להאיץ אותה. אולם, בסך הכל, המידע הגלוי אודות תכנית הגרעין הצבאית של איראן כמעט אפסי.
כזה, שאינו יכול לקבוע בוודאות האם איראן רכשה את כל הידע הדרוש לבניית פצצה, האם כבר בנתה אחת או כמה, ועוד. בישראל טוענים רשמית שאיראן רחוקה מפצצה עובדת. אבל לישראל הרשמית אין אינטרס לחשוף את האמת במידה והמוסד מכיר מציאות אחרת. לכן, כל הערכה נכונה. בפועל, איראן טרם עשתה ניסוי גרעיני או הציגה בפומבי את הישגי תכנית הגרעין הצבאית.
מדינה. לא עסק משפחתי
הצדקת החיסול באיראן נשענת על תוצאה של עיכוב תכנית הגרעין האיראנית. האם חיסול פח’ריזאדה יביא לעיכוב תכנית הגרעין של איראן? ובכן, ששאלו את תמיר פרדו, ראש המוסד הקודם, בטלוויזיה, האם חיסול מדעני הגרעין שיוחס בתקופתו למוסד, הביא לעיכוב בתכנית הגרעין, הוא ענה שלא. יתרה מכך, האם פגיעה בראש הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל תביא לביטול או עיכוב פרויקטים? כנראה שלא.
בשונה מארגון כמו עסק משפחתי, שבו לעיתים הוצאת גורם אחד מהמשוואה מביאה לקריסת העסק, במבנה ארגוני של מדינה, לכל אחד יש תחליף. סולימאני חוסל על ידי האמריקאים. מוריינה, על פי מקורות זרים, חוסל על ידי ישראל וארה"ב. לשניהם נמצאו מחליפים. טובים יותר או פחות, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. נכון, לכל מנהל יש את שיטת הניהול האישית שלו. אבל פרויקט כמו בניית פצצה גרעינית, הוא מטבעו פרויקט מבוזר. ומספיק להסתכל על הארכיון שאת חלקו חשף המוסד בגלוי, כדי להבין שבאיראן יודעים לשמר ידע.
באיראן, להבדיל ממדינות אחרות, מנסים לפתח גרעין כעשרים שנים. תקופה ארוכה מאד, אך כזו, שהספיקה להראות לאיראנים שישראל, ושירותי ביון נוספים, "ישבו" על התכנית. החל מהכור שהופצץ בעירק, דרך שתי מלחמות אמריקאיות בעירק, הפצצת הכור בסוריה, ואין סוף דיווחים על ניסיונות לחדור מודיעינית לתכנית הגרעין. לכן, סביר כי האיראנים בנו תכנית חשאית הכוללת ביזור ידע ושימורו, מתוך ידיעה תחילה, כי כל בעל תפקיד בה הוא יעד לחיסול או סחיטה.
בעיה באיסוף מודיעין
החיסול של פח’ריזאדה, דווקא בשל תפקידו הבכיר, אפשר ומאותת על קשיים בחדירה מודיעינית לתכנית הגרעין של איראן. בעוד בעבר החיסולים המיוחסים למוסד (ארבעה מדענים) היו של דרג נמוך או ביניים, כעת, החיסול הוא של ראש התכנית. מדובר באירוע חריג. לרוב, מדינות נמנעות מחיסולים הדדיים של בכירים מתוך שמירה על 'כללים תרבותיים שאינם כתובים'.
דמיינו התנקשות איראנית בראש הוועדה הישראלי, הרמטכ"ל או ראש המוסד. אלו פונקציות כה בכירות, שלרוב, גם שאלו מאובטחים, אינם יעדים לחיסול. רק לאחרונה ארה"ב ויתרה על הליך משפטי נגד שר הביטחון המקסיקני לשעבר שנחשד בסחר בסמים. למרות שיש בידיה ראיות לכך. מדוע? מכיוון שזו חציית קו אדום. יש מעשים שעצם קרותם מלמד על נואשות.
מעבר למסגרת תרבותית, ישנו גם חשש מפני הסלמה שיביא החיסול. אירן ככל הנראה לא תמהר לשבור את הכלים בצורת מלחמה עם ישראל או פעולה צבאית שתחייב את ישראל להגיב בעצימות גבוהה. הסיבה לכך שאיראן, רשמית, טרם הגיעה לפצצה. והיא לא תסכן את מה שכן הצליחה לפתח, בשביל מלחמה מיותרת עם ישראל וארה"ב. הפצצה הגרעינית היא הקלף היחיד שיציל את שלטון האייטולות מהכחדה.
החיסול, של אישיות כה בכירה, ייתכן ומלמד שאיסוף המודיעין לגבי תכנית הגרעין הצבאית הגיע למבוי סתום. פח’ריזאדה כנראה לא סיפק מידע, כי אחרת לא היו מחסלים אותו. הרוסים לא חיסלו את מרקוס קלינגברג. פח’ריזאדה, על פי הערכות, היה אמון על תכנית הגרעין הסודית, ולכן קבע את סדרי האבטחה שלה, המידור, גיוס כוח האדם, ועוד. אם הוא היה עושה זאת גרוע, המודיעין היה מצליח לחדור, לבסס איסוף מודיעין שוטף, ולא היה ממהר לשנות את מבנה הארגון באמצעות חיסולו.
אם זה עובד, לא נוגעים. זה נכון לתחזוקת תוכנה, וגם להפעלת סוכנים. חדירה מודיעינית לתכנית גרעין צבאית של מדינת אויב היא תהליך ארוך, מסובך ויקר מאד. בעבר פגשתי בכיר לשעבר בביון הישראלי, שטען שאין ארגון שלא ניתן לחדור אותו. ואם חדרת, למה לשנות אותו ולפגוע בנכס מניב?
מצד שני, אם לא הצלחת לחדור, תרצה לשנות את הארגון כדי לפתוח לעצמך הזדמנויות חדשות. ואיך משנים ארגון? אחת הדרכים היא לחסל את הראש. ראש חדש יביא איתו אנשים חדשים, יעיף אחרים, ישנה תפקידים ותקנים, ואולי ינהיג צורת אבטחה ומידור אחרים. החיסול מוכיח כי פח’ריזאדה כנראה היה מוכשר מאד בתפקידו והקשה על איסוף המודיעין לגבי התכנית.
הרווח הפוטנציאלי: גיוס סוכנים בתכנית הגרעין הצבאית
חיסול פח’ריזאדה לקח בסבירות גדולה כשנתיים של הכנות. אייל פינקו כתב על המאמצים שמבצע כזה דורש באריכות. המשמעות היא, כי ההחלטה לחסלו התקבלה מתישהו לפני שנתיים, לאחר ששרד לפחות ניסיון התנקשות אחד על פי פרסומים זרים. גם הוא מיוחס למוסד. כלומר, ניתן להסיק מכך שפח’ריזאדה הצליח לסגור את תכנית הגרעין הצבאית בפני המוסד וארגוני ביון נוספים.
לסיכום, מבצע החיסול הוא הצלחה מבצעית מרשימה. עם זאת, ההסתברות שהוא יעכב מהותית את תכנית הגרעין הצבאית של איראן - קטנה מאד. לכל אחד יש מחליף. לגבי ההרתעה, עד כה לא התקשו באיראן למלא את מקומם של כאלו שחוסלו. בין שמדובר בפרויקט הגרעין או משמרות המהפכה. הסיכון בתפקידי ניהול ביטחוניים, בכל מדינה, ידוע ונלקח בחשבון על ידי המועמדים.
חיסול כזה צפוי אף לשנות ולשפר את נהלי האבטחה על אישים באיראן וכן את נהלי המידור. האיראנים גם יפעלו לגלות ולזהות את החפרפרות שעזור, לכאורה, למוסד. לפחות אלו שעוד נשארו באיראן אחרי החיסול.
הרווח העיקרי של ישראל מהחיסול היא היכולת להשתמש בשינוי הארגוני כדי לחדור מודיעינית לתוך התכנית הצבאית האיראנית, על מנת להבין לעומק מה סטטוס פצצת הגרעין האיראנית, ומהן יכולות הייצור והשיגור של פצצות כאלו. זאת, כאשר הממשל החדש בבית הלבן צפוי יהיה לנקוט בפס מפויס יותר מול הממשל באיראן. ממשל ביידן, כך על פי הערכות, יקשה על ישראל להוציא מבצעי חיסול באיראן. לכן, עדיף לשבש את המבנה הארגוני של תכנית הגרעין טרם כניסתו של ביידן לחדר הסגלגל.
