אוטומציה של המלחמה: אגף התקשוב מאפשר ספיקת מאות אלפי מטרות ביום
בענף שילוביות ביחידת מצפן, יחידת לוטם, אגף התקשוב, העמידו אינטרנט מבצעי בשנה וחצי האחרונות. התשתית תאפשר לצה"ל לעשות אוטומציה של פעולות לחימה ידניות. סיקור מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 18/11/2020
https://www.flickr.com/photos/idfonline/15745862521
צה"ל אמנם צבא קטן ביחס לצבאות ערב מסביב, אך לאורך השנים נשמר יתרונו גם בשל היכולת של לעבוד יחד. נכון, פוליטיקה מאפיינת את הצבא לא פחות מכל ארגון גדול אחר, אך בשנים האחרונות הרב זרועיות היא הוקטור המוביל. בתרבות, תרגילים, טכנולוגיה ולחימה. לאחר צוק איתן, אירוע מכונן בהיבט הרב זרועיות, החליטו בצבא שזה מכפיל הכוח העיקרי. להלחם יחד, כמו אורגניזם אחד. ובשביל זה צריך טכנולוגיה.
ובכן, על תשתית הקישוריות שמחברת את כולם לכולם אחראי אגף התקשוב. יותר מדויק, ענף שילוביות ביחידת מצפן, ביחידת לוטם. בענף מפתחים בשנה וחצי האחרונות תשתית קישוריות רב זרועית עליה מתבססים כלל תהליכי סגירת מעגלי האש בצה"ל. על הפרויקט אחראי סא"ל לירון אלזון, מפקד הענף.
המידע מסונכרן
"בעבר, היית עושה עדכון במערכת של זרוע אחת, ובמקרה הטוב רואה את העדכון במערכת אחרת לאחר כמה עשרות דקות. הצבא איבד אמון בקישוריות בין המערכות. אנשים היום רושמים את העדכון על פתק, הולכים למחשב אחר, ומקלידים מחדש. מהנקודה הזו יצאנו לדרך. במטרה לשנות את המציאות. היום עדכון נחשף לכלל המערכות הרלוונטיות במילי-שניות. הבאנו את הסטנדרט של האזרחות לצבא בהיבט זה", מסביר אלזון בראיון לישראל דיפנס.
"כיום, כל הזרועות יודעות לדבר זו עם זו. כולל העברת מטרות בזמן אמת. אנחנו מפתחים את האינטרנט המבצעי שמאפשר זאת. הפיתוח בשיתוף פעולה מלא בין הזרועות, כאשר בבסיסו רעיון מתכלל אחד - מרחב דיגיטלי המאפשר שיתוף רב זרועי של מידע מכל הרשתות - מודיעיני ומבצעי. בכל נקודת זמן, בצורה מאובטחת ובממשק משתמש נוח."
איך מודדים הצלחה? "שאפשר לממש תהליך מבצעי בצה"ל. לפני זה היינו בקישוריות די ישנה מעולם הSOA. היום כל זרוע יכולה עם זרוע אחרת מרמת המפקדה עד הקצה הטקטי. הענף שלי אחראי לממש את האקוסיסטם האפליקטיבי של כל המערכת הזו."
המלך החדש: התהליך המבצעי
תהליך מבצעי מוגדר ככזה כאשר הוא חוצה זרועות. זרוע אחת מייצרת מטרה, זרוע אחר צריכה לתכנן ולהשמיד אותה. תהליך אוטומטי כזה מוגדר כתהליך מבצעי. "מדובר בעיצוב טכני של תהליך מעגל אש. האפקטיביות של צה"ל מבוססת על היכולת לסנכרן מידע. בסוף, תוצאות התקיפה משוקפות לכל המרחב בצורה ידידותית. בצורה כזו ישנה בחינה אחידה, כלל צה"לית, של התוצאות", מסביר אלזון.
בתקשוב נזהרים לא לחשוף יותר מידי, אך כן אומרים כי מדובר באוסף רכיבי תוכנה הקשורים לעולם תעבורת המידע בשכבות גבוהות של מודל OSI, כולל מרכיבי הגנה. "הענף מגדיר גם רעיונות מסדרים לחשיפת שירות באינטרנט המבצעי. רצינו לייצר כללים איך כל אחד חושף וצורך את השירות. לפני ארבע שנים נניח שהיית רוצה לשנות שירות, זה היה לוקח בין 9-12 חודשים. היום אותו שינוי אורך ימים בודדים", אומר אלזון.
"יכולת כזו מאפשרת לצה"ל להשתנות תוך כדי מלחמה. בעבר, איך שנכנסת למלחמה, ככה יצאת ממנה. לא היית יכול לייצר שירותים חדשים תוך כדי מלחמה. אפשר לדבר על שירות ייצור מטרות למשל שמפיץ מטרות למרחב. שירת שמפיץ תוצאות תקיפות. אתה לא חייב לפנות לאגף התקשוב. האגף מפתח את האינטרנט המבצעי וכל זרוע מפתחת לעצמה את השירותים שהיא צריכה תחת תקינה מסדרת שקבענו. למשל , זרוע היבשה רוצה לפתח אפליקציה לזיהוי טילי נ"ט תוך כדי מלחמה כי זה מה שחסר לחלק מהלוחמים בקצה, היא יכולה לעשות זאת על בסיס האינטרנט המבצעי. אפשר לדמיין זאת כחנות אפליקציות מבצעיות."
כחלק מהאינטרנט המבצעי, הבינו באגף התקשוב שאין לצה"ל פלטפורמה תומכת במפתחים. בדומה לחברות ענן כמו גוגל המספקות למפתחים שלהן שירותי IAAS ו-PAAS, רצו בתקשוב פלטפורמה כזו גם בצה"ל. אז יצאו לדרך, לקחו חלק מהאזרחות, חלק פיתחו בבית, וכיום יש פלטפורמה עובדת. צה"לית. המשמעות היא כי זמן הפיתוח התקצר משמעותית. המפתח בזרוע מקבל ממשק פיתוח מוכן, ומתעסק רק בליבת הקוד של היישום.
"שמנו דגש על פרויקט סביבת המפתחים. זה עוזר למפתחים בצה"ל לפתח בסטנדרט אזרחי. הפרויקט עדיין בהתכנסות. יש קהילה, מאחוריה סביבת מפתחים המאפשרת שיתוף. סביבת המפתחים כוללת PAAS, וגם טיפול בכל מה שהתכניתן צריך. חלק בפיתוחים ייעודים שלנו", מסביר אלזון.
רציפות תפקודית
כאמור, ראש אגף התקשוב רצה לפתור את בעיית הקישוריות והפיתוח החל ב2019. עם זאת, את מעגל האש הצה"לי שהיה קיים, אי אפשר לעצור. אין יציאה לפרסומות. "התחלנו תהליך כתיבה מחדש של מרכיבים בתהליך. האתגר היה להחליף בין המרכיב הישן לחדש, בלי לפגוע ברציפות התפקודית של צה"ל", אומר אלזון. "אתה מוציא מרכיב שפותח בשפה ופרוטוקולים ישנים, ומכניס חדש בארכיטקטורה מודרנית. זו טרנספורמציה אמיתית.
"התהליך כלל עשרות דיונים אצל ראש אגף התקשוב ומפקד לוטם. החוליה החלשה בשרשרת הייתה הקישוריות. נכון להיום, הקישוריות היא החוליה החזקה במערכת. אין משתמש מבצעי שלוחץ במערכת אחת, וזה לא מיידית מתעדכן במערכת אחרת."
אחת השאלות לענף השילוביות היא האם הארכיטקטורה החדשה מותאמת למודל ענן. צה"ל אמור לעבור למודל ענן מבצעי מתישהו. "לא פיתחנו על ענן ציבורי, אלא ביטחוני. מעיין ענן פרטי של התקשוב לטובת כלל צה"ל. כן פיתחנו בעקרונות ענניים, עם אגנוסטיות לחומרה. אימצנו יכולות עיבוד מבוזרות, כולל שכפול מידע לכמה מקומות בו זמנית", אומר אלזון.
"ארכיטקטורה זו מאפשרת דגימת מאגרים מידע בקצב מהיר בסדרי גודל. לפני התשתית החדשה, קצב דגימת המאגרים היה עשרות פעמים בדקה לכל היותר. היום אתה יכול לדגום עשרות אלפי פעמים בדקה. ביצועים של מילי-שניה. זה סטנדרט אזרחי - בצבא.
"שמנו דגש גם על עיבוד בזיכרון במקום בדיסק. היכולות עלו לפחות ב2-3 סדרי גודל מבחינת ביצועים ועומסים. כתוצאה מכל השינויים האלו, מעגל האש מקצה לקצה מאפשר לצה"ל לייצר ולתקוף עשרות ומאות אלפי מטרות ביום. העל הודות לשיפור הקישוריות."
בשונה מהפיתוח של טירת האג"ם (מערכת לניהול המלחמה של צה"ל), בפיתוח מעגל האש עובד רק הון אנושי של צה"ל. הגיל הממוצע הוא 22, עם מעטפת ארכיטקטים תומכת. "מעגל האש הוא המרכיב המרכזי של צה"ל להתחיל מלחמה - ולסיים אותה", מוסיף אלזון. "לאור זאת, בלוטם יש מספר ערכים מרכזיים - מטרה לא יקח לה יותר מכמה שניות לעבור. אם בתרגיל רואים שלוקח למטרה לעבור יותר מידי זמן, עוצרים תרגיל ומתחקרים."
האתגר: אחידות
אחד האתגרים העיקריים בפיתוח קישוריות ואפליקציות שמרכיבים את האינטרנט המבצעי הוא תקינה אחידה. עד השנים האחרונות, צה"ל התנהל, בפועל, כמו ארגונים שונים תחת שם אחד. כל זרוע התנהלה איך שרצתה בהיבט הטכנולוגי. כיום, אגף התקשוב הוא הרגולטור בפועל, הן של כלל הזרועות והן של התעשיות הביטחוניות שמוכרות לצבא. התקינה בתחום תשתיות התקשורת, הקישוריות והפיתוח, מחייבת את כולם. כך גם יותר קל לפתח יישום, לחשוף אותו, ולקבל ממנו תוצאות.
האחידות שדוחפים ומיישמים באגף התקשוב עתידה להוביל בעתיד לשמש בסיס לאוטומציה של המלחמה. היכולת לפתח יישומים מהר, תוך כדי מלחמה, בשילוב אלגוריתמים מעולם הבינה המלאכותית, עם מידע שמגיע מסנסורים מכלל הזרועות, יכול לספק לצה"ל מכפילי כוח מול צבאות עויינים וארגוני פח"ע. וזו חלק מהמטרה של ענף השילוביות עליו אמון אלזון.
"יצרנו סטנדרטים. איך נראות יכולות במרחב המבצעי. אתה לא יכול לחשוף מה שאתה רוצה. יש סט פעולות שאתה חייב לעמוד בהן. ניטור, מידור, שרידות וכו'. כל מי שנכנס לתוך האקוסיסטם חייב לעמוד בזה", מסביר אלזון. "אם זה יגיע למצב שיישום מסוים יפריע לתהליכים מבצעיים, נוציא אותו. עדיין לא צף מקרה זה. בתרגיל האחרון, חץ קטלני, הראנו יכולות של מעגל האש. המידע עבר בחלקי שניה.
"עכשיו, כאשר כל התשתית עובדת, אפשר לקחת תהליכים מבצעיים ידניים או חצי ידניים ולהפוך לאוטומטיים. התהליך יצר שיח טכנולוגי אחיד המאפשר בתוכו את הרב תרבותיות המאפיינת את צה"ל. הייחודיות המבצעית של כל זרוע נשמרת. עבורנו בלוטם, ההרגשה היא כמו חממה טכנולוגית. כתף לכתף עם התעשייה האזרחית והביטחונית - שיתוף, חדשנות, והטמעת רעיונות חדשים."
בענף שילוביות ביחידת מצפן, יחידת לוטם, אגף התקשוב, העמידו אינטרנט מבצעי בשנה וחצי האחרונות. התשתית תאפשר לצה"ל לעשות אוטומציה של פעולות לחימה ידניות. סיקור מיוחד
https://www.flickr.com/photos/idfonline/15745862521
צה"ל אמנם צבא קטן ביחס לצבאות ערב מסביב, אך לאורך השנים נשמר יתרונו גם בשל היכולת של לעבוד יחד. נכון, פוליטיקה מאפיינת את הצבא לא פחות מכל ארגון גדול אחר, אך בשנים האחרונות הרב זרועיות היא הוקטור המוביל. בתרבות, תרגילים, טכנולוגיה ולחימה. לאחר צוק איתן, אירוע מכונן בהיבט הרב זרועיות, החליטו בצבא שזה מכפיל הכוח העיקרי. להלחם יחד, כמו אורגניזם אחד. ובשביל זה צריך טכנולוגיה.
ובכן, על תשתית הקישוריות שמחברת את כולם לכולם אחראי אגף התקשוב. יותר מדויק, ענף שילוביות ביחידת מצפן, ביחידת לוטם. בענף מפתחים בשנה וחצי האחרונות תשתית קישוריות רב זרועית עליה מתבססים כלל תהליכי סגירת מעגלי האש בצה"ל. על הפרויקט אחראי סא"ל לירון אלזון, מפקד הענף.
המידע מסונכרן
"בעבר, היית עושה עדכון במערכת של זרוע אחת, ובמקרה הטוב רואה את העדכון במערכת אחרת לאחר כמה עשרות דקות. הצבא איבד אמון בקישוריות בין המערכות. אנשים היום רושמים את העדכון על פתק, הולכים למחשב אחר, ומקלידים מחדש. מהנקודה הזו יצאנו לדרך. במטרה לשנות את המציאות. היום עדכון נחשף לכלל המערכות הרלוונטיות במילי-שניות. הבאנו את הסטנדרט של האזרחות לצבא בהיבט זה", מסביר אלזון בראיון לישראל דיפנס.
"כיום, כל הזרועות יודעות לדבר זו עם זו. כולל העברת מטרות בזמן אמת. אנחנו מפתחים את האינטרנט המבצעי שמאפשר זאת. הפיתוח בשיתוף פעולה מלא בין הזרועות, כאשר בבסיסו רעיון מתכלל אחד - מרחב דיגיטלי המאפשר שיתוף רב זרועי של מידע מכל הרשתות - מודיעיני ומבצעי. בכל נקודת זמן, בצורה מאובטחת ובממשק משתמש נוח."
איך מודדים הצלחה? "שאפשר לממש תהליך מבצעי בצה"ל. לפני זה היינו בקישוריות די ישנה מעולם הSOA. היום כל זרוע יכולה עם זרוע אחרת מרמת המפקדה עד הקצה הטקטי. הענף שלי אחראי לממש את האקוסיסטם האפליקטיבי של כל המערכת הזו."
המלך החדש: התהליך המבצעי
תהליך מבצעי מוגדר ככזה כאשר הוא חוצה זרועות. זרוע אחת מייצרת מטרה, זרוע אחר צריכה לתכנן ולהשמיד אותה. תהליך אוטומטי כזה מוגדר כתהליך מבצעי. "מדובר בעיצוב טכני של תהליך מעגל אש. האפקטיביות של צה"ל מבוססת על היכולת לסנכרן מידע. בסוף, תוצאות התקיפה משוקפות לכל המרחב בצורה ידידותית. בצורה כזו ישנה בחינה אחידה, כלל צה"לית, של התוצאות", מסביר אלזון.
בתקשוב נזהרים לא לחשוף יותר מידי, אך כן אומרים כי מדובר באוסף רכיבי תוכנה הקשורים לעולם תעבורת המידע בשכבות גבוהות של מודל OSI, כולל מרכיבי הגנה. "הענף מגדיר גם רעיונות מסדרים לחשיפת שירות באינטרנט המבצעי. רצינו לייצר כללים איך כל אחד חושף וצורך את השירות. לפני ארבע שנים נניח שהיית רוצה לשנות שירות, זה היה לוקח בין 9-12 חודשים. היום אותו שינוי אורך ימים בודדים", אומר אלזון.
"יכולת כזו מאפשרת לצה"ל להשתנות תוך כדי מלחמה. בעבר, איך שנכנסת למלחמה, ככה יצאת ממנה. לא היית יכול לייצר שירותים חדשים תוך כדי מלחמה. אפשר לדבר על שירות ייצור מטרות למשל שמפיץ מטרות למרחב. שירת שמפיץ תוצאות תקיפות. אתה לא חייב לפנות לאגף התקשוב. האגף מפתח את האינטרנט המבצעי וכל זרוע מפתחת לעצמה את השירותים שהיא צריכה תחת תקינה מסדרת שקבענו. למשל , זרוע היבשה רוצה לפתח אפליקציה לזיהוי טילי נ"ט תוך כדי מלחמה כי זה מה שחסר לחלק מהלוחמים בקצה, היא יכולה לעשות זאת על בסיס האינטרנט המבצעי. אפשר לדמיין זאת כחנות אפליקציות מבצעיות."
כחלק מהאינטרנט המבצעי, הבינו באגף התקשוב שאין לצה"ל פלטפורמה תומכת במפתחים. בדומה לחברות ענן כמו גוגל המספקות למפתחים שלהן שירותי IAAS ו-PAAS, רצו בתקשוב פלטפורמה כזו גם בצה"ל. אז יצאו לדרך, לקחו חלק מהאזרחות, חלק פיתחו בבית, וכיום יש פלטפורמה עובדת. צה"לית. המשמעות היא כי זמן הפיתוח התקצר משמעותית. המפתח בזרוע מקבל ממשק פיתוח מוכן, ומתעסק רק בליבת הקוד של היישום.
"שמנו דגש על פרויקט סביבת המפתחים. זה עוזר למפתחים בצה"ל לפתח בסטנדרט אזרחי. הפרויקט עדיין בהתכנסות. יש קהילה, מאחוריה סביבת מפתחים המאפשרת שיתוף. סביבת המפתחים כוללת PAAS, וגם טיפול בכל מה שהתכניתן צריך. חלק בפיתוחים ייעודים שלנו", מסביר אלזון.
רציפות תפקודית
כאמור, ראש אגף התקשוב רצה לפתור את בעיית הקישוריות והפיתוח החל ב2019. עם זאת, את מעגל האש הצה"לי שהיה קיים, אי אפשר לעצור. אין יציאה לפרסומות. "התחלנו תהליך כתיבה מחדש של מרכיבים בתהליך. האתגר היה להחליף בין המרכיב הישן לחדש, בלי לפגוע ברציפות התפקודית של צה"ל", אומר אלזון. "אתה מוציא מרכיב שפותח בשפה ופרוטוקולים ישנים, ומכניס חדש בארכיטקטורה מודרנית. זו טרנספורמציה אמיתית.
"התהליך כלל עשרות דיונים אצל ראש אגף התקשוב ומפקד לוטם. החוליה החלשה בשרשרת הייתה הקישוריות. נכון להיום, הקישוריות היא החוליה החזקה במערכת. אין משתמש מבצעי שלוחץ במערכת אחת, וזה לא מיידית מתעדכן במערכת אחרת."
אחת השאלות לענף השילוביות היא האם הארכיטקטורה החדשה מותאמת למודל ענן. צה"ל אמור לעבור למודל ענן מבצעי מתישהו. "לא פיתחנו על ענן ציבורי, אלא ביטחוני. מעיין ענן פרטי של התקשוב לטובת כלל צה"ל. כן פיתחנו בעקרונות ענניים, עם אגנוסטיות לחומרה. אימצנו יכולות עיבוד מבוזרות, כולל שכפול מידע לכמה מקומות בו זמנית", אומר אלזון.
"ארכיטקטורה זו מאפשרת דגימת מאגרים מידע בקצב מהיר בסדרי גודל. לפני התשתית החדשה, קצב דגימת המאגרים היה עשרות פעמים בדקה לכל היותר. היום אתה יכול לדגום עשרות אלפי פעמים בדקה. ביצועים של מילי-שניה. זה סטנדרט אזרחי - בצבא.
"שמנו דגש גם על עיבוד בזיכרון במקום בדיסק. היכולות עלו לפחות ב2-3 סדרי גודל מבחינת ביצועים ועומסים. כתוצאה מכל השינויים האלו, מעגל האש מקצה לקצה מאפשר לצה"ל לייצר ולתקוף עשרות ומאות אלפי מטרות ביום. העל הודות לשיפור הקישוריות."
בשונה מהפיתוח של טירת האג"ם (מערכת לניהול המלחמה של צה"ל), בפיתוח מעגל האש עובד רק הון אנושי של צה"ל. הגיל הממוצע הוא 22, עם מעטפת ארכיטקטים תומכת. "מעגל האש הוא המרכיב המרכזי של צה"ל להתחיל מלחמה - ולסיים אותה", מוסיף אלזון. "לאור זאת, בלוטם יש מספר ערכים מרכזיים - מטרה לא יקח לה יותר מכמה שניות לעבור. אם בתרגיל רואים שלוקח למטרה לעבור יותר מידי זמן, עוצרים תרגיל ומתחקרים."
האתגר: אחידות
אחד האתגרים העיקריים בפיתוח קישוריות ואפליקציות שמרכיבים את האינטרנט המבצעי הוא תקינה אחידה. עד השנים האחרונות, צה"ל התנהל, בפועל, כמו ארגונים שונים תחת שם אחד. כל זרוע התנהלה איך שרצתה בהיבט הטכנולוגי. כיום, אגף התקשוב הוא הרגולטור בפועל, הן של כלל הזרועות והן של התעשיות הביטחוניות שמוכרות לצבא. התקינה בתחום תשתיות התקשורת, הקישוריות והפיתוח, מחייבת את כולם. כך גם יותר קל לפתח יישום, לחשוף אותו, ולקבל ממנו תוצאות.
האחידות שדוחפים ומיישמים באגף התקשוב עתידה להוביל בעתיד לשמש בסיס לאוטומציה של המלחמה. היכולת לפתח יישומים מהר, תוך כדי מלחמה, בשילוב אלגוריתמים מעולם הבינה המלאכותית, עם מידע שמגיע מסנסורים מכלל הזרועות, יכול לספק לצה"ל מכפילי כוח מול צבאות עויינים וארגוני פח"ע. וזו חלק מהמטרה של ענף השילוביות עליו אמון אלזון.
"יצרנו סטנדרטים. איך נראות יכולות במרחב המבצעי. אתה לא יכול לחשוף מה שאתה רוצה. יש סט פעולות שאתה חייב לעמוד בהן. ניטור, מידור, שרידות וכו'. כל מי שנכנס לתוך האקוסיסטם חייב לעמוד בזה", מסביר אלזון. "אם זה יגיע למצב שיישום מסוים יפריע לתהליכים מבצעיים, נוציא אותו. עדיין לא צף מקרה זה. בתרגיל האחרון, חץ קטלני, הראנו יכולות של מעגל האש. המידע עבר בחלקי שניה.
"עכשיו, כאשר כל התשתית עובדת, אפשר לקחת תהליכים מבצעיים ידניים או חצי ידניים ולהפוך לאוטומטיים. התהליך יצר שיח טכנולוגי אחיד המאפשר בתוכו את הרב תרבותיות המאפיינת את צה"ל. הייחודיות המבצעית של כל זרוע נשמרת. עבורנו בלוטם, ההרגשה היא כמו חממה טכנולוגית. כתף לכתף עם התעשייה האזרחית והביטחונית - שיתוף, חדשנות, והטמעת רעיונות חדשים."
