דעה: חובתו של הרמטכ"ל להתריע לציבור על העדר תקציב להתעצמות
חובתו של הרמטכ"ל לביטחון המדינה ונאמנותו לאזרחי המדינה מחייבת אותו לעמוד מול הציבור ולהגיד שעוד שנה בלי תקציב מדינה פוגעת בביטחון המדינה
Yotam Gadot
| 22/10/2020
צילום: דובר צה"ל
תקציב המדינה האחרון שעבר תהליך מסודר של תכנון ואישור, אושר בממשלה ב-12.1.18, ובכנסת ב-15.3.18. מדובר על תקציב 2019, השנה האחרונה של תר"ש "גדעון". הרמטכ"ל אביב כוכבי התמנה לתפקידו ב-15.1.19, ובפברואר 2020 הוא הציג את תר"ש "תנופה". תכנית העבודה וההתעצמות של צה"ל לשנים 2020 – 2024.
בתחילת שנת 2020 הגיעה מגפת ה"קורונה" לישראל, אשר השפעותיה החמירו עם המשק, ובעיקר חשפו והדגישו את מצבו המורכב של המשק הישראלי. המשק הישראלי רשם ברבעון השני של 2020 את שלושת החודשים הגרועים ביותר שלו אי פעם, כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-28.7% ביחס לרבעון הראשון, הגירעון המצטבר (בסוף חודש יולי) מתחילת השנה הגיע לשיא חדש של 70.2 מיליארד שקל, לעומת 24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יחס החוב תוצר קפץ ל-80% אחרי שכבר ירד בסוף 2018 לכ-60%, ונראה כי הוא ימשיך לעלות, ובשוק העבודה כמעט מיליון מובטלים.
כתוצאה מכך, קרוב ל-60% מהעסקים במדינת ישראל נכנסו בחצי השנה האחרונה למצב Heave-to, (מצב בו בזמן סערה בים אתה מוריד מפרשים, קושר הכל, לובש חגורות הצלה, ונותן לרוח להוביל את הסירה- המטרה היא לשרוד את הסערה), ונראה שגם צה"ל נוקט באסטרטגיה זו: מתכנס בתוך עצמו, וממתין עד יעבור זעם.
אלא שלצה"ל אסור להיכנס למצב Heave to. צה"ל מחויב לביטחונה של ישראל, ומחויב להתעצם לקראת העימות הבא. המשמעות של תקציב אוטומטי (1:12) היא שצה"ל אינו יכול להתעצם. המשמעות של נתוני המאקרו היא שגם כשיהיה תקציב הוא לא יכול לתמוך בהתעצמות משמעותית. תקציב צה"ל מחולק לשלושה מרכיבים: קיום, מוכנות והתעצמות. בקיום אי אפשר לגעת, הפגיעה במוכנות (לעימות צבאי) היא מסוכנת בטווח הקרוב, והפגיעה בהתעצמות היתה תמיד ברירת המחדל.
לאורך השנים ידעו משרד הבטחון וצה"ל לתמרן במסגרת התקציב האוטומטי ולהמשיך לבצע התקשרויות של התעצמות על חשבון תקציב של השנים הבאות, עד שחוקק מנגנון ה"נומרטור", והגביל את האפשרויות לבצע רכש על חשבון השנים הבאות באופן משמעותי. על פי הנומרטור כרגע, תקציב הביטחון בשנה הבאה (2021) יצטמצם ב-3 מיליארד ש"ח, ובשנה לאחריה ב-4 מיליארד ש"ח.
אם לא יעבור חוק תקציב המדינה עד 23 דצמבר ניכנס למערכת בחירות רביעית, ובמקרה הטוב אפשר יהיה לעמיד תקציב מדינה באוגוסט 2021 (במקרה הסביר לא לפני סוף 2021), למעלה משלוש שנים אחרי שאושר התקציב הקודם. כלומר, אפקטיבית, מתנהלת מדינת ישראל ללא תקציב שלוש שנים, במצב הזה גם ללא הקורונה לא ניתן להוציא לפועל 30% מתר"ש "תנופה".
הרמטכ"ל יגאל ידין התפטר מתפקידו ב-1952 בעקבות חילוקי דעות עם דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, על קיצוץ בתקציבו של צה"ל. זו הייתה ישראל אחרת- כלכלית וביטחונית, והסוגייה הייתה על כן יותר מחודדת, אבל בשורה התחתונה חשב הרמטכ"ל שתקציב צה"ל אינו מספיק לצורך התעצמות, והחליט להתפטר.
בהנחה שלא יאושר תקציב מדינה בדצמבר השנה, האם לרמטכ"ל מותר לשתוק? התשובה המיידית (כמעט אינסטינקטיבית) היא שאסור לו להתערב, מכיוון שזו סוגיה פוליטית, ולרמטכ"ל אסור לחצות את הקו שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני. השאלה היא, איפה עובר הקו שבו סוגיה זו נהפכת לסוגיה ביטחונית.
אחרי שלוש שנים ללא תקציב וכשמרכיב ההתעצמות אינו כולל פרויקטים חדשים, או אחרי ארבע שנים? מתי חובתו של הרמטכ"ל לביטחון המדינה ונאמנותו לאזרחי המדינה מחייבת אותו לעמוד מול הציבור ולהגיד שעוד שנה בלי תקציב מדינה פוגעת בביטחון המדינה.
אם תקציב המדינה ל-2021 לא יעבור בדצמבר הקרוב, תר"ש "תנופה" לא יצא לפועל. מה צריך לעשות הרמטכ"ל, שהשקיע בתכנון התר"ש זמן רב ואמצעים רבים, והוא מאמין שתכליתה של תוכנית זו הוא להביא ניצחון? אין לי תשובה, אבל השאלה נהפכת פחות מופרכת אחרי שחושבים עליה. אני חושב שלרמטכ"ל יש חובה לשאול אותה.
חובתו של הרמטכ"ל לביטחון המדינה ונאמנותו לאזרחי המדינה מחייבת אותו לעמוד מול הציבור ולהגיד שעוד שנה בלי תקציב מדינה פוגעת בביטחון המדינה
צילום: דובר צה"ל
תקציב המדינה האחרון שעבר תהליך מסודר של תכנון ואישור, אושר בממשלה ב-12.1.18, ובכנסת ב-15.3.18. מדובר על תקציב 2019, השנה האחרונה של תר"ש "גדעון". הרמטכ"ל אביב כוכבי התמנה לתפקידו ב-15.1.19, ובפברואר 2020 הוא הציג את תר"ש "תנופה". תכנית העבודה וההתעצמות של צה"ל לשנים 2020 – 2024.
בתחילת שנת 2020 הגיעה מגפת ה"קורונה" לישראל, אשר השפעותיה החמירו עם המשק, ובעיקר חשפו והדגישו את מצבו המורכב של המשק הישראלי. המשק הישראלי רשם ברבעון השני של 2020 את שלושת החודשים הגרועים ביותר שלו אי פעם, כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-28.7% ביחס לרבעון הראשון, הגירעון המצטבר (בסוף חודש יולי) מתחילת השנה הגיע לשיא חדש של 70.2 מיליארד שקל, לעומת 24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יחס החוב תוצר קפץ ל-80% אחרי שכבר ירד בסוף 2018 לכ-60%, ונראה כי הוא ימשיך לעלות, ובשוק העבודה כמעט מיליון מובטלים.
כתוצאה מכך, קרוב ל-60% מהעסקים במדינת ישראל נכנסו בחצי השנה האחרונה למצב Heave-to, (מצב בו בזמן סערה בים אתה מוריד מפרשים, קושר הכל, לובש חגורות הצלה, ונותן לרוח להוביל את הסירה- המטרה היא לשרוד את הסערה), ונראה שגם צה"ל נוקט באסטרטגיה זו: מתכנס בתוך עצמו, וממתין עד יעבור זעם.
אלא שלצה"ל אסור להיכנס למצב Heave to. צה"ל מחויב לביטחונה של ישראל, ומחויב להתעצם לקראת העימות הבא. המשמעות של תקציב אוטומטי (1:12) היא שצה"ל אינו יכול להתעצם. המשמעות של נתוני המאקרו היא שגם כשיהיה תקציב הוא לא יכול לתמוך בהתעצמות משמעותית. תקציב צה"ל מחולק לשלושה מרכיבים: קיום, מוכנות והתעצמות. בקיום אי אפשר לגעת, הפגיעה במוכנות (לעימות צבאי) היא מסוכנת בטווח הקרוב, והפגיעה בהתעצמות היתה תמיד ברירת המחדל.
לאורך השנים ידעו משרד הבטחון וצה"ל לתמרן במסגרת התקציב האוטומטי ולהמשיך לבצע התקשרויות של התעצמות על חשבון תקציב של השנים הבאות, עד שחוקק מנגנון ה"נומרטור", והגביל את האפשרויות לבצע רכש על חשבון השנים הבאות באופן משמעותי. על פי הנומרטור כרגע, תקציב הביטחון בשנה הבאה (2021) יצטמצם ב-3 מיליארד ש"ח, ובשנה לאחריה ב-4 מיליארד ש"ח.
אם לא יעבור חוק תקציב המדינה עד 23 דצמבר ניכנס למערכת בחירות רביעית, ובמקרה הטוב אפשר יהיה לעמיד תקציב מדינה באוגוסט 2021 (במקרה הסביר לא לפני סוף 2021), למעלה משלוש שנים אחרי שאושר התקציב הקודם. כלומר, אפקטיבית, מתנהלת מדינת ישראל ללא תקציב שלוש שנים, במצב הזה גם ללא הקורונה לא ניתן להוציא לפועל 30% מתר"ש "תנופה".
הרמטכ"ל יגאל ידין התפטר מתפקידו ב-1952 בעקבות חילוקי דעות עם דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, על קיצוץ בתקציבו של צה"ל. זו הייתה ישראל אחרת- כלכלית וביטחונית, והסוגייה הייתה על כן יותר מחודדת, אבל בשורה התחתונה חשב הרמטכ"ל שתקציב צה"ל אינו מספיק לצורך התעצמות, והחליט להתפטר.
בהנחה שלא יאושר תקציב מדינה בדצמבר השנה, האם לרמטכ"ל מותר לשתוק? התשובה המיידית (כמעט אינסטינקטיבית) היא שאסור לו להתערב, מכיוון שזו סוגיה פוליטית, ולרמטכ"ל אסור לחצות את הקו שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני. השאלה היא, איפה עובר הקו שבו סוגיה זו נהפכת לסוגיה ביטחונית.
אחרי שלוש שנים ללא תקציב וכשמרכיב ההתעצמות אינו כולל פרויקטים חדשים, או אחרי ארבע שנים? מתי חובתו של הרמטכ"ל לביטחון המדינה ונאמנותו לאזרחי המדינה מחייבת אותו לעמוד מול הציבור ולהגיד שעוד שנה בלי תקציב מדינה פוגעת בביטחון המדינה.
אם תקציב המדינה ל-2021 לא יעבור בדצמבר הקרוב, תר"ש "תנופה" לא יצא לפועל. מה צריך לעשות הרמטכ"ל, שהשקיע בתכנון התר"ש זמן רב ואמצעים רבים, והוא מאמין שתכליתה של תוכנית זו הוא להביא ניצחון? אין לי תשובה, אבל השאלה נהפכת פחות מופרכת אחרי שחושבים עליה. אני חושב שלרמטכ"ל יש חובה לשאול אותה.
