דעה: אם צה"ל רוצה נתונים על אזרחים - שיפנה לכנסת

שני מקרים שונים שנחשפו לאחרונה מציפים את התלות של צה"ל בנתונים אישיים אודות אזרחים או שאינם אזרחים. למרות הכוונה הטובה, רצוי שהעברת נתונים אישיים תגובה בחקיקה 

צילום: דובר צה"ל

שני אירועים שצפו לאחרונה לתקשורת חושפים את האתגר שצה"ל מתמודד עימו בעידן הפרטיות. אחד - שיתוף הנתונים עם רשות המיסים לגבי אלו שאינם אזרחי ישראל (חשיפה של הארץ). שני - הבקשה משב"כ לשיתוף נתוני איכון הקשורים לקורונה (חשיפה של גילי כהן). שני המקרים חושפים את עקב אכילס של צה"ל - מלחמה מבוססת נתונים. בלי נתונים, הצבא עיוור. להתבססות על מודיעין יש יתרונות. החסרון הוא שדרוש מידע. 

במקרה של שיתוף הנתונים בין צה"ל לרשות המיסים, מדובר בשיתוף מידע פרטי, פיננסי, של אלו שאינם אזרחי ישראל, אך מוכרים לרשות המיסים. רשות המיסים הישראלית אוספת נתוני מיסוי מפלסטינים ותיירים המבצעים פעילות כלכלית בישראל. צה"ל, באמצעות אמ"ן, יכול להשתמש בנתונים אלו לצורך פעולות שונות כמו גיוס, הרתעה או פעילות משפטית מול אלו שאינם אזרחים, אך מסכנים את ביטחון המדינה. שיתוף הנתונים אושר על ידי הכנסת בחקיקה. 

במקרה השני, נחשף כי הצבא פנה לשב"כ במטרה שזה יעביר לו נתוני איכון בנוגע לחקירות אפידמולוגיות של חולי קורונה. טרם ברור מה חשבו בצה"ל שפנו לשירות, האם רצו ג'סטה חברית? היות ומדינת ישראל הינה מדינה חוק, הגוף היחיד שיכול לתת סמכויות כאלו לצה"ל או לשב"כ היא הכנסת באמצעות חקיקה. נכון להיום, אין חקיקה המתירה לשב"כ להעביר נתוני איכון חולי קורונה לאף אחד פרט למשרד הבריאות. 

ייתכן והפניה של צה"ל לשב"כ בבקשה חברית היא מלחמות האגו בין משרד הבריאות לביטחון. אלו פורסמו באתר מאקו בימים האחרונים. על פי הפרסום, צה"ל הכשיר כ-600 חיילים למערך החקירות האפידמיולוגיות. 

"ל-N12 נודע שכ-40% מהנדבקים משקרים בחקירות האפידמיולוגיות ולא משיבים על שאלות משמעותיות לקטיעת שרשראות ההדבקה, ומסרבים לדווח עם מי הם נפגשו והיכן. ללא שיתוף פעולה מהציבור לא ניתן יהיה למגר את הקורונה, כך רמז אתמול הרמטכ"ל", לפי הפרסום. אם הנתון נכון, אזי הפניה לשב"כ ברורה. 

לסיכום, העברת נתונים בין ארגונים ביטחוניים לבין עצמם או בינם לבין משרדי ממשלה, צריכה להיות מגובה בחקיקה בכנסת. מדובר במידע אישי אודות אזרחים, שחשיפתו, מטבע הדברים, חושפת את מושא המידע בפני ארגונים אלו ללא ידיעתו. המעט שניתן לעשות זה לעגן זאת בחקיקה בכנסת. הליך שאמור לכלול איזונים ובלמים, כולל ביקורת ציבורית.