מסמכים חושפים עסקאות של תעשייה אווירית עם אזרבייג'ן

מסמכים אודות העברות כספים בבנקים מרחבי העולם חושפים, בין היתר, גם עסקאות של תעשייה אווירית עם חברות באזרבייג'ן

אילוסטרציה. צילום: תעשייה אווירית

דליפת מסמכים בנוגע לפעילות בנקים בארה"ב חושפת מגוון עסקאות שסומנו על ידי הבנקים כחשודות. הדליפה קיבלה את השם FinCEN Files והיא מנוהלת על ידי ארגון עיתונאים בינלאומי בשם ICIJ. אותו גוף שחשף, בין היתר, את מסמכי פנמה בעבר. בתוך כלל המסמכים, נמצאו גם כאלו הנוגעים לעסקאות של תעשייה אווירית עם אזרבייג'ן. העיתונאי אורי בלאו, פרסם את המידע המופיע באותם מסמכים.   

על פי הפרסום, "בין 2012 ל-2014 העבירה התעשייה האווירית לפחות כ-155 מיליון דולרים לשתי חברות ששמן נקשר להלבנות הון בהיקף אדיר עבור השלטון האזרבייג'ני." יצויין כי בפרסום המסמכים אין כל טענה כלפי תעשייה אווירית שעשתה משהו פסול. על פי הפרסום, החברה העבירה כספים, בין היתר, לחברות Jetfield Networks ו- Larkstone. בשל החשד נגד חברות אלו, טוענים בפרסום, לקשר נסיבתי בין המקרים. 

עם זאת, מקפידים בפרסום לבהר: "חשוב לציין כי אין בעצם העברת דוח "פעילות חשודה" לרשויות האמריקאיות בכדי להצביע על כך שבוצעה פעולה לא חוקית. התנועות המוזכרות בדוח יכולות בהחלט להיות חלק מפעילות עסקית לגיטימית לחלוטין, שרק במקרה התנהלה בדפוס שנראה לבנק חשוד."

על פי דויטשה בנק, ההסבר שניתן על ידי תע"א להעברה היה שסכומי העתק שולמו עבור "שירותי ניהול וייעוץ" שסיפקו שתי החברות. על פי הפרסום, העברות הכספים ל־Jetfield החלו ביוני 2012, חודשים ספורים לאחר חתימת עסקת הענק, עם העברה של קרוב ל-30 מיליון דולר. באוקטובר אותה שנה הועברו 6 מיליון נוספים וההעברות נמשכו שוב ושוב בחודשים הבאים. ניתוח הדיווחים של דויטשה בנק לרשויות האמריקאיות מעלה כי עד לשנת 2014 הועברו לחברה יותר מ -116 מיליון דולר. במקביל הועברו באותה תקופה ל־Larkstone כ-39 מיליון דולר. 

"העברות הכספים לשתי החברות מעוררות סימני שאלה בעיקר בשל מידע שהתגלה לגביהן בשנים שלאחר מכן", כותבים בפרסום. על פיו, תחקיר אחר של ארגון OCCRP, חשף כי החברות הללו עסקו בהלבנת כספים לטובת השלטון באזרבאיג'ן. 

אנקדוטה חשובה לפרסום. המסמכים שנחשפו שופכים אור על עסקאות של תעשייה אווירית עם אזרבאיג'ן. עם זאת, הפרקטיקה של תשלום לחברות מקומיות הינה מקובלת מאד בענף ייצוא הנשק. החברות הישראליות מוגבלות במתן עמלות בשל תקנות של הOECD, כאשר עמלות נחשדות כשוחד. לכן, שותפות או הפצה דרך שותף מקומי היא דרך נכונה יותר להתנהל. החברה מוכרת לחברה המקומית שמוכרת למשרד הביטחון או משרד ממשלתי אחר. 

תגובת תעשייה אווירית בפרסום

"התעשייה האווירית הינה חברה ממשלתית המקפידה לפעול על פי הוראות הדין. כחברה ביטחונית, ובהתאם למדיניות החברה, היא אינה מתייחסת ואינה מגיבה למידע בדבר עסקיה למעט כמתחייב על פי דין".

 

אולי יעניין אותך גם