דעה: עוד תכנית שתכשל בצמצום תאונות דרכים

התכנית הכלכלית של האוצר ל2020 אינה מביאה בשורה בכל הקשור למזעור כמות תאונות הדרכים. דעה של נצ"מ (בדימוס) אילן מור 

צילום: משטרת ישראל

הובא לאחרונה לידיעתי פנייה של אגף התקציבים באוצר בזאת הלשון,  "מצורף לעיון הציבור ולהערותיו מסמך הכולל את טיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2020. התוכנית הכלכלית מאגדת את השינויים המבניים אשר בכוונת הממשלה לקדם לצורך קידום הצמיחה במשק, שיפור הפריון, הגדלת התחרות וצמצום יוקר המחייה."

אין פרויקטור לתאונות דרכים 

כמובן שמיד ניגשתי לבדוק  את נושא הבטיחות בדרכים. הכותרת במסמך "ייעול ושיפור האכיפה על עבירות התנועה." ההצעה מתבססת על החלטה להקים צוות בין משרדי התקבלה בינואר 2018 ,המסקנות הוגשו ביוני 2020. כן, מאות הרוגים, אלפי פצועים, 17 מילארד שקל עלות התאונות אז למה למהר?

נתחיל בהתחלה. במדינת ישראל אין גורם אחראי לטיפול בתאונות הדרכים (מצ"ב תרשים), אין פרוייקטור שתפקידו לחבר בין הגופים השונים. למצב המתואר יש השפעות שליליות רבות שהמסמך עוסק באחת המרכזיות שבהן - העומס על מערכת המשפט, כתוצאה מהגדלת האכיפה האלקטרונית. לזה ניתן גם לציין את הוספת שוטרים לאגף התנועה בשנתיים האחרונות. 

לכל אלה אין "טייס אוטומטי" ומכאן שנוצר עומס בל יתואר על בתי המשפט. ההרתעה המתבססת על עקרון "סיכויי העבריין להתפס" ולאו דווקא על מידת העונש, יורדת לטמיון. מקריאת המסמך, חוזרת הוועדה על התפיסה המיושנת לטעמי הקובעת טיפול בעבריין הרצדוויסט מבלי להתייחס לאזרח הנורמטיבי. אין מקל וגזר, אלה רק מקל.

למשל המחשבה על  שיטה של "הטבה" למי שמשלם דו"ח בתוך 14 יום. לא נגשים מיד לטפל בעבריין, אלא מייצרים תמריצים. הוועדה אינה דנה בהשפעת שינוי שיטת הניקוד בעבירות תנועה ועל הבקשות להשפט. עיקר ההצעה נוגעת להקמת בית משפט מנהלי. הליך מורכב ואינני רואה אותה מתקיימת בשל מורכבותה. במקומה ניתן היה לחשוב על שיטה הדומה להגשת תביעות נזיקין באמצעות אגרה. 

"שוק" עסקאות טיעון 

כך יקבל את יומו בבית המשפט רק הנהג הסבור שבאמת לא ביצע עבירה, ולא כשיטת התשה של בתי המשפט. ברור לכל בר דעת כי 142 אלף תיקים שנפתחו ב2019 לבית המשפט, דינם הסדרי טיעון או ביטול עקב העומס. מידת העומס בבתי המשפט יוצרת מצב בלתי סביר שכלל הגורמים, בתי המשפט, התביעה והנאשמים מטרתם לסיים במהירות את ההליך עם "מינימום נפגעים". עובדה המייצרת "שוק" של עסקאות טיעון במסגרתו ניתנים עונשים מגוחכים.  

לבית המשפט נוח כמובן לצמצם את הררי התיקים, כאשר בפועל אין הרתעה. לפני מספר שנים מתוקף תפקידי כמפקד משטרת התנועה הארצית, הייתי מעורב בשילוב מיזם שומרי הדרך באכיפה האלקטרונית. מיזם שעלותו מינימלית, אותו מובילה עמותת "נתיב בטוח" עם אלפי מתנדבים הפרוסים ברחבי הארץ. נדרש לטעמי להפוך את המיזם ללאומי בהובלת משטרת ישראל ולא ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים שאינה אמונה על אכיפה.

לצערי בעבודת הוועדה הבינמשרדית לא מצאתי בשורה. כמו עבודות נוספות ,ועדת שיינין, השימוע של ח"כ כבל ועוד ועוד יהפכו לדו"חות שהממשלה תקבל באופן מלא או חלקי. בפועל לא ישתנה דבר. התייחסות הממשלות לאורך השנים והאדישות הציבורית למחיר שאנחנו משלמים יום-יום, שעה-שעה, על תאונות בכבישים, אינם מבשרים על מזעור התופעה בקרוב. וכן, מדינות אחרות בעולם הצליחו בכך. למי ששואל.