״25 אחוזים ממורשעי שב״כ חפים מפשע״

תופתעו לשמוע מי סיפק את הנתון הזה. וגם: מה הקשר בין הסכם סרביה-קוסובו לבין התעשיות בארץ? מה חושבים הירש ומנליס על הסגר? ומי מתייצב על קו הזינוק לתפקיד מנכ״ל תע״א? הטור השבועי של עמיר רפפורט

״25 אחוזים ממורשעי שב״כ חפים מפשע״

צילום: REUTERS/Ilan Rosenberg

1. סרביה זה כאן. נתחיל במשהו רחוק עם השפעה מפתיעה על תעשיות הביטחון של ישראל: ההסכם לנרמול היחסים הכלכליים בין סרביה לקוסובו. נדלג לצורך הדיון על כל תולדות הסכסוך שמקורו במלחמות הבלקן הממושכות, ונקפוץ ישר לענייננו: במסגרת מסע הבחירות שלו והדיפלומטיה מודל 2020, הוסיף הנשיא דונלד טראמפ עוד הסכם לאוסף (בנוסף להסכם החשוב בין איחוד האמירויות ובין ישראל, שייחתם על מדשאות הבית הלבן ביום חמישי הבא). פורסם כבר שהאמריקאים שרבבו להסכם האירופאי את העברת שגרירות סרביה לירושלים, וכן כינון יחסים בין ישראל לקוסובו המוסלמית. אבל איך זה קשור לתעשיות הביטחוניות שלנו?
על כך למדתי משני בכירים סרבים שהגיעו לישראל במשימה חשובה – מבחינתם: לשכנע בכירים בישראל שלא לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עם קוסובו ולהסתפק, לכל היותר, בפתיחת משרדי אינטרסים הדדיים של שתי הארצות (מסתבר במסגרת הסכם סרביה-קוסובו, השאיר הצוות של טראמפ את השאלה לגבי דרג היחסים בין ישראל לקוסובו כפתוחה).
פגשתי את הסרבים בשעת לילה של יום רביעי, בלובי של מלונם על חוף הים בתל אביב. הם הגיעו לארץ היישר מהדיונים בוושינגטון. והיה זה לאחר פגישה שהייתה להם באותו עם גורמים במשרד הביטחון הישראלי.

בני שיחי סיפרו לי כי נשיא סרביה קיבל החלטה על העמקה אסטרטגית של היחסים עם ישראל, המשך להצהרתו על העברת שגרירות סרביה לירושלים, כבר בוועידת איפא״ק האחרונה בארה״ב. להבנתי, הסרבים נמצאים במהלך התנתקות מחיבוק הדוב של רוסיה, שזרועותיה הארוכות נשלחו עוד בימי הגוש הקומוניסטי של מזרח אירופה. כעת, הם רוצים לדלג היישר לתוך החיבוק החם של ארה״ב. בני שיחי סיפרו לי כי למדינתם יש עסקים רבים עם איחוד האמירויות, וכן – גם כוונה לקנות חבילת נשק גדולה במונחים אירופאים מארצות הברית. מזכיר הסכם שלום טרי אחר? מסתבר שבכל שלום מסתתרת גם עסקת נשק בילד-אין.

עוד סיפרו לי הסרבים, כי בזמן שפלטפורמות רבות יירכשו בארצות הברית, בכוונתם לקנות מערכות חשובות (כולל פתרונות סייבר) מבת בריתם המזרח תיכונית, הלא היא ישראל. ובמה הכול תלוי? בהחלטה הישראלית על דרג היחסים עם קוסובו. יכול להיות שהחלטה על כך תוכרע כבר בשיחה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא סרביה, שמתוכננת ליום שישי בבוקר. אז האם התעשיות הישראליות ירוויחו מהשלום בבלקן? נראה בקרוב.

2. בני ברק. במעבר תודעתי חד מאירופה, ביקרתי השבוע בלשכתו של תא״ל רונן מנליס, מנכ״ל המשרד לעניינים אסטרטגיים. מנליס כיהן עד לפני מספר חודשים כדובר צה״ל לאחר קריירה מודיעינית יפה, שתחילתה כקצין המודיעין של סיירת הצנחנים ושיאה כקמ״ן אוגדת עזה. באופן מקרי, משקיף החלון הפנורמי הענק של הלשכה, במגדלי צ׳מפיון מוטורוס, על תא השטח הצפוף להחריד שבו מתגוררים 220 אלף תושבי בני ברק. מנליס, שגדל בכלל בבית שמש, מכיר את בני ברק היטב, מהימים הארוכים שבילה בעיר בגל הראשון של הקורונה, כפרויקטור לצד האלוף רוני נומה.

כעת, סבור מנליס כי לא עוצר לילי וגם לא סגר מלא יעזרו כדי לבלום את המגפה המשתוללת. להפך, סגירת האנשים בבתים צפופים רק תאיץ את ההתפשטות. אופטימי הוא לא.
אחת הבעיות החמורות בהתנהלות הממשלה בקורונה (למרבה הצער, אחת מתוך אינספור כשלים), היא חוסר תפקוד מערך ההסברה הלאומי במשרד רוה״מ. כעת, הכותרת של ״הסברה״ מצורפת לשם של המשרד לעניינים אסטרטגיים אבל היא ריקה מתוכן. שר ההסברה של הקורונה הוא לא אחר מאשר בנימין נתניהו (וזו אמירה שלי, לא של מנליס).

בימי הממשלה הקודמת, אי אז לפני מערכות הבחירות, תחת השר גלעד ארדן והמנכ״לית תא״ל סימה וקנין-גיל, התמקד המשרד לעניינים אסרטגיים במלחמה בתנועת החרם העולמית נגד ישראל, ה-BDS. כעת, מתווים מחדש את דרכו של המשרד מנליס והשרה הטרייה שלו, אורית פרקש-הכהן. הכיוון הכללי הוא מלחמה בכל הגופים העוסקים בדה-לגיטמציה אסטרטגית של ישראל, כולל במהלכים משפטיים, ולא רק בתנועת החרם שהשפעתה שולית יחסית. התכניות החדשות נטוות בימים לה ויוצגו בשבועות הקרובים.

3. גל הירש. בזמן שנומה ומנליס היו בבני ברק בגל הראשון של הקורונה, ״פיקד״ תא״ל מיל׳ גל הירש על המאמצים בעיר החרדית האחרת, אלעד. שאלתי גם אותו השבוע האם סגר הוא הפיתרון האולטימטיבי לתחלואה הגואה, ולהלן תשובתו/ הצעתו: ״בהחלט לא. הצעתי לראש הממשלה להקים מטה קורונה קבוע בכל רשות מקומית, בראשות בכיר לצד ראש העיר. בכל מטה יהיו 17 אנשים, כל הרשויות ישמשו כמעין מפקדות קדמיות של הממשלה במלחמה הקשה הזאת״.
לפי הצעת הירש, מעל המפקדות המקומיות יהיה מטה ארצי, שיעבוד מולן. ככל הידוע, ההצעה נבחנת בימים אלה על ידי מטה הקורונה הארצי של פרופ׳ גמזו.

4. לא רק הווירוס. גם מתקפות הסייבר משתוללות בחסות המגיפה הבריאותית, שהעבירה רבים מהיבטי החיים לאינטרנט, הרבה יותר מאשר לימודים ופגישות עסקים. ניתן ללמוד על עלייה חדה במספר תקיפות הסייבר על חברות במשק מדיווחים שנעשים תכופים יותר ויותר (כמו המקרה של חברת טאוור, שנאלצה לדווח לבורסה כי הותקפה), ומראיון מאלף שיתפרסם מחר במוסף כלכליסט עם ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא (זוהי המלצת הקריאה החד משמעית שלי לסוף השבוע הזה).

5. 25 אחוז. כלומר, רבע, זה אחוז החפים מפשע שיושבים בבתי כלא כתוצאה מחקירות שב״כ ומשטרה. את ההערכה הזאת נתן לא אחר מאשר אחד מראשי אגף החקירות בשב״כ לשעבר. הוא אינו בין החיים עוד, ולכן שמו שמור עמי (הדברים ממילא נאמרו לגורם ביטחוני בכיר אחר ולא לי, והוא עמנו ויוכל להעיד על כך, אם ימצא לנכון).

כך או כך, הידיעה שבתי הכלא מלאים בחפים מפשע אינה צריכה להפתיע איש. בדיקת די.אנ.איי מודרנית שנעשתה פוסט-מורטם לאנשים שנידונו למוות בארה״ב העלתה, ששליש מהם הורשעו ברצח על לא עוול בכפם. אני אישית ביליתי שנים מחיי בחקירה שהוכיחה כי הבדואי סולימאן אל-עביד לא רצח את הנערה חנית קיקוס מאופקים בשנת 1993. בעקבות תחקיר שערכתי ביחד עם איש השב״כ לשעבר, הקרימינולוג ד״ר אריאל ליבנה, קוצר עונשו של אל-עביד בחמש שנים, אך הוא ישב בכלא לא פחות מ-27 שנה, ושוחרר רק לאחרונה. אחד השופטים בתיק אמר לי כי גם אם אל-עביד היה חף מפשע, הוא הורשע ״לפי השיטה המשפטית הנהוגה בישראל״.

הדברים האלה נכתבים, כמובן, לאור ההתעסקות הצינית בפרשת ההרג השגוי באום אל-חיראן, שהפכה לכתב אישום ציבורי כנגד המפכ״ל לשעבר ופרקליט המדינה. יריבי הפרקליטות המודרניים מוזמנים מבחינתי לפעול גם לשחרורם המיידי של מאות חפים מפשע, מכל הדתות והעדות, שיושבים בבתי הכלא, ולפעול לטיהור מלא של שמו של אל-עביד. באופן אישי, אני מעדיף מלחמה למען ״קורבנות השיטה המשפטית״ מן האזורים המוחלשים של החברה הישראלית, יותר מאשר התייצבות לצד חזקים בעת צרה.

6. תעא. המירוץ מגיע לקו הזינוק. ביום ראשון ייסגר המכרז לתפקיד מנכ״ל התעשייה האווירית במקום האלוף במילואים נמרוד שפר, שהתפטר. השבוע פורסם כי האלוף במילואים, חגי טופולנסקי מתמודד. טופולנסקי, גם הוא איש חיל האוויר לשעבר, הוביל את תחום המל״טים באלביט מערכות בשנים האחרונות ועזיבתו הייתה מתוכננת. ורד חיימוביץ מונתה להחליף אותו.

האם יחצה את הקווים לתע״א? טופולנסקי יתמודד שם מול המשנה למנכ״ל אייל יוניאן, הסמנכ״ל, בועז לוי, ומנכ״ל אלתא, יואב תורג׳מן. מועמד חיצוני נוסף הוא שי באב״ד, לשעבר מנכ״ל משרד האוצר. מבין החמישה מסתמן יתרון קל ליוניאן, שמוביל ביחד עם היו״ר את מהלך ההפרטה.

האם יהיה עוד מתמודד ברגע האחרון? קשה לדעת. שאלתי את האלוף במילואים עוזי מוסקוביץ, שכבר היה בעברו בתע״א, האם הגיש מועמדות, והוא השיב לי שהוא שוקל את האפשרות.

AmirRapaport1@

אולי יעניין אותך גם