דעה: המחדל לגבי הנוהל הסודי של משרד העבודה
המשרד הממשלתי הממונה על יישום חוק חומרי נפץ הוא משרד העבודה, ואולם המומחה לחומרים מסוכנים דני קרוננברג לא הצליח לאתר את המסמך העוסק בנהלי בטיחות בעבודה עם זיקוקין, שאמור להיות נגיש וברור
דני קרוננברג
| 07/09/2020
דני קרוננברג. קרדיט תמונה: שמוליק תמרי
רק מעטים יודעים, כי המשרד הממשלתי הממונה על יישום חוק חומרי הנפץ בישראל הוא דווקא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מטרותיו העיקריות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הן למנוע תאונות עבודה ולשמור על בריאותם של העובדים במדינת ישראל. המינהל אחראי על קביעת המדיניות בנושא בטיחות בעבודה, בריאות העובדים וגיהות תעסוקתית, ועל פיקוח ואכיפת הוראות החוקים והתקנות השונים בתחומים אלו במקומות העבודה.
לפני זמן מה נחשף במאמר שפורסם בישראל דיפנס, כי אין תקנות המתייחסות לאיחסון ושימוש בזיקוקי דינור בישראל. באותו מאמר גם נחשף כי, מזה שנים רבות, קיים במינהל הבטיחות שבמשרד העבודה "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור" (שכנראה נועד להיות בסיס לתקנות) אך קיים ספק רב האם יש לנוהל זה מעמד חוקי כלשהו.
בחיפוש בגוגל עדיין לא הצלחתי לאתר את "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור", ונראה ששומרים על סודיות הנוהל הזה הרבה יותר טוב מאשר שומרים על סודות אחרים הקשורים לביטחון המדינה. אני סבור כי הדבר עומד בסתירה למשתמע ממטרותיו של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שאמור להנחיל ולהנגיש מידע בטיחותי, ועל כן מינהל הבטיחות נכשל במילוי תפקידו.
מדינת חוק אמורה להתנהל בהתאם לחוקים ותקנות הנגזרות מהם. תקנות מותקנות על ידי משרדי ממשלה, בניגוד לחוקים הנחקקים על-ידי הכנסת, ובדרך כלל ניתן לעשות זאת בפשטות ובמהירות רבה.
לא ניתן לחלוק על כך שהעדר חוקים ותקנות בנושאים שנדרשת הסדרה חוקית לגביהם גורם לחוסר משילות ועלול להוביל לתוצאות הרסניות כפי שראינו בפיצוץ בנמל ביירות שנגרם משרשרת אירועים. באחד מהשלבים הראשונים של התקרית בנמל ביירות היו מעורבים זיקוקי דינור שכנראה גרמו לייזום השלבים הבאים בתקרית, וכתוצאה מכך אירעו הפיצוצים העיקריים. המחדל המתמשך של אי אישור תקנות הזיקוקין מסכן את הציבור הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה של פגיעה אפשרית בביטחון המדינה.
לאור הזמן הרב של התמשכות המחדל לגבי בטיחות בזיקוקין, נשאלות מספר שאלות:
1. האם יש גורמים בעלי אינטרס, שמעוניינים למנוע קביעת תקנות זיקוקי דינור ושמצליחים לאורך שנים לטרפד את אישור התקנות בנושא?
2. מדוע מוסתר מהציבור הדו"ח שהכינו מומחי המשרד להגנת הסביבה והקובע שמרחקי הביטחון המופיעים כנספח בתוך "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור" הינם מוטעים וגורמים סיכון בלתי קביל?
3. מדוע לא עודכן "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור" בהתאם ללקחים שהופקו בעקבות תאונות זיקוקין קשות שאירעו בישראל (ובעולם), ואשר גרמו לנזקי עתק, פצועים ואף הרוגים?
4. מדוע מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה טרם התקין את "תקנות הזיקוקין והפירוטכניקה"?
5. סעיף 24 א' בחוק חומרי נפץ קובע: "הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה סמכות בביצוע חוק זה, לרבות התקנת תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו כאמור". אם שר העבודה אינו רוצה או אינו מסוגל לטפל בהתקנת "תקנות הזיקוקין והפירוטכניקה", מדוע הסמכות להתקנת תקנות אלו לא הועברה לשר אחר?
* המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
המשרד הממשלתי הממונה על יישום חוק חומרי נפץ הוא משרד העבודה, ואולם המומחה לחומרים מסוכנים דני קרוננברג לא הצליח לאתר את המסמך העוסק בנהלי בטיחות בעבודה עם זיקוקין, שאמור להיות נגיש וברור
דני קרוננברג. קרדיט תמונה: שמוליק תמרי
רק מעטים יודעים, כי המשרד הממשלתי הממונה על יישום חוק חומרי הנפץ בישראל הוא דווקא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מטרותיו העיקריות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הן למנוע תאונות עבודה ולשמור על בריאותם של העובדים במדינת ישראל. המינהל אחראי על קביעת המדיניות בנושא בטיחות בעבודה, בריאות העובדים וגיהות תעסוקתית, ועל פיקוח ואכיפת הוראות החוקים והתקנות השונים בתחומים אלו במקומות העבודה.
לפני זמן מה נחשף במאמר שפורסם בישראל דיפנס, כי אין תקנות המתייחסות לאיחסון ושימוש בזיקוקי דינור בישראל. באותו מאמר גם נחשף כי, מזה שנים רבות, קיים במינהל הבטיחות שבמשרד העבודה "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור" (שכנראה נועד להיות בסיס לתקנות) אך קיים ספק רב האם יש לנוהל זה מעמד חוקי כלשהו.
בחיפוש בגוגל עדיין לא הצלחתי לאתר את "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור", ונראה ששומרים על סודיות הנוהל הזה הרבה יותר טוב מאשר שומרים על סודות אחרים הקשורים לביטחון המדינה. אני סבור כי הדבר עומד בסתירה למשתמע ממטרותיו של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שאמור להנחיל ולהנגיש מידע בטיחותי, ועל כן מינהל הבטיחות נכשל במילוי תפקידו.
מדינת חוק אמורה להתנהל בהתאם לחוקים ותקנות הנגזרות מהם. תקנות מותקנות על ידי משרדי ממשלה, בניגוד לחוקים הנחקקים על-ידי הכנסת, ובדרך כלל ניתן לעשות זאת בפשטות ובמהירות רבה.
לא ניתן לחלוק על כך שהעדר חוקים ותקנות בנושאים שנדרשת הסדרה חוקית לגביהם גורם לחוסר משילות ועלול להוביל לתוצאות הרסניות כפי שראינו בפיצוץ בנמל ביירות שנגרם משרשרת אירועים. באחד מהשלבים הראשונים של התקרית בנמל ביירות היו מעורבים זיקוקי דינור שכנראה גרמו לייזום השלבים הבאים בתקרית, וכתוצאה מכך אירעו הפיצוצים העיקריים. המחדל המתמשך של אי אישור תקנות הזיקוקין מסכן את הציבור הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה של פגיעה אפשרית בביטחון המדינה.
לאור הזמן הרב של התמשכות המחדל לגבי בטיחות בזיקוקין, נשאלות מספר שאלות:
1. האם יש גורמים בעלי אינטרס, שמעוניינים למנוע קביעת תקנות זיקוקי דינור ושמצליחים לאורך שנים לטרפד את אישור התקנות בנושא?
2. מדוע מוסתר מהציבור הדו"ח שהכינו מומחי המשרד להגנת הסביבה והקובע שמרחקי הביטחון המופיעים כנספח בתוך "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור" הינם מוטעים וגורמים סיכון בלתי קביל?
3. מדוע לא עודכן "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור" בהתאם ללקחים שהופקו בעקבות תאונות זיקוקין קשות שאירעו בישראל (ובעולם), ואשר גרמו לנזקי עתק, פצועים ואף הרוגים?
4. מדוע מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה טרם התקין את "תקנות הזיקוקין והפירוטכניקה"?
5. סעיף 24 א' בחוק חומרי נפץ קובע: "הממשלה רשאית להעניק לכל אחד מחבריה סמכות בביצוע חוק זה, לרבות התקנת תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו כאמור". אם שר העבודה אינו רוצה או אינו מסוגל לטפל בהתקנת "תקנות הזיקוקין והפירוטכניקה", מדוע הסמכות להתקנת תקנות אלו לא הועברה לשר אחר?
* המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
