לפיצוץ הענק בביירות קדמו שישה פיצוצים בהפרשי זמן זהים
הטור השבועי של עמיר רפפורט עם חשיפה בינלאומית ענקית על מה שמסתיר החיזבאללה, וגם הפוליטיקה של החיסון הישראלי (וחשיפה חדשה על התאריך האמיתי של הניסויים הקליניים), וגם: מי האלוף במילואים שנפגש עם מנכ"ל משרד הביטחון, בפתיחת המרוץ על תפקיד מנכ"ל תע"א?
עמיר רפפורט
| 12/08/2020
סייסמוגרף המראה את הפיצוץ הגדול בביירות ואת הפיצוצים הקטנים שקדמו לו.
את הטור השבוע נתחיל בחשיפה על הפיצוץ שהחריב את נמל ביירות: ובכן, לפיצוץ העצום בביירות קדמו שישה אירועים חריגים, שהתרחשו בהפרשי זמן זהים לחלוטין זה מזה. נתונים סייסמולוגיים חד משמעיים מצביעים על האירועים החריגים, שיכולים להיות מוסברים גם על ידי פעולת חבלה או תקלה באמצעי לחימה צבאיים, שהוחזקו בסמוך.
הממצאים המדהימים, שנחשפים כאן פומבית לראשונה, התגלו ונותחו על ידי מומחי גיאופיזיקה בשיתוף עם קבוצת ההנדסה "תמר" מישראל, והועברו גם לידיעת הדרגים המדיניים והביטחוניים הגבוהים.
קבוצת "תמר", שהוקמה על ידי קצין חיל ההנדסה הישראלי לשעבר, בועז חיון, עוסקת במשך עשרות שנים בתחום החבלה והפיצוצים המבוקרים בישראל, וכן עובדת עם שדות תעופה בכל רחבי העולם על גילוי חומרים נפיצים. בין היתר, מבצעת הקבוצה עבודות מיוחדות בחומרי נפץ, כולל פיצוצים במבנים וניסויים מורכבים. היא כוללת את המעבדה הלאומית לזיקוקים, האחראית מטעם מכון התקנים הישראלי לרישוי של כל זיקוקי הדינור, המגיעים בעיקר מסין, בראשות ניר חיימוב, המשמש גם כמנכ"ל הקבוצה, ואת המרכז הישראלי לבטיחות בנפיצים.
התפנית הדרמטית בהבנת האסון בביירות התחילה מחקירה סייסמולוגית, שאספה נתונים סייסמיים מחיישנים הפזורים ברחבי המזרח התיכון. התברר כי המכונים הסיימולוגיים בישראל, המרוחקים ממוקד הפיצוץ, קלטו היטב את רעשי הקרקע שחולל הפיצוץ הגדול של מטען האמוניום בביירות, שהיו שקולים לרעידת אדמה קטנה – אך לא היו יכולים לעלות על ממצא שהתגלה רק באמצעות מכשיר סיימוגרף שממוקם בעומק הים בין קפריסין ללבנון, במרחק של כ-70 קילומטרים מביירות ובעומק של כ-2.2 ק״מ.
מדובר למעשה במערכת של שישה חיישנים סייסמים בשם cy603, שהונחה בעומק הים במסגרת פרויקט גאולוגי בינלאומי לצורכי מחקר וחיזוי של רעידות אדמה באגן הים התיכון וכן מעקב עולמי אחרי ניסויים בנשק. באופן רגיל, נתוני החיישנים זמינים לציבור באינטרנט באמצעות אתר IRIS, המאגד מידע של מוסדות למחקר סייסמוגרפי. אבל באופן בלתי שגרתי, מעט אחרי שש בערב ב-5 באוגוסט – דהיינו פחות מ-24 שעות אחרי האסון שהתרחש בביירות – נחסמה הגישה לכל מה שארע לפני תאריך זה, והמבקרים באתר מקבלים הודעה כי אין מידע זמין (ראו תמונה בהמשך). אולם מומחי הגיאופיזיקה עוד הספיקו להשיג את אותם נתונים שנמחקו, ומצאו כי נתוני הסיימוגרף שנחשפים כאן – שצולמו בטרם נמחק המידע מהאתר ושניתן לראותם בתמונה שבראש הכתבה – תואמים לנתוני חיישנים רגישים אחרים באזור בנוגע לפיצוצים המרכזיים בביירות. ואולם, נראה כי שום גורם אחר זולתם לא שם לב למה שהתגלה בחקירה הכוללת של האירוע: לפיצוץ הגדול של האמוניום קדמו ששת הפיצוצים המסתוריים – שפענוחם משנה כעת לחלוטין את התמונה.
אתר IRIS, צילום מסך. באופן חריג, הנתונים לגבי כל מה שאירע לפני ה-5 באוגוסט לא קיימים יותר.
כל הפיצוצים הללו היו שקולים לחומר נפץ של כמה טונות כל אחד (קשה לקבוע את המשקלים המדויקים בשלב זה של החקירה), ומרווחי הזמן ביניהם היו זהים: 11 שניות. כפי שרואים בתרשים הסיימוגרף, ניתן לזהות באופן ודאי חמישה פיצוצים זהים במרווח של 11 שניות זה מזה, ואילו הפיצוץ השישי, כעבור 11 שניות נוספות, כבר היה גדול פי כמה. ואז, אחרי כ-43 שניות נוספות, אירע הפיצוץ העצום – זה שנקלט גם בכל הסיימוגרפים ברחבי המזרח התיכון, והחריב חלקים ניכרים מביירות.
הניתוח מעלה סימני שאלה גדולים לגבי ההשערה המקובלת שפורסמה בתקשורת, לפיה הפיצוץ החל בשריפה על פני הקרקע בנמל, שגרמה להתלקחות של זיקוקי דינור ולאחר מכן של שקי האמוניום החנקתי. הוא כן "מתכתב" עם פרסומים של כלי תקשורת זרים (שהוכחשו בצורה לא משכנעת על ידי גורמים רשמיים בלבנון), לפיהם מתחת למחסנים ה"רגילים" של הנמל שבהם הוחזקו האמוניום והזיקוקים, פעלה עיר תת-קרקעית, כנראה של מחסנים ומנהרות, ששרידיהם נראים בברור בדיווחים – שהופעלה על ידי חיזבאללה, "בעל הבית" האמיתי בנמל הלבנוני המרכזי.
בימים האחרונים שילבו מומחי "תמר" את הממצאים הסיימולוגים עם ניתוחים נוספים שערכו, המתבססים בעיקר על פרסומים בתקשורת הגלויה. לדברי אהרון (אריק) גורן, ראש המרכז הישראלי לבטיחות בנפיצים, שהיה הסמכות המקצועית המובילה לבטיחות חומרי נפץ בצה"ל, "יש להתייחס לכל הפרסומים הגלויים המגיעים מלבנון בחשדנות, ואולם אם בנמל באמת אוחסנו 2700 טון אמוניום ניטרט כפי שהוצהר, הדבר שקול לעוצמה של כ-850 טון חומר נפץ TNT תקני. חשוב לזכור כי האמוניום החנקתי יכול להיות בסיס הן לחומר נפץ המכונה ׳אנפו׳ והן לחומרי דשן לחקלאות ולתעשייה, ועוצמת הפיצוץ של האמוניום, בהשוואה ל-TNT, תלויה גם בתנאי האחסנה”.
עוד מסביר גורן, כי ״בתנאים ירודים, החומר יכול להיות שקול לעוצמת פיצוץ גבוהה יותר מ-850 טונות, אבל עדיין לא יהיה בכך להסביר את המכתש שעומקו 43 מטר, שנוצר במוקד הפיצוץ, לפי הדיווח מלבנון. לפי הנוסחאות המקובלות, המכתש היה אמור להיות ברוחב זהה למדווח, כ-110 מטר, אך בעומק מופחת. העומק החריג יכול להיות מוסבר אף הוא בפיצוצים תת קרקעיים שקדמו לפיצוץ האמוניום, אך גם בכך שכמות האמוניום הייתה גדולה בהרבה ממה שדווח על ידי הממשלה הלבנונית – או שהתפוצצו גם אמצעי לחימה שעליהם לא דווח". לגבי צבעי הבעירה של הפיצוץ, חום וכתום, מסביר גורן כי הם תואמים למה שצפוי מפיצוץ של אמוניום חנקתי.
בחקירה הגיאופיזית נשללה האפשרות לפיה החיישנים הסיימלוגים הרגישים במיוחד, בים שבין קפריסין ללבנון, תיעדו רעדים שונים שנבעו מאותו פיצוץ. לדברי החוקרים, לפיצוץ הגדול אכן קדמו שישה פיצוצים קטנים יותר, ואין בכך שום ספק. בדיקות שנערכו עוד ניסו לגלות האם היו באזור הנמל פיצוצים מבוקרים לצורכי קידוח או חציבה קודם לאסון, דבר שיכול היה להסביר גם כן את הממצאים, אבל בשלב זה אין עדויות לכך.
אז מה באמת קרה בנמל? אריק גורן, שחקר עבור המשרד להגנת הסביבה בישראל אסון של פיצוץ מחסן זיקוקי דינור במושב באזור השרון שאירע בשנת 2017 ובו נהרגו שני פועלים, אומר כי זיקוקי דינור הנם רגישים לתופעות של חום. לדבריו, ייתכן שפיצוצים תת קרקעיים יצרו חום שהביא להתלקחות של זיקוקים ליד שקי האמוניום, ורק אז, כתוצאה משריפה – אירע הפיצוץ העצום שגרם לרעידה בעוצמה של 3.3 בסולם ריכטר.
הסבר אפשרי זה עדיין אינו פותר את השאלה מה גרם לסדרת הפיצוצים הראשונית, ואולם, לדברי גורן, יש מערכות לחימה שמופעלות כ"שרשרת" וגם אפשרות ששרשרת מטענים הונחה מתחת למחסנים על ידי גורם שרצה לגרום לפיצוץ מכוון, ותיזמן את הפיצוצים בשעון עצר.
האם הייתה זו חבלה או תקלה באמצעי לחימה של החיזבאללה מתחת לנמל? כזכור, נשיא ארצות הברית אמר, בתגובה ראשונה לדיווח על האסון בביירות, כי מדובר היה ב"התקפה". כיוון שהממצאים יכולים להעלות גם את האפשרות שפיצוץ האמוניום החל במטענים שהונחו על ידי גורמים מישראל, ערכתי בדיקה שממנה עולה מעל לכל ספק, כי ישראל לא הייתה קשורה בשום דרך לשרשרת האירועים באסון. הגורמים הישראלים הבכירים ביותר למדו לראשונה על האסון מהתקשורת, כמו כולם.
"אנחנו עדיין לא יודעים לגמרי מה בדיוק גרם לפיצוצים המוקדמים, חבלה או תקלה. את התשובה לשאלה הזאת צריך לספק חיזבאללה", אמר לי מייסד ״תמר״, בועז חיון.
בהמשך אוסיף נתונים נוספים, שנמצאים כעת בבדיקה.
הפוליטיקה של החיסון: הניסויים יתחילו לפני "אחרי החגים"
בחודש שעבר חשפתי בטור זה כי בזמן שבכל העולם מאושרים ניסויים קליניים בבני אדם לצורך פיתוח חיסון לקורונה בנהלים מזורזים (השבוע אפילו הודיע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על השלמת חיסון – אחרי ניסויים, לכאורה, כנראה סופר מזורזים), הרי שבישראל ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם, מטעם אגף הרוקחות במשרד הבריאות – שרמת תפקודו תוארה לא פעם על ידי הפרויקטור רוני גמזו – לקחה את הזמן וביקשה שבועות ארוכים כדי ללמוד את החומר.
החשיפה עוררה תגובות רבות ואף מתקפה של השר לשעבר נפתלי בנט. מסתבר שזה הזיז משהו, אבל עושה רושם שהפוליטיקה חזקה אפילו יותר מהחיסון, מהנגיף ומכל רצון טוב להזיז דברים גם יחד.
ניתן לגלות כי בעקבות החשיפה ביקש סגן שר הבריאות, יואב קיש, לערוך בדיקה מהירה כדי לבחון האם ניתן לזרז באמת את הניסויים (ובהתאם את השלמת החיסון). אבל באופן שלא ייאמן – משרד הביטחון, שקשור לפעילות המכון בנס ציונה, אסר עליו לדבר עם ראש המכון במשך יותר משבועיים.
הסיבה לכך היא, כמובן, קרדיט. יוקרה. פיתוח החיסון הוא יוקרתי ביותר, ולשר הביטחון בני גנץ היה חשוב מאוד להודיע על הניסויים בעצמו. לכן, הצליח לארגן התגנבות בחמישי שעבר למכון הביולוגי, שבה הודיע בדרמטיות על ההתקדמות העצומה ועל תחילת הניסויים בבני אדם "אחרי החגים". ראש הממשלה המופתע מיהר מצידו לארגן שיחת וידאו עם הנהלת המכון, כדי לא להישאר בלי קרדיט בכלל (האמת, הוא זה שנתן הוראה לפתח חיסון כמעט בכל מחיר שיידרש, כבר בחודש ינואר).
ורק אחרי שנתניהו וגנץ סיימו את מלחמת הקרדיטים, הורשה קיש להיכנס למכון הביולוגי. זה קרה ביום ראשון השבוע. ומה מסתבר? משרד הבריאות באמת משדל עכשיו לזרז הליכים, והניסויים יתחילו עוד לפני "אחרי החגים", בתאריך כלשהו באוקטובר (זה עדיין לא שיא המהירות, שכן המכון היה מוכן במקור לניסויים הקליניים כבר מספטמבר). ובאמת, מה הקשר בין החגים ובין חיסון שכל יום בלעדיו עולה בחיי אדם ובהון עתק למשק? אין קשר, אבל העיתוי הזה היה קליט לתקשורת.
3. אלוף בא אצל אלוף
לפני ימים אחדים נפגש האלוף במילואים עוזי מוסקוביץ׳ עם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף אמיר אשל. הייתה זו אחת מיריות הפתיחה במרוץ לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית, במקום האלוף במילואים נמרוד שפר שפרש לאחרונה במפתיע.
מבין בכירי תע"א כבר "רצים" המשנה למנכ"ל אייל יוניאן, שנחשב למועמד רציני, והסמנכ"ל בועז לוי. המכרז על התפקיד אמור להיות מפורסם רשמית בעוד כשבועיים.
הטור השבועי של עמיר רפפורט עם חשיפה בינלאומית ענקית על מה שמסתיר החיזבאללה, וגם הפוליטיקה של החיסון הישראלי (וחשיפה חדשה על התאריך האמיתי של הניסויים הקליניים), וגם: מי האלוף במילואים שנפגש עם מנכ"ל משרד הביטחון, בפתיחת המרוץ על תפקיד מנכ"ל תע"א?
סייסמוגרף המראה את הפיצוץ הגדול בביירות ואת הפיצוצים הקטנים שקדמו לו.
את הטור השבוע נתחיל בחשיפה על הפיצוץ שהחריב את נמל ביירות: ובכן, לפיצוץ העצום בביירות קדמו שישה אירועים חריגים, שהתרחשו בהפרשי זמן זהים לחלוטין זה מזה. נתונים סייסמולוגיים חד משמעיים מצביעים על האירועים החריגים, שיכולים להיות מוסברים גם על ידי פעולת חבלה או תקלה באמצעי לחימה צבאיים, שהוחזקו בסמוך.
הממצאים המדהימים, שנחשפים כאן פומבית לראשונה, התגלו ונותחו על ידי מומחי גיאופיזיקה בשיתוף עם קבוצת ההנדסה "תמר" מישראל, והועברו גם לידיעת הדרגים המדיניים והביטחוניים הגבוהים.
קבוצת "תמר", שהוקמה על ידי קצין חיל ההנדסה הישראלי לשעבר, בועז חיון, עוסקת במשך עשרות שנים בתחום החבלה והפיצוצים המבוקרים בישראל, וכן עובדת עם שדות תעופה בכל רחבי העולם על גילוי חומרים נפיצים. בין היתר, מבצעת הקבוצה עבודות מיוחדות בחומרי נפץ, כולל פיצוצים במבנים וניסויים מורכבים. היא כוללת את המעבדה הלאומית לזיקוקים, האחראית מטעם מכון התקנים הישראלי לרישוי של כל זיקוקי הדינור, המגיעים בעיקר מסין, בראשות ניר חיימוב, המשמש גם כמנכ"ל הקבוצה, ואת המרכז הישראלי לבטיחות בנפיצים.
התפנית הדרמטית בהבנת האסון בביירות התחילה מחקירה סייסמולוגית, שאספה נתונים סייסמיים מחיישנים הפזורים ברחבי המזרח התיכון. התברר כי המכונים הסיימולוגיים בישראל, המרוחקים ממוקד הפיצוץ, קלטו היטב את רעשי הקרקע שחולל הפיצוץ הגדול של מטען האמוניום בביירות, שהיו שקולים לרעידת אדמה קטנה – אך לא היו יכולים לעלות על ממצא שהתגלה רק באמצעות מכשיר סיימוגרף שממוקם בעומק הים בין קפריסין ללבנון, במרחק של כ-70 קילומטרים מביירות ובעומק של כ-2.2 ק״מ.
מדובר למעשה במערכת של שישה חיישנים סייסמים בשם cy603, שהונחה בעומק הים במסגרת פרויקט גאולוגי בינלאומי לצורכי מחקר וחיזוי של רעידות אדמה באגן הים התיכון וכן מעקב עולמי אחרי ניסויים בנשק. באופן רגיל, נתוני החיישנים זמינים לציבור באינטרנט באמצעות אתר IRIS, המאגד מידע של מוסדות למחקר סייסמוגרפי. אבל באופן בלתי שגרתי, מעט אחרי שש בערב ב-5 באוגוסט – דהיינו פחות מ-24 שעות אחרי האסון שהתרחש בביירות – נחסמה הגישה לכל מה שארע לפני תאריך זה, והמבקרים באתר מקבלים הודעה כי אין מידע זמין (ראו תמונה בהמשך). אולם מומחי הגיאופיזיקה עוד הספיקו להשיג את אותם נתונים שנמחקו, ומצאו כי נתוני הסיימוגרף שנחשפים כאן – שצולמו בטרם נמחק המידע מהאתר ושניתן לראותם בתמונה שבראש הכתבה – תואמים לנתוני חיישנים רגישים אחרים באזור בנוגע לפיצוצים המרכזיים בביירות. ואולם, נראה כי שום גורם אחר זולתם לא שם לב למה שהתגלה בחקירה הכוללת של האירוע: לפיצוץ הגדול של האמוניום קדמו ששת הפיצוצים המסתוריים – שפענוחם משנה כעת לחלוטין את התמונה.
אתר IRIS, צילום מסך. באופן חריג, הנתונים לגבי כל מה שאירע לפני ה-5 באוגוסט לא קיימים יותר.
כל הפיצוצים הללו היו שקולים לחומר נפץ של כמה טונות כל אחד (קשה לקבוע את המשקלים המדויקים בשלב זה של החקירה), ומרווחי הזמן ביניהם היו זהים: 11 שניות. כפי שרואים בתרשים הסיימוגרף, ניתן לזהות באופן ודאי חמישה פיצוצים זהים במרווח של 11 שניות זה מזה, ואילו הפיצוץ השישי, כעבור 11 שניות נוספות, כבר היה גדול פי כמה. ואז, אחרי כ-43 שניות נוספות, אירע הפיצוץ העצום – זה שנקלט גם בכל הסיימוגרפים ברחבי המזרח התיכון, והחריב חלקים ניכרים מביירות.
הניתוח מעלה סימני שאלה גדולים לגבי ההשערה המקובלת שפורסמה בתקשורת, לפיה הפיצוץ החל בשריפה על פני הקרקע בנמל, שגרמה להתלקחות של זיקוקי דינור ולאחר מכן של שקי האמוניום החנקתי. הוא כן "מתכתב" עם פרסומים של כלי תקשורת זרים (שהוכחשו בצורה לא משכנעת על ידי גורמים רשמיים בלבנון), לפיהם מתחת למחסנים ה"רגילים" של הנמל שבהם הוחזקו האמוניום והזיקוקים, פעלה עיר תת-קרקעית, כנראה של מחסנים ומנהרות, ששרידיהם נראים בברור בדיווחים – שהופעלה על ידי חיזבאללה, "בעל הבית" האמיתי בנמל הלבנוני המרכזי.
בימים האחרונים שילבו מומחי "תמר" את הממצאים הסיימולוגים עם ניתוחים נוספים שערכו, המתבססים בעיקר על פרסומים בתקשורת הגלויה. לדברי אהרון (אריק) גורן, ראש המרכז הישראלי לבטיחות בנפיצים, שהיה הסמכות המקצועית המובילה לבטיחות חומרי נפץ בצה"ל, "יש להתייחס לכל הפרסומים הגלויים המגיעים מלבנון בחשדנות, ואולם אם בנמל באמת אוחסנו 2700 טון אמוניום ניטרט כפי שהוצהר, הדבר שקול לעוצמה של כ-850 טון חומר נפץ TNT תקני. חשוב לזכור כי האמוניום החנקתי יכול להיות בסיס הן לחומר נפץ המכונה ׳אנפו׳ והן לחומרי דשן לחקלאות ולתעשייה, ועוצמת הפיצוץ של האמוניום, בהשוואה ל-TNT, תלויה גם בתנאי האחסנה”.
עוד מסביר גורן, כי ״בתנאים ירודים, החומר יכול להיות שקול לעוצמת פיצוץ גבוהה יותר מ-850 טונות, אבל עדיין לא יהיה בכך להסביר את המכתש שעומקו 43 מטר, שנוצר במוקד הפיצוץ, לפי הדיווח מלבנון. לפי הנוסחאות המקובלות, המכתש היה אמור להיות ברוחב זהה למדווח, כ-110 מטר, אך בעומק מופחת. העומק החריג יכול להיות מוסבר אף הוא בפיצוצים תת קרקעיים שקדמו לפיצוץ האמוניום, אך גם בכך שכמות האמוניום הייתה גדולה בהרבה ממה שדווח על ידי הממשלה הלבנונית – או שהתפוצצו גם אמצעי לחימה שעליהם לא דווח". לגבי צבעי הבעירה של הפיצוץ, חום וכתום, מסביר גורן כי הם תואמים למה שצפוי מפיצוץ של אמוניום חנקתי.
בחקירה הגיאופיזית נשללה האפשרות לפיה החיישנים הסיימלוגים הרגישים במיוחד, בים שבין קפריסין ללבנון, תיעדו רעדים שונים שנבעו מאותו פיצוץ. לדברי החוקרים, לפיצוץ הגדול אכן קדמו שישה פיצוצים קטנים יותר, ואין בכך שום ספק. בדיקות שנערכו עוד ניסו לגלות האם היו באזור הנמל פיצוצים מבוקרים לצורכי קידוח או חציבה קודם לאסון, דבר שיכול היה להסביר גם כן את הממצאים, אבל בשלב זה אין עדויות לכך.
אז מה באמת קרה בנמל? אריק גורן, שחקר עבור המשרד להגנת הסביבה בישראל אסון של פיצוץ מחסן זיקוקי דינור במושב באזור השרון שאירע בשנת 2017 ובו נהרגו שני פועלים, אומר כי זיקוקי דינור הנם רגישים לתופעות של חום. לדבריו, ייתכן שפיצוצים תת קרקעיים יצרו חום שהביא להתלקחות של זיקוקים ליד שקי האמוניום, ורק אז, כתוצאה משריפה – אירע הפיצוץ העצום שגרם לרעידה בעוצמה של 3.3 בסולם ריכטר.
הסבר אפשרי זה עדיין אינו פותר את השאלה מה גרם לסדרת הפיצוצים הראשונית, ואולם, לדברי גורן, יש מערכות לחימה שמופעלות כ"שרשרת" וגם אפשרות ששרשרת מטענים הונחה מתחת למחסנים על ידי גורם שרצה לגרום לפיצוץ מכוון, ותיזמן את הפיצוצים בשעון עצר.
האם הייתה זו חבלה או תקלה באמצעי לחימה של החיזבאללה מתחת לנמל? כזכור, נשיא ארצות הברית אמר, בתגובה ראשונה לדיווח על האסון בביירות, כי מדובר היה ב"התקפה". כיוון שהממצאים יכולים להעלות גם את האפשרות שפיצוץ האמוניום החל במטענים שהונחו על ידי גורמים מישראל, ערכתי בדיקה שממנה עולה מעל לכל ספק, כי ישראל לא הייתה קשורה בשום דרך לשרשרת האירועים באסון. הגורמים הישראלים הבכירים ביותר למדו לראשונה על האסון מהתקשורת, כמו כולם.
"אנחנו עדיין לא יודעים לגמרי מה בדיוק גרם לפיצוצים המוקדמים, חבלה או תקלה. את התשובה לשאלה הזאת צריך לספק חיזבאללה", אמר לי מייסד ״תמר״, בועז חיון.
בהמשך אוסיף נתונים נוספים, שנמצאים כעת בבדיקה.
הפוליטיקה של החיסון: הניסויים יתחילו לפני "אחרי החגים"
בחודש שעבר חשפתי בטור זה כי בזמן שבכל העולם מאושרים ניסויים קליניים בבני אדם לצורך פיתוח חיסון לקורונה בנהלים מזורזים (השבוע אפילו הודיע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על השלמת חיסון – אחרי ניסויים, לכאורה, כנראה סופר מזורזים), הרי שבישראל ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם, מטעם אגף הרוקחות במשרד הבריאות – שרמת תפקודו תוארה לא פעם על ידי הפרויקטור רוני גמזו – לקחה את הזמן וביקשה שבועות ארוכים כדי ללמוד את החומר.
החשיפה עוררה תגובות רבות ואף מתקפה של השר לשעבר נפתלי בנט. מסתבר שזה הזיז משהו, אבל עושה רושם שהפוליטיקה חזקה אפילו יותר מהחיסון, מהנגיף ומכל רצון טוב להזיז דברים גם יחד.
ניתן לגלות כי בעקבות החשיפה ביקש סגן שר הבריאות, יואב קיש, לערוך בדיקה מהירה כדי לבחון האם ניתן לזרז באמת את הניסויים (ובהתאם את השלמת החיסון). אבל באופן שלא ייאמן – משרד הביטחון, שקשור לפעילות המכון בנס ציונה, אסר עליו לדבר עם ראש המכון במשך יותר משבועיים.
הסיבה לכך היא, כמובן, קרדיט. יוקרה. פיתוח החיסון הוא יוקרתי ביותר, ולשר הביטחון בני גנץ היה חשוב מאוד להודיע על הניסויים בעצמו. לכן, הצליח לארגן התגנבות בחמישי שעבר למכון הביולוגי, שבה הודיע בדרמטיות על ההתקדמות העצומה ועל תחילת הניסויים בבני אדם "אחרי החגים". ראש הממשלה המופתע מיהר מצידו לארגן שיחת וידאו עם הנהלת המכון, כדי לא להישאר בלי קרדיט בכלל (האמת, הוא זה שנתן הוראה לפתח חיסון כמעט בכל מחיר שיידרש, כבר בחודש ינואר).
ורק אחרי שנתניהו וגנץ סיימו את מלחמת הקרדיטים, הורשה קיש להיכנס למכון הביולוגי. זה קרה ביום ראשון השבוע. ומה מסתבר? משרד הבריאות באמת משדל עכשיו לזרז הליכים, והניסויים יתחילו עוד לפני "אחרי החגים", בתאריך כלשהו באוקטובר (זה עדיין לא שיא המהירות, שכן המכון היה מוכן במקור לניסויים הקליניים כבר מספטמבר). ובאמת, מה הקשר בין החגים ובין חיסון שכל יום בלעדיו עולה בחיי אדם ובהון עתק למשק? אין קשר, אבל העיתוי הזה היה קליט לתקשורת.
3. אלוף בא אצל אלוף
לפני ימים אחדים נפגש האלוף במילואים עוזי מוסקוביץ׳ עם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף אמיר אשל. הייתה זו אחת מיריות הפתיחה במרוץ לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית, במקום האלוף במילואים נמרוד שפר שפרש לאחרונה במפתיע.
מבין בכירי תע"א כבר "רצים" המשנה למנכ"ל אייל יוניאן, שנחשב למועמד רציני, והסמנכ"ל בועז לוי. המכרז על התפקיד אמור להיות מפורסם רשמית בעוד כשבועיים.
