טהרן הקטנה: איראן עלולה לנצל את מאמצי השיקום של ביירות לצרכי השפעה
דמעות התנין של נסראללה בנאום שלאחר הפיצוץ בנמל ביירות הן עלה תאנה להזדמנות שנוצרה למעסיקיו לנצל את האירוע לשיפור השפעה בלבנון. דעה
עמי רוחקס דומבה
| 09/08/2020
נאום נסראללה לאחר הפיצוץ בביירות. צילום מסך מ:https://youtu.be/RUFLVbaBUlM
הפיצוץ שארע בנמל ביירות (4.8.2020) נחשב לקטסטרופה אנושית מחד, אך הזדמנות גדולה מאידך להשפעה בלבנון. זה המשקם - הוא המשפיע. הנאום של נסראללה בעקבות האירוע חושף את עקב אכילס הלבנוני - מלחמות פנים. גם לפני הפיצוץ לבנון הייתה לבנון במדרון חלקלק בהיבט פיננסי ופוליטיקה פנימית. במתווה פוליטי כזה, ועל רקע מצבה הפיננסי הרעוע של לבנון, איראן יכולה להשתמש בשיקום ביירות לצורך העמקת אחיזה בבירה הלבנונית.
מדרון פיננסי
המצב הכלכלי הרעוע של המדינה החמיר בעקבות העדר ממשלה וסדר שלטוני. מיד לאחר שזה הסתדר זמנית בינואר האחרון, הגיעה מגיפת הקורונה למזרח התיכון בסביבות חודש מרץ, טרפה את הקלפים מחדש, והכניסה את המדינה לסחרור כלכלי. עכשיו הגיע הפיצוץ בנמל ביירות שקבר סופית את התקווה הכלכלית של תושבי ״שוויצריה הקטנה״ של המזרח התיכון. הנזק לנמל ולעיר ביירות מוערך בעשרות מיליארדי דולרים.
כך קרה שהארץ היפיפייה, משופעת עצי דובדבן וחופי ים מדהימים, שוחה בפילוג פוליטי פנימי, כלכלה הרוסה, ועיר בירה הרוסה. בעוד חקירת האירוע בנמל ביירות עדיין בעיצומה, מסתמן כי תושבי לבנון מתחילים להבין כי אחת הסיבות העיקריות למצבה העגום של לבנון היא ארגון חיזבאללה ושולחיו - הממשל בטהרן. עבור אירן, לבנון היא החצר האחורית של ישראל ותעודת ביטוח לכל תקיפה ישראלית עתידית, אם תבוא, נגד תשתית הגרעין שלה.
ככזו, אירן דואגת לבניין הכוח הצבאי של חיזבאללה, אך גם לבניין כוח פוליטי בתוך לבנון. באמצעות שירותי הביון ומשמרות המהפכה אירן מסירה מכשולים פנימיים (ע"ע רצח חרירי) בפני חיזבאללה, תורמת כספים לתשלום משכורות לפעילים ולמשפחות ההרוגים ומספקת אמל"ח לארגון. באמצעות כוח צבאי ופוליטי אירן דואגת לכך שתעודת הביטוח שלה בגבול תמשיך להיות רלוונטית בכל עת. מוכנה לפעולה.
דמעות תנין
הבעיה מתחילה כאשר שהאינטרסים של אירן בלבנון אינם מסונכרנים עם אלו של הציבור הלבנוני. ובכן, בקצרה - הציבור הלבנוני לא ממש מעניין את אירן. לכן נסראללה יצא בנאום מרגש על ״אחדות״ בעת משבר. גם הוא מבין שעם או בלי קשר לפיצוץ בנמל, לציבור הלבנוני נמאס. בעיקר מחיזבאללה שמכתים את לבנון בכתם הטרור והמלחמה. אלו יושבים כגיבנת על מאמצי הממשלה לשקם את מצבה הפיננסי של המדינה.
בעוד ארגון חיזבאללה אינו תלוי בכלכלת לבנון, אלא מסתייע ברשת עצמית, בינלאומית, של פעולות פשע (סמים, אמל"ח וכו') המשתרעת על פני מספר יבשות, וכן בכספי סיוע איראנים, אזרחי לבנון צופים את רמת החיים שלהם צוללת לאינפלציה של מאות אחוזים בשנה. מידת האינפלציה בלבנון על פי הכלכלן, פרופסור Steve Hanke, שלישית רק לונצואלה וזימבבואה ועומדת על כ-400 אחוזים בשנה. המשמעות היא כי כוח הקניה של הלירה הלבנונית נשחק עד דק מול מטבעות מובילים כמו הדולר.
במצב כזה ממשלת לבנון מתקשה לספק שירותים לאזרח ולפתח את הכלכלה. בתוספת שחיתות ממשלתית וחיזבאללה כמשוכה פוליטית וצבאית - לבנון שוקעת. כעת, אירן יכולה להשתמש בהריסות ביירות על מנת לשפר את אחיזתה בלבנון. זאת, כאמור, באמצעות השקעה פיננסית בשיקום ההריסות, כולל הנמל עצמו, שכונות מגורים, מרכזי מסחר ופיצוי לקורבנות שנפגעו.
אמנם הציבור הלבנוני יצא בימים האחרונים לרחובות למחות נגד הממשלה המכהנת, כולל נגד נסראללה עצמו, אולם אין לטעות באחיזת העין. חיזבאללה הינו גורם ממומן וחמוש היטב וכזה שנועד להשאר כוח מוביל בלבנון. כעת מאחורי הקלעים, חיזבאללה כסוכן איראני, מנסה לזכות במאמצי השיקום. זאת, לצד כוחות חיצוניים כמו טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, ועוד. כאמור, בעל המאה הוא בעל הדעה. והגורם שישקיע כעת כספים בשיקום ביירות, יזכה בהשפעה במסדרונות משרדי הממשלה של לבנון.
מימון איראני
מאיפה יש לאיראן כסף? ובכן, זו שאלה טובה. איראן נמצאת תחת סנקציות אמריקניות, אירופאיות ובינלאומיות כבר שנים. עם זאת, המדינה מצליחה לשרוד. בין היתר באמצעות מכירת נפט ומוצרי אנרגיה בשוק שחור (בעיקר בהעברות ספינה לספינה באמצע הים). וכן באמצעות השקעה באפיקי ייצוא שאינם מבוססי שוק האנרגיה. וכאמור לעיל, המטבע הלבנוני נמצא בצלילה, עובדה העוזרת למימון שיקום ביירות.
היבט נוסף למימון השפעה איראנית בלבנון נובע מסדר העדיפות של הממשל. גם באיראן, כמו בלבנון, לממשל האיראני לא אכפת מהאזרחים שלו. הוא מעדיף לממן את פעילות משמרות המהפיכה, שירותי הביון ותשתית הגרעין והטילים הצבאית על פני רמת החיים ורווחת התושבים. יש לזכור זאת כאשר בוחנים שאלות פיננסיות. גם במדינות לכאורה "עניות", סדר העדיפות מכתיב את המימון ומאפשר ביצוע פרויקטים איראנים יקרים בלבנון ובארצות נוספות.
דמעות התנין של נסראללה בנאום שלאחר הפיצוץ בנמל ביירות הן עלה תאנה להזדמנות שנוצרה למעסיקיו לנצל את האירוע לשיפור השפעה בלבנון. דעה
נאום נסראללה לאחר הפיצוץ בביירות. צילום מסך מ:https://youtu.be/RUFLVbaBUlM
הפיצוץ שארע בנמל ביירות (4.8.2020) נחשב לקטסטרופה אנושית מחד, אך הזדמנות גדולה מאידך להשפעה בלבנון. זה המשקם - הוא המשפיע. הנאום של נסראללה בעקבות האירוע חושף את עקב אכילס הלבנוני - מלחמות פנים. גם לפני הפיצוץ לבנון הייתה לבנון במדרון חלקלק בהיבט פיננסי ופוליטיקה פנימית. במתווה פוליטי כזה, ועל רקע מצבה הפיננסי הרעוע של לבנון, איראן יכולה להשתמש בשיקום ביירות לצורך העמקת אחיזה בבירה הלבנונית.
מדרון פיננסי
המצב הכלכלי הרעוע של המדינה החמיר בעקבות העדר ממשלה וסדר שלטוני. מיד לאחר שזה הסתדר זמנית בינואר האחרון, הגיעה מגיפת הקורונה למזרח התיכון בסביבות חודש מרץ, טרפה את הקלפים מחדש, והכניסה את המדינה לסחרור כלכלי. עכשיו הגיע הפיצוץ בנמל ביירות שקבר סופית את התקווה הכלכלית של תושבי ״שוויצריה הקטנה״ של המזרח התיכון. הנזק לנמל ולעיר ביירות מוערך בעשרות מיליארדי דולרים.
כך קרה שהארץ היפיפייה, משופעת עצי דובדבן וחופי ים מדהימים, שוחה בפילוג פוליטי פנימי, כלכלה הרוסה, ועיר בירה הרוסה. בעוד חקירת האירוע בנמל ביירות עדיין בעיצומה, מסתמן כי תושבי לבנון מתחילים להבין כי אחת הסיבות העיקריות למצבה העגום של לבנון היא ארגון חיזבאללה ושולחיו - הממשל בטהרן. עבור אירן, לבנון היא החצר האחורית של ישראל ותעודת ביטוח לכל תקיפה ישראלית עתידית, אם תבוא, נגד תשתית הגרעין שלה.
ככזו, אירן דואגת לבניין הכוח הצבאי של חיזבאללה, אך גם לבניין כוח פוליטי בתוך לבנון. באמצעות שירותי הביון ומשמרות המהפכה אירן מסירה מכשולים פנימיים (ע"ע רצח חרירי) בפני חיזבאללה, תורמת כספים לתשלום משכורות לפעילים ולמשפחות ההרוגים ומספקת אמל"ח לארגון. באמצעות כוח צבאי ופוליטי אירן דואגת לכך שתעודת הביטוח שלה בגבול תמשיך להיות רלוונטית בכל עת. מוכנה לפעולה.
דמעות תנין
הבעיה מתחילה כאשר שהאינטרסים של אירן בלבנון אינם מסונכרנים עם אלו של הציבור הלבנוני. ובכן, בקצרה - הציבור הלבנוני לא ממש מעניין את אירן. לכן נסראללה יצא בנאום מרגש על ״אחדות״ בעת משבר. גם הוא מבין שעם או בלי קשר לפיצוץ בנמל, לציבור הלבנוני נמאס. בעיקר מחיזבאללה שמכתים את לבנון בכתם הטרור והמלחמה. אלו יושבים כגיבנת על מאמצי הממשלה לשקם את מצבה הפיננסי של המדינה.
בעוד ארגון חיזבאללה אינו תלוי בכלכלת לבנון, אלא מסתייע ברשת עצמית, בינלאומית, של פעולות פשע (סמים, אמל"ח וכו') המשתרעת על פני מספר יבשות, וכן בכספי סיוע איראנים, אזרחי לבנון צופים את רמת החיים שלהם צוללת לאינפלציה של מאות אחוזים בשנה. מידת האינפלציה בלבנון על פי הכלכלן, פרופסור Steve Hanke, שלישית רק לונצואלה וזימבבואה ועומדת על כ-400 אחוזים בשנה. המשמעות היא כי כוח הקניה של הלירה הלבנונית נשחק עד דק מול מטבעות מובילים כמו הדולר.
במצב כזה ממשלת לבנון מתקשה לספק שירותים לאזרח ולפתח את הכלכלה. בתוספת שחיתות ממשלתית וחיזבאללה כמשוכה פוליטית וצבאית - לבנון שוקעת. כעת, אירן יכולה להשתמש בהריסות ביירות על מנת לשפר את אחיזתה בלבנון. זאת, כאמור, באמצעות השקעה פיננסית בשיקום ההריסות, כולל הנמל עצמו, שכונות מגורים, מרכזי מסחר ופיצוי לקורבנות שנפגעו.
אמנם הציבור הלבנוני יצא בימים האחרונים לרחובות למחות נגד הממשלה המכהנת, כולל נגד נסראללה עצמו, אולם אין לטעות באחיזת העין. חיזבאללה הינו גורם ממומן וחמוש היטב וכזה שנועד להשאר כוח מוביל בלבנון. כעת מאחורי הקלעים, חיזבאללה כסוכן איראני, מנסה לזכות במאמצי השיקום. זאת, לצד כוחות חיצוניים כמו טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, ועוד. כאמור, בעל המאה הוא בעל הדעה. והגורם שישקיע כעת כספים בשיקום ביירות, יזכה בהשפעה במסדרונות משרדי הממשלה של לבנון.
מימון איראני
מאיפה יש לאיראן כסף? ובכן, זו שאלה טובה. איראן נמצאת תחת סנקציות אמריקניות, אירופאיות ובינלאומיות כבר שנים. עם זאת, המדינה מצליחה לשרוד. בין היתר באמצעות מכירת נפט ומוצרי אנרגיה בשוק שחור (בעיקר בהעברות ספינה לספינה באמצע הים). וכן באמצעות השקעה באפיקי ייצוא שאינם מבוססי שוק האנרגיה. וכאמור לעיל, המטבע הלבנוני נמצא בצלילה, עובדה העוזרת למימון שיקום ביירות.
היבט נוסף למימון השפעה איראנית בלבנון נובע מסדר העדיפות של הממשל. גם באיראן, כמו בלבנון, לממשל האיראני לא אכפת מהאזרחים שלו. הוא מעדיף לממן את פעילות משמרות המהפיכה, שירותי הביון ותשתית הגרעין והטילים הצבאית על פני רמת החיים ורווחת התושבים. יש לזכור זאת כאשר בוחנים שאלות פיננסיות. גם במדינות לכאורה "עניות", סדר העדיפות מכתיב את המימון ומאפשר ביצוע פרויקטים איראנים יקרים בלבנון ובארצות נוספות.
