ייתכן ונפלתם קורבן לקמפיין השפעה: הסיפור של "דנה רון"

הפרופיל המזויף בפייסבוק בשם 'דנה רון' הוא עוד דוגמא לקמפיין השפעה פוליטי ברשת. התופעה אינה פוסחת על ישראל. כך זה עובד

בימים האחרונים מתנהל שיח בתקשורת הישראלית סביב זהות בדויה בפייסבוק שהצליחה, או שלא, להתל בראש הממשלה בנימין נתניהו. הסיפור התחיל בפוסט איום על ראש הממשלה בפייסבוק מצד פרופיל בשם "דנה רון". נתניהו מצידו שיתף את הפוסט על מנת להראות לתומכיו את השנאה נגדו. אולם, לאחר הפרסום, טענה פייסבוק כי הפרופיל מזויף, והוא נמחק מהרשת החברתית. לא לפני שעיתונאים ובלוגרים תפסו חלק מהמידע אודות הפרופיל. 

הIP מוביל לאוסטרליה

העיתונאית אדוה דדון, הצליחה לזהות כי הIP של הפרופיל מגיע מחוץ לטווחים המיוחסים לישראל. כלומר, מדובר במישהו שהפעיל את הפרופיל מחוץ לארץ. המשטרה הוציאה הודעה כי אכן מדובר באישיות זרה שהפעילה את הפרופיל המזויף. העיתונאי אביעד גליקמן חשף כי מדובר בתושבת אוסטרליה וכי הפרקליטות תפנה לשלטונות אוסטרליה בנושא. 

הבלוגר יוסי דורפמן, חקר ומצא כי הפרופיל "דנה רון", נפתח על ידי מישהי בשם דנה לוי. "אז הלכתי ובדקתי עוד כמה פרטים על "Dana Ron" שהשם שלה היה נראה לי גנרי מדי. מתברר שבלינק הפרופיל שלה מופיע בכלל שם אחר, עוד יותר גנרי – Dana Levi. למי שלא בקיא בתחום הזה בדיגיטל, דמויות פיקטיביות כאלה מכונות "אווטאר". משתמשים בהן כדי לזייף מציאות", כותב דורפמן. 

"לאוואטארים כאלה יש הרבה פעמים תוחלת חיים קצרה ואין הרבה חברים. כמו שניתן לראות, הפעילות הראשונה המתועדת של האווטאר Dana Ron (שאולי הייתה אז עדיין Dana Levi) החלה ב-6 במרס, כמה ימים לאחר הבחירות. הפעם זו בכלל מתקפה שנראית כאילו מגיעה לביבי מימין. 

"מאפיין נוסף של אווטארים הוא שהחברים שלהם מוסתרים, או שיש להם חברים מועטים. אצל Dana Ron לא ניתן לראות את החברים, וגם בכלל לא ניתן להציע לה חברות. מפעילי אווטארים לרוב לא דואגים לכך שיהיו להם הרבה אינטראקציות עם דמויות נוספות או עם פרופילים אמיתיים. זה דורש עבודה. לכן ניתן למצוא אצלם אווטארים נוספים שחוזרים באותן אינטראקציות. הנה גברת נוספת עם שם גנרי: "Lali Mor". הדמות הזו חוזרת בפוסטים ההם שעלו מהר סמוך לאותה השעה.

"בדקתי גם את "Lali Mor". גם היא עונה על הפרמטרים של אוואטר. עוד דמות בלי תמונה, עם מעט חברים. במעבר על הפרופילים של החברים מצאתי בעיקר תומכי נתניהו. למה דווקא האוואטר Lali Mor מגיעה לפרופיל של "Dana Ron" שקוראת לשים לביבי כדור בראש?" 

פולס פלאג או איום לגיטימי? 

השיח ברשתות והחקירה של המשטרה הציפו מספר תזות סביב הנושא. אחת ישירה - מדובר באזרחית או אזרח מחו"ל שיצר פרופיל מזויף ואיים על נתניהו. במקרה כזה, המשטרה באמצעות האינטרפול או הפרקליטות באמצעות מערכת המשפט האוסטרלית ימצו את הדין עם מפעיל הדמות הפיקטיבית. 

שניה - שצוות היח"צ של נתניהו יצר וניהל את הדמות הפיקטיבית באמצעות שירות VPN המאפשר התחזות לפעולה, לכאורה, מאוסטרליה. שירות כזה עולה דולרים בודדים בחודש, ומאפשר לאזרח ישראלי להתחזות כאילו הוא פועל מכל מקום שירצה בעולם. לפי תזה זו, נתניהו ממציא איומים נגדו, על מנת לחזק את הפילוג בין תומכיו למתנגדיו כחלק מההכנה לבחירות קרובות. 

שלישית - מתנגדים פוליטיים לנתניהו בארץ הפעילו את הדמות. על פי תזה זו, אלו יצרו דמות פיקטיבית על מנת שנתניהו יפול בפח, ואז ניתן יהיה להאשים אותו בהפעלת דמות פיקטיבית לטובת יח"צ בחירות. הפוך על הפוך.  

רביעית - שירות ביון זר הפעיל את הדמות הפיקטיבית על מנת להתערב בנוף הפוליטי בישראל. טענות על התערבות פוליטית בארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות אינן חדשות. עד היום מתנהלת חקירה אודות התערבות רוסית אפשרית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב2016. לקראת הבחירות בנובמבר הקרוב בארה"ב, ישנו חשש כי התערבות כזו, אם הייתה, תחזור על  עצמה. 

אם גם בישראל הולכים לבחירות נוספות בשל אי הסכמה על חוק התקציב, אזי הבחירות כבר החלו הלכה למעשה. במצב כזה, שירות ביון זר ירצה להעמיק את השסעים בחברה הישראלית בהתאם לרצונו. 

אתם היעד

בכל אחת מהחלופות, נראה כי הקלות להשפיע על דעת הקהל בישראל דרך הרשתות החברתיות בלתי נסבלת. אבל זו צרת רבים. בארה"ב ואירופה מתנהלים מאבקים כבר שנים סביב האחריות של הרשתות החברתיות לתוכן שהן מפיצות. אחת השאלות בנושא היא האם רשת חברתית צריכה להיות מוגדרת ככלי תקשורת רשמי. בינתיים, ממשלים מסביב לעולם, וגם בישראל, מפעילים לחץ על הבעלים של רשתות אלו לסנן תכנים מסוגים שונים. לא תמיד הלחץ עובד. 

בהיבט טכני, הפרשה של "דנה רון", כמו הרבה אחרות בעולם, חושפת את הקלות בה ניתן להפעיל אווטרים או בוטים, במאות או אלפים, לטובת מבצעי השפעה ברשת. הסינים, הרוסים, ואפילו חיזבאללה, נטען במרשתת, מפעילים "גדודים" כאלו על מנת להשפיע על מערכות פוליטיות ודעת קהל במדינות יעד. טענה זו ניתן ליחס כיום כמעט לכל שירות ביון שמעריך את עצמו. 

עבור מפעילי הרשתות החברתיות מדובר באתגר טכני לא פשוט. כאמור, ניתן להשתמש בכלים כמו VPN להסתיר את זהות מקור הגלישה. במקרים יותר מקצועיים אפשר להקים שרשרת של שרתים (שירות VPN פרטי) הפרוסים על פני מספר מדינות ולהקשות עד מאד על איתור הIP המקורי. בחלק מהמקרים ניתן להשתמש ברשת האפלה באמצעות דפדפן TOR. ניתן גם לפרוץ לנתבים של אנשים פרטיים, תמימים, ודרכם להפעיל דמויות פיקטיביות. חקירה תוביל לאדם תמים אי שם בעולם שלא ידע במה מדובר. אותו היגיון חל על חברות עסקיות תמימות. 

במקביל לקושי הטכני לבצע ייחוס וודאי לכתובת IP, לרשתות החברתיות יש אינטרס עסקי. אלו מוכרות פרסומות ושירותים שונים במיליארדי דולרים בשנה. ההכנסות מתבססות על כמות התעבורה ברשת שלהן. תוצר הלוואי של הגבלות וחסימות כתובות IP הוא ירידה בתעבורה ברשתות - שתוביל לירידה בהכנסות. כמעט כל הרשתות הגדולות נסחרות בבורסה, וערך המניה הוא מטרה עליונה. מכאן שהאינטרס העסקי מנוגד לאינטרס הציבורי. מתח זה מקשה על האיזון בתוכן שדורשות המדינות השונות. 

לסיכום, לא כל מה שמעניין - בהכרח נכון. גם איומים על ראש ממשלה. המשטרה צריכה להתייחס ברצינות לכל איום ברשת, וגם עושה זאת, אך אותה משטרה גם מופקדת על זיהוי איומים פיקטיביים שמטרתם השפעה על דעת קהל. עבור פלוני, פרשת "דנה רון" מדגישה את הצורך בקריאה ביקורתית ברשתות, כולל הצורך בביצוע הצלבות ומעקב אחרי טענות של מאן דהוא. בעידן של אווטרים ובוטים, המציאות יכולה להתערבב עם הדימיון.