החשש: שיתוף פעולה בין-ערבי בתחום הגרעין

לאור הפעלת הכור לייצור חשמל באבו דאבי, טוען ד"ר יואל גוזנסקי, כי ישראל צריכה לשים תשומת לב לשת"פ גרעיני באזור גם אם הוא לטובת ייצור חשמל. דעה 

מדינות ערב נעות בהדרגה ו"מתחת לרדאר" לרכישת יכולת גרעיניות. הן צופות באיראן ממשיכה לשחוק את מחויבויותיה להסכם הגרעין עליו היא חתומה ואף, בחסות משבר הקורונה, מקצרת את זמן הפריצה המשוער לפצצה גרעינית ראשונה. שכנותיה של איראן עוקבות בחשש אחר התקדמותה ומבקשות גם הן, לא להישאר מאחור במרוץ אחר הגרעין. מסיבות שונות בהן ביטחון אנרגטי אך גם חתירה ליוקרה ומעמד, הן מבקשות לעצמן יכולות גרעיניות. אזרחיות בשלב ראשון.

איחוד האמירויות סיימה להטעין את מוטות הדלק בכור הראשון מבין ארבע שבנתה קוריאה בשטחה ולאחר שהכור עבר בהצלחה "הרצה" הוא הופעל לראשונה בסוף השבוע. הגם שברשות איחוד האמירויות רזרבות נפט וגז עצומות והיא חנכה שדות סולאריים מהגדולים בעולם. "בראכה 1", באבו-דאבי, צפוי להתחיל ולהפיק חשמל בחודשים הקרובים ולראשונה בעולם הערבי.

מעבר להיבטים מטרידים של תפוצה גרעינית, ישנם היבטי בטיחות שיש לשים אליהם לב. האתר בבראכה נמצא לחוף המפרץ הפרסי ומצטרף לרשימת האתרים הרגישים שאיראן או מי מבאי כוחה עלולים לנסות לפגוע, כפי שנפגע בחודש ספטמבר האחרון מתקן הנפט החשוב ביותר בערב הסעודית.

גם מצרים לוטשת עיניה לגרעין. המדינה, שהקפיאה וביטלה מיזמים מספר בשל המצב הכלכלי שהחמירה מגפת הקורונה, בחרה להאיץ את תכניתה להקמת תחנת כוח גרעינית ראשונה באל-דבעה ,300 ק"מ צפונית-מערבית לקהיר. מצרים, שכבר צברה ניסיון לא מבוטל בתחום הגרעין, בונה את הכורים, ארבע במספר, בסיוע ובמימון רוסי. גם סין מעורבת בתכנית הגרעין המצרית וב-2015 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה שהפך את סין "לשותף רשמי בתכנית הגרעין המצרית".

גם כוונותיה של ערב הסעודית מעוררות חשש. זאת, בשל איומיה ללכת בכיוון הגרעיני הצבאי אם איראן לא תיעצר ובשל שיתוף הפעולה שלה עם מדינות כפקיסטן וסין בתחום הגרעין והטילים. ריאד, בדומה לקהיר מסרבת לחתום על "הפרוטוקול הנוסף" של סבא"א המאפשר פיקוח יעיל יותר על פעילותה הגרעינית ומסרבת לוותר על "זכותה הריבונית" להעשיר אורניום.

המייחד את תכנית הגרעין הסעודית הוא היותה משופעת במשאבים ונעה בכיוונים שונים ובמקביל (מסחרי, מחקרי ויתכן - צבאי). בנוסף, ישנם פערי ידע משמעותיים במרבית התחומים הרלוונטיים, גם כתוצאה מניסיונות הסתרה מכוונים. אופי וסגנון הניהול של הצמרת הסעודית והספק בראייתה באשר לאיתנות המשענת האמריקאית, מקנים חשיבות ודחיפות לנושא.

מימוש הפרויקטים לעיל עלול להעניק למדינות אלו לגיטימציה מסוימת להקים בעתיד מתקן להעשרת אורניום הנדרש לתדלוק הכורים אך גם לייצור נשק גרעיני. ישראל צריכה לעקוב בדאגה אחר מדינות אלו, עמן היא גם משתפת על-פי הדיווחים פעולה, ובמיוחד אחר החדירה הגרעינית של רוסיה וסין למזה"ת כביטוי להגברת ההשפעה הפוליטית שלהן על חשבון ארצות הברית.

כן יש להעניק תשומת לב מודיעינית לשיתוף פעולה בין-ערבי אפשרי בתחום הגרעין. כך למשל, לאיחוד האמירויות גישה קלה יחסית לשווקי גרעין בינ"ל, בעוד למצרים קאדר מדעי גרעיני לא מבוטל, לערב הסעודית משאבים ניכרים ובירדן - מרבצי אורניום משמעותיים.

חלק מהמדינות הסתירו בעבר נתחים מפעילותן בתחום הגרעין והיכולת של הקהילה הבינ"ל, ובכלל זה של סבא"א, לאתר פעילות אסורה בהיקף קטן - מוטלת בספק. את מחוגי השעון הגרעיני במזרח התיכון מזיזה איראן. ההסכם שנחתם עמה ב-2015 לא פגע במוטיבציה של מדינות ערב לרכישת יכולת גרעינית, הגם שאולי האט מהדחיפות שלהן בעניין. שחיקת המחויבויות של איראן בהסכם וקיצור הזמן לפריצה באיראן עלול, שוב, לעורר חשש ולהשפיע על המנהיגות הערבית לנוע בקצב מהיר יותר, גם תוך קיצורי דרך.

הכותב הוא חוקר בכיר בINSS.

אולי יעניין אותך גם