החשבון נותר פתוח והיד תכה בחזרה: פרשנות

מדוע נקטה ישראל במדיניות של הכלה לאחר האירוע בהר דב השבוע, ומה ניתן ללמוד מכך על עתיד מדיניות ההתרעה ההדדית בין ישראל וחיזבאללה?

החשבון נותר פתוח והיד תכה בחזרה: פרשנות

עשן מיתמר מאזור התקרית בהר דב, השבוע. צילום: REUTERS/Aziz Taher

ישראל וחזבאללה מנהלות ביניהן, מאז מלחמת לבנון השנייה, מערכה בלתי פוסקת על עיצוב מאזן של הרתעה הדדית. כיום, עיקר המערכה ביניהן מתנהלת בסוריה, אך בשנה האחרונה זו גולשת גם ללבנון, למרות שלשני הצדדים ברור, כי בלבנון היא עלולה להידרדר למערכה כוללת. חזבאללה מנסה לבסס בסוריה תשתית צבאית שתאפשר לה פתיחה של חזית הטרדה משנית, במקרה של מלחמה שתתנהל כנראה, בעיקר, בלבנון. חזבאללה, בסיוע איראן, משתמשת בסוריה בעיקר אך לא רק, כתחנת מעבר להברחת אמצעי לחימה מדויקים מאיראן ללבנון.

בעבר ניסה נצראללה, ואף הצליח במידה מסוימת, לבסס תודעה של משוואת הרתעה, לפיה פגיעה בלבנון ובלבנונים תיענה בפגיעה בישראל ובישראלים. מאז ספטמבר אשתקד, הוא מנסה להכתיב לישראל משוואת הרתעה מרחיבה, והצהיר כי כל הרג אנשי חזבאללה בסוריה, דינו כדין פגיעה באנשיו בלבנון. הוא אף איים כי התגובה לפגיעה כזו תבוא מכל שטח לבנון ולא תוגבל, כפי שהיה בעבר, רק לחוות שבעא (גזרת הר דב). בימים אלה עומד ניסיונו לכפות משוואה כרצונו למבחן בעקבות מותו של אחד מאנשיו בסוריה בהתקפה המיוחסת לישראל בדמשק מליל ה-20 ביולי. ואכן, שבוע לאחר התקרית בסוריה, בה נהרג עלי מוחסין כמאל, פעיל הארגון, שיגר חזבאללה חולייה חמושה בכדי לתקוף מוצב צה"ל בגזרת הר דב. מטרת החוליה, שחצתה את הגבול הלבנוני לתוך שטח ישראל, הייתה לגבות חיי חיילים ישראלים. בכך, רצה נצראללה לבטן בכוח את משוואה ההרתעה שקבע אשתקד.

למרות שבידי ישראל הוכחה מצולמת של האירוע, חזבאללה בחר להסתיר את האמת והכחיש את התרחשותו. דוברים מטעמו אף איימו כי הנקמה המובטחת עוד תגיע. בכך, הותיר הארגון בתוקף את חובת מימוש הנקמה, אך עמעם את מועדה. הדבר נובע, בין השאר, משום שעבור נצראללה המערכה בין חזבאללה לבין ישראל היא מערכה תודעתית ולא רק קינטית. במצב זה, בישראל, מתחדדת השאלה האם הארגון ימהר לתקוף שוב, או שמא ישאירה כ'חובה פתוחה' לעתיד. מאחר וברור כי חזבאללה ואיראן ימשיכו במאמציהן להבריח אמצעי לחימה מדויקים מאיראן ללבנון, ושהארגון ימשיך בניסיונותיו להתבסס ברמת הגולן, ישראל תמשיך לפעול לסיכולם, ומובטח כי אנשי חזבאללה נוספים יפגעו. ולכן, הדילמות ופוטנציאל ההסלמה יישארו בעינם גם בעתיד.

מה ניתן ללמוד מהתקרית האחרונה בהר דב לגבי המאבק העתידי הצפוי על משוואת ההתרעה ההדדית?

ישראל נקטה גם הפעם במדיניות של הכלה. היא הסתפקה בשיבוש ניסיון הפיגוע של חזבאללה אך נמנעה במכוון מהרג התוקפים שהיו על הכוונת של חייליה והתירה להם לנוס ללא פגע. בכך, הותירה ישראל לנצראללה פתח מילוט ואפשרות להסתפק בכך שמימש את הבטחתו לפעול נגדה, גם אם לא הרג באנשיה. מנגד, ישראל מצפה בתמורה לדחיית כל התקפה נוספת בימים הקרובים, ודחייתה עד לעימות הצפוי הבא. היה ונצראללה יחליט בכל זאת לפעול שוב בימים הקרובים ויפגע בחיי ישראלים, חזקה על ישראל שתגיב, ובעוצמה. היקף התגובה יקבע, בין השאר, על פי מידת הפגיעה בחיי אדם.

שאלת תבונתה של מדיניות ההבלגה של ישראל, גם במחיר 'כרסום' בהרתעה הישראלית מול חזבאללה, חייבת להילקח בחשבון, גם לנוכח תוצאותיה המידיות, כפי שהדברים יתבררו כבר בימים הקרובים. אולם מעבר לכך, ברור שישראל נותרה כוח אזורי עוצמתי למרות האיפוק הרב שגילתה בהר דב, כדי לשכך את העימות הנוכחי. ראוי לזכור כי ברקע לעימות הצבאי המתמשך המתנהל מתחת לסף המלחמה ניצבת מציאות כלכלית וחברתית קשה ביותר בלבנון, העומדת בפני פשיטת רגל ומחאה ברחובותיה, וחזבאללה שקוע בה עד צוואר בהיותו הגורם הדומיננטי בפוליטיקה הלבנונית. נצראללה עצמו הכריז בנאומו האחרון ביולי השנה כי עבור חזבאללה הג'יהאד הכלכלי נמצא כיום בראש סדר העדיפויות שלו.

ממשלת ישראל ניצבת גם היא בפני אתגר כלכלי וחוסר שקט חברתי ופוליטי. ולכן נראה כי במצב זה בשני צדי המתרס השיקולים המרסנים חזקים דיים כדי להכריע על בחירת דרך ניהול עימות כזו, אשר תבטיח מניעת התלקחות של מלחמה רחבה, כתוצאה מתקריות צבאיות מקומיות. למרות זאת, פוטנציאל גלישה במדרון ההסלמה בשל המתח בין המערכה הישראלית לסיכול פרויקט הדיוק של חזבאללה ואיראן, מחד, וניסיונה של חזבאללה לכפות משוואת הרתעה הנוחה לה מאידך, עלולה להוביל את השתיים למערכה שנזקיה הברורים לשני הצדדים יהיו בממדים שונים מהמוכר עד כה במזרח התיכון.

אולי יעניין אותך גם