הכנסת התעוררה: רוצים למקסם רכש גומלין

כשאין כסף, רכש גומלין הופך להיות טרנד חם. רק אף אחד לא זוכר שזו הכנסת שהעלימה עין מחוסר האיזון

קרדיט: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה הבוקר (ג') לישיבה שעסקה ברכש גומלין במכרזים ממשלתיים, ככלי לסיוע למשק הישראלי שהביקושים בו נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה. היו"ר מרגי פתח ואמר כי בתקופת משבר הקורונה עולה על אחת כמה וכמה הצורך ברכש גומלין, כאשר הביקושים בכל הענפים בירידה.

מנכ"ל משרד הכלכלה, דוד לפלר, אמר כי צריך להתייחס לנושא בצורה זהירה ולא פופוליסטית. הוא הוסיף כי זו יכולה להיות הזדמנות עצומה למדינה שתשקיע בתקופה הקרובה עשרות מיליוני שקלים בתשתיות. "המשימה שלנו זה למצות רכש גומלין לטובת התעשייה", אמר. פרסום שלנו מ2018 כבר התייחס לסוגיה זו. אז, הממשלה החליטה לרכוש מחברות זרות פרטיות שאינן מחויבות ברכש גומלין. 

בדיון היום, הסבירה מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, זיוה איגר, כי הרשות פועלת מתוקן חוק חובת מכרזים, המחייב גופים ממשלתיים המזמינים עבודה בסך של מעל 5 מיליון דולר מספק חיצוני, לדרוש מאותו ספק לבצע רכישה בישראל בשיעור מסוים מההתקשרות – 50% בעסקאות ביטחוניות, 20% בעסקאות אזרחיות ו-35% ביתר העסקאות. היא ציינה כי בשנים הקרובות יש מכרזים בהיקף של 44 מיליארד שקל, שיכולים לאפשר רכש גומלין של בין 20-35 אחוז. לדבריה, כל מיליארד שקל ברכש גומלין שווה 1,900. לדבריה, בין השנים 2013-2018 הביא רכש הגומלין 50 אלף משרות למשק.

איגר הוסיפה, כי "בשלוש שנים האחרונות הגענו למבוי סתום עם החשב הכללי. עד אז החברות עצמן היו מוציאות מכרזים ולא הייתה בעיה, מאז החשב הכללי מוציא מכרזי תשתיות גדולים ומתנגד לרכש גומלין בטענה שזה מייקר את העסקה. אני מסתכלת על המכלול, על תוספת הכנסות, משרות ותוצר למשק".

ח"כ מיקי לוי אמר כי הוא מנהל מאבק מול האוצר בנושא הזה מזה מספר שנים, וציין כי "אפילו באשר לרכש מסיכות יש בישראל מפעל אחד, ביקשו ממנו הצעת מחיר והידפקו על דלתו של בעל העסק בשתיים לפנות בוקר ובסוף קנו את זה מסין". לדבריו, לא מדובר בבחירה של אנשי האוצר, אלא בחובה בחוק שאם לא תיושם הוא יפנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין. "רכש הגומלין יכול לייצר תשתית תעסוקה מקומית ובימי קורונה הממשלה חייבת לאמץ את הכלי הזה כדי לצאת מהשבר החברתי כלכלי ולייצר מקומות עבודה", אמר ח"כ לוי.

ח"כ ינון אזולאי אמר כי הסכמים לרכש גומלין לא מיושמים והדבר מוביל לפגיעה בכלכלית הישראלית ולפיטורים. לדבריו, המשמעות היא שבמקום שהמדינה תסייע לחברות ישראליות לזנק לזירה העולמית, ישראל למעשה אומרת לחברות זרות שלא להאמין במוצר "כחול לבן". ח"כ יצחק פינדרוס אמר כי אפשר להבין את האוצר, אך ביקש לדעת מה המשמעות הכלכלית של זה ואיפה ההיגיון הכלכלי. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי מדובר בעשרות אלפי משרות וצריך לקדם זאת.

יו"ר מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים, אריה ריכטמן, אמר כי למדינה יש הזדמנות נהדרת לספק עבודה לפריפריה, וצריך להפסיק עם שיטות של ישראבלוף לעקוף את החובות בחוק. לעומת זאת, נציג פורום קהלת, אשר מאיר, אמר כי רכש גומלין הוא חסם לסחר בינלאומי ומקטין את היצוא, התעסוקה והתוצר. היו"ר מרגי שאל אם בקהלת תומכים בהגדלת רכש גומלין ומאיר השיב כי הפורום תומך בחיסול רכש גומלין. היו"ר מרגי הגיב: "אני שמח שקמתם אחרי 2003, כשביבי הפסיק להיות קפיטליסט".

דרור יתים, סמנכ"ל חברת אקסטל העוסקת בפיתוח וייצור פרופילי אלומיניום, סיפר כי בזכות רכש גומלין שנעשה לפני 6 שנים החברה נכנסה לתחום הרכבות. הוא הוסיף כי החברה תחרותית במחיר ומוכרת את תוצרתה בכל העולם בזכות מנגנון רכש הגומלין של הרשפ"ת.

נציגת משרד הביטחון, נורית ליטבק, אמרה כי המשרד עובד בשיתוף עם רשפ"ת לבצע רכש גומלין במכרזים. "לפי חוק ניתן לבקש פטור לרכש מספק יחיד, אך משרד הביטחון כמעט ולא מבקש פטור ומחייב רכש גומלין גם ספקים יחידים כמו לאונרדו. בדולר סיוע אמריקאי, למרות שאין חובה לדרוש רכש גומלין, קיים רצון טוב של חברות אמריקאיות והן משקיעות בארץ יותר ממיליארד דולר בשנה. משרד הביטחון מאמין בצורך להשקעה בתעשייה הישראלית", אמרה. היו"ר מרגי ביקש לדעת האם הדבר מייקר את הרכש וליטבק השיבה כי למכרזים יש כוח של הורדת מחירים משל עצמם.

סגן החשב הכללי, נחמיה קינד, אמר מנגד כי מדובר בנושא מורכב וכי המשרד מקיים את החובה החוקית. "אם החשב הכללי רוכש מוצר הוא חייב ברכש גומלין. אבל כשאני לא רוכש מוצר, אלא נותן רישיון, אם זה לרכבת או למים, יש לי מחיר לנסיעה והחוק לא מדבר על רישיונות. בשלוש שנים אחרונות קמה דרישה של רשפ"ת והיה לנו דין ודברים ארוך והגענו להסכמות עם רשפ"ת והן מיושמות", אמר קינד. הוא הדגיש כי "בעקבות התקופה וצו השעה, לפני שבועיים הייתה ישיבה בין שר הכלכלה לחשב הכללי ובו ניתנה הנחייה לדרגים מקצועיים למצוא פתרונות. יש לנו רעיונות ואנחנו עושים פשרה מקצועית בגלל צו השעה". בתשובה לשאלת היו"ר מרגי, אם יש שינוי מגמה בגלל הקורונה, השיב קינד: "חד וחלק כן".

למרות זאת, איגר טענה כי אין שקיפות והרשות לא מקבלת דיווח על המכרזים. היא הוסיפה כי ישנה סוגיה, שהתעוררה לפני שנתיים, עם בנק אירופאי המממן פרויקטים של תשתית ולא מוכן לממן רכש גומלין ישיר אלא רק עקיף. קינד התייחס לכך ואמר כי המימן מהבנק מאפשר קבלת הלוואות בעלות נמוכה שחוסכת 300 מיליון שקל, שהציבור הישראלי יצטרך לשלם ללא המימון. היו"ר מרגי ביקש לדעת האם התועלת של רכש גומלין לא תעלה על הסכום המדובר, וקינד אמר כי זה יהיה לא מקצועי להשיב על כך ללא נתונים מלאים.

היו"ר מרגי סיכם את הדיון והתייחס למחלוקת בין המשרדים. הוא אמר, כי "לוועדה נמסר שבשנים הבאות מתוכננים פרויקטים בעלות של כ-44 מיליארד שקל, שיכולים לייצר כ-30 אלף משרות למשק. לנוכח המחלוקת בין משרדי הכלכלה והאוצר, באשר ליישום החובה בתקנות חוק חובת מכרזים, אני מודיע כי בימים הקרובים אזמן לשולחן עגול את נציגי משרדי הממשלה, לצורך בחינה מעמיקה של הנושא. בכוונתי להיכנס לעומק הנושא ולהביא למכנה משותף בין המשרדים – המספר אפס לא יהיה יותר, לפחות בעת הזו".