סבירות לא קטנה לתקיפה על ישראל בקרוב

וגם: לא תאמינו מהי הסיבה לכך שהחיסון הישראלי לקורונה עומד להתעכב, ואיך קרה שפיקוד העורף התחיל סוף סוף לעבוד. הטור השבועי של עמיר רפפורט

תחנת בדיקה לקורונה, ירושלים. REUTERS/Ammar Awad

 

נתחיל את הטור השבוע דווקא בחיסון הישראלי לקורונה. תאמינו או לא, אחרי מחדלי הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות הכושלות – גם החיסון, שעשוי להיות מושיע וכבר מוכן לניסויים בבני אדם, עומד להתעכב בגלל סחבת בוועדה של משרד הבריאות. לא עיכוב של יומיים או שבועיים, אלא של חודשים. בלתי נתפס? אלה הפרטים.

החיסון הישראלי מפותח במכון הביולוגי בנס ציונה. ראש הממשלה התגאה כבר כמה פעמים, ביותר מאשר רמז, בפריצת הדרך שהושגה במכון במסגרת המרוץ העולמי לפיתוח חיסון כנגד COVID-19, ויש סיבה: המכון בנס ציונה, שכפוף למשרד ראש הממשלה ונמצא בקשר הדוק עם משרד הביטחון, הוא מהגופים המובילים בעולם בפיתוח חיסון כנגד הנגיף, ואף הגיש פטנט על הפיתוח שלו בחודש שעבר. אלא שבזמן שבמדינות אחרות בעולם אושרו ניסויים קליניים בהשתתפות מתנדבים במהירות חסרת תקדים, הרי שלמשרד הבריאות הישראלי, האחראי על אישור הניסויים, יש קצב משלו, והוא איטי להחריד. הוועדה שאמורה לאשר את הניסויים, המורכבת ברובה ממתנדבים, עדיין לא מצאה זמן להתכנס.

המכון הביולוגי, שפיתח את החיסון ורשם אותו כפטנט, אמור לתת מענה לאיומים כימיים וביולוגים על ישראל, הן כאלה שיגיעו ממדינת אויב והן באופן טבעי, כמו מגפת הקורונה. למרבה המזל, על רקע גל של פרסומים בעולם על כך שצפויה מגיפה שעיתויה אינו ידוע, החלו להיערך בנס ציונה לפיתוח חיסון לווירוס, שיהיה תקף ל"משפחת הקורונה" באופן כללי, כבר לפני כמה שנים. אין מדובר בחיסונים שמבוססים על החלשת נגיף מסוים והזרקתו לגוף, כדי ללמד את הגוף לייצר נוגדנים נגדו כמו פעם, כי אם בחיסון בטכנולוגיה המבוססת על וירוס שאינו גורם למחלה, אבל גורם לגוף "לראות" אותו כ-COVID-19 בשיטות של הנדסה גנטית. בתגובה, הגוף מייצר נוגדנים שמונעים מה"קוצים" של הקורונה האמיתית להתחבר לתאי גוף האדם. כיוון שהאבטיפוס של החיסון כנגד משפחת הקורונה כבר היה קיים בזכות ההכנות המוקדמות, צריך היה רק להשלים את הפיתוח של החיסון על פי מאפיינים הייחודיים של נגיף ה-COVID-19 החדש, על בסיס הרצף הגנטי שלו.

לאחר שראש הממשלה הורה למכון הביולוגי לשים את  פיתוח החיסון בראש סדר העדיפויות, ואף הקצה לכך תקציבים מיוחדים, החלה העבודה מסביב לשעון. במכון הביולוגי ערכו ניסויים רבים  בחזירים, בארנבות, באוגרים, בעכברים ובעוד מינים של בעלי חיים. אפילו בפרות משה רבנו. כל הניסויים הוכתרו בהצלחה, מה שאומר שהסבירות להצלחת החיסון גם בקרב בני אדם היא כעת גבוהה ביותר, כמעט מאה אחוזים, ומה שאפשר לעבור ל"דבר האמיתי": ניסוי קליני ראשון בבני אדם, שיהיה מבוסס על כמה עשרות מתנדבים. על פי הנוהל, הניסוי הראשון מתמקד בבטיחות, לצד בדיקה ראשונית של אפקטיביות החיסון, כדי שניתן יהיה לעבור לשלב 3: ניסוי מסכם באלפי מתנדבים.

בכל העולם ברור כי רק חיסון יעיל יוכל להחזיר את העולם למסלול תקין ולאפשר התגברות על מגפת הקורונה. זו הסיבה שבמדינות מובילות בפיתוח החיסון, ובראשון בריטניה, ארצות הברית, סין וגרמניה, הונהגו מסלולים מהירים ביותר לביצוע הניסויים.

בבריטניה דווח השבוע על הצלחה בניסויים הקליניים הראשונים בחיסון, שפותח על ידי צוות מאוקספורד בשיתוף חברת התרופות אסטרהזניקה, ועל מעבר מיידי לשלב 3, שלב הניסוי ההמוני. אם יצליח החיסון של אוקספורד, יהיה בידי הבריטים חיסון יעיל אולי כבר בחודש אוקטובר הקרוב. זהו ללא ספק החיסון המוביל כיום במרוץ העולמי. בארה"ב קיבלה חברת מודרנה, המפתחת חיסון בשיטת RNA (שסיכויי הצלחתו נחשבים נמוכים הרבה יותר), אישור מיוחד ממנהל התרופות (ה-FDA) לדלג לחלוטין על שלב הניסויים הפרה-קליניים בבעלי חיים, ולהתחיל ישר בניסויים בבני אדם. גם שם עברו כבר לשלב 3. גם בסין ובגרמניה כבר נערכים ניסויים קליניים לבחינת יעילות של חיסונים. משרד הבריאות הישראלי פעל כדי לרכוש אופציה לחיסון משתי המובילות במרוץ, אוקספורד ומודרנה, אבל גם אם האופציה תמומש, הביקוש העולמי יהיה אדיר, וכמות החיסונים שתגיע לארץ עד לאמצע 2021 תספיק לאחוזים בודדים בלבד מן האוכלוסייה.

אילו היה החיסון הישראלי מתקדם במלוא הקצב (בהנחה שיצליח), הוא עשוי היה להיות מוכן בתחילת 2021 ולאפשר לחסן את כל האוכלוסייה עד לאביב של השנה הבאה, בין אם יגיעו חיסונים מחו"ל ובין אם לאו. אבל זה לא המצב.

מתברר, כי כמו בסוגיות אחרות של התמודדות עם המגפה, במשרד הבריאות לא הפנימו עד הסוף את מצב החירום גם לגבי דחיפות הניסויים הנדרשים לפיתוח חיסונים. בראש הוועדה שאמורה לאשר את הניסויים הקליניים בנס ציונה עומדת ראשת אגף הרוקחות במשרד, עפרה אקסלרוד, אבל היא לא הצליחה לכנס את חברי הוועדה לדיון ראשון באישור הניסוי לפני סוף חודש יולי, והועדה ביקשה זמן ללמוד את החומר לפחות עד לאמצע אוקטובר. זהו איחור של חודש וחצי לפחות לעומת המועד בו ניתן היה להתחיל את הניסויים הקליניים בפועל, אילו הייתה הוועדה מתכנסת במתכונת חירום.

בלית ברירה, זומן השבוע לביקור במכון הביולוגי שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, כדי לבחון אפשרות להעביר את החיסון למסלול אישור של ה-FDA, במקום משרד הבריאות הישראלי. הנושא ייבחן, למרות שמנהל התרופות בארה"ב עסוק עד מעל לראש בניסויים שנערכים שם כבר ממילא.

העיכוב הישראלי בניסוי הקליני לחיסון הוא בלתי נתפס, שכן לצד הסיכון הבריאותי המסוים הקיים בניסויים הקליניים שאמורים להיערך  בנס ציונה, כמו בכל ניסוי תרופתי, קיים סיכון בריאותי גדול פי כמה לציבור עצום, בכל יום שבו מתמשכת המגיפה בישראל, וזה עוד לפני שמדברים על הנזק הכלכלי האדיר למשק בכל יום של פעילות מוגבלת.

ביקשתי את תגובת דובר משרד הבריאות בנושא, והוא השיב לי כך: ״משרד הבריאות עושה לילות כימים על מנת לקדם את נושא פיתוח חיסונים בישראל לטובת תושבי המדינה. כמו כן, שוקד המשרד על הבאת חיסונים מחברות נוספות בחו"ל. בשל חיסיון המידע ורגישות הנושא, אין המשרד יכול לפרט בסוגיות אלה".

2. הכוננות. צבר הידיעות על ההתפוצצויות המסתוריות ברחבי איראן, לצד הודעת חיזבאללה על כך שאחד מלוחמיה נהרג השבוע בהפצצה של ישראל בשטח סוריה (אנשי החיזבאללה לא אמרו זאת, אבל היעד, על פי הפרסומים, היה איראני), מעלים את הסבירות להתקפה על ישראל מצד איראן או חיזבאללה.

הסבירות לא הייתה נמוכה עוד לפני השבוע הזה, ועכשיו גדלה עוד יותר. החשבון הוא כפול: איראן מחפשת מזה זמן דרך לנקום בישראל על תקיפות של יעדיה ברחבי סוריה, ואולי גם על הפיצוצים באיראן, שחלקם מיוחסים לישראל ושאף גורם לא נטל עליהם אחריות (כולל במתקן להעברת אורניום בנתאנז, לפני כחודש). הפנקס מתמלא, והאיראנים עלולים לתקוף גם יעד בעורף – ולא רק באמצעות מתקפת סייבר כושלת (למרבה המזל) על מתקני מים בישראל, כמו זאת שניסו לבצע בחודש אפריל.

צילום לוויין של המתקן בנתאנז לאחר הפיצוץ Maxar Technologies via REUTERS

לגבי חיזבאללה, למרבה הצער, הדברים ברורים יותר: כאשר הארגון אינו מתעלם מפגיעה באנשיו אלא מכריז על כך בגלוי, הוא בדרך כלל מבצע תגובת נגד או לפחות ניסיון לפיגוע על הגבול בין ישראל ללבנון. לכן, הכוננות בצד הישראלי חייבת להיות גבוהה בימים אלה.

3. בינתיים, בשטח: סוף סוף פיקוד העורף התחיל לעבוד. לא בעקבות הוראת ממשלה, אלא בשל קריאות מצוקה של מספר ראשי ישובים (בשלב זה). ומה יותר מובן מזה? בלי קשר לשאלת הכבוד המיותרת בנוגע למיהו ה"מפקד" של הקורונה, פיקוד העורף הוא הגוף הערוך ביותר בישראל כדי לתמוך בעורף. לשם כך מושקעים בו מיליארדים. הפיקוד יודע ליצור קשר עם אזרחים באינספור שפות, לא רק בעברית, רוסית ואמהרית. כאשר נדרש בעבר לחלק מסיכות אב"כ לאוכלוסייה, למשל, הוא ידע להקים תחנות חלוקה בכל רחבי הארץ בתוך ימים ספורים.

אחד התרחישים להם ערוך פיקוד העורף באופן תמידי הוא מתקפה ביולוגית. במקרה כזה, אנשיו אמורים להתפזר בשטח, לזהות אזורים נגועים, ואז לפנות אוכלוסייה או לטפל בה. הקורונה ה"טבעית" אינה דומה לגמרי למתקפה ביולוגית, אבל יש מאפיינים דומים בין שני התרחישים. כך או כך, טוב שפיקוד העורף (בגיבוי שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי) אינו מחכה עוד לדיוני הסרק על חלוקת הסמכויות במדינה, אלא יצא לשטח החל מהשבוע. ככל שיקראו לו עוד ראשי רשויות – הוא יגיע.