כך נערך צה״ל להתמודדות עם נגיף הקורונה
במאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות הנגיף בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות בפיקוד הצפון
ישראל דיפנס
| 22/07/2020
הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, בביקור בבוחן רף פיקוד הצפון של גדוד ״עשת״ בחודש שעבר. צילום: דו״צ
במהלך הגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל הצליח צה"ל למנוע חדירה המונית של נגיף הקורונה לשורותיו, התפרצות נגיפית שהייתה עלולה להוביל לשיבוש כללי בתפקודו ולסכנה ממשית על ביטחון המדינה. על פי המידע שפורסם על ידי דובר צה"ל ביום ראשון (19.7), 826 משרתים בשירות סדיר, קבע ועובדי צה"ל נדבקו בנגיף הקורונה מאז החלה ההתפרצות העולמית. עוד נמסר כי 8,125 משרתים נמצאים כעת בבידוד ביתי. גם בגל הראשון וגם כיום, לאחר פרוץ הגל השני, כל החולים בנגיף הקורונה בצה"ל נמצאים היו במצב קל. כיצד הצליח גוף כמו צה"ל, שהשגרה בו מחייבת קרבה פיזית ותנאי מחיה ומגורים שלעתים צפופים אף יותר ממשק בית ממוצע, להתמודד בהצלחה עם התפשטות הנגיף?
במחקר שבוצע על ידי חוקרים מצה"ל ומהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית בירושלים, בהובלת רס"ן ד"ר דודי סגל ואל"מ ד"ר ארז קרפ ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הבינלאומי ״הרפואה הצבאית״ (Journal of Military Medicine), תחת הכותרת "פעולות להגבלת השפעות של התפרצות COVID-19 בקרב אנשי צבא - נתונים ראשוניים", הוצגו הפעולות שבוצעו בפיקוד הצפון של צה"ל במהלך משבר הקורונה.
"התפשטות נרחבת של המחלה בצה"ל הייתה עלולה לצמצם את יכולתו לעמוד במשימותיו. מגבלות הריחוק החברתי עלולות היו להרחיק חיילים רבים מהחזית, מכיוון שכל נדבק מאומת באחד הגדודים היה עלול לחייב את צה"ל לשלוח את כל החיילים שנחשפו אליו לבידוד. בגלל האופי הצפוף היחידות השונות, ניתן להסיק כי נדבק אחד היה עלול הדביק עשרות חיילים מיידית ולהשבית יחידות לוחמות שלמות. לפיכך, התמודדות יעילה עם המגיפה במסגרת כוחות הביטחון חייבה אותנו להשית שינויים ארגוניים משמעותיים", קבעו החוקרים במאמרם, והסבירו את הסיבה שהחליטו לפרסם אותו: "מכיוון שכוחות צבאיים ברחבי העולם נתקלו באתגרים דומים, אנו מוצאים את האינטרס הגלובלי לחלוק רעיונות, הנחיות ונסיון מצטבר".
למרות הזמינות המוגבלת של בדיקות מעבדה לאיתור COVID-19 עבור החיילים בתחילת הגל הראשון של התפרצות הנגיף, החוקרים תיארו כי בזכות מדיניות קפדנית, סדורה ומחושבת צה"ל הצליח לשמור על כוח אדם כמעט מלא בגדודיו. לדוגמה, במחקר מודגש כי ביום ה-53 להתפרצות המחלה בישראל, 98.85% מהחיילים בגדודים נותרו פעילים, לא היו בבידוד ולא הופיעו אצלם סימני מחלה כלל. זאת ועוד, בשיא המשבר הוחלט כי חיילים שנוכחותם בבסיסים לא מחויבת לצורת מימוש משימות מיידיות יורשו להישאר בביתם בכדי לרדד את צפיפות החיילים בבסיסים ולהפחית את הסיכון להדבקה.
במאמרם מציינים עוד החוקרים כי עלתה הדילמה האם לסגור את חדרי האוכל הצבאיים במהלך התפרצות הנגיף, או להשאירם פתוחים. "ההנחיות הראשונות שהוצאנו בנוגע לחדרי אוכל נועדו לקדם היגיינה ולהימנע מצפיפות, והתבססו כמעט רק על משמעת אישית. במהרה הבנו שכדי להצליח במשימה זו במערכת גדולה ומורכבת יש צורך לצמצם את התלות במשמעת האישית, והתקדמנו לשינויים ארגוניים. בחדרי אוכל רבים האוכל הוגש לחיילים בקופסאות אישיות במקום בישיבה משותפת. אמנם לא היה ניתן לסגור את כל אולמות האוכל בגלל מגבלות לוגיסטיות, אבל הייתה מגבלת מקסימום של 100 חיילים בכל זמן ארוחה נתון, עם מרחק מינימלי של 2 מטרים בין כל שני חיילים", הוסבר במאמר.
בצה"ל, הבהירו החוקרים, לא לקחו סיכונים מיותרים: "ידוע כי חלק משמעותי מחולי COVID-19 הם אסימפטומטיים או סובלים מתסמינים קלים. העדויות המצטברות על פוטנציאל ההדבקה של חולים אלה עודדו את צה"ל להחיל מדיניות מתירנית בנוגע למתן חופשות מחלה בכדי להפחית את פוטנציאל ההתפשטות בבסיסים. חיילי צה"ל התגלו במיטבם בתקופה זו, וגישה זו איפשרה להרחיק חיילים תסמיניים מהיחידות ללא פגיעה עודפת בהיקף הכוחות ביחידות בשל ניצול המצב. המטה הכללי ריכז רשימה של מחלות שעשויות לסכן חיילים שנחשפו ל- COVID-19 להסתמנות מחלה קשה יותר. כל חייל שהעיד כי הוא סובל ממחלה ברשימה שוחרר לביתו בכדי להימנע מסיכון לתחלואה קשה. על מנת להיכנס לבסיס צבאי, חיילים נדרשו לחתום על הצהרה בכתב בה הם נכתב כי הם לא היו בחו"ל במהלך 14 הימים הקודמים, ולא היו בקרבת נדבקי COVID-19 מאומתים, ולא היו להם תסמיני נשימה או חום מעל 38 מעלות. צה"ל השית מגבלות כניסה קפדניות ביותר למתקנים צבאיים שנחשבו לחיוניים ביותר לצה"ל, שכללו מדידת טמפרטורה נפרדת לכל חייל וחובת חיטוי ידיים עם תמיסת אלכוג'ל בריכוז של 70%".
במרפאות הצבאיות בוצעו שינויים משמעותיים כדי לצמצם את סיכויי ההדבקה. "הוטמעו תהליכים למתן רפואה מרחוק בגדודים, שכללו הקצאת אמצעים טכנולוגיים, הדרכות וסימולציות בווידאו. נסגרו חדרי ההמתנה במרפאות הצבאיות והמטופלים הונחו להמתין לתורם במתחמים מסודרים מחוץ למרפאות, באוויר הפתוח, עד שיותר להם להיכנס. בכך התאפשר למרפאות למנוע הצטופפות של חיילים בחדרי המתנה סגורים, שבהם היה סיכוי להימצאות נגיף קורונה. בכל מרפאה הוקצה חדר ספציפי לבדיקת חולים אשר ענו על הקריטריונים של 'חשד להידבקות'. בחדר זה הוצב מד דופק וריווי חמצן בדם ומדחום. החלונות הושארו כל העת פתוחים והמזגן היה סגור. אנשי רפואה בעלי מחלות רקע או בסיכון לפתח מחלה קשה כתוצאה מהידבקות בקורונה לא הורשו להיכנס לחדר זה. מרפאות מומחים הוגבלו לביקורי חירום בלבד. טיפולי פיזיותרפיה הוגבלו רק עבור שיקום שלאחר ניתוח. עצרנו את כל הפגישות המתוכננות לטיפולי שיניים וטיפלנו רק במקרים דחופים".
רס"ן ד"ר דודי סגל הוסיף ואמר השבוע כי: "צוותי הרפואה בצה"ל, ובהם מערך בריאות הצבא (והציבור), עומדים בחזית ההתמודדות עם המגיפה. הם מתמודדים מול אתגר ייחודי - צורך בצמצום התחלואה לשם בריאות החיילים גרידא, ובמקביל שימור הכשירות המבצעית של כוחות צה"ל על ידי צמצום תחלואה והיקפי בידוד. ביצענו תהליכים רציפים של פיתוח מנהיגות בקרב גורמי הרפואה ביחידות השדה בכדי שישמשו כמוקדי ידע וסמכות, ויובילו יחד עם מפקדיהם שינויים ארגוניים הנובעים מידע מקצועי מצטבר. כינסנו מפגשים תכופים בפלטפורמות דיגיטליות בהם נדונו כלל מרכיבי ההתמודדות עם התחלואה בצה"ל ומחוצה לו. הדגשנו את המקום המרכזי של הרופאים הצבאיים ואנשי בריאות הצבא בעת הזו בהובלת התהליכים, והוצגו ידע וכלים להתמודדות יעילה עם המגיפה".
למאמר המלא (אנגלית): https://academic.oup.com/milmed/article/doi/10.1093/milmed/usaa112/5850238
במאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות הנגיף בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות בפיקוד הצפון
הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי, בביקור בבוחן רף פיקוד הצפון של גדוד ״עשת״ בחודש שעבר. צילום: דו״צ
במהלך הגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל הצליח צה"ל למנוע חדירה המונית של נגיף הקורונה לשורותיו, התפרצות נגיפית שהייתה עלולה להוביל לשיבוש כללי בתפקודו ולסכנה ממשית על ביטחון המדינה. על פי המידע שפורסם על ידי דובר צה"ל ביום ראשון (19.7), 826 משרתים בשירות סדיר, קבע ועובדי צה"ל נדבקו בנגיף הקורונה מאז החלה ההתפרצות העולמית. עוד נמסר כי 8,125 משרתים נמצאים כעת בבידוד ביתי. גם בגל הראשון וגם כיום, לאחר פרוץ הגל השני, כל החולים בנגיף הקורונה בצה"ל נמצאים היו במצב קל. כיצד הצליח גוף כמו צה"ל, שהשגרה בו מחייבת קרבה פיזית ותנאי מחיה ומגורים שלעתים צפופים אף יותר ממשק בית ממוצע, להתמודד בהצלחה עם התפשטות הנגיף?
במחקר שבוצע על ידי חוקרים מצה"ל ומהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית בירושלים, בהובלת רס"ן ד"ר דודי סגל ואל"מ ד"ר ארז קרפ ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הבינלאומי ״הרפואה הצבאית״ (Journal of Military Medicine), תחת הכותרת "פעולות להגבלת השפעות של התפרצות COVID-19 בקרב אנשי צבא - נתונים ראשוניים", הוצגו הפעולות שבוצעו בפיקוד הצפון של צה"ל במהלך משבר הקורונה.
"התפשטות נרחבת של המחלה בצה"ל הייתה עלולה לצמצם את יכולתו לעמוד במשימותיו. מגבלות הריחוק החברתי עלולות היו להרחיק חיילים רבים מהחזית, מכיוון שכל נדבק מאומת באחד הגדודים היה עלול לחייב את צה"ל לשלוח את כל החיילים שנחשפו אליו לבידוד. בגלל האופי הצפוף היחידות השונות, ניתן להסיק כי נדבק אחד היה עלול הדביק עשרות חיילים מיידית ולהשבית יחידות לוחמות שלמות. לפיכך, התמודדות יעילה עם המגיפה במסגרת כוחות הביטחון חייבה אותנו להשית שינויים ארגוניים משמעותיים", קבעו החוקרים במאמרם, והסבירו את הסיבה שהחליטו לפרסם אותו: "מכיוון שכוחות צבאיים ברחבי העולם נתקלו באתגרים דומים, אנו מוצאים את האינטרס הגלובלי לחלוק רעיונות, הנחיות ונסיון מצטבר".
למרות הזמינות המוגבלת של בדיקות מעבדה לאיתור COVID-19 עבור החיילים בתחילת הגל הראשון של התפרצות הנגיף, החוקרים תיארו כי בזכות מדיניות קפדנית, סדורה ומחושבת צה"ל הצליח לשמור על כוח אדם כמעט מלא בגדודיו. לדוגמה, במחקר מודגש כי ביום ה-53 להתפרצות המחלה בישראל, 98.85% מהחיילים בגדודים נותרו פעילים, לא היו בבידוד ולא הופיעו אצלם סימני מחלה כלל. זאת ועוד, בשיא המשבר הוחלט כי חיילים שנוכחותם בבסיסים לא מחויבת לצורת מימוש משימות מיידיות יורשו להישאר בביתם בכדי לרדד את צפיפות החיילים בבסיסים ולהפחית את הסיכון להדבקה.
במאמרם מציינים עוד החוקרים כי עלתה הדילמה האם לסגור את חדרי האוכל הצבאיים במהלך התפרצות הנגיף, או להשאירם פתוחים. "ההנחיות הראשונות שהוצאנו בנוגע לחדרי אוכל נועדו לקדם היגיינה ולהימנע מצפיפות, והתבססו כמעט רק על משמעת אישית. במהרה הבנו שכדי להצליח במשימה זו במערכת גדולה ומורכבת יש צורך לצמצם את התלות במשמעת האישית, והתקדמנו לשינויים ארגוניים. בחדרי אוכל רבים האוכל הוגש לחיילים בקופסאות אישיות במקום בישיבה משותפת. אמנם לא היה ניתן לסגור את כל אולמות האוכל בגלל מגבלות לוגיסטיות, אבל הייתה מגבלת מקסימום של 100 חיילים בכל זמן ארוחה נתון, עם מרחק מינימלי של 2 מטרים בין כל שני חיילים", הוסבר במאמר.
בצה"ל, הבהירו החוקרים, לא לקחו סיכונים מיותרים: "ידוע כי חלק משמעותי מחולי COVID-19 הם אסימפטומטיים או סובלים מתסמינים קלים. העדויות המצטברות על פוטנציאל ההדבקה של חולים אלה עודדו את צה"ל להחיל מדיניות מתירנית בנוגע למתן חופשות מחלה בכדי להפחית את פוטנציאל ההתפשטות בבסיסים. חיילי צה"ל התגלו במיטבם בתקופה זו, וגישה זו איפשרה להרחיק חיילים תסמיניים מהיחידות ללא פגיעה עודפת בהיקף הכוחות ביחידות בשל ניצול המצב. המטה הכללי ריכז רשימה של מחלות שעשויות לסכן חיילים שנחשפו ל- COVID-19 להסתמנות מחלה קשה יותר. כל חייל שהעיד כי הוא סובל ממחלה ברשימה שוחרר לביתו בכדי להימנע מסיכון לתחלואה קשה. על מנת להיכנס לבסיס צבאי, חיילים נדרשו לחתום על הצהרה בכתב בה הם נכתב כי הם לא היו בחו"ל במהלך 14 הימים הקודמים, ולא היו בקרבת נדבקי COVID-19 מאומתים, ולא היו להם תסמיני נשימה או חום מעל 38 מעלות. צה"ל השית מגבלות כניסה קפדניות ביותר למתקנים צבאיים שנחשבו לחיוניים ביותר לצה"ל, שכללו מדידת טמפרטורה נפרדת לכל חייל וחובת חיטוי ידיים עם תמיסת אלכוג'ל בריכוז של 70%".
במרפאות הצבאיות בוצעו שינויים משמעותיים כדי לצמצם את סיכויי ההדבקה. "הוטמעו תהליכים למתן רפואה מרחוק בגדודים, שכללו הקצאת אמצעים טכנולוגיים, הדרכות וסימולציות בווידאו. נסגרו חדרי ההמתנה במרפאות הצבאיות והמטופלים הונחו להמתין לתורם במתחמים מסודרים מחוץ למרפאות, באוויר הפתוח, עד שיותר להם להיכנס. בכך התאפשר למרפאות למנוע הצטופפות של חיילים בחדרי המתנה סגורים, שבהם היה סיכוי להימצאות נגיף קורונה. בכל מרפאה הוקצה חדר ספציפי לבדיקת חולים אשר ענו על הקריטריונים של 'חשד להידבקות'. בחדר זה הוצב מד דופק וריווי חמצן בדם ומדחום. החלונות הושארו כל העת פתוחים והמזגן היה סגור. אנשי רפואה בעלי מחלות רקע או בסיכון לפתח מחלה קשה כתוצאה מהידבקות בקורונה לא הורשו להיכנס לחדר זה. מרפאות מומחים הוגבלו לביקורי חירום בלבד. טיפולי פיזיותרפיה הוגבלו רק עבור שיקום שלאחר ניתוח. עצרנו את כל הפגישות המתוכננות לטיפולי שיניים וטיפלנו רק במקרים דחופים".
רס"ן ד"ר דודי סגל הוסיף ואמר השבוע כי: "צוותי הרפואה בצה"ל, ובהם מערך בריאות הצבא (והציבור), עומדים בחזית ההתמודדות עם המגיפה. הם מתמודדים מול אתגר ייחודי - צורך בצמצום התחלואה לשם בריאות החיילים גרידא, ובמקביל שימור הכשירות המבצעית של כוחות צה"ל על ידי צמצום תחלואה והיקפי בידוד. ביצענו תהליכים רציפים של פיתוח מנהיגות בקרב גורמי הרפואה ביחידות השדה בכדי שישמשו כמוקדי ידע וסמכות, ויובילו יחד עם מפקדיהם שינויים ארגוניים הנובעים מידע מקצועי מצטבר. כינסנו מפגשים תכופים בפלטפורמות דיגיטליות בהם נדונו כלל מרכיבי ההתמודדות עם התחלואה בצה"ל ומחוצה לו. הדגשנו את המקום המרכזי של הרופאים הצבאיים ואנשי בריאות הצבא בעת הזו בהובלת התהליכים, והוצגו ידע וכלים להתמודדות יעילה עם המגיפה".
למאמר המלא (אנגלית): https://academic.oup.com/milmed/article/doi/10.1093/milmed/usaa112/5850238
