מנכ"ל אינטל ישראל: הקורונה חשפה ליקויים בתשתיות בישראל 

באדיבות "אפקה" – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

כנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה נערך זו השנה החמישית ולראשונה ב-ZOOM בהנחיית העיתונאית דנה וייס, ומהווה מדי שנה נקודת מפגש בין אנשי תעשיית ההייטק הישראלית, מובילי האקדמיה בישראל ובעולם, מקבלי ההחלטות ובכירי המגזר הציבורי. הכנס התקיים במעמד שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ וכלל מושב תעשייה מיוחד עם בכירי חברות ההייטק הישראליות. 

האדם הגמיש

בהקשר זה התייחסה סגנית נשיא התעשייה האווירית ד"ר אמירה שרון לדמות המהנדס בתקופה זו והסבירה כי "בבואנו לגייס מהנדס, אנו מחפשים את היכולת ללמוד, יכולת לקחת סיכונים (לצד כמובן גיבוי מצד הארגון), וכמובן רלוונטיות ועדכניות. אדם גמיש נמדד לפי סיפור החיים שלו והעדכניות שלו. האם מה שהוא יודע רלוונטי, האם הוא כל הזמן לומד ומעודכן בידע החדש, אותו הדבר מהנדס. האנשים שכל הזמן לומדים ומתעדכנים הם האנשים שכל הסיפור החיים כולל היום יום שלהם הופך אותם לאנשים שהגמישות ניכרת". 

עוד בסוגיית הגמישות, ד"ר שרון מציינת אותה כמילה המפתח של התעשייה האווירית בתגובתית למשבר הקורונה. "ראשית, אנחנו ארגון גדול ומורכב וגם סודי בחלק מהמקומות. לכן מילת המפתח היא גמישות של הארגון ושל העובדים בארגון. אנחנו 15 אלף עובדים, כמחציתם מהנדסים, וכל הפעילות העסקית שלנו מבוססת על גמישות מחשבתית. נדרשנו לשמור על הרצף העסקי ולראות איך אנחנו משמרים את היכולות שלנו, אז התחלנו לעבוד מרחוק, מיסדנו קצב הרבה יותר מהיר בצורה מקוונת ובמקביל החלו להגיע פניות לכל מיני צרכים של מערכת הבריאות שנחשפנו אליהן לראשונה. 

"גם כאן נכנסת הגמישות. להבין בעיה שאיננה בתחום התוכן בהכרח של הצוות, לפרק את הבעיה דרך מוקדי החדשנות בחטיבות שלנו, ואף היכולת לבוא עם צוות שלא תמיד עבדת איתו, יצרו פתרונות למשל מבוססי מכ"מ שלרוב לא משמשים לצרכים בריאותיים וכעת בקורונה – כן בוחנים אותם בהקשרים האלה. זו גמישות וזו גם נחישות מאוד מאוד גדולה בעבודה של המהנדס". 

דרושה: השקעה בחינוך מהגיל הרך 

פרופ' עמי מויאל נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב התייחס גם הוא לאורך כל הכנס לסוגיית הכישורים החיוניים שכיום כל מהנדס נדרש לה, אבל לא בהכרח מקבל אותם במהלך הלימודים. "האצת התהליכים על רקע נגיף הקורונה מצביעה על כך שהכישורים החיוניים הולכים ומקבלים הכרה וחשיבות מכרעת בתעשייה ובתעשיית ההייטק בפרט. 

"מגמה זו מחזקת את הצורך בפיתוח והקניית הכישורים כבר משלבי החינוך המוקדמים במערכת החינוך והתוויית מדיניות סדורה לתחום מגיל הגן ועד האקדמיה. גיבוש ואימוץ של מדיניות זו יבטיח חינוך מהנדסים המובילים וממלאים תפקידי מפתח בתעשייה ומשמרים את מעמדה של ישראל כאומת חדשנות והייטק. יתרה מכך, הקניית הכישורים לאורך כל הרצף החינוכי רלוונטית גם עבור מי שממשיך ללמוד הנדסה ומדעים במטרה להכשיר אותו לעולם החדש והמשתנה במהירות".

בעתיד: מיקרו תארים

מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי התייחס ביתר שאת למשבר הקורונה בין היתר לאור שאלות של צופי הכנס ושל מנחה הפאנל שהופנו כלפיו, ואמר כי "במרץ, הקורונה הייתה הסיבה למשבר. כיום היא רק אחת הסיבות שכן תוך כדי נחשפים ליקויים בתשתיות כאן בישראל של תעסוקה, מיומנות, שוויון, אמון וכו'. אנו מבינים שחייבים להשקיע רבות ושביום שנצא מהקורונה, אסור יהיה להוריד את הרגל מהגז מבחינת היערכות".

על תפישתו כלפי שיטת המיקרו-תואר הזכיר גרטי את התקופה הסטודנטיאלית שלו עצמו. "כשאני הייתי סטודנט ולמדתי לתואר שלי התואר היה אמור להספיק לכל החיים ולשנים רבות. אולם ככל שהעולם מתפתח והקצב מואץ, אנחנו נתקלים במצב של קפיצות לא לינאריות של עובדים, ולשלוח עובדים בסוף הקריירה ללמוד תארים שלמים יוצר קושי מבחינת העבודה והשילוב עם החיים שלהם. 

"לכן, כדי לאפשר בכל זאת את הצמיחה והמעבר בתפקידים, נדרש לתת תארים קטנים שמאפשרים להקנות ידע ויכולות בתקופות קצרות ומאפשרים התמודדות עם תחומים חדשים עם כל אותן חזיתות מבחינת הפתרונות הטכנולוגיים. אחד התחומים הרלוונטיים כיום הוא בינה מלאכותית ועוד חמש שנים זה יכול להיות דבר אחר. לכן הקמת מנגנון של יכולת להעביר ידע ממוקד במיקרו תואר בזמן קצר הוא הזדמנות נדירה ויאפשר קישור בין התעשייה והאקדמיה". 

עשרות אלפי עובדים - מהבית 

מנכ"ל סיסקו ישראל אורן שגיא: "אנחנו מדברים כל הזמן על מגמות ותחזיות ובסוף מגיע ברבור שחור שמשנה את כל מה שהכרנו ושולח אותנו לנהל את כל הארגון על כל 74 אלף העובדים שלו - מהבית. אז בלתי נמנע שיעלו שאלות כמו איך מאפשרים טכנולוגיה עם עבודה מהבית תוך שמירה על רוחב פס ועל סייבר. או איך משמרים את הקשר עם עובד שאני כבר לא יכול לפגוש במסדרון. אגב לא רק שיטת העבודה, אלא גם שיטת הפיתוח השתנתה ופנתה לעולם האינטליגנציה המלאכותית".

אולי יעניין אותך גם

החיסול באיראן: איסוף מודיעין אינטימי

"המודיעין על שגרת חייו והתנהלותו של יעד הסיכול יבוצע במגוון רחב של אמצעים. הפעלת סוכנים המקורבים לו, איכון מיקומו באמצעות הטלפון הסלולרי, האזנה לשיחות הטלפון, תקיפת סייבר על מחשבו ועד פעולות עיקוב פיזיות". אייל פינקו במאמר פרשנות