פרופ' דן בלומברג: מעבר אגף המודיעין לליקית מלווה בדעות קדומות לגבי הנגב
"טענות דומות לאלו שנשמעו על קריית ההדרכה נשמעות כנגד מעבר יחידות המודיעין לנגב", אומר פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב במאמר דעה נוקב
ישראל דיפנס
| 16/07/2020
פרופ' דן בלומברג. צילום: דני מכליס
בשני ליולי, 2020, הכריז שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, רב אלוף במיל בני גנץ, על החלטתו לקדם את מעבר בסיסי אמ"ן לנגב, סמוך לאזור באר-שבע. החלטה זו, הגיעה לאחר מסכת ארוכה ומתמשכת של דחיות מצד גורמים בצה״ל שביקשו לעכב ספק לבטל את מעבר היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין לדרום.
מעבר היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין צריכה לשרת קודם כל את המודיעין הישראלי. המעבר לקמפוס מודיעין חדש בעל תשתיות פיסיות חדישות ומתוחכמות המותאמות למאה ה 21, יסייע בקידום ושיפור עבודת המודיעין בעתיד הקרוב והרחוק. זכינו לראות את התרומה הרבה של חידוש התשתיות במעבר בסיסי ההדרכה לקריית ההדרכה החדשה שנבנתה בסמוך לצומת הנגב. גם לגבי בסיס זה, היו רבים שטענו שהדבר יפגע בצה"ל, יביא לאבדן הצוותים המובילים בהדרכה ואף יפגע בבריאות לוחמיו בשל הקרבה למפעלי נאות חובב.
כיום, ארבע שנים לאחר פתיחת קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון, ברור מעל לכל ספק כי האחרונה משרתת את צה"ל ואת לוחמיו טוב יותר ממערך הבסיסים המיושן בצריפין וכי הטענות שהועלו דאז היו בחלקן או רובן טענות שווא. טענות המושתתות על דעות קדומות שהוטמעו עמוק בקרב החברה הישראלית אודות הנגב. בסיוע ממשלתי והשקעה מתאימה טופלו כלל הבעיות כגון כבישים, רכבות, שיפור איכות הסביבה ועוד.
מתקן נוסף שהולך ונבנה בימים אלו הינו קריית התקשוב הדיגיטלית אשר עתיד לכלול בתוכו את היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב, חיל האוויר, ופיקוד דרום. צמרת הפיקוד של אגף התקשוב השכילה להבין את היתרונות הטמונים בחידוש תשתיות ובקרבה למוסד אקדמי שמוביל מחקר פורץ דרך בתחומי ההנדסה, אבטחת המרחב המקוון, החישה, ניהול ועוד. יתרונות אלו יאפשרו לחיילים להשתלב בלימודים תוך כדי שירות וכפי שהבינה צמרת האגף, יהוו גורם משיכה לאוכלוסייה איכותית שנמצאת בתחילת דרכה המקצועית והאקדמית.
טענות דומות לאלו שנשמעו על קריית ההדרכה נשמעות כנגד מעבר יחידות המודיעין לנגב, אבל בעוצמות גבוהות בהרבה. לרבות איום על אבדן היתרון המודיעיני של צה"ל. לא ניתן להתעלם מטענות אלו המושמעות על ידי חלק קטן מבכירי אנשי המודיעין בצה"ל. עם זאת, עומדת בפנינו הזדמנות היסטורית לשנות את המהלך הדמוגרפי במדינת בישראל. היתרונות של מעבר אגף המודיעין מאפשרים ארגון מחדש של איסוף המודיעין במבנה החדש. החשש כי המעבר לנגב יביא לירידה במתגייסים ליחידות המודיעין הוא בר טיפול, אך ידרוש תשומות מצד המדינה.
בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה וצמיחה של תעשיות ההיי- טק בנגב, בניית מוזיאונים בבאר-שבע, פתיחת מוסדות תרבות ובניית שכונות חדשות במרחב. בנוסף, לפני כשנה זכתה העיר באר-שבע במכרז לאומי לתכנון רובע חדשנות ראשון מסוגו במדינת ישראל. זאת, על סמך ניסיון מצטבר מהעולם ביצירת מרחבי צמיחה, תעסוקה, תרבות ופנאי, ומגורים איכותיים.
בעיר באר-שבע יש את כל הרכיבים הבסיסיים והמרחב כדי להקים רובע חדשנות מצליח ומשגשג שייתן תקווה לדור של צעירים שאינם מבינים כיצד יגיעו לבעלות או שכירות של דיור איכותי. בטח לא בקרבת מקום העבודה. סקר שנעשה בקרב תלמידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על כך שחלק ניכר מן הסטודנטים מבין את היתרונות של החיים באזור באר-שבע והנגב. אך גם מבינים שאין בה כיום מספיק מקומות תעסוקה איכותיים בתחומי ההי-טק והביו-טק.
ממשלת ישראל על כל אגפיה חייבת להמשיך ולקדם את אזור הדרום כדי לייצר מרחב משגשג שישמש מרכז מטרופוליני נוסף לצד תל-אביב. אם לא תעשה כן, הרי שהבעיה לא תהיה בגיוס חיילים מוכשרים לשורות אגף המודיעין, אלא גם בריבוד ואף קיטוב סוציו-אקונומי שילך ויעמיק בקרב אוכלוסיית מדינת ישראל וירחיק עוד יותר את הפריפריה מן המרכז. בנימה אופטימית יותר, ניתן לומר כי כבר היום הנגב מתחיל לייצר את המרחב המטרופוליני שכה נחוץ למדינת ישראל.
"טענות דומות לאלו שנשמעו על קריית ההדרכה נשמעות כנגד מעבר יחידות המודיעין לנגב", אומר פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב במאמר דעה נוקב
פרופ' דן בלומברג. צילום: דני מכליס
בשני ליולי, 2020, הכריז שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, רב אלוף במיל בני גנץ, על החלטתו לקדם את מעבר בסיסי אמ"ן לנגב, סמוך לאזור באר-שבע. החלטה זו, הגיעה לאחר מסכת ארוכה ומתמשכת של דחיות מצד גורמים בצה״ל שביקשו לעכב ספק לבטל את מעבר היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין לדרום.
מעבר היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין צריכה לשרת קודם כל את המודיעין הישראלי. המעבר לקמפוס מודיעין חדש בעל תשתיות פיסיות חדישות ומתוחכמות המותאמות למאה ה 21, יסייע בקידום ושיפור עבודת המודיעין בעתיד הקרוב והרחוק. זכינו לראות את התרומה הרבה של חידוש התשתיות במעבר בסיסי ההדרכה לקריית ההדרכה החדשה שנבנתה בסמוך לצומת הנגב. גם לגבי בסיס זה, היו רבים שטענו שהדבר יפגע בצה"ל, יביא לאבדן הצוותים המובילים בהדרכה ואף יפגע בבריאות לוחמיו בשל הקרבה למפעלי נאות חובב.
כיום, ארבע שנים לאחר פתיחת קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון, ברור מעל לכל ספק כי האחרונה משרתת את צה"ל ואת לוחמיו טוב יותר ממערך הבסיסים המיושן בצריפין וכי הטענות שהועלו דאז היו בחלקן או רובן טענות שווא. טענות המושתתות על דעות קדומות שהוטמעו עמוק בקרב החברה הישראלית אודות הנגב. בסיוע ממשלתי והשקעה מתאימה טופלו כלל הבעיות כגון כבישים, רכבות, שיפור איכות הסביבה ועוד.
מתקן נוסף שהולך ונבנה בימים אלו הינו קריית התקשוב הדיגיטלית אשר עתיד לכלול בתוכו את היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב, חיל האוויר, ופיקוד דרום. צמרת הפיקוד של אגף התקשוב השכילה להבין את היתרונות הטמונים בחידוש תשתיות ובקרבה למוסד אקדמי שמוביל מחקר פורץ דרך בתחומי ההנדסה, אבטחת המרחב המקוון, החישה, ניהול ועוד. יתרונות אלו יאפשרו לחיילים להשתלב בלימודים תוך כדי שירות וכפי שהבינה צמרת האגף, יהוו גורם משיכה לאוכלוסייה איכותית שנמצאת בתחילת דרכה המקצועית והאקדמית.
טענות דומות לאלו שנשמעו על קריית ההדרכה נשמעות כנגד מעבר יחידות המודיעין לנגב, אבל בעוצמות גבוהות בהרבה. לרבות איום על אבדן היתרון המודיעיני של צה"ל. לא ניתן להתעלם מטענות אלו המושמעות על ידי חלק קטן מבכירי אנשי המודיעין בצה"ל. עם זאת, עומדת בפנינו הזדמנות היסטורית לשנות את המהלך הדמוגרפי במדינת בישראל. היתרונות של מעבר אגף המודיעין מאפשרים ארגון מחדש של איסוף המודיעין במבנה החדש. החשש כי המעבר לנגב יביא לירידה במתגייסים ליחידות המודיעין הוא בר טיפול, אך ידרוש תשומות מצד המדינה.
בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה וצמיחה של תעשיות ההיי- טק בנגב, בניית מוזיאונים בבאר-שבע, פתיחת מוסדות תרבות ובניית שכונות חדשות במרחב. בנוסף, לפני כשנה זכתה העיר באר-שבע במכרז לאומי לתכנון רובע חדשנות ראשון מסוגו במדינת ישראל. זאת, על סמך ניסיון מצטבר מהעולם ביצירת מרחבי צמיחה, תעסוקה, תרבות ופנאי, ומגורים איכותיים.
בעיר באר-שבע יש את כל הרכיבים הבסיסיים והמרחב כדי להקים רובע חדשנות מצליח ומשגשג שייתן תקווה לדור של צעירים שאינם מבינים כיצד יגיעו לבעלות או שכירות של דיור איכותי. בטח לא בקרבת מקום העבודה. סקר שנעשה בקרב תלמידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על כך שחלק ניכר מן הסטודנטים מבין את היתרונות של החיים באזור באר-שבע והנגב. אך גם מבינים שאין בה כיום מספיק מקומות תעסוקה איכותיים בתחומי ההי-טק והביו-טק.
ממשלת ישראל על כל אגפיה חייבת להמשיך ולקדם את אזור הדרום כדי לייצר מרחב משגשג שישמש מרכז מטרופוליני נוסף לצד תל-אביב. אם לא תעשה כן, הרי שהבעיה לא תהיה בגיוס חיילים מוכשרים לשורות אגף המודיעין, אלא גם בריבוד ואף קיטוב סוציו-אקונומי שילך ויעמיק בקרב אוכלוסיית מדינת ישראל וירחיק עוד יותר את הפריפריה מן המרכז. בנימה אופטימית יותר, ניתן לומר כי כבר היום הנגב מתחיל לייצר את המרחב המטרופוליני שכה נחוץ למדינת ישראל.
