דעה: נתניהו מוביל מהפכה שקטה בניהול העורף בשעת חירום

ביטול מחוזות רח"ל והתפרצות מגיפת הקורונה יצרו הזדמנות נדירה לשינוי מודל ניהול העורף בחירום שקבע בן גוריון. השאלה אם משרד רוה"מ ינצל אותה

שלא במתכוון, אלא כחלק מהמאבקים פוליטיים בין משרד רוה"מ לביטחון סביב הטיפול בקורונה, הולך ומתגבש מודל חדש לטיפול בעורף בחירום. המודל החדש ייתכן ויחליף בשנים הקרובות את המודל שהתוווה בן גוריון בהיותו שר ביטחון וראש ממשלה. המודל של בן גוריון מבוסס על ניהול העורף בידי משרד הביטחון באמצעות משק לשעת חירום (מל"ח). בעקבות מלחמת לבנון השניה אוחד ניהול מל"ח עם רח"ל ועד סוף 2019 כל אירוע חירום בקנה מידה גדול היה מנוהל במשרד הביטחון באמצעות רח"ל. 

לרח"ל גם ניתנו אמצעים, חקיקה מתאימה, תקציבים וששה מחוזות ארציים. תשתית שלמה לניהול מדינת ישראל בשעת חירום. אבל אז הגיעה הקורונה. ומאז מרץ 2020 היוצרות התהפכו. נתניהו כרוה"מ רצה שליטה על האירוע ולכן נמנע להעביר לנפתלי בנט כשר הביטחון, את האחריות למשבר. בנט יצא, בני גנץ נכנס, ועדיין נתניהו מחזיק במושכות באמצעות מל"ל, ועדת הקורונה ועוד המצאות כמו "מנהלת קנסות" לאלו שיוצאים לרחוב ללא מסיכה. 

וואקום מייצר הזדמנות

המאבקים בין משרד רוה"מ לביטחון לא היו בתקופת בן גוריון כי הוא נשא בשני הכובעים. יש הטוענים כי אם בן גוריון היה רק רוה"מ, אולי הוא היה מחנה את מל"ח במשרד רוה"מ מלכתחילה. חזרה לימינו. נתניהו נמצא עשרות שנים בשלטון, וככזה, הוא יודע לנצל וואקום. בעורף, את הוואקום, יצר מנכ"ל משרד הביטחון הקודם , אלוף (מיל') אודי אדם שביטל את מחוזות רח"ל והפך אותה הלכה למעשה לחסרת שיניים. 

בסוף 2019, כשלושה חודשים לפני הקורונה, בוטלו כאמור מחוזות רח"ל ואת החריץ בהיררכיה התפקודית של מדינת ישראל בחירום, ניצל צה"ל. יותר מדויק - פיקוד העורף. כמו כל יחידה צבאית אחרת, גם פיקוד העורף רוצה להתרחב איפה שאפשר. התרחבות משמעותה עוד תקציב, תקנים וחשיבות ציבורית. משרד הביטחון אז אפשר לצה"ל לקחת תפקידים של רח"ל למרות העדר תמיכה לכך בחקיקה הישראלית (חוק הג"א מגדיר את תפקידי פיקוד העורף). כאשר נשאלו, השיבו בצה"ל ובמשרד הביטחון ש"החקיקה תתוקן בעתיד".

ובכן, העתיד הזה טרם הגיע, החקיקה לא תוקנה, ובמשרד הביטחון חשבו שיהיה אפשר לזרום עם זה ללא הסדרה. אבל אז הגיע וירוס הקורונה. וטרף את הקלפים. נתניהו נכנס למשבר הפיננסי והתפעולי הכי גדול שחוותה ישראל מאז הקמתה במהלכה של מערכת בחירות שלישית ברצף. חלקים גדולים בכלכלה נהרסו, הגרעון שילש את עצמו בחצי שנה, משרד הבריאות איים באלפי מתים, וכל המוניטין של נתניהו שצבר במהלך שלוש כהונות רצופות עומד למבחן. זאת בפרק זמן של חצי שנה. 

גודל המשבר לצד האתגר הפוליטי לצאת ממנו על העליונה לקראת בחירות נוספות שאולי יתרחשו בקרוב, הביאו את משרד רוה"מ להחלטה שניהול העורף יעשה דרכו. משרד הביטחון ישאר כלי ביצוע בלבד. כך גם פיקוד העורף. לאור חולשת רח"ל שהתנהלה ללא ראש מספר חודשים, ניהול האירוע עבר למל"ל. גם הביקורת של וועדת הקורונה בראשות ח"כ עופר שלח על מודל הניהול לא הזיזה לבלפור. 

מאיר בן שבת, ראש המל"ל מתכלל את האירוע עבור נתניהו. על ניהול משל"ט הרכש הרפואי נתניהו שם את יוסי כהן, ראש המוסד ומינוי אישי שלו, ואת ההמלצות המקצועיות קבע משרד הבריאות - שיהיה את מי להאשים אם תהיה וועדת חקירה בעתיד. 

המנגנון הזה עבד ללא רח"ל שנדחקה החוצה ממעגל ההחלטות, בעיקר כאשר מ"מ הזמני הוא מינוי של בנט. הנהלת משרד הביטחון התחלפה כאמור, גנץ מינה את אלוף (מיל') אמיר אשל שמיד בכניסתו פרסם מודעת דרושים לראש רח"ל חדש. זאת לצד הצהרות גלויות של גנץ להעביר את הניהול של משבר הקורונה למשרד הביטחון. הקולות, אותם קולות כמו בתקופת בנט. האזניים עדיין של נתניהו. למשוואה נכנס גם משרד התקשורת כאשר השר החדש, יועז הנדל, הצהיר בימים האחרונים שגם הוא רוצה לנהל את המשבר במגזר החרדי והערבי. 

עוברים בית

נתניהו, כאמור, זיהה נכון את הוואקום במשרד הביטחון בשל החלשת רח"ל, ואת החשיבות הפוליטית בניהול משבר הקורונה. המודל שהתווה, קרי, מל"ל, משל"ט רכש ארצי לפי דרישה, ומשרד הביטחון כקבלן ביצוע לסיוע לאוכלוסיה חסר רק נדבך אחד - ניהול מל"ח. והכל כבר מוכן. ברח"ל יש את הידע, האנשים המקצועיים ואת החקיקה הדרושה. עכשיו נשאר רק להעביר אותה למשרד אחר. משרד רוה"מ. 

לא סתם בימים אלו מתנהלים דיונים מאחורי הקלעים להעביר את רח"ל לניהול המל"ל. ממועצה מייעצת לרוה"מ, מל"ל הפעה בתוך חצי שנה ל'סוג של' רח"ל דה-פקטו. ניהול משרדי הממשלה, רכש מרכזי לאומי, ניהול תקציבי, ועוד. כל היבטי משבר הקורונה מנוהלים במל"ל, גוף ייעודי שמפעיל רוה"מ. בצורה כזו, ראש הממשלה מקבל ניהול מרכזי על האירוע ומקטין את משרד הביטחון בהקשר העורף לתפקיד של קבלן ביצוע. ניהול מלונות, הסעות חולים, וסיוע אזרחי לאזורים סגורים. 

צה"ל , דרך פיקוד העורף, ימשיך להיות קבלן הביצוע גם בעתיד, ללא קשר לגורם שמנהל את האירוע. הפעלת חיילים זולה לאין ערוך משכירת אזרחים, אינה דורשת מכרזים מתישים, כוח האדם יחסית צעיר ובעל כושר עבודה להרבה שעות ביום, וניהול כוח האדם והמשאבים מרכזי והיררכי. לצד צה"ל משרד לביטחון פנים ימשיך להפעיל את המשטרה, שב"ס וכיבוי אש. 

כלומר, במתווה החדש המתגבש, קבלני הביצוע לא ישתנו, אלא רק שרשרת הניהול - במקום שרח"ל תחנה תחת שר הביטחון, היא תחנה תחת מל"ל שחונה תחת רוה"מ. מבנה היררכי כזה יאפשר לראש הממשלה לשלוט בכל אירוע חירום במדינה בצורה ישירה - מלחמה, מגיפה או רעידת אדמה. 

לנתניהו נשאר עד אוקטובר 2021 לפי ההסכם עם גנץ. בהנחה ולא יהיו בחירות עד אז, ונתניהו באמת יתחלף עם גנץ, זה משאיר לו קצת יותר משנה לעשות את שינויי החקיקה שיאפשרו את המהפכה שהוא מנהיג , דה-פקטו, בניהול העורף בחצי השנה האחרונה. מספיק זמן. אם נתניהו יצליח בכך, בספק אם ראשי ממשלה בעתיד יוותרו על מבנה ניהולי המאפשר להם לנהל את משק מדינת ישראל בשעת חירום בצורה ישירה. 

אולי יעניין אותך גם