דעה: הכוכבים מתחילים להסתדר בפרויקט המודיעין
ד״ר אסתר לוצאטו, העומדת בראש ״ישראל למען הנגב״, מברכת על החלטתו של שר הביטחון לקדם את פרויקט מעבר המודיעין לנגב אך משאירה מקום לספק. ״זה לא נגמר עד שזה נגמר״
ישראל דיפנס
| 14/07/2020
ד״ר אסתר לוצאטו. צילום: יורם רשף
החלטתו של שר הביטחון, בני גנץ, לקדם את פרויקט העברת בסיסי המודיעין לנגב ולהפשיר את המכרז להקמת קריית מודיעין חדשה בליקית, היא החלטה היסטורית. לא פחות. היא מהווה את אקורד הסיום למהלך שהחל לפני 20 שנה ואושר על-ידי כל ממשלות ישראל, ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"לים, אך נתקע בשנה וחצי האחרונות בשל התנגדות הרמטכ"ל. נראה שהבג"צ שהוגש על-ידי קבוצת אזרחים ופעילים בנגב, בראשותי, זירז את ההחלטה.
הזרמת דם חדש לנגב
הקמת קריית מודיעין חדשה בנגב נועדה להשיג ארבע מטרות לאומיות. הראשונה, העתקת בסיסי המודיעין השוכנים כיום במכרז הארץ לקריית מודיעין חדשה, אחודה, עם תשתיות מודרניות שעונה על הצרכים המבצעיים העדכניים והעתידיים של צה"ל. בד בבד, יאפשר הדבר שחרור אלפי דונמים של קרקעות לבנייה למגורים באזורי הביקוש, בתקופה שבה הקרקע הופכת למצרך נדיר.
המטרה השנייה הנה יצירת מנוע צמיחה כלכלי אדיר לנגב, הנמצא בעיצומה של תנופת פיתוח. מדובר בפעילות כלכלית מוערכת של כ-60 מיליארד שקלים בשני עשורים, כולל שדרוג ופיתוח תשתיות וקליטת אוכלוסייה חדשה. כל זה עוד לפני שדיברנו על הקמת הפרויקט עצמו, בהיקף של 15 מיליארד שקלים, שאמור ליצור אלפי מקומות עבודה בנגב בעידן של אבטלה גואה בשל משבר הקורונה.
המטרה השלישית היא ביזור עוצמתה הטכנולוגית של המדינה. העברת יחידות העילית של הצבא לנגב - הן של המודיעין והן של התקשוב (פרויקט נפרד שכבר הוחל בהקמתו) - תבטיח חיבור עתיר פוטנציאל של המו"פ הצבאי עם זה האזרחי. במרחק של 5 ק"מ אמורים לקום שלושה עוגנים טכנולוגיים חדשים: קריית המודיעין החדשה, קריית התקשוב העתידית ורובע החדשנות בבאר שבע, שיתחברו לעוגנים הקיימים של פארק ההייטק (על זרועות הסייבר הלאומיות והעסקיות שבו), אוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה. שילוב עוגנים אלה ייצור סינרגיה אדירה בדרך לגיבוש אקו-סיסטם טכנולוגי חזק בנגב, לא כשלוחה של ת"א-הרצליה, אלא כזו העומדת בפני עצמה.
תעשיית ההיי-טק, שמרכזה בגוש דן, הפכה לקטר שמושך את הכלכלה והחברה בישראל, אך פירותיה נמנעו עד היום מתושבי הנגב והגליל. ישנה חשיבות אדירה להעברת חלק מההיי-טק דרומה, תוך הקטנת הצפיפות בת"א רבתי, שמתחילה להוות גם סיכון בטחוני. יתר על כן, בשנים האחרונות חוותה באר שבע צמיחה מרשימה בהייטק ובתחומים עתירי חדשנות, ואף הוכתרה במחקר של אוניברסיטת ברנדייס כאחת משבע ערי ההייטק העתידיות של העולם. עם מעבר המודיעין והתקשוב, תוך חיבורם למערך הסייבר הלאומי, יגדל כוח המשיכה של העיר כבירת חדשנות מתפתחת, והיא תמשוך אליה חברות ומשקיעים רבים. מובטחת גם הזנה הדדית של הון אנושי בין הצבא, האקדמיה והתעשייה, באמצעות לימודים מתקדמים של אנשי הצבא ומעבר של מהנדסים בוגרי המוסדות האקדמיים בעיר לצבא.
המטרה הרביעית היא חברתית-דמוגרפית. העברת אנשי המודיעין לנגב תבטיח הזרמת דם חדש לנגב. מדובר באוכלוסייה חזקה, צעירה יחסית ומשכילה, היכולה להשתלב היטב במרקם החיים בנגב ולהפרות אותו. זהו בעקרון ציוני נשכח של פיזור האוכלוסייה שהופך בימי הקורנה ליותר ויותר הגיוני כלכלית עבור זוגות צעירים רבים.
הדמיה של קריית המודיעין. התמונה באדיבות ׳חברת שיכון ובינוי בע״מ׳
גישת כוכבי היא תקלה קשה
כבר ב-2008 קבע סגן הרמטכ"ל דאז, האלוף דן הראל, כי חשיבות מעבר צה"ל לנגב נובעת מתוקף ציווי אידאולוגי-ערכי בעל חשיבות לאומית וטומנת בחובה סיכוי להתחדשות תשתיתית, שתביא לתפוקות מבצעיות טובות יותר בעתיד. "קיים חיבור של האינטרסים הלאומיים והצבאיים, אשר יחד מייצרים תמריץ משמעותי לעלייה לנגב ולהגברת האפקטיביות המבצעית של צה"ל, תוך הגשמת האינטרס הלאומי מהמדרגה הראשונה", אמר אז הראל.
לכאורה, צירוף כזה של תועלות לאומיות ואזוריות וביטחוניות אמור היה לקדם את הפרויקט במהירות. אלא שבישראל, כמו בישראל, תהליכי התכנון והבנייה הם איטיים וסבוכים להכאיב - וכך חלפו שני עשורים עד שהמכרז יצא לדרך. אלא שאז, לפי מיטב המסורת של חוקי מרפי, הוצבה אבן נגף חדשה על מסלול קידום הפרויקט בדמות התנגדות הרמטכ"ל הנוכחי. רא״ל אביב כוכבי, בעבר ראש אמ"ן, לא התחבר לחזון פיתוח הנגב וראה לנגד עיניו את האינטרסים הצרים של שכבה מסויימת בתוך אמ"ן. מבחינה מנהיגותית, גישת כוכבי היא תקלה קשה.
כוכבי עשה שימוש במספר טיעונים כדי להצדיק את עמדתו יוצאת הדופן. אחד הבולטים שבהם הוא היעדר נגישות תחבורתית מובטחת לקרייה החדשה. למרות זאת, מדובר בטיעון חלש. הרי מדינה שמקימה פרויקט כה גדול יכולה בתוך חמש שנים לסלול מסילת רכבת באורך של 7 ק"מ (כן, זה מה שנדרש) שתחבר בין תחנת להבים-רהט הקיימת לבין הקרייה החדשה בליקית-עומר. ואכן, בצנרת התכנון כבר הוחלט על הארכת מסילת הרכבת והפרויקט אף סומן תקציבית.
חזון פיתוח הנגב רלוונטי יותר מתמיד
טענה נוספת שהושמעה ממש לאחרונה הייתה שנדרשת מעטפת תומכת לקציני המודיעין. ספק רב אם כוכבי אינו מודע להיקף ועומק התנאים המוצעים לקצינים שירדו דרומה. במשך שנים שקדו פרנסי האזור, ראשי אוניברסיטת בן גוריון וגורמים נוספים על הכנת "שטיח אדום" לקציני המודיעין ומשרתי הקבע בכל המישורים - דיור, חינוך, תעסוקה, תרבות ופנאי, לימודים גבוהים, בריאות ורווחה.
כוכבי הצליח להפחיד את קברניטי המדינה ואיים כי קציני המודיעין יעדיפו לפרוש ולא לעבור לנגב. אך ניתוח מדוייק של המצב, כולל עדויות מתוך המערכת, מעלה כי מדובר בקבוצה מצומצמת של קצינים. אנשי הסדיר ילכו לאן שיורו להם. אנשי הקבע הצעירים יותר, רובם ככולם, מבינים את המשמעות של ירידת המודיעין לנגב ואת מכלול ההטבות המצפות להם. נותרה אפוא שכבה מצומצמת של קצינים בדרגות בכירות שגם היא תהסס לפרוש בימים אלה של חוסר ביטחון תעסוקתי אפילו בהייטק, נכון להיום, חלה ירידה של 50% בכמות המשרות הפנויות וירידה של 10%-15% בשכר בחודשיים האחרונים, ומספר המועמדים המחפשים עבודה צמח בכ-30%. במילים אחרות, גם התמונה בתעשיית ההייטק אינה מזהירה כל כך. מכל הסיבות שצויינו, טוב עשה גנץ שחתך והחליט כראוי למנהיג לאומי.
הכוכבים מתחילים אפוא להסתדר, ונראה שהטרקטורים והדחפורים בדרך לעלות על הקרקע. אך עד שזה יקרה וליתר ביטחון, אנחנו, אנשי הנגב, נעמוד על המשמר ונהווה את כלבי השמירה של הפרויקט. אנו דרוכים וערניים ומבינים שזה לא נגמר עד שזה נגמר. הצלחת המאבק שלנו עד כה נובעת מכך שנאבקנו על עניין צודק. חזון פיתוח הנגב רלוונטי יותר מתמיד ובסוף - טובת הנגב היא טובתה של מדינת ישראל כולה.
כותבת המאמר, ד״ר אסתר לוצאטו, עומדת בראש "ישראל למען הנגב" - המאבק האזרחי להעתקת בסיסי המודיעין של צה"ל לנגב.
ד״ר אסתר לוצאטו, העומדת בראש ״ישראל למען הנגב״, מברכת על החלטתו של שר הביטחון לקדם את פרויקט מעבר המודיעין לנגב אך משאירה מקום לספק. ״זה לא נגמר עד שזה נגמר״
ד״ר אסתר לוצאטו. צילום: יורם רשף
החלטתו של שר הביטחון, בני גנץ, לקדם את פרויקט העברת בסיסי המודיעין לנגב ולהפשיר את המכרז להקמת קריית מודיעין חדשה בליקית, היא החלטה היסטורית. לא פחות. היא מהווה את אקורד הסיום למהלך שהחל לפני 20 שנה ואושר על-ידי כל ממשלות ישראל, ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"לים, אך נתקע בשנה וחצי האחרונות בשל התנגדות הרמטכ"ל. נראה שהבג"צ שהוגש על-ידי קבוצת אזרחים ופעילים בנגב, בראשותי, זירז את ההחלטה.
הזרמת דם חדש לנגב
הקמת קריית מודיעין חדשה בנגב נועדה להשיג ארבע מטרות לאומיות. הראשונה, העתקת בסיסי המודיעין השוכנים כיום במכרז הארץ לקריית מודיעין חדשה, אחודה, עם תשתיות מודרניות שעונה על הצרכים המבצעיים העדכניים והעתידיים של צה"ל. בד בבד, יאפשר הדבר שחרור אלפי דונמים של קרקעות לבנייה למגורים באזורי הביקוש, בתקופה שבה הקרקע הופכת למצרך נדיר.
המטרה השנייה הנה יצירת מנוע צמיחה כלכלי אדיר לנגב, הנמצא בעיצומה של תנופת פיתוח. מדובר בפעילות כלכלית מוערכת של כ-60 מיליארד שקלים בשני עשורים, כולל שדרוג ופיתוח תשתיות וקליטת אוכלוסייה חדשה. כל זה עוד לפני שדיברנו על הקמת הפרויקט עצמו, בהיקף של 15 מיליארד שקלים, שאמור ליצור אלפי מקומות עבודה בנגב בעידן של אבטלה גואה בשל משבר הקורונה.
המטרה השלישית היא ביזור עוצמתה הטכנולוגית של המדינה. העברת יחידות העילית של הצבא לנגב - הן של המודיעין והן של התקשוב (פרויקט נפרד שכבר הוחל בהקמתו) - תבטיח חיבור עתיר פוטנציאל של המו"פ הצבאי עם זה האזרחי. במרחק של 5 ק"מ אמורים לקום שלושה עוגנים טכנולוגיים חדשים: קריית המודיעין החדשה, קריית התקשוב העתידית ורובע החדשנות בבאר שבע, שיתחברו לעוגנים הקיימים של פארק ההייטק (על זרועות הסייבר הלאומיות והעסקיות שבו), אוניברסיטת בן גוריון והמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה. שילוב עוגנים אלה ייצור סינרגיה אדירה בדרך לגיבוש אקו-סיסטם טכנולוגי חזק בנגב, לא כשלוחה של ת"א-הרצליה, אלא כזו העומדת בפני עצמה.
תעשיית ההיי-טק, שמרכזה בגוש דן, הפכה לקטר שמושך את הכלכלה והחברה בישראל, אך פירותיה נמנעו עד היום מתושבי הנגב והגליל. ישנה חשיבות אדירה להעברת חלק מההיי-טק דרומה, תוך הקטנת הצפיפות בת"א רבתי, שמתחילה להוות גם סיכון בטחוני. יתר על כן, בשנים האחרונות חוותה באר שבע צמיחה מרשימה בהייטק ובתחומים עתירי חדשנות, ואף הוכתרה במחקר של אוניברסיטת ברנדייס כאחת משבע ערי ההייטק העתידיות של העולם. עם מעבר המודיעין והתקשוב, תוך חיבורם למערך הסייבר הלאומי, יגדל כוח המשיכה של העיר כבירת חדשנות מתפתחת, והיא תמשוך אליה חברות ומשקיעים רבים. מובטחת גם הזנה הדדית של הון אנושי בין הצבא, האקדמיה והתעשייה, באמצעות לימודים מתקדמים של אנשי הצבא ומעבר של מהנדסים בוגרי המוסדות האקדמיים בעיר לצבא.
המטרה הרביעית היא חברתית-דמוגרפית. העברת אנשי המודיעין לנגב תבטיח הזרמת דם חדש לנגב. מדובר באוכלוסייה חזקה, צעירה יחסית ומשכילה, היכולה להשתלב היטב במרקם החיים בנגב ולהפרות אותו. זהו בעקרון ציוני נשכח של פיזור האוכלוסייה שהופך בימי הקורנה ליותר ויותר הגיוני כלכלית עבור זוגות צעירים רבים.
הדמיה של קריית המודיעין. התמונה באדיבות ׳חברת שיכון ובינוי בע״מ׳
גישת כוכבי היא תקלה קשה
כבר ב-2008 קבע סגן הרמטכ"ל דאז, האלוף דן הראל, כי חשיבות מעבר צה"ל לנגב נובעת מתוקף ציווי אידאולוגי-ערכי בעל חשיבות לאומית וטומנת בחובה סיכוי להתחדשות תשתיתית, שתביא לתפוקות מבצעיות טובות יותר בעתיד. "קיים חיבור של האינטרסים הלאומיים והצבאיים, אשר יחד מייצרים תמריץ משמעותי לעלייה לנגב ולהגברת האפקטיביות המבצעית של צה"ל, תוך הגשמת האינטרס הלאומי מהמדרגה הראשונה", אמר אז הראל.
לכאורה, צירוף כזה של תועלות לאומיות ואזוריות וביטחוניות אמור היה לקדם את הפרויקט במהירות. אלא שבישראל, כמו בישראל, תהליכי התכנון והבנייה הם איטיים וסבוכים להכאיב - וכך חלפו שני עשורים עד שהמכרז יצא לדרך. אלא שאז, לפי מיטב המסורת של חוקי מרפי, הוצבה אבן נגף חדשה על מסלול קידום הפרויקט בדמות התנגדות הרמטכ"ל הנוכחי. רא״ל אביב כוכבי, בעבר ראש אמ"ן, לא התחבר לחזון פיתוח הנגב וראה לנגד עיניו את האינטרסים הצרים של שכבה מסויימת בתוך אמ"ן. מבחינה מנהיגותית, גישת כוכבי היא תקלה קשה.
כוכבי עשה שימוש במספר טיעונים כדי להצדיק את עמדתו יוצאת הדופן. אחד הבולטים שבהם הוא היעדר נגישות תחבורתית מובטחת לקרייה החדשה. למרות זאת, מדובר בטיעון חלש. הרי מדינה שמקימה פרויקט כה גדול יכולה בתוך חמש שנים לסלול מסילת רכבת באורך של 7 ק"מ (כן, זה מה שנדרש) שתחבר בין תחנת להבים-רהט הקיימת לבין הקרייה החדשה בליקית-עומר. ואכן, בצנרת התכנון כבר הוחלט על הארכת מסילת הרכבת והפרויקט אף סומן תקציבית.
חזון פיתוח הנגב רלוונטי יותר מתמיד
טענה נוספת שהושמעה ממש לאחרונה הייתה שנדרשת מעטפת תומכת לקציני המודיעין. ספק רב אם כוכבי אינו מודע להיקף ועומק התנאים המוצעים לקצינים שירדו דרומה. במשך שנים שקדו פרנסי האזור, ראשי אוניברסיטת בן גוריון וגורמים נוספים על הכנת "שטיח אדום" לקציני המודיעין ומשרתי הקבע בכל המישורים - דיור, חינוך, תעסוקה, תרבות ופנאי, לימודים גבוהים, בריאות ורווחה.
כוכבי הצליח להפחיד את קברניטי המדינה ואיים כי קציני המודיעין יעדיפו לפרוש ולא לעבור לנגב. אך ניתוח מדוייק של המצב, כולל עדויות מתוך המערכת, מעלה כי מדובר בקבוצה מצומצמת של קצינים. אנשי הסדיר ילכו לאן שיורו להם. אנשי הקבע הצעירים יותר, רובם ככולם, מבינים את המשמעות של ירידת המודיעין לנגב ואת מכלול ההטבות המצפות להם. נותרה אפוא שכבה מצומצמת של קצינים בדרגות בכירות שגם היא תהסס לפרוש בימים אלה של חוסר ביטחון תעסוקתי אפילו בהייטק, נכון להיום, חלה ירידה של 50% בכמות המשרות הפנויות וירידה של 10%-15% בשכר בחודשיים האחרונים, ומספר המועמדים המחפשים עבודה צמח בכ-30%. במילים אחרות, גם התמונה בתעשיית ההייטק אינה מזהירה כל כך. מכל הסיבות שצויינו, טוב עשה גנץ שחתך והחליט כראוי למנהיג לאומי.
הכוכבים מתחילים אפוא להסתדר, ונראה שהטרקטורים והדחפורים בדרך לעלות על הקרקע. אך עד שזה יקרה וליתר ביטחון, אנחנו, אנשי הנגב, נעמוד על המשמר ונהווה את כלבי השמירה של הפרויקט. אנו דרוכים וערניים ומבינים שזה לא נגמר עד שזה נגמר. הצלחת המאבק שלנו עד כה נובעת מכך שנאבקנו על עניין צודק. חזון פיתוח הנגב רלוונטי יותר מתמיד ובסוף - טובת הנגב היא טובתה של מדינת ישראל כולה.
כותבת המאמר, ד״ר אסתר לוצאטו, עומדת בראש "ישראל למען הנגב" - המאבק האזרחי להעתקת בסיסי המודיעין של צה"ל לנגב.
