אמנסטי: "בית המשפט - חותמת גומי של משרד הביטחון"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה עתירה של אמנסטי לביטול אישורי הייצוא של NSO

bigstock

אתמול (ב') דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה של ארגון אמנסטי נגד חברת הסייבר NSO המבקשת ממדינת ישראל לבטל את היתרי הייצוא של החברה. באמנסטי טוענים כי בית המשפט משמש "חותמת גומי לחיסיון של משרד הביטחון להפרות זכויות אדם." 

העתירה הוגשה בהקשר הסוס לסלולר של NSO בשמו המסחרי "פגסוס". יתר מוצרי החברה הכוללים מוצרי יירוט טקטיים לסלולר וWIFI, מערכות היתוך מידע ושיבוש רחפנים אינם נכללים בעתירה. "בית המשפט קבע כי לא הוצגו כל ראיות להאשמת השווא של שימוש לא ראוי שנעשה בטכנולוגיה של חברת NSO. עוד קבע בית המשפט כי תהליך הנפקת רשיון הייצוא בוצע בקפידה וכהלכה ובכך דחה נחרצות את בקשתם של העותרים. חברת NSO תמשיך לפעול לספק טכנולגיה למדינות ולגופי מודיעין ושתכליתה הצלת חיי אדם", אומרים בתגובה של NSO למקרה. 

באמנסטי ישראל, כאמור, תוקפים את בית המשפט. "בית המשפט משמש - שוב - כחותמת גומי לחיסיון של משרד הביטחון להפרות זכויות אדם, הפעם באמצעות מוצרי NSO. התעלמות מהר הראיות, הטענות והעדויות", כותבים בתגובה של הארגון. 

"אנחנו מקבלים בצער את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלתפישתנו היא מבישה, אם כי אינה מפתיעה: משרד הביטחון מעניק חסינות להפרות של זכויות אדם כבר שנים רבות ובית המשפט משמש כחותמת גומי לחסינות זו. פסק הדין, שמתעלם מהר הראיות שהגשנו להפרת זכויות האדם באמצעות מוצרי הריגול של NSO, מצטרף לשורה של החלטות ולמדיניות ארוכת שנים של ממשלות ישראל להיות שותפה לפשע, באמצעות ייצוא נשק למשטרים חשוכים, תחת מעטה של 'ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה'." 

עוד טוענים באמנסטי כי "פסק הדין מעניק צל"שים חסרי כל בסיס למשרד הביטחון ומתעלם לחלוטין מהטענות, מהראיות ומהעדויות שהגשנו לו. בשום נקודה המדינה לא טענה שפתחה בחקירה לגופן של הטענות, אף על פי שקבוצת NSO טענה שיש לה רשימה של הלקוחות מהתקופה המדוברת. משרד הביטחון רק טען - ולא הוכיח - כי הוא 'עוקב באופן קפדני, צמוד, ורגיש אחר רישיונות הייצוא הביטחוני'." 

באמנסטי ציינו עוד כי בהחלטתו, בית המשפט הטיל בפסיקה המביכה הזו נטל הוכחה בלתי אפשרי על החברה האזרחית: להביא פירוט מדויק וספציפי של הקשר בין חברות ביטחוניות הפועלות באישור ובחיסיון משרד הביטחון לבין משטרים שמפירים זכויות אדם. "משתמע שבית המשפט דורש מהחברה האזרחית להציג את רישיון הייצוא הספציפי, שנתון תחת חיסיון ביטחוני גורף. בשל אותו החיסיון הגורף של משרד הביטחון הדבר הפך לנטל שרק בית המשפט יכול לשאת בו. בדיוק זו הסיבה שבעתירתנו ביקשנו מבית המשפט שהוא זה שיברר את הסוגיה ברמת הדיוק הספציפית הזו", אומרים בארגון. 

"פסק הדין מעניק רוח גבית לחברה פרטית להמשיך לגרוף רווחים עצומים ממשטרים מדכאי זכויות אדם. חברת NSO עצמה והעומדים בראשה עושים לכיסם ולרווחתם. אבל כשמשרד הביטחון נותן לחברה זו גושפנקא רשמית, הוא הופך את כל אזרחי ישראל שותפים לרדיפה של אינדיבידואלים מסעודיה ועד מקסיקו, ממרוקו ועד הודו, פעילי זכויות אדם שעומדים באומץ מול משטרים שוללי חופש הפרט וחירות האדם."

מנכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל ישראל מולי מלקאר אמרה: "כאזרחית ישראל וכעותרת, פסק הדין מגלה את אוזלת ידה של מערכת המשפט בסירובה לקרוא למשרד הביטחון ולאפ"י (אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני) לאחריותיות ולשקיפות, הנדרשת בכל מדינה שוחרת חוק. מקריאת פסק הדין עולה כי בית המשפט, מקבל שוב ושוב את גרסת משרד הביטחון, מבלי שנבדקה, תוך התעלמות מכל הטענות, הראיות והעדויות שמהוות תשתית ראייתית משמעותית". 

הפסיקה בבית המשפט הישראלי מגיעה לאחר מקרה דומה במרוקו שהתרחש גם הוא סביב המוצר של NSO. במקרה זה, טענו באמנסטי (סניף מרוקו) כי פגסוס שימש למעקב אחרי עיתונאי מרוקני שביקר את השלטון. ממשלת מרוקו תקפה את אמנסטי וטענה כי מדובר בהאשמות שווא וביקשה מאמנסטי להציג הוכחות לטענות. עוד איימה ממשלת מרוקו לסגור את פעילות אמנסטי במדינה בעקבות המקרה. 

בהקשר מרוקו, חברת NSO טרם חשפה את תוצאות הבדיקה שהיא מבצעת סביב המקרה. אזכיר כי חברת NSO , תחת המשקיעים החדשים, התחייבה לשקיפות מלאה בכל הקשור לניצול לרעה של מוצריה. זאת, ככל הניתן בלי לפגוע באינטרסים העסקיים של החברה. האם אכן נוצל הכלי המדובר למעקב אחרי עיתונאי תמים במרוקו? ניתן רק לחכות לפרסום החברה בנושא. בהקשר הפעילות של אמנסטי ישראל, אציין כי מדינת ישראל פועלת בהקשר מוצרי סייבר התקפיים תחת אמנת ווסנאר המתקבלת כחוק ישראלי באופן אוטומטי. אמנה זו מגדירה בפירוש את התנאים בהם ניתן לאשר שימוש בכלי כמו של NSO.