רפאל 2019: כחצי מהמכירות למשרד הביטחון

בשנת 2019 הציגה רפאל גידול בהכנסות שווה ערך לעליה הממוצעת של שוק הדיפנס העולמי. המשמעות היא כי נתח החברה לא גדל בשוק, ועדיין הייצוא עומד על 50 אחוזים בלבד. ניתוח ופרשנות  

מנכ"ל רפאל אלוף (מיל') יואב הר אבן. צילום: מאיר אזולאי

רשות החברות פרסמה את הדו"ח הכספי של רפאל לשנת 2019, שבעה וחצי חודשים לאחר סוף השנה. הסיבה העיקרית לעיכוב הוא משבר הקורונה. אבל סוף טוב, יש דו"ח. ונתחיל בבשורות טובות - מכירות החברה עלו ל9707 לעומת 9319 שנה קודם לכן (גידול של 4.1 אחוזים). העליה במכירות נובעת בעיקר מתוספת המגיעה ממשרד הביטחון של 562 מליוני ש"ח ב2019. ההזמנות החדשות מחו"ל קטנו ב165 מליוני ש"ח באותה תקופה. החברה מעסיקה 7848 איש. עליה של כשני אחוזים לעומת שנה קודמת. 

אולם, שיעור הגידול במכירות החברה קטן. אפילו מאד. הגידול הטבעי של שוק הדיפנס העולמי הוא כ-4 אחוזים, כלומר רפאל צומחת כמו השוק. ואם אתה צומח כמו השוק העולמי - אתה נשאר במקום. לעומתה, אלביט ותעשייה אווירית צומחות במספרים גבוהים הרבה יותר. מצ"ב טבלת השוואה לשנת 2019 בין החברות. 






2019

רווח נקי (מלש"ח)

אחוז רווח נקי

מכירות (הכנסות) 

גידול בהכנסות לעומת 2018 

אלביט 

790 

6.6%

כ15.5 מיליארד ש"ח

22%

תעשייה אווירית 

311

2.2%

כ-14 מיליארד ש"ח

11.6%

רפאל

397

4.1%

כ-9.7 מיליארד ש"ח

4.1%

ניתן לראות כי הצמיחה של רפאל קטנה מאד ביחס למתחרות הישראליות שלה. לצד גידול קטן במכירות, החברה מציגה גם קיטון בצבר ההזמנות וברווח הנקי. צבר ההזמנות בחברה קטן ל24.8 מיליארדי ש"ח לעומת 25.4 מיליארד בשנה קודמת. ירידה של כ-600 מליוני ש"ח. הרווח הנקי של החברה קטן מ5.2 אחוזים (479 מליוני ש"ח) ל4.1 אחוזים (397 מליוני ש"ח). 

אחת הסיבות העיקריות לכך היא התלות של רפאל במשרד הביטחון לעומת תע"א ואלביט. כחצי מהמכירות של רפאל בשנה הן למשרד הביטחון. סכום המסתכם בממוצע של 4.3 מיליארדי ש"ח בשנה. בשנת 2019 עמד הסכום הזה על 4.58 מיליארדי ש"ח, גבוה משנה קודמת. בהשוואה, ב2019, תעשייה אווירית מכרה כ-20 אחוזים ממחזור המכירות למשרד הביטחון (כ-2.8 מיליארדי ש"ח בשנה) ואלביט מכרה כ-24 אחוזים ממחזור המכירות למשרד הביטחון (3.72 מיליארדי ש"ח). כלומר, ניתן לראות כי כמות הכסף שמשרד הביטחון מספק לרפאל גדולה משמעותית משתי המתחרות המקומיות שלה.  




2019

אחוזי מכירות למשרד הביטחון

במיליארדי ש"ח

רפאל 

50

4.58

אלביט

24

3.72

תעא 

20

2.8

נתונים אלו גם משקפים כי רפאל תלויה במשרד הביטחון לפחות פי שניים יותר מאשר המתחרות המקומיות שלה בהיבט המכירות. ככזו, מידת הרגישות לשינויים בתקציב הביטחון הישראלי גבוהה משמעותית כאשר מדובר ברפאל לעומת אלביט ותע"א. 

דיבידנד

נקודה נוספת לגבי חברות ממשלתיות רווחיות כמו רפאל קשורה לדיבידנד שהמדינה זכאית לו כל שנה. במקור, כל חברה ממשלתית צריכה לשלם למדינה חצי מהרווח הנקי לאחר מס. ממוצע הרווח הנקי השנתי, לאחר מס, של רפאל בשנתיים האחרונות הוא 438 מליוני ש"ח. כלומר, החברה צריכה לשלם כ219 מליוני ש"ח בשנה למדינה. אולם, ב2011 המדינה סגרה עם רפאל הסכם במסגרתו יופחתו מתשלומי הדיבידנד 70 מליוני ש"ח כל שנה בשל חוק עידוד השקעות הון

חוק זה מזכה חברות מסחריות בהטבות מס ניכרות אם הן פועלות בפריפריה ואינו חל על חברות ממשלתיות. בשנת 2010 היה תיקון לחוק, ורפאל טענה בגין שינוי זה שהיא מופלית לעומת אלביט. המדינה הגיעה עם רפאל להסדר, כאמור, שכל שנה היא תוותר על 70 מליוני ש"ח מהדיבידנד. הרציונל אז היה שאם רפאל משלמת בשנה בחישוב כולל כ140 מליוני ש"ח מס על רווחים, אם היא הייתה פרטית או ציבורית, גם ככה המדינה לא הייתה רואה חצי מזה. 

רשות החברות, אז, החילה למעשה את החוק על רפאל בהיותה חברה ממשלתית באמצעות קביעת קיזוז קבוע מהדיבידנד. אולם, עם השנים הסתבר שבמהלך השנים מאז, רפאל לא מגיעה כל שנה לחבות במס של 140 מליוני ש"ח בממוצע בשנה (כאשר ה-70 מליון קיזוז שנתי מהדיבידנד גדול ממחצית המיסים שהחברה הייתה אמורה לשלם באותה שנה למדינה). 

על פי הדו"ח הנוכחי, רפאל משלמת בשנה בממוצע כ166 מליוני ש"ח דיבידנד למדינה. המדינה מצידה, בגלל הביצועים הפיננסיים של רפאל והחשיבות של החברה למדינה, רצתה לעודד את רפאל להרוויח יותר באמצעות הדיבידנד. ב2019, המדינה פנתה לרפאל במסגרת מו"מ על הדיבידנד והציעה לה את המתווה הבא: רפאל תשלם 319 מליוני ש"ח דיבידנד שהאוצר היה זקוק להם באותה שנה, ובתמורה, מסכום זה כ-269 מליוני ש"ח ישארו אצל רפאל אם זו תצליח להגדיל את הרווח הנקי בחמש השנים הבאות בסכום כולל השווה לפחות לערך ההטבה. 

בצורה אחרת. רפאל אמורה להעביר למדינה כל שנה, בחמש שנים הבאות (עד 2025) כ-166 מליוני ש"ח, שהם כ-830 מליוני ש"ח לכל התקופה. כל שקל נוסף שרפאל תהיה אמורה להעביר למדינה בגין גידול ברווח הנקי באותה תקופה - ישאר ברפאל עד לתקרה של 269 מליוני ש"ח. המטרה של המדינה, כאמור, לעודד את רפאל להרוויח יותר בחמש השנים הקרובות.  

האתגר: הגדלת הייצוא

המנגנונים שהמדינה מנסה לייצר לצורך עידוד הגדלת הרווח ברפאל אינם צצים משום מקום. חצי מהמכירות של רפאל, כאמור, הן למשרד הביטחון. בצורה אחרת, על משרד הביטחון נופלת אחריות גדולה ב"תחזוקה" של התזרים של רפאל כל שנה. על פי הדו"ח, על מנת שרפאל תעמוד בהתחייבות שלה למחזיקי האג"ח, היא צריכה, בין היתר, לשמור על הון עצמי כל רבעון קלנדרי גדול ממיליארד ש"ח. 

כלומר, החברה זקוקה לתזרים מזומנים מסוים על מנת לממן את האשראי שלה. בשנת 2019 כאמור, המדינה הגדילה את ההזמנות מרפאל בסכום של 562 מליוני ש"ח לעומת שנה קודמת. ייתכן וזה כדי לממן תזרימית חלק מההשקעות של רפאל באותה תקופה בכדי לעמוד בתנאי אמות המידה הפיננסיות. 

המחשבה של המדינה היא שפיתוי בדמות קיזוז דיבידנד יביא את רפאל להגדיל את החלק של הייצוא בהכנסות החברה בחמש השנים הקרובות. זאת, כחלופה לקופת האוצר. בצורה כזו, רפאל תמכור יותר לחו"ל, וירד העומס הפיננסי מהמדינה לספק הזמנות לרפאל. עם זאת, מדובר באתגר לא פשוט. בסופו של דבר, רפאל מנסה כבר שנים לפתח ערוצי מכירות בחו"ל, כמו אלביט ותע"א, אך בינתיים בהצלחה פחותה באופן יחסי. 

המהלך של המדינה מתחדד בצורה מובהקת בעת זו של משבר הקורונה. המדינה נכנסה לגרעון ענק שסופו טרם ידוע בעקבות המשבר, עובדה שתשפיע על תקציב הביטחון וכנגזרת על הכנסות רפאל. מאידך, כאמור, המדינה צריכה לדאוג לסף הזמנות מינימאלי לרפאל על מנת שזו תוכל להחזיק את קווי האשראי שלה (אג"ח והלוואות). עבור המדינה, משבר הקורונה מייצר אתגר פיננסי לא פשוט בהקשר זה. תר"ש תנופה תקוע בגלל הגרעון, וגם הרכש השקלי לצה"ל ממנו נהנית רפאל עתיד לקטון בשל המשבר שיצרה המגיפה. זאת לצד תחרות עזה על כל שקל מצד תע"א ואלביט וקיטון בהמרת דולר סיוע לשקלים. 

סביבה ותרבות

על פי הדו"ח, בשנת 2020 הוענק לרפאל, על ידי מכון התקנים , תקן 37001 ISO בנושא מערכת לניהול מניעת שוחד, בגין אפקטיביות תכנית הציות של החברה בתחום זה. תקן חשוב לפעילות בשווקי חו"ל. רפאל גם נערכת להקמת תחנת כח שתפעל באמצעות גז טבעי, וכן ולהתקנת מערכות פוטו- וולטאיות נוספות לייצור חשמל עצמי. על פי הדו"ח רפאל רוכשת משנת 2015 חשמל מתחנת כוח פרטית המונעת בגז טבעי.

בשנת 2019 התחיל גם תהליך לשיקום קרקע במכון דוד והקמת מערכת ראשונה לטיפול מקומי בשיטת Venting-Bio .התהליך צפוי להסתיים עד סוף שנת 2020 .שלב נוסף בחקירת מי תהום יבוצע במהלך שנת 2020. 

החלטות קשות

לסיכום, הביצועים הפיננסיים של רפאל מראים כי החברה יודעת לייצר רווח נקי מההכנסות ברמה טובה, אך הגידול במכירות בבעיה בעיקר בשל העדר גיוון של מקורות הכנסה. מחצית המכירות מבוססת על משרד הביטחון. זה בתורו תלוי באוצר, שתלוי בממשלה שתלויה להישרדותה בדרישות הציבור. 

לצד הריבוי הטבעי שמכתיב השקעה גדולה יותר בתשתיות ושירותים לאזרח, הציבור הישראלי כבר לא קונה הפחדות ביטחוניות שמובילות להקצאה גדולה יותר של משאבים לביטחון. עירק וסוריה מפורקות, עניות ומושחתות. לבנון מושחתת וכמעט בפשיטת רגל. עם מצרים יש הסכם שלום. גם התירוץ האיראני בספק אם יכול לסחוב בעליה לאחר השקעה של עשרות מיליארדי ש"ח בנושא בשני העשורים האחרונים.

מכאן, שהיתכנות משבר כלכלי ארוך טווח בשל הקורונה, לצד דעיכה בדעת קהל תומכת להשקעה מאסיבית בביטחון, גיוון מועט של מקורות הכנסה, ותחרות עזה על כל תקציב ביטחון בעולם, יכולים להשפיע לרעה על הביצועים של רפאל בשנים הקרובות. בשל חשיבות החברה לביטחון המדינה, תדרש רשות החברות לגבש בתקופה הקרובה תכניות מגירה מה עושים אם הכנסות החברות לא יגדלו ויגוונו בקצב שיאפשר לחברה להתבסס פחות על משרד הביטחון. 

שאלות לרפאל בעקבות הדו"ח השנתי:

רפאל מציגה גידול בהכנסות של כ4 אחוזים, גידול דומה לגידול הטבעי בשוק הדיפנס העולמי. המשמעות היא שהחברה למעשה אינה מגדילה נתח שוק. מדוע הגידול בהכנסות קטן גם בהשוואה למתחרות ישראליות בשוק הביטחוני? 

"לרפאל צמיחה אורגנית של 5-4 אחוזים בממוצע שנתי  - צמיחה סבירה מאוד בשוק הביטחוני. חשוב להבין שמדובר בצמיחה אורגנית שהיא לא בת השוואה לצמיחה לא-אורגנית (רכישת חברות וכיו"ב) בחברות אחרות ולכן הפער."

החברה אינה מצליחה לפתח הכנסות מחו"ל, כאשר כמחצית מההכנסות מגיעות ממשרד הביטחון. מדוע החברה מתקשה לפתח שווקי ייצוא וגיוון גיאוגרפי של הכנסות? 

"הכנסות רפאל אכן מתפלגות 50-50 בין הארץ לבין חו"ל, כאשר ההכנסות מחו"ל הן בפיזור גיאוגרפי גדול. רפאל היא חברה ביטחונית בעלת אופי ייחודי (מעבדה לאומית), עם מוצרים בעלי אופי ייחודי הנמכרים בלעדית לצה"ל, וחלק ניכר ממוצרי החברה לא ניתן לשווק ללקוחות בחו"ל עקב מגבלות ביטחוניות ואחרות המונעות מתן רישיונות ייצוא."

התלות במשרד הביטחון למעשה מפעילה לחץ כבד על החברה ועל המשרד לממן את פעילות החברה, זאת בשעה שהמשק נכנס לגרעון ענק בשל הקורונה. האם צפויה השפעה שלילית בשנים הקרובות על פעילות החברה?

"לרפאל צבר הזמנות משמעותי שווה ערך לשתיים וחצי שנות פעילות מכירות. צבר ההזמנות של רפאל נותן "מרווח נשימה" לשנים 2020-21. אין ספק שלקורונה תהיה השפעה שלילית על כלל התעשיות, ביטחוניות ואזרחיות, בדגש על קבלת הזמנות עתידיות."

מקורות האשראי של החברה (אג"ח והלווואות) מתבססים על תזרים מזומנים מסוים לצורך אמות מידה פיננסיות. מכאן, שהמדינה צריכה (ולא משנה מה המצב של הגרעון) להזרים לרפאל תזרים מספיק של הזמנות לקיום האשראי. כיצד יחסי תלות אלו צפויים להפגע ממשבר הקורונה?

"רפאל הנה חברה עצמאית ורווחית ואינה ממומנת על ידי משרד הביטחון בשום צורה. החל משנת 2002, כאשר הפכה לחברה ממשלתית, המדינה לא מזרימה כספים לרפאל. נהפוך הוא – רפאל העבירה עד כה למדינה סכום מצטבר של כ-2 מיליארד שקלים בדיבידנדים. למשבר הקורונה תהיה השפעה שלילית על תזרים המזומנים מכיוון שמדינות יתקשו לשלם במועד."