מחאת העצמאים: ביטחון כבר לא מקום ראשון בשעת משבר כלכלי. דעה

מחאת הענק שהתקיימה אמש (שבת) בכיכר רבין בתל אביב מסמנת יותר מכל את המצפן של הממשלה בתקופה הקרובה - דאגה לרווחת האזרח על פני נושאים כמו ביטחון ורכש אמל"ח

צילום: רונן טופלברג

כיכר רבין התמלאה אמש (שבת) בעשרות אלפי מפגינים שהגיעו למחות נגד ההתנהלות הכלכלית של הממשלה בחודשי הקורונה. על פי הפרסומים מההפגנה, חלק ניכר מהמפגינים הם עצמאים וכאלו העובדים בתחומי התרבות והתיירות - התחומים שנפגעו הכי חזק ממשבר הקורונה. השמיים הסגורים והסגר הנושם שהגדירה הממשלה על פעילות נופש ותרבות השאירו רבבות ללא הכנסה. המוחים טוענים כי ההבטחות לתמיכה כלכלית בהם לא מולאו. מהות המחאה הייתה על המצב הכלכלי של הפרט בעת זו. 

הגרעון (ממשיך) לתפוח 

הממשלה מצידה כבר הגדילה חובות מעל לפי שלושה מהתקופה המקבילה אשתקד והגרעון של ישראל מדגדג את רף ה-50 מיליארדי ש"ח. זאת, כאשר חיסון לא נמצא באופק ומחקרים שונים טוענים שחיסון מסחרי לא יהיה לפחות עד יוני 2021 - שנה מהיום. המשמעות היא שהגרעון התקציבי של הממשלה צפוי לגדול משמעותית. מחד, הממשלה גובה פחות מיסים מכיוון שיש פחות אנשים עובדים ועסקים מגלגלים פחות כסף. מאידך, הממשלה נדרשת לעזור לעסקים ואזרחים שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות החלטותיה. 

משוואה שבה הממשלה מכניסה פחות ומוציאה יותר צפויה להביא להעמקת הגרעון בחודשים הקרובים. במציאות כזו, שבה אזרחים עסוקים בהשרדות כלכלית, הנושאים הביטחוניים נדחקים למקומות נמוכים יותר ברשימה. מבחינת תקציב המדינה, הממשלה מתנהלת לפי תקציב 2019, ודו"חות האוצר החודשיים מראים כי מערכת הביטחון אינה חורגת מהתקציב. לזאת יש להוסיף את האמל"ח שרוכשת המדינה דרך כספי סיוע אמריקנים שאינם משפיעים על התקציב השיקלי. 

עם זאת, בקשות לרכש ביטחוני במימון שקלי צפויות להתקל בקשיים בזמנים כאלו. כיצד הממשלה תצדיק רכש של עשרות או מאות מליונים בפרויקטים הקשורים לתר"ש תנופה למשל, כאשר חלק ניכר מהציבור אינו סוגר את החודש? אף פוליטיקאי אינו רוצה להתפס בציבור ככזה שרכש ברזלים לטובת צה"ל בשעה שאין איום קיומי על מדינת ישראל, בעוד מאות אלפי אנשים חיים על קיצבת ביטוח לאומי. חלקם הגדול לא יודע אם יהיה לו מקום עבודה לחזור אליו בעוד מספר חודשים. 

החשש: פחות רכש אמל"ח שקלי

תקופה כזו מאלצת את הממשלה לשנות עדיפויות ולהשקיע יותר בשני תחומים - פיתוח מקומות עבודה מחד, וגידול הכנסות מאידך. בהקשר הביטחוני, הממשלה רוצה להנפיק חלק מתעשייה אווירית, כאשר על פי פרסומים גלויים עסקה כזו עתידה להניב מיליארדי ש"ח לקופת האוצר. מהלכים כאלו צפויים להביא לגל פיטורים בחברה במטרה להעלות את הכדאיות של החברה בעיני משקיעים פוטנציאלים. 

הממשלה גם מקדמת פרויקטים גדולים כמו ירידת צה"ל לנגב (הבסיסים החדשים בליקית וגב-ים) על מנת לספק, בין היתר, מקומות עבודה. פרויקטים כאלו מניעים את הכלכלה המקומית, והכסף המוזרם אליהם נתפס בציבור באופן חיובי - גם משפרים את הצבא, וגם מייצרים מקומות עבודה. מבחינה פוליטית, קידום פרויקטים כאלו מספק נקודות חיוביות לממשלה.

בנוסף, לצד שיפור ההכנסות ויצירת מקומות עבודה, הממשלה צפויה להפחית שימוש בשקלים לטובת רכש אמל"ח. מגמה כזו צפויה לפגוע בכל התעשייה הביטחונית. הפחתת רכש אמל"ח שקלי הכוללת צמצום פרויקטים חדשים והאטת פרויקטים קיימים, עלולה להקטין את הכנסות החברות שנסמכות על העטין של משרד הביטחון. 

חברות ביטחוניות, גדולות או קטנות, שטרם השכילו והצליחו לפתח ערוצי ייצוא, עלולות להקלע לקשיים בעתיד הקרוב. משרד הביטחון טרם נקט בתכנית הבראה כלשהי למגזר הביטחוני כפי שעשו במדינות מערביות אחרות. לאור ההפגנה אמש, והשיח הציבורי הנוכחי, בספק אם בעת זו, בהיבט פוליטי, ירצה שר הביטחון הנוכחי להגיש תכנית כזו לממשלה. 

אולי יעניין אותך גם

Brigadier General Esmail Ghaani, the newly appointed commander of Iran's Quds Force. Nazanin Tabatabaee/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS

החשש: חיל משלוח עירקי במלחמה מול חיזבאללה

במלחמה הבאה בלבנון תתכן תמיכה של מיליציות עירקיות שיגיעו דרך סוריה. אמציה ברעם ופסח מלובני משרטטים את קווי המתאר של נקודות שווי המשקל במזה"ת. מיוחד