שיגור מוצלח של הלווין "אופק 16"

על פי תכנית השיגור המקורית, נכנס הלוויין למסלולו סביב כדור הארץ והחל לשדר נתונים

קרדיט שימוש: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
 

מנהלת החלל במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, והתעשייה האווירית שיגרו בהצלחה היום (6.7) בשעה 04:00 לפנות בוקר את הלוויין "אופק 16" לחלל. השיגור בוצע באמצעות משגר לוויינים מסוג "שביט", משדה ניסויים במרכז הארץ.

על פי תכנית השיגור המקורית, נכנס הלוויין למסלולו סביב כדור הארץ והחל לשדר נתונים. מהנדסי מנהלת החלל "אתגר" במפא"ת שבמשרד הביטחון, יחד עם מהנדסי התעשייה האווירית, החלו בסדרת בדיקות מקיפה ומתוכננת מראש, לאימות תקינותו ורמת ביצועיו עד לכניסתו של הלוויין לפעילות מלאה בתקופה הקרובה.

שר הביטחון בני גנץ: "הצלחת שיגור הלווין ״אופק 16״ הלילה היא עוד הישג אדיר למערכת הביטחון, לתעשיות הביטחוניות בכלל ולתעשייה האווירית בפרט. העליונות הטכנולוגית והמודיעינית של מדינת ישראל היא אבן יסוד בביטחונה. העובדה שישראל היא אחת מ-13 מדינות בעולם בעלות יכולת שיגור לחלל, אינה מובנת מאליה והיא עומדת בראש ובראשונה בזכות האנשים ששוקדים על המערכות הללו ומקדמים יכולות פורצות דרך לאורך השנים. נמשיך לחזק ולבצר את כוחה של ישראל בכל חזית ומכל מקום".

הלוויין "אופק 16" הינו לוויין תצפית אלקטרואופטי בעל יכולות מתקדמות. "אופק 16" פותח על בסיס ניסיון שצברה מערכת הביטחון בפיתוח לוויינים קודמים מסדרת "אופק", שמשוגרים לחלל החל משנת 1988. הלוויין שוגר לחלל באמצעות משגר הלוויינים התלת שלבי "שביט".

את פיתוח וייצור הלוויין והמשגר מוביל משרד הביטחון, באמצעות מנהלת החלל "אתגר" במפא"ת. התעשייה האווירית הינה הקבלן הראשי של הפרויקט- חטיבת טילים וחלל, באמצעות מפעל "חלל", מובילה את הפרויקט יחד עם מל"מ המפתחת את המשגר. בלוויין מותקנת מצלמה פרי פיתוח וייצור של חברת "אלביט מערכות", בעלת איכות טובה ביותר, עם ביצועי יחס איכות למשקל הטובים ביותר הקיימים בשוק. חברת "תומר"- החברה הממשלתית לייצור מערכות הנעה רקטית וחברת "רפאל" ייצרו את מנועי טיל השיגור. בפרויקט שותפות חברות רבות נוספות, בהן "רוקר" ו"סיאלו".

על ההובלה הביטחונית של מבצע שיגור הלוויין הופקד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). בפיתוח מעורבים באופן עמוק גם גורמי צה"ל שונים, בעיקר מחיל המודיעין וחיל האוויר והחלל. עם כניסתו לפעילות, יעביר משרד הביטחון את הלוויין  לאחריות הפעלת 'יחידה 9900'- יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה"ל.

ראש מנהל החלל במפא"ת שבמשרד הביטחון, אמנון הררי: "שיגרנו הבוקר בשעה 4:00 את לווין תצפית 'אופק 16', לווין תצפית אופטי שדומה לאופק 11 שקדם לו. השיגור היה מאוד רהוט, אני אומר את זה בהרבה גאווה. גם בהיבט ההכנסה של הלוויין למסלול וגם לגבי האינדיקציות הראשונות שיש לנו מהלווין עצמו, כשעבר מעלינו בפעם ראשונה לפני כשעתיים.

"הלווין הזה מצטרף לסדרת לווייני אופק, שמשרד הביטחון יחד עם צה"ל מפעילים מזה שנים. הוא מצטרף לפי תכנית רב שנתית, שאנחנו פועלים לממש לבניין הכוח, שנגזרת בעיקר מהצרכים המבצעיים. בשעה שהאיומים על מדינת ישראל רבים, מגווים וממקומות שונים, המענה הלוויני הוא אידיאלי כי הלווינים שוהים בחלל 24/7,  ואם יש מספר לווינים כאלה אפשר לקבל אינדיקציה מאוד טובה על האיומים ועל ההתפחות שלהם". 

מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, שלומי סודרי: "אופק 16 הוא לוויין תצפית אלקטרו אופטי מתקדם מסוגו. הוא משלב טכנולוגיות כחול לבן, פורצות דרך, שמאפשרות לשפר את יכולת המודיעין האסטרטגי שלנו, כמדינה. הלווין הזה מצטרף לעוד לווינים מסדרת אופק שנמצאים כבר בחלל, ויחד עם הלווינים האלה הוא בעצם מעצים את היכולת המודיעינית של אגף המודיעין בצה"ל. השילובים האחרונים של הלוויין הזה היו בשיא הקורונה. בשיא הסגר עשינו את הבדיקות וההרכבות האחרונות של הלוויין. המשימה הזו הוגדרה בתעשייה האווירית כמשימה אסטרטגית בעדיפות עליונה, לכן המשכנו לעבוד על השילובים האלה ולהשלים את הבדיקות הקרקעיות, לפני שהעברנו את הלווין לבסיס חיל האוויר במרכז הארץ.

"השיא של המשימה היה היום בלילה, השלמנו תהליך של ספירה לאחור שלוקח מספר שעות, בהן אנחנו עושים בדיקות מאוד פרטניות לכל המרכיבים של הלווין והמשגר. בסוף התהליך הזה משגר השביט ועליו אופק 16 המריאו לחלל. משימת השיגור הושלמה בהצלחה יתרה, כלומר - הלווין הוצב במסלולו וכעת הוא חג סביב כדור הארץ ואפילו העביר לנו תשדורות תקינות בזמן שהוא חלף מעל תחנת הקרקע בתעשייה האווירית. כרגע, כפי שתכננו אנחנו נכנסים לסדרת בדיקות פרטניות, לפני שאנחנו מוסרים את הלווין הזה לשימוש מבצעי של מערכת הביטחון".

על המצלמה של הלווין אחראית אלביט מערכות. כיום יש תשע מצלמות חלל של אלביט בחלל (משרתות 5 מדינות שונות), חלקן לצרכי תצפית ביטחונית (מצלמות יופיטר) וחלקן לצרכי מדע (מצלמות ונוס).