אמיתות ושקרים על הקורונה ואיכוני השב"כ

הטור השבועי של עמיר רפפורט עושה סדר בפרסומים בנוגע לגל השני של הקורונה ולוויכוח על איכוני השב"כ. מה אמת ומה מניפולציה? וגם: מה מסתתר מאחורי התפטרות מנכ"ל תע"א, ומי עשוי להחליף אותו?

ראש השב״כ, נדב ארגמן. צילום: רונן טופלברג

כמקובל במחוזותינו בימים אלה, גם הפרסומים בדבר הוויכוח שאינו נגמר בנוגע לשימוש באיכוני שב"כ כדי לחקור את שרשראות ההדבקה בנגיף הקורונה נגועים בחצאי אמיתות, שלא לומר מניפולציות ופופוליזם מכל הצדדים הפוליטיים, שהגיעו לשיא בהדלפה חסרת תקדים מתוך ישיבת הקבינט. בהקלטה נשמע ראש השב"כ כאשר הוא מנסה להסיר מהשירות את האחריות ל"תיק" האיכונים ומבקש, כמעט מתחנן, לבצע את המעקב באמצעות אפליקציות אזרחיות.

אז מה אמת ומה מניפולציה באופן שבו מתנהל הדיון הציבורי בסוגיית האיכונים? הדיון אינו מתנהל בהתאם לשאלה הבסיסית שאמורה לעמוד במרכזו - מהו מחיר הפגיעה בפרטיות שאנו, כאזרחים, מוכנים לשלם בתמורה לשיפור המאבק במגיפה? ומדוע בכלל שאלה זו אינה מוצגת בצורה עניינית כזו? אכן, נדמה שעצם קיומה של השאלה יכול להצחיק את הפוליטיקאים ואת התקשורת כאחד.

נתחיל בעובדות הבסיסיות: לאחר ויכוח ארוך, ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), אישרה ביום ד׳ ברוב קולות את הצעת החוק להסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, לקריאות שניה ושלישית. יצוין, כי כאשר השב"כ נדרש לבצע את האיכונים, בגל הראשון של המגיפה, היה זה באמצעות תקנות חירום ממשלתיות.

החוק שאושר בהמשך היום מהווה הסדר זמני, למשך כשלושה שבועות (עד ליום 22.07.20), המסמיך באופן מוגבל את השב"כ לתת סיוע למשרד הבריאות במלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה ובבלימת שרשראות ההדבקה. ההסדר הזמני פוצל מהסדר כולל שידון בוועדה במהלך שלושת השבועות הקרובים, מתוך כוונה להסדיר חקיקה ראשית בנושא.

השב"כ הוסמך לסייע במהלך תקופה זו במקרים פרטניים וייחודיים בהם לא ניתן להשלים את החקירה האפידמיולוגית בשיטות אחרות. כמו כן, ניתנה הסמכה למשרד הבריאות, למשך תקופה זו, להסתייע בשב"כ בביצוע החקירות לאחר אבחון יותר מ-200 חולים ביום הקודם, ככל שהמשרד רואה בכך צורך ולפי שיקול דעתו. בנוסף, אישרה הוועדה כי ראש הממשלה רשאי בצו, לאחר שהונחה בפניו המלצת צוות השרים, לבקש את אישור ועדת החוץ והביטחון להוסיף נסיבות חריגות נוספות, בהן יהיה השב"כ מוסמך לסייע.

שאלה: אז לאחר שהנושא הוסדר, לפחות זמנית, הגיע הזמן לכמה ברורים. נתחיל בשאלה האם האיכונים לטלפונים הניידים שלנו בכלל יעילים כדי לבלום את התפשטות המגיפה?

תשובה: לפי דברים (אמינים) שאמרה עו"ד טליה אגמון ממשרד הבריאות בדיון בכנסת, התשובה לשאלה זו היא בהחלט חיובית. לדבריה, "מתוך כ-180 אלף מגעים שאותרו, מאמצע מרץ עד סוף מאי, היו כ-15 אלף חולים, וכ-4500 מהם לא היו מאותרים אלמלא ההסתייעות בשב"כ". אגמון תמכה בשימוש מיידי בכלי השב"כ על פי הבקשה שהגישה הממשלה במקור, ולא על פי הפשרה שנוסחה בוועדת החוץ והביטחון, כהוראת שעה.

ש. אך האם שימוש בכלי האיכון של השב"כ כן פוגע בפרטיות?

ת. בהחלט, כן.  

ש. האם זה בהכרח אומר שישראל הופכת להיות "מדינת אח גדול", כפי שטוענים חלק מהפוליטיקאים?

ת. תלוי בעיני המתבונן. תהיה זו הרבה יותר מנאיביות לחשוב שהממשלה, או אפילו השב"כ עצמו, לא יודעים עלינו ממילא כמעט הכול, בעידן שבו כל חשבונות הבנק שלנו נמצאים אונליין וכל הפעילות היומיומית שלנו היא מקוונת. גם בלי איכון המכשירים הניידים לצורכי חקירות אפידמיולוגיות, יש להניח כי השב"כ שולט לחלוטין בכל תשתית התקשורת במדינה, בעיקר הקווית והסלולארית, לצורכי מלחמה בטרור ומניעת ריגול (משימותיו על פי חוק). לכן, אם ירצה השב"כ לפעול כ"אח גדול" בניגוד לחוק, יש לו את הכלים לעשות כן כבר כיום.

כעת, השאלה העיקרית שצריכה להישאל היא עד כמה אנחנו סומכים על שירות הביטחון הכללי שלנו, שלא ינצל את היכולות הנוספות שלו כדי לבלוש בצורה חסרת מעצורים אחרי האזרחים? האם יעשה זאת רק בכפוף לכוונת החוק וועדת החוץ והביטחון? באופן אישי, אני בטוח שכן. מעבר לכך, חשוב להבין כי אנחנו מוותרים למעשה על היבטים בפרטיות שלנו בכל יום  "בתמורה" לקבלת שירות כלשהו (למשל שירותי בנק, טלפון נייד או אפילו נסיעה סתמית ברכבת). לכן, גם ויתור מסוים על פרטיות תמורת תרומה כלשהי למאבק בנגיף, יכולה להיות בגדר "דיל" יומיומי כזה.

באופן כמעט מקרי, או נבואי, הדילמה של פגיעה בפרטיות אל מול הצורך לאסוף נתונים מהציבור כדי  לנהל מלחמה יעילה במגיפה רפואית דמיונית, היה במוקד הדיון בנושא הפרטיות שנערך ב-30 בינואר השנה בכנס סייברטק תל אביב, בהובלת עו"ד יובל ששון ממשרד עורכי דין מיתר. בעת הדיון, הידיעות על חומרת מגפת הקורונה בסין רק התחילו להגיע. בישראל, איש עדיין לא חלם על עירוב השב"כ באיכון תנועות של אזרחים. למרות זאת, התריע ששון במהלך הכנס כי "הכול עניין של איזונים", וכי "המלחמה על הגנת הפרטיות יצאה מפרופורציה והפכה חזות הכול, יותר אפילו מהמלחמה בהאקרים. הגנה מוגזמת על פרטיות, כמו תקנות ההגנה על פרטיות GDPR , שנכנסו לתוקף באירופה ב-2018, יכולה להיות גורם מעכב בהתפתחות של סטרטאפים, כמו גם בקידום עסקאות או במלחמה במגיפה".

ש. אז מהו מחיר "יקר מידי" של פגיעה בפרטיות במסגרת המלחמה בקורונה?

ת. התשובה לכך סובייקטיבית, ותלויה גם בחומרת המגיפה. יהיו כאלה שלא יהיו מוכנים לאפשר לשב"כ לאכן טלפונים של אזרחים בשום אופן, כי אנחנו לא "מדינת משטרה", אבל תשובתם לבטח תשתנה אם ייאמר להם שללא שימוש בטכנולוגיה הזאת ימותו אלפי אנשים והמחלה תגיע בסבירות גבוהה אל פתח ביתם (זה לחלוטין אינו המצב עכשיו, הדוגמא נועדה רק להמחשת הדילמה).

ש. האם השב"כ באמת לא רוצה את משימת האיכון, כפי שהוקלט נדב ארגמן אומר בישיבת הממשלה, או שזה רק "ספין"?

ת. בגל הראשון, נרתם השב"כ למשימת המאבק בהתפרצות הקורונה מכל הלב, ואף שכר לצורך העניין משרדים אזרחיים ליד המטה שלו, כדי להימנע ככל הניתן מ"עירוב" של משימות - מלחמה בקורונה לצד מלחמה בטרור. אחרי הדיון בועחו"ב הפניתי את השאלה על עמדת השב"כ האמיתית לאריק ברבינג (״האריס״), לשעבר ראש אגף הסיגינט-סייבר בשב"כ. הוא השיב, כי "השב"כ באמת מתנגד, גם משום שהוא חושש מחקיקה ראשית בנושא, אשר תביא לחשיפת שיטות הפעולה שלו כנגד הטרור. יש לומר שאנחנו לא במצב החירום שהיה בסבב ראשון אלא בשגרה מבצעית של קורונה, ולכן הדרך הנכונה הייתה לפתח באופן מידי אפליקציה אזרחית, שתבצע את אותה משימה".

ש. אך האם ניתן לפתח אפליקציה אזרחית, שתגיע להישגים של השב"כ בקטיעת שרשראות הדבקה?

ת. האתגר לשחזר לאחור מי היה ליד מי, במרחק של שני מטרים, אינו פשוט, במיוחד כאשר לא כל יצרניות הטלפון מאפשרות גישה קבועה מרחוק להתקן הבלוטות'. זו אחת הסיבות לכך ששום אפליקציה אזרחית בעולם המערבי לא הביאה עד כה תועלת מרובה בחקירות אפידמיולוגיות.

במדינות טוטליטריות דוגמת סין המשימה קלה יותר, משום שהממשלה שולטת על הטלפונים וגם יכולה לחייב את האזרחים להוריד כל אפליקציה שתמצא לנכון. גורם בכיר המכיר את הנושא מקרוב, טוען כי שיעור ההורדה של האפליקציה הוא המכשול הגדול ביותר בפני הצלחה של אפליקציה אזרחית. "רק במדינות טוטליטריות ניתן לכפות על אזרחים שימוש באפליקציות איכון. הניסיון בכל המדינות המערביות, כמו גם בשימוש באפליקציית 'מגן' של משרד הבריאות, מעלה כי שיעור האנשים שיורידו את האפליקציה לא יעלה על 17 אחוז. אלא שהמינימום הנדרש כדי להגיע לתוצאות יעילות לטובת חקירה אפידמיולוגית הוא 70 אחוז, ואנחנו רחוקים מאוד מיעד הזה".

בכל מקרה, חשוב להבין שמשרד הבריאות לא ניצל את השבועות שבהן דעכה המגיפה כדי להיערך לגל השני על ידי הקמת מערך יעיל של חקירות אפידמיולוגיות ופיתוח של אפליקציה אזרחית. לכן, חזרנו לחקירות שירות הביטחון הכללי. 

מאחורי הדרמה בתע"א

גם ההתפטרות המפתיעה והמהדהדת של אלוף (מיל') נמרוד שפר מתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית העלתה ביום רביעי הרבה שאלות.

הראשונה שבהן היא, כמובן, מדוע הניח שפר את המפתחות על השולחן? בירור שערכתי מעלה, כי רוב הסיכויים הם שההתפטרות קשורה למחלוקות חוזרות ונשנות בינו ובין יו"ר דירקטוריון החברה, הראל לוקר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

המחלוקות בתוך החברה נגעו לשורה של נושאים, כולל ההתחרות על רכישת חברת אירונאוטיקס מול רפאל, שנרכשה בסופו של דבר על ידי האחרונה ב- 850 מיליון שקל, הרבה יותר ממה שתוכנן לשלם אלמלא התחרות מצד החברה הממשלתית ה"אחות".  גם הכוונה הנוכחית לרכוש את חברת המל"טים בלו בירד, שנמצאת עדיין על הפרק אך לא הובאה לאישור הדירקטוריון, שנויה במחלוקת בצמרת התעשייה האווירית. אי-הסכמות נוספות קיימות לגבי תכניות ההפרטה של התעשייה האווירית (שאותה דוחף לוקר בכל מאודו) ושורה ארוכה של נושאים נוספים.

נמרוד שפר. צילום: התעשייה האווירית לישראל

דווקא הפיטורים של כ-900 מעובדי התעשייה האווירית אינם קשורים, ככל הנראה, לחילוקי הדעות בצמרת - או לקורונה. זהו צעד התייעלות שעליו דובר כבר כאשר ארבע חטיבות אוחדו לכדי חטיבת תעופה אחת לפני כשנתיים, כדי לעצור את הפסדי העתק במפעל לייצור מטוסי מנהלים. כעת, ישנם גורמים שמתאים להם לצייר את הפיטורים הללו כחלק מגל הפיטורים העולמי הגדול שנובע ממשבר הקורונה (עם זאת, ברור שמשבר הקורונה הופך את הצורך בהתייעלות לדחוף יותר).

כך או כך, השאלה הגדולה השנייה היא מי יחליף את נמרוד שפר?

ובכן, התשובה לכך עדיין אינה ברורה, משום שההתפטרות הפתיעה את כל הצדדים. לעמדה של היו"ר לוקר תהיה חשיבות מכרעת בבחירת המנכ"ל הבא, אבל גם לשר הביטחון הטרי בני גנץ ואולי גם לשר הבא, אם תהיה רוטציה – גבי אשכנזי – תהיה השפעה.

בכל מקרה, שני בכירים שהתמודדו על התפקיד בסבב הקודם מול שפר (והפסידו), הסמנכ"ל בועז לוי והמשנה למנכ"ל אייל יוניאן, נחשבים מועמדים רציניים גם בסיבוב הזה (בעיקר יוניאן, מינוי של לוקר ורואה חשבון בהשכלתו, שהוביל את ההסכמות עם ועד העובדים לגבי סבב קיצוצים קודם ועומד כעת בראש ההכנות להנפקה). מוזכרים גם שמות של מועמדים מבחוץ, למשל האלוף במילואים עוזי מוסקוביץ׳, שמילא בחברה תפקיד בכיר בעבר ואולי יחזור אליה בעתיד. מאידך, נראה כי האפשרות שהמנכ"ל המוערך לשעבר, יוסי וייס, יחזור לכיסא לתקופה מסוימת אינה על הפרק. וייס יצא לפנסיה ונמצא כעת במגזר הפרטי.