משרד הבריאות: דורשים הפעלת יכולות מלאות של שב"כ - לא רק מקרים פרטניים

"מתוך כ-180 אלף מגעים שאותרו, מאמצע מרץ עד סוף מאי, היו כ-15 אלף חולים, וכ-4500 מהם לא היו מאותרים אלמלא ההסתייעות בשב"כ", טוענים במשרד הבריאות במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון. רה"מ יבקש מהכנסת להוסיף נסיבות חריגות להסמכת השב"כ
 

ח"כ צבי האוזר. צילום מסך מערוץ הכנסת 

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, הכינה אתמול (ב') לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. ההצבעה על הצעת החוק המלאה תתקיים היום (ג') בדיון שיתחיל בשעה 13

בסיום דיוני הוועדה היום פנה משרד הבריאות ליו"ר הוועדה כי לאור נתוני התחלואה, ונוסח הצעת החוק המסתמן, העדפתם היא כי הוועדה תמשיך לדון בהקדם בהצעת החוק הממשלתית המלא, ללא הסדר ביניים. בשים לב לדברים אלו של הממשלה, והסתייגויות חברי הכנסת אשר הושמעו בדיון היום, החליט יו"ר הוועדה, כי אין מקום להמשיך לקדם היום את הצעת החוק המפוצלת, והוא יפעל להעברת הצעת החוק בנוסחה המלא בשבוע הבא.

יו"ר הוועדה פתח את דיון הוועדה בבוקר  ואמר: "אני רואים שינוי במגמת התחלואה, ועלייה עד כדי התפרצות. לאור זאת אני רוצה לאפשר לקיים בוועדה דיון מהיר, אך לא חפוז, בהסדרת הנושא בחקיקה ראשית".

"לנגד עינינו שמירת חיי אדם ומניעת פגיעה במשק, שני אינטרסים ציבוריים מהותיים, ולכן אני סבור שיש להעביר עוד היום הסדר זמני ומוגבל, אשר יעמיד לרשות משרד הבריאות כלי נרחב יותר מזה שעמד לרשותם בתחילת חודש יוני, אך עדיין לא נרחב כפי שהם מבקשים. את הדיון בבקשת השימוש הנרחבת יותר, ולאורן זמן ארוך יותר, אני אציע לפצל, ולקיים אותו בצורה רצינית ומעמיקה, כאשר לרשות משרד הבריאות כבר עומדות אותן יכולות משמעותיות, גם אם מוגבלות". 

עו"ד טליה אגמון, משרד הבריאות התבקשה להציג את הצעת החוק, ואת הצורך העומד בבסיס בקשת הממשלה: "חזרנו למספרים של כ-400 חולים ביום, מספרים שראינו כשהתחלנו את השימוש בכלי השירות בפעם הקודמת. זה לא קשור למספר הבדיקות, שכן עלינו באחוז הבדיקות החיוביות בכל מקרה. אנחנו מאבדים את השליטה שהשגנו על התנהלות המחלה ועמדת הממשלה היא להשתמש בכל הכלים שברשותנו. 

"הסיוע משב"כ הוא לא כלי יחיד, ממשיכים בחקירות אפידמיולוגיות ובימים אלה מוסיפים 250 סטודנטים לרפואה וסיעוד לתגבור מערך החקירות. עם זאת, חקירות לוקחות יותר זמן, ותלויות בזיכרון האנושי מטבע הדברים. אנחנו כל הזמן מחפשים כלים נוספים וחלופות, ונהיה הראשונים שנשמח כאשר יהיו כאלה מספיק טובים, שיאפשרו להפסיק את השימוש בשב"כ, ונצא מהמחלוקת הציבורית שהנושא הזה מעורר".

"מתוך כ-180 אלף מגעים שאותרו, מאמצע מרץ עד סוף מאי, היו כ-15 אלף חולים, וכ-4500 מהם לא היו מאותרים אלמלא ההסתייעות בשב"כ. זה שיעור הצלחה גבוה מאוד, ולכן היינו רוצים לחזור להשתמש ביכולות אלה בהקדם, כהצעת הממשלה, ולא כהצעת הוועדה. 

"יתרה מכך, בשל העלייה בתחלואה, אנו נבקש מהוועדה לאשר מיידית הפעלה מלאה של יכולות שב"כ, ולא התחלה ברמת הפעלה רק מול מקרים פרטניים וייחודיים, כפי שאושר בהצעת החוק בקריאה הראשונה. כאשר הממשלה אישרה את נוסח הצעת החוק ברביעי, היה גם סיכום בע"פ כי ניתן יהיה לשנות זאת על פי צורך, וההסכמה בין גורמי המקצוע לדרג הנבחר היא שאכן יש צורך בזה". 

חברי הוועדה הופתעו מבקשה זו, שמבקשת להרחיב אף יותר מאשר נוסח הצעת החוק הממשלתית, ויו"ר הוועדה השיב: " אני עוקב אדיקות אחר מספרי התחלואה, ולא היה שינוים משמעותי בנתונים מאז יום רביעי. הממשלה קבעה בהצעת החוק מנגנון בקרה רציני ומעמיק, של צוות שרים שיבחן את הצורך להרחיב את רמת ההפעלה, ואישרה זאת רק ביום רביעי האחרון. חזקה על חברי הממשלה שלא היו מסדירים מנגנון כה רציני, אם היו חושבים שניתן לשנות הגדרה זו כה בנקל". 

עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון: "הצעת החוק המונחת בפנינו קיבלה פטור מחובת הנחה לקריאה ראשונה ביום רביעי האחרון בערב. יש כאן סוגיות חשובות ומורכבות, המחייבות דיונים רציניים ויסודיים, בהליך חקיקה מהיר אך בהחלט לא חפוז. אנחנו מבינים  שהממשלה מבקשת לתת בידה כלי בהקדם האפשרי, ולכן הצעתי לוועדה לפצל את הצעת החוק.  

"בהתאם להצעתנו, בהסדר היותר מצמצם שאנחנו מציעים, מהיום בערב, לשלושה שבועות, יינתן למשרד הבריאות אפשרות להסתייע בשב"כ, ובמקביל תמשיך לדון הוועדה בהסדר הרחב יותר, וכך מתקיימים שני הדברים: נענה לבקשת הממשלה והוועדה תקיים דיון ענייני ומקיף".

ראשון חברי הכנסת שהתייחסו לדברים היה אלי אבידר (ישראל ביתנו): "החוק הזה בא לעולם בחטא, עוד מילדותו כתקנה לשעת חירום. אנחנו צריכים לפקח על הרשות המבצעת ולא להגיד שלהם יש את התמונה המלאה כדי לבחון את הצורך -  אם לנו אין את התמונה המלאה, אז בואו נסגור את הוועדה והדיון. המדינה לא מקיימת את החקירות האפידמיולוגיות כמו שצריך, ואז אומרים שהן לא יעילות ולא מספיקות, ורצים לכלי השב"כ. להעביר את הצעת החוק זה לתת יד להרס הדמוקרטיה ללא צורך". 

ח"כ איילת שקד (ימינה): "הביקורת שלי היא על כך שהחוק הזה הלא עבר כבר לפני חודש. הוא זה לא אידיאלי, אבל לא הורס את הדמוקרטיה, בוודאי לא במציאות בה מאבדים חיי אדם ואנשים מאבדים את כל רכושם. אני מעדיפה את הפגיעה המסוימת בפרטיות לעומת הפגיעה בחיים ובכלכלה. החלופות הוולונטריות הן לא רציניות באמת".

ח"כ יאיר גולן (מרצ): "בעזרת הסברה נכונה אפשר לשכנע את רוב אזרחי ישראל להוריד את אפליקציית המגן. מניסיוני כאלוף פיקוד העורף, אפשר לשכנע את האזרחים שהם שותפים למהלך והם ייענו בחיוב. בטח בנתוני התחלואה קיימים, עם מעט חולים קשה ומעט מונשמים, אשר לעשות זאת, ולשמור את הסיוע מהשב"כ לימים קשים יותר. בעת הזו זו הפרת חירות האזרח שאינה נדרשת". 

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): הדיכוטומיה שאומרים לציבור, או שנעצור את הכלכלה, שאו שנשלח את השב"כ לעקוב אחריכם, זו זריית חול בעיניי הציבור. אפשר לאזן בין הדברים ובדמוקרטיה לא עוקבים אחרי אזרחים. אנחנו מבינים שהקורונה כאן כדי להישאר, אז לאורך כל הזמן הזה נפעיל את השב"כ? אישור הפעלת השב"כ גורם לממשלה להסתפק בזה במקום לפתח את החלופות ולשפר את החקירות. בעת הזו, כשכל מי שפוצה פיו או מפגין נזרק למעצר, יש חשש גדול מעריצות הרוב, ותפקידנו כמפקחים לשים סייגים לרשות המבצעת".

ח"כ שרן השכל (הליכוד): " אני מבינה את הצורך בכלי, משום שהוא יכול להציל חיי אדם, אך אנחנו חייבם לפקח על חירויות הפרט. סגר גם הוא פוגע בחירות הפרט בצורה דרמטית, ולכן נכון להכניס גם את זה לאיזון, ולוודא כי יש פיקוח פרלמנטרי אשר יכול להניף תמרורי אזהרה בנקודות שונות". 

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם):  "אנחנו בתוך המגיפה הזו ארבעה חודשים, אז איך זה יכול להיות שמספר החקירות האפידמיולוגיות כל כך נמוך והבדיקות הסרולוגיות מתחילות רק היום?! מה נעשה בחודש האחרון, כשלא היה את הכלי של השב"כ אם זה כל כך קריטי? יש מצבים שנצטרך להפעיל את הכלי, שבאמת הוא יהיה המחסום להציל חיי אדם,  אבל הם טוענים  שהכלי כאילו פותר הכל ובפועל הוא בעיקר נותן להם פטור".

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "מתוך 17 אלף חולים מאומתים שהיו בסוף מאי הכלי של השב׳׳כ הגיע ל 5800 מקרים  וזה מספר שלא היינו מגיעים אליו בשום דרך אחרת. כשאתה מזקק את הנתונים אתה מבין כמה הכלי הזה משמעותי. בתחקיר של אחרי המלחמה בקורונה, אנו לא נצטער על השימוש בכלי, אלא על שלא השתמשו בכלי הזה בחודש ביוני. צריך להעביר את החוק הזה לא היום, אתמול." 

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, העלה את הצעתו לפיצול הצעת החוק, וזו אושרה ברוב קולות, ומאוחר יותר אף קיבלה את אישור מליאת הכנסת. חברי הוועדה הגישו עשרות הסתייגויות אשר נדחו כולן, ועל כולן הוגשו בקשות לדיון מחדש. כמו כן, ח"כ אבידר הגיש טענת נושא חדשה על האפשרות כי רה"מ יבקש מהכנסת להוסיף נסיבות חריגות להסמכת השב"כ. 

כאמור, בשעות הערב פנה משרד הבריאות ליו"ר הוועדה, וזה הגיע להסכמה מולם כי הצעת החוק בנוסחה המלא תקודם בשבוע הבא. לעיון בנוסח הצעת החוק וחומרי רקע אחרים לדיון: https://bit.ly/31nJWzn

אולי יעניין אותך גם