עדיין בתוקף: קורבנות טרור שזכו במשפטים בישראל אינם מקבלים פיצויים בפועל 

עדיין בתוקף: קורבנות טרור שזכו במשפטים בישראל אינם מקבלים פיצויים בפועל 

facebook.com/President.Mahmoud.Abbas

במדינת ישראל קיים פרדוקס בכל הנוגע לפיצוי כספי של קורבנות טרור. מחד, בתי משפט בישראל פוסקים לטובת הקורבנות פיצויים עונשיים כאשר מדובר ברשות הפלסטינית ופיצויים בדין פלילי כאשר מדובר בתביעה אישית נגד מחבל. עם זאת, בשני מסלולי הפיצויים, הקורבנות בסופו של תהליך אינם מקבלים פיצויים. האשמה לכך נופלת על לא אחרת מאשר ממשלת ישראל עצמה. 

בתביעות מול הרשות הפלסטינית בג"צ טרם קבע הלכה מחייבת בנושא. כלומר, אין החלטה אם הרשות הפלסטינית חייבת לשלם פיצויים כאלו לקורבנות טרור ישראלים, איך וכמה לכל קורבן. בתביעות אישיות בדין הפלילי נקבעים פיצויים ישירים לקורבנות, אבל אין בפועל ממי לגבות אותם. הרשות לא משתפת פעולה, וממשלת ישראל נמנעת לעקל משכורות המשולמות על ידי הרשות למחבלים בכלא או משפחתם. 

במציאות, כמעט כל המאבקים המשפטיים שמנהלים קורבנות טרור בישראל מול מחבלים או הרשות הפלסטינית מסתיימים ללא פיצויים בפועל. כסף לא מגיע לקורבנות. זאת, כאשר מדינת ישראל יכולה לשלם לקורבנות את הפיצויים הנקבעים בפסקי הדין מתוך כספי המיסים של הרשות הפלסטינית החונים בישראל. אבל , כאמור, ממשלת ישראל נמנעת לקחת החלטה בנושא כבר שנים. ממשלת ישראל גם נמנעת להפעיל למעשה את החוק לקיזוז משכורות מחבלים שהועבר ב2018 מסיבות פוליטיות. בשנים 2019 -2020 לא עוקלו לרשות כספים בכלל. 

פיצויים עונשיים מכספי הרשות 

מדינת ישראל מחזיקה בכספי מיסים של הרשות (כ-600 מליוני ש"ח בחודש). כספים אלו נאספים על ידי ישראל במעברי גבול באחריותה ומפועלים פלסטינים העובדים בישראל. כספים אלו שייכים לרשות ומועברים לרשות בחלק מהסכמי פריז. בשל מעורבות הרשות הפלסטינית בטרור נגד ישראלים, החליטו בישראל "להעניש" את הרשות בגין מעשי טרור אלו ולעקל כספים אלו בגין כל אירוע טרור שיש לו קשר לרשות הפלסטינית. 

פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופט משה סובול, חשף כי מול הרשות עומדות 15 תביעות של נפגעי טרור ישראלים. "ענייננו ב-15 תביעות. 13 מתוכן הן תביעות בני משפחה של 35 נרצחי פיגועי טרור, ובכללם 43 הורים של נרצחים, 7 בני זוג של נרצחים ו-31 ילדים של נרצחים (נוכח טענת המשיבה בעניין זכאותם של אחים לפיצויים עונשיים אמנה בנפרד ובסוגריים את תביעות 56 אחיהם ואחיותיהם של הנרצחים, וכן את תביעת דודתה של אחת הנרצחות). אל 13 התביעות הללו מתווספות תביעות של 9 פצועי פיגועי טרור", כתב השופט סובול. התובעים ביקשו פיצויים עונשיים של כ-10 מליוני ש"ח לכל קורבן טרור.  

אולם, מספרים אלו חסרי משמעות כיום עבור הקורבנות. מדוע? מכיוון שמדובר בפיצויים עונשיים. "המשיבה [הרשות הפלסטינית] גורסת כי סוגיית הפיצויים העונשיים עדיין ממתינה להכרעת בית המשפט העליון, כך שלעת הזאת לא קיימת הלכה מחייבת בשאלות הנוגעות לאופן פסיקת פיצויים עונשיים וגובהם", נכתב בפסק הדין. כלומר, הכסף המעוקל של הרשות לא יכול לשמש לפיצוי ישיר של הקורבנות ללא החלטה סופית של בית המשפט העליון. החלטה כזו עדיין אין. ולכן הכסף הזה לא יגיע לקורבנות באופן אישי בקרוב. 

בפסק הדין קבע השופט סובול כי מתוך סך של 1.696 מיליארד ש"ח שמוחזקים נכון להיום על ידי מדינת ישראל, יעוקלו 450 מליוני ש"ח בכפוף לאישור הממשלה. נכון להיום מתוך סכום זה מעוקלים 57 מליון בלבד. את התוספת תעקל הממשלה בשני שלבים. בשלב הראשון יוטל עיקול זמני על כל כספי הרשות הנמצאים בישראל מכוח הוראות חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל. 

בשלב השני, לאחר קבלת תשובת המדינה באשר לביצוע השלב הראשון וגובה הכספים שעוקלו במסגרתו, ככל שעוקלו, יוטל מידי חודש עיקול זמני על כספי המסים המועברים באותו חודש על ידי המדינה אל המשיבה, בסכום של 50 מיליון ש"ח לחודש או 10% מהכספים המועברים למשיבה באותו חודש, הגבוה מבין השניים. סך כל הכספים שיעוקלו בעיקול הזמני מכוח ההחלטה הנוכחית בשני השלבים שלעיל, יעמוד על 450 מיליון ש"ח (מלבד העיקול הזמני הקיים בסך 57 מיליון ש"ח). כלומר, בסופו של תהליך, אם יתממש, ישראל תעקל לרשות 457 מליוני ש"ח מתוך כלל הכספים המוחזקים על ידה. 

הבעיה מתחילה בהחלטת הממשלה, או ליתר דיוק, החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. בפועל, בשנים 2019-2020 לא עוקלו בכלל כספים לרשות הפלסטינית מכיוון שהממשלה לא אישרה זאת. מדוע? מכיוון שועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לא התכנסה לדון בכך ולקבל החלטה. יתרה מזאת, הממשלה רוצה לתת לרשות הפלסטינית 800 מליוני ש"ח הלוואה בנוסף לאי הקפאת הכספים על פי החוק. 

רצוי לזכור כי החוק להקפאת הכספים נועד להרתיע את הרשות הפלסטינית מתמיכה בטרור נגד ישראלים באמצעות תשלום משכורות למחבלים. מכיוון שממשלת ישראל לא באמת מעקלת כספים בפועל (כאמור מעוקלים 57 מליוני ש"ח בלבד מתוך כשני מיליארדים המוחזקים על ידי ישראל), הרשות ממשיכה להעביר משכורות למחבלים ללא מפריע או חשש אמיתי. במילים אחרות, ההרתעה הפיננסית שהחוק אמור היה לבסס לא קיימת הלכה למעשה. אחת הסיבות היא שנתניהו בזמנו התנגד לחוק שדחף ליברמן כשר ביטחון. ליברמן יצא מהממשלה, נתניהו נשאר ראש ממשלה, והחוק הוקפא דה-פקטו. 

תביעת פיצויים אזרחית מהמחבל 

בנפרד מהתביעות לפיצויים עונשיים נגד הרשות הפלסטינית , קורבנות טרור יכולים להגיש תביעות אזרחיות במישור הפלילי נגד המחבלים עצמם. כפי שקרה לאחרונה במקרה של צאלח ברגותי. בתביעה שהוגשה בבית המשפט הצבאי ביהודה הורשע ברגותי ברצח ישראלים ונידון לארבעה מאסרי עולם. בנוסף, פסק בית המשפט הצבאי פיצויים ישירים לקורבנות של 16,335,000 מליוני ש"ח. את הפיצויים הללו צריך לשלם ברגותי בעצמו לקורבנות, כך לפי בית המשפט. (תשומת לב כי בהליך הפלילי הפיצוי הכספי המירבי לכל קורבן קטן משמעותי מהפיצוי הנדרש בהליך פיצויים עונשיים מול הרשות). 

גם כאן, מדובר בהחלטת בית משפט שספק רב אם תצא לפועל. ספק אם אי פעם הקורבנות יקבלו משהו בפועל מברגותי. מדוע? מכיוון שלמדינת ישראל אין שום דרך לאלץ אותו לשלם. לא אותו, ולא את הרשות. כעקרון, על פי הסכמי הביניים מול הרשות היא אמורה לעזור לחלט כספים במקרים אלו, אך במציאות זה לא יקרה. במיוחד במציאות של ימינו עם איום הסיפוח. 

האפשרות היחידה שיש למדינת ישראל להוציא את החלטת בית המשפט הצבאי לפועל היא לעקל לברגותי את המשכורות שהוא מקבל מהרשות הפלסטינית. גם זה, בהנחה שהן מתקבלות דרך חשבון בבנק ישראלי או בינלאומי המאפשר לממשלת ישראל להוציא צו תפיסה לכספים. בכל מקרה אחר, תשלום מזומן או חשבונות בנק במדינות שאינן משתפות פעולה עם ישראל - אין איך לעקל לו את המשכורות. על פי החלטת בית המשפט, הפיצויים של ברגותי צריכים להיות משולמים עד ינואר 2022 לקורבנות. 

וזה חוזר לחוק הקפאת הכספים. בדיוק בשביל מקרים כאלו חוקקו את החוק. מכיוון שהרשות לא משתפת פעולה עם ישראל בגביית פיצויים עבור קורבנות טרור ישראלים. אחת ממטרות החוק הייתה לאפשר למדינת ישראל לעקל את הכספים שנקבעים לקורבנות על ידי בתי משפט ישראלים מכספי המיסים שישראל אוספת עבור הרשות הפלסטינית. אבל, כאמור, בשביל זה צריך החלטה של הממשלה באמצעות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. אם זו לא מקבלת החלטה, הקורבנות לא יראו את כספי הפיצויים. 

לסיכום, גם בפסק הדין של השופט סובול, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי צריכה לאשר בשם הממשלה את העיקול הזמני על כספי הרשות. "על המדינה להודיע עד ליום 17.5.20 האם כספי המשיבה מצויים בידיה כמפורט לעיל, והאם בדעתה להגיש בקשה לביטול צו העיקול הזמני. תשובת המדינה תוגש לבית המשפט, והעתק ממנה יומצא, במישרין, לב"כ הצדדים." לא ברור כיצד הגיבה הממשלה לבקשת השופט. 

בקשת תגובות

פניתי לדוברות משרד המשפטים לברר מה הייתה תגובת המדינה לפסק הדין של השופט סובול היות וועדת השרים לענייני ביטחון טרם התכנסה לנושא זה. אם תתקבל תגובה, תפורסם כאן. 

פניתי לדוברות משרד רוה"מ לשאול מדוע טרם התכנסה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להחליט על עיקול כספים מהרשות לשנת 2019 - 2020. אם תתקבל תגובה, תפורסם כאן. 

במשרד האוצר האחראי על היישום בפועל על עיקול הכספים של הרשות או שימוש בהם לטובת פיצוי קורבנות טרור אומרים, ובצדק, "שר האוצר פועל בהתאם להוראות בית המשפט ומכבד כל פסק דין שניתן במסגרתו." כאמור לעיל במאמר זה, טרם התקבלה החלטה מעשית על ידי המדינה בכל הקשור לשימוש בכספי הרשות המוחזקים בישראל על ידי בג"צ בכל הקשור לפיצויים עונשיים בהקשר הרשות. לגבי יישום חוק הקפאת המשכורות - הממשלה טרם קיבלה החלטה לגבי 2019 - 2020. 

אולי יעניין אותך גם

By Spc. Micah E. Clare, U.S. Army - This image was released by the United States Army with the ID 070930-A-2013C-254 (next). Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4556991

דיווח: רק"מי M1117 ראשונים הגיעו לאוקראינה מארה"ב

רק"מים אלו הינם חלק מחבילת הסיוע הצבאי האמריקאית בשווי של 400 מיליון דולרים שהוכרז עליה בחודש נובמבר 2022