יחידת חילוץ קורונה

יחידת החילוץ של פיקוד העורף נשלחה לטפל בחוזרים ארצה בזמן הקורונה. "מדובר באתגר אנושי עצום", מספר מפקד היחידה. בין היתר, הופעלו על חיילי היחידה לחצים רבים, כולל ניסיונות שוחד

דובר צה"ל

יחידת החילוץ של פיקוד העורף מטפלת באירועים מורכבים. כאלו, שמענה החילוץ של כיבוי אש ויחידות אחרות של פיקוד העורף אינו מספיק. מדובר ביחידה של מאות אנשים המורכבת ברובה מאנשי מילואים (למעט גרעין סדיר מצומצם). היחידה מטפלת באירועי חילוץ בעקבות אסונות טבע, מלחמות, כשלים הנדסיים ועוד. 

לפני כשלוש שנים הוסמכה היחידה לתקן בינלאומי של יחידות חילוץ. מדובר באישור גוף בינלאומי שהיחידה הצה"לית יכולה לפעול מעבר לים, בכל מקום בגלובוס, בצורה עצמאית ולתקופה ממושכת. כפי שעשתה היחידה בשנים האחרונות, בין היתר, באלבניה, ברזיל ומקסיקו.  

"אין הרבה יחידות בעולם שהוסמכו לתקן זה. יש כ-70 יחידות. מתוכן אנחנו בעשרייה הראשונה", מסביר אל"מ גולן ואך מפקד היחידה. את היחידה במלחמה מפעיל אלוף הפיקוד בהתאם לצורך בשטח. אחד התרחישים בהם תוקפץ היחידה היא למשל אם במהלך לחימה בסוריה נניח קרס בניין על חיילי צה"ל בחזית. "בשעת מלחמה אנחנו מוגדרים כשובר שווין. עתודה פיקודית. זה אומר שאנחנו יכולים למצוא עצמנו בכל משימה", אומר ואך. "יש ליחידה משימות וגזרות ידועות אך מסווגות. הפעילות שלנו בלחימה היא בהתאם למתארי ההרס הקיימים או הצפויים. אנחנו מוכשרים לפעול גם מעבר לקו הגבול."  

ניסו לשחד קצינים בפיקוד העורף

בתקופת הקורונה הוקפצה היחידה למשימה קצת שונה - קבלת אזרחים ישראלים שנחתו בנתב"ג. אמנם אין מדובר בתרחיש אימה של קריסת סכר או בניין, וגם אין הרוגים או פצועים שצריך לחלץ, אך כן מדובר במציאות המצריכה יחסי אנוש טובים וסבלנות אין קץ. 

"מדובר בפעילות מאתגרת מאד בהיבט פסיכולוגי מול אוכלוסיה אזרחית", מסביר ואך. "אלו אזרחים שחזרו לאחר בידוד ארוך בחו"ל וכל מה שהם רוצים זה להגיע הביתה. במקום זאת, הם נתקלים בחייל שאומר להם ללכת לבית מלון קורונה. מדובר בסיטואציה שאינה פשוטה בכלל. לקחת מאות אנשים ביום, לתשאל אותם, להעביר אותם תהליך קליטה מהנחיתה הביתה או לבית מלון. האתגר האנושי היה עצום." 

ביחידה מספרים כי רוב הנוחתים לא רצו ליישם את ההוראות של צה"ל. "חלק מהם מנסים לשכנע אותך למה לא צריך ללכת לבית מלון. היו בקשות פרוטקציות לאנשים. היה לחץ גדול מאד על היחידה מהאנשים שחזרו ארצה, חברים, משפחה ולחצים פוליטיים. היו כאלו שאפילו ניסו לשחד אותנו", אומר ואך. "מול כל אלו, הצבא היה ונשאר אי של איזון, שפיות ויושרה. לאורך השנים אנחנו מכירים סיטואציות קשות באסונות טבע ומלחמות. האנשים שלנו חוו הרבה מצבים קשים. הניסיון עזר בתקופת הקורונה. כאמור, היה כאן אתגר אנושי מהותי."  

בחודש וחצי האחרון הלחץ מהקורונה דעך והמשק נפתח. עבור יחידת החילוץ זו הזדמנות לצאת לאימונים לקראת החורף שאולי יביא איתו שוב גל תחלואה. "ביקשתי לצאת מהיבט הקורונה", אומר ואך. "היחידה אמורה להתאמן לקראת מלחמה ואסונות טבע. האתגר האנושי לא גדול כיום כמו בתחילת המשבר הרפואי וניתן להעביר את השרביט למחוז דן ורשות האוכלוסין וההגירה. יש חלון אימונים לא גדול עד החורף לסגל הפיקוד של היחידה. בימים הקרובים יש ישיבת סיכום של תקופת הקורונה. אנחנו מבינים שאם נקרא לדגל שוב - נגיע. עד אז, צריך להתאמן."  

"כל צה"ל מאחורינו"

השירות ביחידת החילוץ של פיקוד העורף אינו פשוט ודורש מחוייבות. חייל מילואים ביחידה עושה בשנה כ-20 ימים פלוס. קצין עושה 35-40 ימים וקצין בכיר 90-100 ימים. "חוץ מגרף האימונים, כמעט כל שנה יש הפעלה. בשנה שעברה היינו באלבניה וברזיל. לפני זה במקסיקו. אתה יכול לחזור מיום שגרתי בעבודה, לקבל טלפון, ולמצוא את עצמך שבועיים בחו"ל מעכשיו ולעכשיו", מסביר ואך.  

אחד ההיבטים של פעולת החילוץ הוא שימוש בטכנולוגיות. בין היתר, ביכולות איתור טלפונים סלולריים בין ההריסות, ניתוח חוזק מבנים, פורנזיקה של אסון טבע ועוד. היחידה הישראלית שונה מהותית ממרבית יחידות החילוץ בעולם בכך שהיא יחידה צבאית. "לנו יש את כל צה"ל מאחורינו", אומר ואך בצניעות הנדרשת. חילוץ הרוגים בקריסת סכר בברזיל, אלפי ק"מ מישראל, מתבסס בין היתר גם על "הגב" שצה"ל הגדול נותן ליחידה. 

"אחד העקרונות של היחידה הוא להסתמך על טכנולוגיה, בלי להזניח את הניסיון מהשטח", אומר ואך. "יש אנשים ביחידה עם ניסיון של עשרות שנים בחילוץ. בברזיל אחד מאנשי היחידה הותיקים הצליח לגלות מיקום של גופות קבורות רק בהסתכלות על התנהגות של זבובים. את זה אף טכנולוגיה לא יכולה להחליף." 

ואך מסביר שעוד יתרון גדול של היחידה טמון בקשרים שלה עם גורמים עסקיים וממשלתיים בישראל. "אני מקושר לכל צה"ל מהסלולרי האישי שלי. פיקוד העורף כולו מגויס לטובת היחידה. יש לנו קשרים עם מכונים מקצועיים, מהנדסים, אקדמיה, מהנדסי גשרים וכל בעל מקצוע שיכול לתרום לנו. הכל מגיע אלי לטלפון. יש לנו רמת אבטחת מידע מספקת כדי לנהל זאת דרך הנייד האישי. 

"בברזיל הגענו בשעה שהם לא הצליחו יותר למצוא גופות מתחת לבוץ. עשינו כמה פעולות, קבענו מודל חיפוש, ותוך יומיים מצאנו 36 אנשים מתחת למטר בוץ. השתמשנו באיתור סלולרי, סימולציות זרימת נהר, מדידית עומקים, שחזור מבנים ועוד. אנחנו עובדים גם עם יחידת עוקץ שצריך. יש לפיקוד העורף גוף מודיעיני שתומך רק אותנו המקושר גם ליחידת הלווינים של צה"ל ולכל יחידה שצריך. חילוץ זו עבודת שטח משותפת.

"באלבניה, פיתחנו שיטת עבודה טכנולוגית למיפוי מבנים. היא לוקחת את התורה הבינלאומית למיפוי מבנים ומאפשרת לכל אחד כמעט לבצע הערכת מבנים בצורה טובה גם ללא ידע הנדסי. כל אלו משוקפים למפת GIS שנותנת ניתוח מה קרה בשטח לפי שכבות מידע. אחרי שלושה ימים מרגע הנחיתה נפגשתי עם נשיא אלבניה ולאחר מכן עם ראש הממשלה. 

"אמרתי לו שהוא טועה בגדול. הם רצו להרוס ולבנות שטחים גדולים מהאזור האורבני שנפגע. באמצעות הטכנולוגיה והניסיון שלנו הסברתי לו שהוא צריך לשקם במקום להרוס. עשינו סקרים במקרים הכי גרועים בעיר ומצאנו שעדיף לשקם את המבנים במקום להרוס אותם. במקום 200 מליון אירו שהם רצו להשקיע, הסברנו שאפשר לשקם את אותו תא שטח ב24 מליון אירו. בעקבות הפעילות שלנו, הנשיא הגיע לכאן לביקור. עשינו את כל זה עם עשרה אנשים, מזוודה ומצלמות תרמיות שהשאילו לנו בארץ בחינם לצורך האירוע. 

"באלבניה היו לי עשר חברות הנדסה ישראליות ששימשו כחבר טלפוני. מהנדס שלנו הגיע לבניין באמצע הלילה בשעון ישראל, שולח לחברות הללו שאילתא באמצע הלילה, ומקבל תגובה בכמה דקות. הכל בהתנדבות אזרחית. מהר מאד המשלחת הישראלית הופכת להיות אוטוריטה בשטח."  

"אין צורך בשכפול של פיקוד העורף" 

אחת השאלות הנובעות מהפעילות של פיקוד העורף בעת הקורונה ושל יחידת החילוץ בפרט, היא מה יקרה אם תהיה מלחמה במקביל למגיפה. במצב כזה, צה"ל יהיה עסוק בלחימה, והעורף האזרחי יצטרך תמיכה אזרחית. "אין מספיק כסף בישראל כדי להעמיד גוף מקביל ביכולות שלו לפיקוד העורף. גם לא צריך במדינה כמו שלנו. כלכלית זה לא אפשרי. במידה והייתה מלחמה במקביל לקורונה, המדינה הייתה מסתדרת", אומר ואך.  

"זה עדיין לא אומר שברמה הלאומית אין מה ללמוד. הייתי בעברי גם מפקד מחלקת מיגון בפיקוד וצריך ללמוד כיצד דברים נעשו בצורה טובה ואיפה צריך לשפר. בעיקר בתהליך הנוכחי של סנכרון משרדי ממשלה ובניית יכולות בשגרה כדי להחליף את הצבא במקומות מסוימים בעת מלחמה. אפשר לשפר את תהליך קבלת ההחלטות, כולל הצבת מרכיבים קשיחים לקבלת החלטות בעת אירוע. 

"עם זאת, חשוב לזכור שאנחנו בישראל ברמה הרבה יותר גבוהה מהרבה מדינות בעולם בהיבט התמודדות עם אירועים בעורף. בברזיל לדוגמא יחידות כיבוי האש הן עמוד התווך ולא הצבא. הצבא הוא משאב לא מנוצל. שהיינו בברזיל העברנו סדנאות איך לשלב את הצבא פנימה לצורך תמיכה בעורף. נושא הסנכרון בין גופים מאתגר בכל מדינה שתבחר בעולם."  

לקראת סיום הראיון ואך משבח את פעילות המל"ל בתקופת הקורונה. לפיו, על אף שאין זה תפקידו המקורי כגוף מייעץ לממשלה, ובהעדר נוכחות של רח"ל, הוא נכנס מתחת לאלונקה וסנכרן את משרדי הממשלה. עם זאת, עולה השאלה אם זה הפתרון הנכון. אם כן,  צריך לבנות אותו כראוי גם מבחינה חוקית. 

בעקבות הקורונה וביטול מחוזות רח"ל בסוף 2019, מתנהלת בימים אלו בממשלה ובכנסת עבודת מטה כדי לראות כיצד בונים את העורף נכון למדינת ישראל. האם להטמיע את רח"ל במל"ל, האם להחזיר את מחוזות רח"ל, או פתרון אחר. "המדינה עשירה בכוח אדם וכשרון וצריך לנהל זאת בצורה אפקטיבית לטובת האזרח", מסכם ואך.