רוסיה והתעוררות הסוגיה הפלסטינית: במזרח אין כל חדש. דעה

למרות הפרסומים לגבי העניין הרוסי בהנעת תהליך מדיני במזה״ת ותגובתה לאפשרות סיפוח בקעת הירדן, אין בכך שינוי מגמה במניעיה של מוסקבה. מכאן גם שניתן להעריך כי היא לא צפויה להקצין את עמדותיה

מיקי אהרונסון. צילום: יח״צ

לאחרונה הופיעו בכלי התקשורת פרסומים רבים, אשר שבו והעלו את הנושא הפלסטיני על סדר היום העולמי, והצביעו על דומיננטיות רוסית במאמצים לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. ברקע – העלייה בשיח הבינלאומי לגבי אפשרות סיפוח בקעת הירדן על ידי ישראל. הפרסומים עוררו תהיות בנוגע לעד כמה תהיה מוכנה רוסיה להשקיע מאמצים בסוגיית סיפוח הבקעה. בשנים האחרונות, המשיכה מוסקבה להציף את הנושא הפלסטיני באמצעות מפגשים בין בכירים רוסיים לפלגים פלסטיניים, בהתאם למשנתה המוכרת של שימור קשרים עם כלל המעורבים בסכסוך, המקנה לה (בראייתה) עמדה מועדפת כמתווכת בינלאומית. בכירי הרש"פ, אך גם חמאס וארגון הג'יהאד הפלסטיני, בהם רוסיה אינה מכירה כארגוני טרור, הוזמנו לביקורים במוסקבה לדיון בפיוס פנים-פלסטיני. מעורבות רוסיה בסוגיה הפלסטינית ממוקדת במישור הדיפלומטי, משום שזוהי סוגיה משנית בסדר העדיפויות הרוסי באזור. כמו כן, האתגרים הכלכליים שרוסיה מתמודדת עימם מקשים על מעורבות כלכלית משמעותית.

שואפת לשוב ולהיות חברה משמעותית בזירה הבינ״ל

האינטרס של רוסיה מול הפלסטינים נוגע לרצונה לזכות באהדת הרחוב המוסלמי והערבי, בכדי לקדם את שאיפתה להרחבת נוכחותה במזה"ת ובאפריקה. כמו כן, הסוגיה הפלסטינית מייצרת עבודה הזדמנות להתקרב למדינות אירופה המזהירות מפני סיפוח הבקעה וליצירת "מחנה" אירופי-רוסי המתנגד לסיפוח, למול ארה"ב שעבורה הסיפוח הוא אחד המרכיבים בתוכנית טראמפ. על רקע הסנקציות המערביות נגדה, רוסיה מחפשת אחר הזדמנויות שיחזירו אותה כחברה לגיטימית לזירה הבינלאומית. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מספק לה סיכוי לשבור את המונופול האמריקאי על תהליך ההסדרה תוך חיזוק "מועדון בינלאומי", הקוורטט, שיש לה בו מעמד כמתווכת ומשקיפה. זאת בהתאם לרעיון המערכת הבינלאומית הרב-קוטבית שבה לרוסיה מקום בולט, שלא כבמערכת בינלאומית חד-קוטבית שבה ארה"ב היא המסדירה העולמית.

ה"מחנה" הרוסי-אירופאי איננו אחיד, כמובן, בעמדותיו ובנכונותו לפעול. בדומה לאיחוד האירופי, רוסיה התבטאה נחרצות נגד הסיפוח, אך - שלא כאיחוד האירופי - בחרה לא לאיים בעונשים. זאת למרות  שבידיה אמצעי לחץ המבוסס על יצירת זיקה בין מדיניות ישראל מול הפלסטינים לבין נכונותה להשלים עם פעולותיה של ישראל בסוריה להרתעת איראן. עם זאת, כל עוד הפעילות הישראלית בסוריה מקדמת מטרות רוסיות בהקשר ביסוסו של משטר אסד והגבלתה של איראן, רוסיה לא תמהר להגבילה בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ניתן להניח כי רוסיה תמשיך לדבוק במדיניות האיזון בין הצדדים המעורבים בסכסוך ולשמר קשר הן עם ישראל והן עם הפלסטינים. אין להניח שרוסיה תזנח את קשריה עם פלגים פלסטינים קיצוניים, ולו רק בגלל העובדה שאינה משלמת מחירים על קשרים אלו בזירה הבינלאומית. מאותם מניעים, לא סביר כי רוסיה תתייצב בקדמת המאבק נגד סיפוח בקעת הירדן, אך היא צפויה לעודד התנגדות לסיפוח מעצם היותו חלק מהתוכנית המדינית האמריקאית, ולנסות להחליש בכך את מעמדה של ארה"ב באזור. אפשרות לשיתוף פעולה בין רוסיה לארה"ב נראית קלושה, כל עוד ארה"ב אינה מוכנה להעניק לה מעמד לגיטימי בתהליך ההסדרה המדיני.

נכתב ע״י: מיקי אהרונסון. מחברת המאמר שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי וכיום היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)

אולי יעניין אותך גם