מאבקי השליטה סביב שוק תשתיות התקשורת הנייחות בישראל

בחירתה של לירן אבישר בן-חורין: קידום תחרות בתשתיות תקשורת נייחות על חשבון חברות הטלקו הגדולות, ובמקביל לפתח בהן תלות לצורך פריסת דור 5 ותשתיות סיבים  

bigstockphoto

בחודשים האחרונים מתרחש מאבק שליטה סביב שוק תשתיות התקשורת בישראל. במאבק הזה שותפים חברות הטלקו הגדולות, יזמים פרטיים, יצרני ציוד, משרד התקשורת, רשויות מקומיות ועוד. מרבית המאבק הזה שקוף לאזרח הישראלי. עם זאת, החלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים על ידי המשרד צפויות להשפיע (לוסת) את שוק התקשורת לשנים הקרובות. וכל ויסות כזה משפיע באופן ישיר על עלות, זמינות, ואיכות שירותי התקשורת לאזרח. 

פריסה מבוססת אינטרס

שוק תשתיות התקשורת הנייחות הוא למעשה דואפול בין בזק להוט. סלקום ופרטנר אמנם פורסות תשתיות, בעיקר סיבים אופטיים, אולם מכיוון שמדובר ביישום סלקטיבי לסוגי צרכנים ומאפייני מגורים מסוימים, הן אינן מגיעות להיקפי הפריסה של בזק והוט. כאשר בוחנים את תשתיות התקשורת ה"כבדות", קרי, בעיקר תמסורות או סיבים ברוחב פס גדול, השליטה של בזק כמעט מוחלטת. 

עם זאת, בעולם, ולאחרונה גם בישראל, החלו לפרוס תשתיות גלים מילימטרים. כתבתי על כך בעבר, אולם כתזכורת, מדובר בתשתית חדשנית בישראל ומוכחת בעולם, בחלקה אלחוטית מבוססת רדיו קצה לקצה, המאפשרת ליזמים פרטיים להתחרות בבזק והוט, בעיקר בפריפריה. מקומות בהם לדואפול לא שווה להשקיע בפריסת תשתיות. כך לדוגמא יש כ 220 ישובים בישראל בהם אין בכלל תשתית של הוט, ובהיעדר תחרות, בזק מספקת במקומות אלו שירות מינימלי שאינו משתווה לשירות שהיא מספקת במרכז הארץ - מדובר במאות אלפי בית אב בישראל.

אולם, פתיחת השוק לתחרות בין היתר באמצעות שימוע כניסת ספקי תשתית קטנים, מעירה שדים וגורמת לשתי החברות ללחוץ על משרד התקשורת במטרה למנוע תחרות. בזק נהגה באותן שיטות עם השוק הסיטונאי בתשתיות נחושת ואף נקנסה בשל כך על ידי המשרד, אבל זה למאמר אחר. נחזור לגלים מילימטרים. תזכיר החוק האחרון שפרסם המשרד, הוא שינוי מהשימוע הקודם בנושא בהיבט חלוקת התדרים על עורק EBAND. בהפשטה, בגלים מילימטרים היזם צריך עורק EBAND "שמן" שמביא רוחב פס ליישוב, ובתוך היישוב הוא מחלק את רוחב הפס לבתים עם טכנולוגיית VBAND.

לרשות עורק EBAND מצוי ספקטרום תדרים רחב מאוד של כ-5000 מגה-הרץ , אותו החליט המשרד לחלק לשני חלקים - 3000 מגה-הרץ ו-2000 מגה-הרץ . החלק הגדול, ה-3000 מגה-הרץ יוצעו בשוק בשיטת רישוי מלא – תעריף גבוה תמורת תיאום הקצאות בניהול משרד התקשורת. ה-2000 מגה-הרץ הנותרים, כמקובל בעולם, יוצעו ברישוי קל. התיאום למניעת הפרעות הדדיות יהיה באחריות המפעיל, ולפיכך התעריפים נמוכים משמעותית. 

רישוי זה, בשילוב שימוע כניסת ספקים חדשים, נועד לתמרץ ליזמים חדשים להכנס לשוק תשתיות התקשורת הנייחות בישראל, בתקווה שהם יציעו אלטרנטיבה בעיקר במקומות המתאגרים יותר, בהם חברות הטלקו הגדולות לא מגיעות. ההנחה של המשרד היא שהיזם יכנס לשוק, יצבור מנויים על חשבון הדואפול, ושיגדל, והכנסותיו יגדלו, הוא יעבור למודל רישוי מלא. 

התחרות תפגע? 

בשימוע האחרון לפני התזכיר, החלוקה הייתה 3000 מגה-הרץ לרישיון קל, ו2000 מגה-הרץ לרישיון מלא. זאת, מתוך ראיה שיזמים חדשים יצטרכו רוחב פס גדול יותר במקומות שגם ככה הדואפול כמעט ולא פועל מתוך העדר אינטרס כלכלי. כמו כן, במשרד בדקו מה עושים במקומות אחרים בעולם, כדוגמת בריטניה, שם חלוקת המשאבים היא עם העדפה לרישוי קל (כפי שהיה בשימוע המקורי של משרד התקשורת) במטרה לעודד פריסת תשתיות בפריפריה. 

ובכן, בתזכיר האחרון המשרד שינה דעתו, והפך את החלוקה 3000\2000 לטובת רישוי מלא. המשמעות היא שיזם חדש, שממילא תנאי הפתיחה שלו קשים מפאת העדר תשתית סיבים, ושמחפש היגיון כלכלי להתחרות מול בזק והוט, נשאר עם פחות רוחב פס. כלומר, בזק והוט, בעלות תשתיות הסיבים, שהתנגדו להקצאת תדרים ברישוי קל, והיו בעד הרישוי המלא כאמצעי לחסימת התחרות, יקבלו בתעריף הגבוה יותר תדרים. 

במודל הקיים, הלקוחות של הדואפול גם מסבסדים את פריסת התקשורת באמצעות דמי התקנה, וגם משלמים שכירות חודשית על התשתיות שבסוף לא נשארות בבעלותם. המהפכה של הגלים המילימטרים הייתה אמורה לגרום לדואפול להוריד מחירים היכן שאפשר. החקיקה החדשה, דה-פקטו, צפויה להרתיע יזמים מלהיכנס להשקעות אם הם יודעים שרוחב הפס המקסימלי ברישוי קל מגביל אותם ביחס לדואפול. ואם גם בתדרים יש לדואפול יתרון, לא שווה להם לשלם על רישוי מלא. 

כאמור, הדואפול, בזק והוט, מרוויחים מהחקיקה. מדוע? מכיוון שהקטנת הכדאיות הפיננסית תרתיע יזמים חדשים להכנס לתחרות בשוק התשתיות הנייחות, ותנציח את הדואפול. לבזק והוט אין עניין להוריד את מחירי התמסורות בגלל הגלים המילימטרים, בטח לא בעידן שבו נדבך הסלולר כמעט ולא מכניס כסף , ולפניהן השקעות עתק בפריסת דור 5 סלולרי וסיבים אופטיים. התמסורת והסיבים הקיימים למגזר העסקי הם פרות חולבות עבור שתי החברות. 

מחכים ללחץ מיזמים חדשים

המשרד מבחינתו, טוען שהשחלוף בין ה3000 ל-2000 בעורקי הEBAND אינו מפריע כי אין צפי שיזמים פרטיים יגיעו לקיבולת כזו. המשרד טוען שיבדוק את ניצול העורקים, ואם אכן תהיה בעיה שתקשה על תחרות - יתערב. גם בבריטניה לא פתחו ישר את כל טווח התדרים לרישוי קל, אלא זה נעשה בפעימות, כך לפי מקורות של ישראל דיפנס. "אם יפתחו את כל הטווח לרישוי קל , אי אפשר לחזור אחורה. ואז למעשה חברות הטלקו הגדולות יקבלו הנחה שלא רצינו לתת להם, כי במקום לשלם רישוי מלא על חלק מהטווח, הן ישלמו רישוי קל", מסבירים המקורות. 

אמנם מדובר בהיגיון פיננסי בעיני המדינה, אך עדיין נשאלת השאלה האם התזכיר לא ימנע תחרות בדואופול. זו מטרתו העיקרית של הרישוי הקל. ובכן, כאמור, האינטרס של המשרד הוא לקדם תחרות בתשתיות התקשורת בישראל למען האזרח. לכן, המשרד, על בסיס הערכה שיזמים חדשים אינם צובאים על דלתותיו לקנות EBAND, מנסה לשמר איזון מול הדואפול. מחד לזרז פריסת דור 5 וסיבים באמצעות בזק והוט, מאידך, לא לפגוע לדואפול בפרות החולבות. 

אולי יעניין אותך גם