מערכת הלורה: מתלהבים מהביצועים - אבל צה"ל לא קונה. פרשנות

אתמול (ג') פרסמה תעשייה אווירית תוצאות ניסוי נוסף בטיל הלורה עם ביצועים מצויינים במשפחת אמל"ח זה. גם יחסית לחלופות בעולם. עם זאת, בצה"ל לא קונים. גם השיח על חיל הטילים לא עזר

מערכת הלורה: מתלהבים מהביצועים - אבל צה"ל לא קונה. פרשנות

הפגיעה במטרה בניסוי האחרון של טיל הלורה. צילום: תעשייה אווירית

כתבה משנת 2007 בידיעות אחרונות חשפה כי צה"ל אינו קונה טילי לורה. זאת, למרות ההתלהבות מביצועי הטיל בניסוי האחרון, כמו בניסויים הקודמים. מדובר בטיל טקטי לטווח של לפחות 400 ק"מ עם CEP של כעשרה מטרים. לכאורה, טיל שאמור להשתלב כמו 'כפפה ליד' לחיל הטילים שהכריז אביגדור ליברמן, שר הביטחון לשעבר. 

עם זאת, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. צה"ל אמנם מצטייד ברקטות מדויקות קצרות וארוכות טווח של אלביט, גם זה הליך רכש שיקח שנים, אבל בטילים - פחות. מדוע? לא ברור. בחינה היסטורית תראה כי בוצע ניסיון להתקין את טיל הלורה על האח"י חנית. זאת, לאחר שהספינה נפגעה במלחמת לבנון השניה וחזרה לים. אולם, גם ניסויים מוצלחים לא שינו את דעת המטכ"ל בנושא. הרמטכ"ל דאז החליט לוותר על הפרויקט. 

הסיבות מתחלקות לשניים. ראשונה - התנגדות חיל האוויר. לחיל האוויר יש מונופול על שיגור או הטלת חימושים בטווחים של 100 ק"מ ומעלה. עד היום, זו מלחמת טריטוריה עם זרוע היבשה והים שיכולות לשגר, כאמור, טילים עד לטווח של 400 ק"מ (הניסוי האחרון של הלורה). אם פתאום חיל האוויר יצטרך לפעול רק בטווחים של 400 ק"מ ומעלה, הוא כמעט לא יפעל. בסוריה , לבנון ועזה יטפלו הזרועות האחרות באמצעות חימושים מדויקים, ולא צריך מטוסים שישמשו כחברת הובלות של חימושים. 

מלחמות היוקרה והתקציב בין הזרועות אינן חדשות, אך הן מעכבות כבר שנים הכנסת רקטות וטילים מדויקים לצה"ל. אם רוצים להוריד מחסן איראני בסוריה, אפשר לעשות זאת משטח ישראל או מהים, מבלי לסכן סתם טייסים ומטוסים שכל אחד עולה מאות מליוני דולרים למשלם המיסים. אבל שחיקה של חיל האוויר בצורה כזו תביא לירידה בהשקעות בזרוע האוויר, ואז אם תהיה מלחמה בעתיד עם מצרים, סוריה, עירק, או ירדן, לא יהיה לצה"ל חיל אוויר שיהיה מסוגל להביא לעליונות אווירית. זו התזה, ולכן אין חיל טילים. 

לזאת יש להוסיף את הלחץ האמריקני לרכוש מטוסי קרב כל עשור שמתחדשת תכנית הסיוע. בסוף זהו כסף אמריקני שנועד לתמוך בתעשיות אמריקאיות. מטוס הוא פלטפורמה שמקדמת מכירות של המון תתי מערכות , גם הן של תעשיות אמריקניות. אז הבית הלבן לא שש לוותר על פרה חולבת כזו בשביל להחליף אותה עם טילים ורקטות שיכולים לשבת במחסנים שני עשורים או יותר עם פעולות תחזוקה נכונות. 

לצד חיל האוויר, בצה"ל, בזמנו, חשבו גם ששימוש בטילים טקטיים כמו הלורה יביא לאסקלציה מול האויב. כלומר, עדיף להשתמש בפצצה של טון ממטוס, רקטה מדויקת, או חימוש אחר שמתקרב או עובר את ה200 ק"ג רש"ק של הלורה, מאשר בלורה. למה? ככה. כי פצצה של טון שזורקים ממטוס או רקטה שיורים על יעד, גורמים לפחות אסקלציה מול האויב מאשר טיל טקטי עם 200 ק"ג רש"ק. ההיגיון המבדל בין הפתרונות כאמור אינו ברור, אך סיפק נדבך נוסף להתנגדות המטכ"ל אז להמשך רכש הלורה. 

לסיכום, תעשייה אווירית פיתחה טיל טקטי לטווח 400 ק"מ, עם 200 ק"ג רש"ק שפוגע בדיוק של כעשרה מטרים CEP, היא מוכרת אותו לאזרבאיג'ן ופרו, אבל בצה"ל לא קונים. חיל טילים ישראלי? כנראה קיים על הנייר. 

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל