"עלייה משמעותית בדרישה לשיחות וידאו"
סא"ל ליאור פינקלשטיין, מפקד גדוד "צמרת" באגף התקשוב, מסביר בראיון לישראל דיפנס כיצד מספקים שירותי תקשוב מטכ"לים בתקופת מגיפה עולמית. מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 01/06/2020
סא"ל ליאור פינקלשטיין. צילום: דובר צה"ל
מגיפת וירוס הקורונה השפיעה רבות על פעילות גדוד "צמרת" באגף התקשוב. הגדוד אחראי, בין היתר, גם על אספקת תקשורת לבתים של בכירי ביטחון וממשלה. במהלך הגל הראשון של המגיפה סיפק תקשורת למעל 60 בתים של בכירים בישראל באופן רציף על מנת שיוכלו לנהל תהליכים מהותיים לשגרת המשק.
"האתגר הוא לשמור על האנשים במסגרת פקודות צה"ל הנגזרות מהנחיות משרד הבריאות. יישמנו עבודה בקפסולות בליבות המבצעיות וסיפקנו מענה מבצעי לאתרים אסטרטגיים. חששנו מהדבקה גורפת אשר תפגע ברציפות התפקודית באתרים אלו ולכן נקטנו בשגרת פעילות חדשה לאור המגיפה", אומר סא"ל ליאור פינקלשטיין, מפקד גדוד "צמרת", בראיון לישראל דיפנס.
מפקדים בוידאו
מענה תקשורת לבכירים הוא רק חלק מהמשימות של הגדוד שמהותו מתן שירותי תקשוב למשימות מטכ"ליות. "הייעוד שלנו הוא מעטפת תקשובית למטה הכללי, חטיבת המבצעים ופעילויות מיוחדות. הגדוד מונה חמש פלוגות בתחומים שונים כולל רדיו, ממסרים מוטסים, תמסורות, אתרי וליבות תקשורת, ניטור והגנה על רשתות אגף התקשוב, טלפוניה, שירותי חוזי, VC ועוד", מסביר פינקלשטיין.
למרות תקופת החירום בצה"ל, פינקלשטיין מסביר כי מתאר הקורונה שונה מהותית ממלחמה. "נתוני הבסיס שונים מהותית", מסביר פינקלשטיין. "במלחמה אתה בנוי על צבא סדיר ומילואים. במקרה זה הופעלו מעט מאוד אנשי מילואים, במטרה לצמצם מגע בין הצבא לאוכלוסייה האזרחית. המעבר לעבודה בקפסולות סטריליות מצמצם בחצי את כמות כוח האדם. במלחמה עובדים במשמרות ומבצעים חפיפה פיזית קרובה. בקורונה שומרים על ריחוק פיזי מובהק. במלחמה יש צורה שבה אנחנו מספקים שירותים הכוללת מגע פיזי עם המשתמש בקצה. בקורונה מרבית השירותים ניתנו מרחוק. זו צורה שונה של ניהול ופיקוד יחידה. צורה שונה של חשיבה ב180 מעלות ממה שהורגלת אליו.
"בהיבט המשתמשים, לא היה שינוי מהותי באופי הפניות לגדוד. אולם אובחנה עלייה משמעותית בדרישה לשיחות וידאו ודרישה לשירותים אחודים (UC). סיפקנו גם מעטפת התקנה ותפעול אמצעים מוגנים לביצוע שיחות וידאו לראש הממשלה על מנת שיוכל לנהל את האירוע המדיני עם שרים בממשלה. נדרשנו לתת מענה לבכירים בצה"ל ומחוץ לצה"ל שנשארו בבידוד בביתם. מענה זה הינו מענה מבצעי אשר הותאם לצו השעה בלחימה בנגיף, בשגרה, אנו משקיעים רבות בתשתיות אשר יאפשרו רציפות תפקודית למפקדים במסגרותיהם. יכולת ייחודית זו אפשרה לפקד ולנהל את היחידות מהבית באמצעות יותר מעשרים מערכות ייעודיות הכוללות הצפנת נתונים."
האם משבר הקורונה ישפיע על העבודה בצה"ל? "אני מעריך כי המשבר ישפיע באופן מסוים על התרבות הארגונית בצה"ל. הראנו שניתן לעבוד מרחוק, תוך שמירת בריאות אנשינו לצד מערכות תקשוב רובוסטיות, אמינות ויציבות. עידן הקורונה כן הצליח להראות שיש אמון בתווך הטכנולוגי. תמכנו בשיחת וידאו של כ-600 קצינים בראשות הרמטכ"ל בו זמנית, ב40 מיקומים שונים, בארץ ובחו"ל. עם זאת, אלו שירותים תומכים. אין כוונה לשינוי שיטת הפיקוד בצה"ל, המפקדים ימשיכו להנהיג ע"י פיקוד לפנים ומוטיב ה"אחרי" לצד שיפור ביכולות הניהול שתאפשר ייעול התרבות הארגונית וניצול טוב יותר של זמן המפקדים" אומר פינקלשטיין.
בניין כוח מואץ
הגדוד ניצל את תקופת הקורונה גם על מנת להאיץ את בניין הכח ולאפשר את הרחבת תפישת הדיגיטל בצה"ל בכלל ובמטה הכללי בפרט על ידי מערכות שיתופיות, מתקדמות, זמינות ואמינות. הגדוד התחיל עם פריסת מערכות הUC. בחודשיים האחרונים נפרסו כמה עשרות מערכות עם צפי להגיע לאלפי קצוות בשנים הקרובות. "מערכת הUC היא הדור הבא של תשתית התקשוב הצה"לית. היא תאפשר לתקשוב לספק מגוון רחב יותר של שירותים ללקוחות המבצעיים ולשנות את התרבות הארגונית. הטכנולוגיה תחבר את כל הזרועות יחד בצורה חלקה", מסביר פינקלשטיין.
היבט נוסף לתקופת הקורונה הוא העומסים על עורקי התקשורת של הגדוד. ובכן, פינקלשטיין מסביר כי רשתות אגף התקשוב, לוט"ם וחושן נוטרו באופן אקטיבי לאיתור תקלות ולא נצפו עומסים מיוחדים. הגדוד גם לא היה צריך להפעיל מנגנוני ויסות כמו QOS. "המערכות שלנו נבנו לספק רוחב פס גדול יותר מהדרישה בקורונה. הפעלנו ניטור על הקווים 24\7. גם העליה של 200 אחוזים בכמות שיחות הוידאו לא הביאה לסיכון יציבות ורציפות מערכותינו", אומר פינקלשטיין.
"מרבית המערכות והתשתיות שפרסנו הן תשתיות צה"ליות המנוטרות על ידי מרכז חושן. גם כאשר נשענו על תווך נוסף לא חווינו תקלות. בתקשורת נייחת או ניידת. בנוסף למשימות השוטפות, הגדוד תמך בשלושה בתי חולים. ניתק כל אחד מהם כקפסולה עצמאית ויחד עם הצוותים המקומיים, האנשים של הגדוד תמכו את תשתיות המחשוב של בית החולים. כולל התקנת אמצעים חדשים ייעודיים לקורונה שהגיעו לבתי החולים. מחלקת המחשוב של בית החולים לא בנויה להטמעת מאות יכולות חדשות, הגדוד, לצד יחידות תקשוב נוספות הופעלו בהנחיית אגף התקשוב כחלק מהתמיכה במאמץ המדיני. זו פעילות ערכית של תמיכה במשרד הבריאות שגם חסכה הרבה כסף למדינה."
בימים אלו הגדוד עוסק בחזרה לשגרה. זהו תהליך איטי, מושכל ומדוד על מנת לא לסכן את יכולות התפעול של הגדוד ולשמור על בריאות החיילים. "הפעולות מבוצעות במדרגות מתואמות להנחיות צה"ל ובחינת בריאות אנשינו לצד עמידה במשימות. מתי מפרקים קפסולה. מתי מחזירים מחלקה לפלוגה. מתי חוזרים למסדרים יומיים. עד היום לא חזרנו לשגרה מלאה כך יהיה גם בתקופה הקרובה, כיום אנו מגדירים את המצב והשלכותיו כשגרת קורונה", אומר פינקלשטיין. "עניין ניהול כוח האדם רגיש. ישנה הבנה כי המצב האזרחי, הכלכלי והמשפחתי משפיע על חיי החיילים ואנשי הקבע. אנו פועלים ליצירת איזון ותחושת רוגע ובטחון של כלל המשרתים אך לא פחות מכך, בוחנים את יציבות והשקט מבית בקרב משפחותיהם."
קורונה כמלחמה?
מה יהיה במשבר כפול, מלחמה ומגיפה? ובכן, פינקלשטיין מסביר שבמלחמה כל מי שיכול לתפקד מגיע. גם במשבר הקורונה צה"ל פעל באופן שוטף בבט"ש ובמב"מ, אבל זו לא מלחמה כוללת. "בזמן מלחמה עושים מה שצריך, ומי שיכול לתפקד מגיע. מילואים וסדיר", אומר פינקלשטיין. "עם זאת, המשבר עזר לנו לסגל גמישות מבצעית. הגופים שאנו תומכים המשיכו לתפקד מבצעית. כאמור, לאפשר ל-600 מפקדים לנהל שיחת וידאו משותפת למשך שמונה שעות בלי הפרעות. זו דוגמא לרציפות תפקודית ושימור שגרת עשייה מבוססת תרבות דיגיטאלית. מאחורי הקלעים אנו דואגים לתשתית רציפה, שרידה ומוגנת."
בגדוד מאשרים שתרחיש של מלחמה כוללת ומגיפה יחד טרם נוסה בסימולטורים, אולם כן נעשו בדיקות עומס, הפלה יזומה של הציר הראשי לבחון ציר משני. "מדדנו זמני roll back למרכזיות ובדיקות נוספות על התשתית שאפשרה בין השאר את שיחת הוידאו של הקצונה עם הרמטכ"ל", מסביר פינקלשטיין.
"המענה הטכנו מבצעי אשר מספק אגף התקשוב, לוט"ם וחושן לצד התפעול הגדודי עבור גופים ממשלתיים, המטה הכללי וחטיבת המבצעים אפשרו רציפות תפקודית ואף האצה טכנולוגית חסרת תקדים בעת הזו. כל זאת לאור תשתיות איכותיות, רובוסטיות ומוגנות ושדרת מפקדים ואנשי המקצוע המשרתים בגדוד אשר פעלו לילות כימים במסירות, אחריות ואמונה בחשיבות משימתם."
סא"ל ליאור פינקלשטיין, מפקד גדוד "צמרת" באגף התקשוב, מסביר בראיון לישראל דיפנס כיצד מספקים שירותי תקשוב מטכ"לים בתקופת מגיפה עולמית. מיוחד
סא"ל ליאור פינקלשטיין. צילום: דובר צה"ל
מגיפת וירוס הקורונה השפיעה רבות על פעילות גדוד "צמרת" באגף התקשוב. הגדוד אחראי, בין היתר, גם על אספקת תקשורת לבתים של בכירי ביטחון וממשלה. במהלך הגל הראשון של המגיפה סיפק תקשורת למעל 60 בתים של בכירים בישראל באופן רציף על מנת שיוכלו לנהל תהליכים מהותיים לשגרת המשק.
"האתגר הוא לשמור על האנשים במסגרת פקודות צה"ל הנגזרות מהנחיות משרד הבריאות. יישמנו עבודה בקפסולות בליבות המבצעיות וסיפקנו מענה מבצעי לאתרים אסטרטגיים. חששנו מהדבקה גורפת אשר תפגע ברציפות התפקודית באתרים אלו ולכן נקטנו בשגרת פעילות חדשה לאור המגיפה", אומר סא"ל ליאור פינקלשטיין, מפקד גדוד "צמרת", בראיון לישראל דיפנס.
מפקדים בוידאו
מענה תקשורת לבכירים הוא רק חלק מהמשימות של הגדוד שמהותו מתן שירותי תקשוב למשימות מטכ"ליות. "הייעוד שלנו הוא מעטפת תקשובית למטה הכללי, חטיבת המבצעים ופעילויות מיוחדות. הגדוד מונה חמש פלוגות בתחומים שונים כולל רדיו, ממסרים מוטסים, תמסורות, אתרי וליבות תקשורת, ניטור והגנה על רשתות אגף התקשוב, טלפוניה, שירותי חוזי, VC ועוד", מסביר פינקלשטיין.
למרות תקופת החירום בצה"ל, פינקלשטיין מסביר כי מתאר הקורונה שונה מהותית ממלחמה. "נתוני הבסיס שונים מהותית", מסביר פינקלשטיין. "במלחמה אתה בנוי על צבא סדיר ומילואים. במקרה זה הופעלו מעט מאוד אנשי מילואים, במטרה לצמצם מגע בין הצבא לאוכלוסייה האזרחית. המעבר לעבודה בקפסולות סטריליות מצמצם בחצי את כמות כוח האדם. במלחמה עובדים במשמרות ומבצעים חפיפה פיזית קרובה. בקורונה שומרים על ריחוק פיזי מובהק. במלחמה יש צורה שבה אנחנו מספקים שירותים הכוללת מגע פיזי עם המשתמש בקצה. בקורונה מרבית השירותים ניתנו מרחוק. זו צורה שונה של ניהול ופיקוד יחידה. צורה שונה של חשיבה ב180 מעלות ממה שהורגלת אליו.
"בהיבט המשתמשים, לא היה שינוי מהותי באופי הפניות לגדוד. אולם אובחנה עלייה משמעותית בדרישה לשיחות וידאו ודרישה לשירותים אחודים (UC). סיפקנו גם מעטפת התקנה ותפעול אמצעים מוגנים לביצוע שיחות וידאו לראש הממשלה על מנת שיוכל לנהל את האירוע המדיני עם שרים בממשלה. נדרשנו לתת מענה לבכירים בצה"ל ומחוץ לצה"ל שנשארו בבידוד בביתם. מענה זה הינו מענה מבצעי אשר הותאם לצו השעה בלחימה בנגיף, בשגרה, אנו משקיעים רבות בתשתיות אשר יאפשרו רציפות תפקודית למפקדים במסגרותיהם. יכולת ייחודית זו אפשרה לפקד ולנהל את היחידות מהבית באמצעות יותר מעשרים מערכות ייעודיות הכוללות הצפנת נתונים."
האם משבר הקורונה ישפיע על העבודה בצה"ל? "אני מעריך כי המשבר ישפיע באופן מסוים על התרבות הארגונית בצה"ל. הראנו שניתן לעבוד מרחוק, תוך שמירת בריאות אנשינו לצד מערכות תקשוב רובוסטיות, אמינות ויציבות. עידן הקורונה כן הצליח להראות שיש אמון בתווך הטכנולוגי. תמכנו בשיחת וידאו של כ-600 קצינים בראשות הרמטכ"ל בו זמנית, ב40 מיקומים שונים, בארץ ובחו"ל. עם זאת, אלו שירותים תומכים. אין כוונה לשינוי שיטת הפיקוד בצה"ל, המפקדים ימשיכו להנהיג ע"י פיקוד לפנים ומוטיב ה"אחרי" לצד שיפור ביכולות הניהול שתאפשר ייעול התרבות הארגונית וניצול טוב יותר של זמן המפקדים" אומר פינקלשטיין.
בניין כוח מואץ
הגדוד ניצל את תקופת הקורונה גם על מנת להאיץ את בניין הכח ולאפשר את הרחבת תפישת הדיגיטל בצה"ל בכלל ובמטה הכללי בפרט על ידי מערכות שיתופיות, מתקדמות, זמינות ואמינות. הגדוד התחיל עם פריסת מערכות הUC. בחודשיים האחרונים נפרסו כמה עשרות מערכות עם צפי להגיע לאלפי קצוות בשנים הקרובות. "מערכת הUC היא הדור הבא של תשתית התקשוב הצה"לית. היא תאפשר לתקשוב לספק מגוון רחב יותר של שירותים ללקוחות המבצעיים ולשנות את התרבות הארגונית. הטכנולוגיה תחבר את כל הזרועות יחד בצורה חלקה", מסביר פינקלשטיין.
היבט נוסף לתקופת הקורונה הוא העומסים על עורקי התקשורת של הגדוד. ובכן, פינקלשטיין מסביר כי רשתות אגף התקשוב, לוט"ם וחושן נוטרו באופן אקטיבי לאיתור תקלות ולא נצפו עומסים מיוחדים. הגדוד גם לא היה צריך להפעיל מנגנוני ויסות כמו QOS. "המערכות שלנו נבנו לספק רוחב פס גדול יותר מהדרישה בקורונה. הפעלנו ניטור על הקווים 24\7. גם העליה של 200 אחוזים בכמות שיחות הוידאו לא הביאה לסיכון יציבות ורציפות מערכותינו", אומר פינקלשטיין.
"מרבית המערכות והתשתיות שפרסנו הן תשתיות צה"ליות המנוטרות על ידי מרכז חושן. גם כאשר נשענו על תווך נוסף לא חווינו תקלות. בתקשורת נייחת או ניידת. בנוסף למשימות השוטפות, הגדוד תמך בשלושה בתי חולים. ניתק כל אחד מהם כקפסולה עצמאית ויחד עם הצוותים המקומיים, האנשים של הגדוד תמכו את תשתיות המחשוב של בית החולים. כולל התקנת אמצעים חדשים ייעודיים לקורונה שהגיעו לבתי החולים. מחלקת המחשוב של בית החולים לא בנויה להטמעת מאות יכולות חדשות, הגדוד, לצד יחידות תקשוב נוספות הופעלו בהנחיית אגף התקשוב כחלק מהתמיכה במאמץ המדיני. זו פעילות ערכית של תמיכה במשרד הבריאות שגם חסכה הרבה כסף למדינה."
בימים אלו הגדוד עוסק בחזרה לשגרה. זהו תהליך איטי, מושכל ומדוד על מנת לא לסכן את יכולות התפעול של הגדוד ולשמור על בריאות החיילים. "הפעולות מבוצעות במדרגות מתואמות להנחיות צה"ל ובחינת בריאות אנשינו לצד עמידה במשימות. מתי מפרקים קפסולה. מתי מחזירים מחלקה לפלוגה. מתי חוזרים למסדרים יומיים. עד היום לא חזרנו לשגרה מלאה כך יהיה גם בתקופה הקרובה, כיום אנו מגדירים את המצב והשלכותיו כשגרת קורונה", אומר פינקלשטיין. "עניין ניהול כוח האדם רגיש. ישנה הבנה כי המצב האזרחי, הכלכלי והמשפחתי משפיע על חיי החיילים ואנשי הקבע. אנו פועלים ליצירת איזון ותחושת רוגע ובטחון של כלל המשרתים אך לא פחות מכך, בוחנים את יציבות והשקט מבית בקרב משפחותיהם."
קורונה כמלחמה?
מה יהיה במשבר כפול, מלחמה ומגיפה? ובכן, פינקלשטיין מסביר שבמלחמה כל מי שיכול לתפקד מגיע. גם במשבר הקורונה צה"ל פעל באופן שוטף בבט"ש ובמב"מ, אבל זו לא מלחמה כוללת. "בזמן מלחמה עושים מה שצריך, ומי שיכול לתפקד מגיע. מילואים וסדיר", אומר פינקלשטיין. "עם זאת, המשבר עזר לנו לסגל גמישות מבצעית. הגופים שאנו תומכים המשיכו לתפקד מבצעית. כאמור, לאפשר ל-600 מפקדים לנהל שיחת וידאו משותפת למשך שמונה שעות בלי הפרעות. זו דוגמא לרציפות תפקודית ושימור שגרת עשייה מבוססת תרבות דיגיטאלית. מאחורי הקלעים אנו דואגים לתשתית רציפה, שרידה ומוגנת."
בגדוד מאשרים שתרחיש של מלחמה כוללת ומגיפה יחד טרם נוסה בסימולטורים, אולם כן נעשו בדיקות עומס, הפלה יזומה של הציר הראשי לבחון ציר משני. "מדדנו זמני roll back למרכזיות ובדיקות נוספות על התשתית שאפשרה בין השאר את שיחת הוידאו של הקצונה עם הרמטכ"ל", מסביר פינקלשטיין.
"המענה הטכנו מבצעי אשר מספק אגף התקשוב, לוט"ם וחושן לצד התפעול הגדודי עבור גופים ממשלתיים, המטה הכללי וחטיבת המבצעים אפשרו רציפות תפקודית ואף האצה טכנולוגית חסרת תקדים בעת הזו. כל זאת לאור תשתיות איכותיות, רובוסטיות ומוגנות ושדרת מפקדים ואנשי המקצוע המשרתים בגדוד אשר פעלו לילות כימים במסירות, אחריות ואמונה בחשיבות משימתם."
