בלי איזונים בכנסת: חוק חדש ימנע זכויות משפטיות מאסירים. דעה

השר לביטחון פנים מקדם חקיקה שתאפשר לו להחליט לבדו אם עציר או אסיר יזכו לזכויות משפטיות ללא וועדה של הכנסת שתבקר אותו. התירוץ: חשש מגל שני של נדבקי קורונה

צילום: דוברות המשטרה

"תזכיר חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה ובתי הסוהר חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים" הוא הליך חקיקה שמטרתו מניעת התפשטות הנגיף במקומות מעצר, ובתי הסוהר, חדרי המשמר ובתי הסוהר הצבאיים. לפחות רשמית. בפועל, החוק מתיר לשר לביטחון פנים, ח"כ אמיר אוחנה, להגביל את זכויות האסירים במדינת ישראל תחת תירוץ הקורונה. 

החשש: הדבקות המונית בגל השני

החוק מגיע לאחר חשש של שירות בתי הסוהר מפני תחלואה המונית בבית כלא. כמתחם סגור וצפוף, בית כלא מהווה 'חממת קורונה', כאשר מדינות מסביב לעולם מתמודדות עם בעיה דומה. בחלק מהמדינות, כולל ישראל, הוציאו אסירים לקראת שחרור לחופשה כפויה על מנת לרווח את בתי הכלא. לצד זאת, הגבילו מפגשים אנושיים עם עו"ד ומשפחות ועברו לאספקת שירותים לאסיר מרחוק. 

על פי פרסום של שב"ס מהימים האחרונים, בתקופת הגל הראשון של הקורונה התקיימו בבתי הסוהר 22,411 דיוני בתי משפט מרחוק באמצעים טכנולוגיים. כמו כן, הוצאו 694 אסירים פליליים לחופשה בת עד 30 יום במעצר בית מלא טרם שיחרורם בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות לשע״ח כאמור. עם זאת, בשב"ס חוששים מפני הדבקות המונית בגל השני שצפוי בחודשים הקרובים. האתגר טמון בעיקר בבית כלא ביטחוניים. לעומת אסירים פליליים, שחרור אסירים ביטחוניים אפשרי רק בהחלטת ממשלה. 

וכאן קבור הכלב. הממשלה לא רוצה להגיע למצב שבו היא נאלצת לשחרר אסירי חמאס או ג'יאהד בטרם עת בגלל חשש מקורונה. כמו גם, הממשלה לא רוצה להגיע למצב שבו אסירים ביטחוניים חשובים מתים בגלל הקורונה - אירוע שיכול להוביל למרי אזרחי ביו"ש, המשולש והתחממות בעזה. כל זאת, בשעה שהמשק יתמודד עם גל שני של קורונה. לכן, הממשלה רוצה חקיקה שתתיר לה להתנהל באופן חוקי על פי המתווה של תקנות חירום בהן נעשה שימוש עד כה מאז פרצה הקורונה. בג"צ רצה חקיקה בכנסת, אז כתבו תזכיר חוק לאישור. 

אין איזון מצד הכנסת

התזכיר, שזכה למעל 350 הערות הציבור, כולל מספר הגבלות שחלות על הממשלה. עם זאת, הוא נעדר מנגנון עיקרי לאיזונים ובלמים - בקרה של הכנסת על החלטות המשרד לביטחון פנים. מנגנון בקרה ראשון הוא הגבלת תוקף החוק לשנה. מגבלה נוספת היא חוות דעת מטעם משרד הבריאות, כי קיים חשש ממשי להדבקה בנגיף הקורונה במקומות מעצר, בתחנות משטרה, ובבתי סוהר. כלומר, נדרש קונצנזוס של שני משרדים (בריאות וביטחון פנים). מנגנון מגבלה שלישי הוא המלצה נדרשת של נציב בתי הסוהר או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין, ובהתייעצות עם שר המשפטים. כלומר, עוד שלושה גופים (משטרה, שב"ס ומשרד המשפטים). 

לכאורה, החלטת השר לביטחון פנים צריכה להתקבל על בסיס קונצנזוס של חמישה גופים - שלושה משרדים ממשלתיים הבריאות, המשפטים וביטחון פנים ועוד שני גופים מקצועיים המשטרה ושב"ס. אולם, ראוי לשים לב כי השר לביטחון פנים לא חייב להתחשב במשרד המשפטים, המשטרה ושב"ס, היות ואלו מוגדרים תחת המלצה בלבד. 

מעבר לכך, כאמור, אין בקרה של הכנסת. השר לביטחון פנים לא חייב דין ודברים בבואו להגביל זכויות אסירים לאף וועדה של הכנסת. הוא לא חייב לדווח על החלטותיו הכמותיות לוועדה של הכנסת, והכנסת לא רשאית להתערב בהחלטתו. כך לפי תזכיר החוק. מדובר בחקיקה מוזרה מאד. מחד הכנסת צריכה לאשר אותו, מאידך, הכנסת לא משאירה לעצמה פיקוח על הרשות המבצעת במסגרת החוק. אם אין בלמים ואיזונים בחוק, זו לא דמוקרטיה. 

עוד בעיה קשורה לכך שמפקד מתקן הכליאה בו נמצא האסיר או הממונה על החקירה בו נמצא עצור, רשאי להגביל את משך זמן ההיוועצות ותדירותו באופן סביר. כלומר, החוק מתיר לגורם מבצעי להחליט על זכויות העציר ללא התערבות בית משפט. אמנם מנגנון כזה קיים במעצר מנהלי, אך גם מעצר מנהלי אינו כלי דמוקרטי ושב"כ למשל ניצל מנגנון זה לרעה במספר מקרים בעבר. 

החוק מציע להחליף את הביקור של גורם משפטי בהיוועצות על בסיס אמצעי טכנולוגי. כאמור שב"ס הוכיח שהוא יודע לספק פתרונות טכנולוגיים חלופיים, אך מנגנון זה מבוסס על 'מאמץ מיטבי' ואינו הכרח. כלומר, אם גורמים מבצעיים, או השר, ירצו למנוע מאסיר פגישה עם עו"ד, החוק מתיר להם חופש פעולה לעשות זאת ללא בקרה של הכנסת. רוצה לומר, אם השר לביטחון פנים היה מחויב לדווח לוועדה של הכנסת על מניעות המפגש שהחליט , כולל שמות האסירים והסיבות, הח"כים בוועדה ויועמ"ש הוועדה היו יכולים להוות גורם מאזן לשר. כאמור, זה לא קיים בחוק. 

אולי יעניין אותך גם