לקראת יום ירושלים: 405 חברות טכנולוגיה פעילות בעיר הבירה

לקראת יום ירושלים שיצוין השנה במלאת 53 שנה לאיחודה של העיר, אתר Start-Up Nation Central חושף תמונה מעודכנת של האקוסיסטם הטכנולוגי הפורח בירושלים, הכולל 405 חברות פעילות, 22 אקזיטים וסך השקעות כולל של 1.6 מיליארד דולר

וונדי זינגר. באדיבות SNC

לקראת יום ירושלים שיצוין השנה במלאת 53 שנה לאיחודה של העיר, אתר Start-Up Nation Central חושף תמונה מעודכנת של האקוסיסטם הטכנולוגי הפורח בירושלים, הכולל 405 חברות פעילות, 22 אקזיטים וסך השקעות כולל של 1.6 מיליארד דולר, מתוכם 233.5 מיליון דולר שהושקעו רק בשנה האחרונה. בנוסף הנתונים מראים כי מספר החברות בתחום הבינה המלאכותית גדל ב- 166% לאורך 5 שנים. אחד התחומים הבולטים באקוסיסטם הוא תחום מדעי החיים וה- BioTech המציע שורה של פתרונות חדשניים וטכנולוגיות למאבק בנגיף הקורונה. המחקר בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים, המשרד לענייני ירושלים ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, מרכזים נתונים ותובנות על האקוסיסטם הטכנולוגי הייחודי שהתפתח בבירת ישראל.

לפי פלטפורמת איתור החדשנות של Start Up Nation Central, ה-Finder, פועלות בירושלים 405 חברות, גידול של 102% מאז 2012. ב-2019 לבדה הושקעו 233.5 מיליון דולר בחברות וסטרטאפים היושבים בירושלים, עלייה של 21% מהשנה הקודמת. העיר מתגאה ב-22 אקזיטים טכנולוגיים ובהשקעות המסתכמות ב-1.6 מיליארד דולר. האקזיט הגדול ביותר בתולדות ישראל היה רכישת חברת מובילאיי (Mobileye) הירושלמית על-ידי אינטל בתמורה ל-15 מיליארד דולר. חברה ירושלמית נוספת, לייטריקס, (Lightricks) הוערכה השנה במיליארד דולר ובכך הפכה רשמית ל"יוניקורן". 86% מהחברות מציעות מוצרי B2B. רוב החברות מוגדרות כ"קטנות עד בינוניות" ו-92% מהן מעסיקות פחות מ-50 עובדים. 54% מהחברות כבר הוציאו מוצרים לשוק.

“המגזר הטכנולוגי של ירושלים לא רק צמח בצורה דרמטית בשמונה השנים האחרונות, אלא גם מהווה דוגמא עולמית לפיתוח מרכז טכנולוגי חדש באזורים נוספים ברחבי המדינה" אומרת וונדי זינגר, מנהלת בכירה בארגון SNC. "חדי הקרן הירושלמים הם ההוכחה שגם מחוץ למרכז הארץ קיים אקוסיסטם טכנולוגי משמעותי ומשגשג, המגלם תפקיד חשוב בצמיחת הכלכלה בפריפריה." 

מספר גורמים מסייעים לשגשוג תרבות החדשנות וההצלחה בירושלים. הראשון בהם הוא אוכלוסייתה המגוונת של העיר – חילונים ודתיים, יהודים ולא-יהודים, גברים ונשים, צברים ועולים חדשים. גיוון והכלה הם שני ערכים  מרכזיים בחברות טכנולוגיה ברחבי העולם. הם מבוססים על ההבנה שחברה עם צוות מגוון נהנית מיותר רעיונות - אין זה מפתיע שחברות מגוונות משיגות ביצועים טובים יותר. הודות להרכב הדמוגרפי המגוון של העיר, צמחה בירושלים תנועה המכשירה ומשלבת ערבים ישראלים וחרדים במגזר הטכנולוגיה ומציעה מודל חדשני לשילוב אוכלוסיות מגוונות אשר מוסדות וממשלות במדינות אחרות מתחקים אחר הצלחותיו.

גורם שני הוא נוכחותם של מוסדות אקדמיים נחשבים כגון האוניברסיטה העברית (מדעי החיים ומדעי המחשב), האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומכללת הדסה. העיר מתאפיינת בנטייה חזקה למדעי החיים, כאשר יותר מרבע מהסטודנטים למדעי החיים בישראל לומדים בירושלים. נקודות ההשקה  בין טכנולוגיה, עיצוב ומדע מולידות יצירתיות והון אנושי נהדרים, המושכים את תשומת הלב של קהלים בעולם כולו. הגורם האחרון הוא מאמצי הממשלה, עמותות ושחקנים אקדמיים המתחייבים לתמוך במגזר הטכנולוגית ולחזק אותו, בהם גם סטארט אפ ניישן סנטרל. האקוסיסטם הטכנולוגי של ירושלים ממשיך לצמוח וליצור קשרים מצוינים, לארח אירועים ולקדם חדשנות ושיתוף פעולה, כמו גם  ליצור מרכזים (hubs) לחדשנות, תכניות יזמות ומאיצים טכנולוגיים.

מבין 405 חברות, שני תחומי מומחיות מתבלטים על פני כל השאר: מדעי החיים ובינה מלאכותית. חברות מדעי החיים וה-BioTech בירושלים הן חדשניות בקנה מידה עולמי, במיוחד לנוכח COVID-19. לפי דו"ח הסטרטאפים העולמי (של Startup Genome ) לשנת 2019, האקוסיסטם הירושלמי מדורג במקום השמיני במספר החברות שפעילות בתחום זה, לצד תל אביב. למעשה, 44% מחברות ההי-טק בירושלים עוסקות במדעי החיים - מתוך 130 החברות הפעילות בתחום 44 עוסקות בשירותי בריאות דיגיטליים, 41 במכשור רפואי ו-38 בפארמה.

מספר חברות ירושלמיות הציעו פתרונות רלוונטים למאבק ב-COVID-19 עוד לפני פרוץ המגיפה וגילוי הנגיף. רבות אחרות הצטרפו למאמץ העולמי ומפתחות פתרונות המבוססים על טכנולוגיה חדשנית שלהן. אחת הדוגמאות היא Pepticom, שמשתמשת בבינה מלאכותית לגילוי תרופות המבוססות על פפטידים. מאז פרוץ המגפה, זיהתה החברה פפטידים בעלי סבירות לדיכוי נגיף COVID-19  בתאים. חברה אחרת, BioFence, מפיקה ציפוי מגן נוגד חיידקים עבור משטחים המשמשים בתעשיית המזון. המגן שפיתחה החברה נמצא אפקטיבי מפני נגיף SARS-CoV-2 ועבר לשלב הייצור עבור מכירתו למוסדות.

תגובת האקוסיסטם הירושלמי למגיפת הקורונה ממחיש את העוצמה והיכולות שלו – כאשר מרכזים רפואיים, אוניברסיטאות וחברות סטארט אפ התגייסו לפיתוח פתרונות להיבטים שונים של המגפה העולמית. בית החולים שערי צדק אסף דגימות מיותר מ-2,500 חולי קורונה והקים את ביובנק (Biobank), מאגר הנתונים הגדול בישראל לחולי קורונה, המאפשר לחוקרים לאפיין את המחלה, לזהות סיבוכים, למצוא שיטות אבחון חדשות, חיסונים, ואפילו לבחון טיפולים חדשים. יותר מ-65 מחקרי קורונה כבר בוצעו בבית החולים.

מספר חברות ירושלמיות החזיקו בפתרונות עוד לפני התפרצות הנגיף, ורבות אחרות הצטרפו למאמץ כשהן מסבות טכנולוגיות שלהן כך שיתאימו למשבר הנוכחי. חברת EyeControl למשל, המפתחת צינורות למכונות הנשמה המונעות התפתחות חיידקים במכשיר, או uLabs, שעושה שימוש בטכנולוגיית אולטרה סאונד לאיתור וזיהוי COVID-19. גם המחקרים הנערכים באוניברסיטאות ממלאים תפקיד חשוב. האוניברסיטה העברית התמקדה בחקר מאפייני הנגיף, טכניקות לאיתור מוקדם, ועוד. עד סוף אפריל 2020 העבירה יישום, חברת מסחור הטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, 33 טכנולוגיות הקשורות למגפה לתהליך רישוי.

"מספר הפתרונות הטכנולוגיים שיצאו מירושלים במהלך התפרצות מגיפת הקורונה ביצרו עוד יותר את מעמדה העולמי של העיר במגזר ה-BioTech," מוסיפה זינגר. "כוחה ועוצמתה של התעשייה הירושלמית בפתרון יצירתי לבעיות גלובליות, מסבירים מדוע טכנולוגיות שצומחות פה מתקבלות בהתלהבות מסביב לעולם".

תחום נוסף שבולט בנוף הטכנולוגי בירושלים הוא תחום ה- AI, (בינה מלאכותית). בחמש השנים האחרונות, מספר החברות המפתחות בינה מלאכותית צמח מ-30 ל-80, גידול מסחרר של 166%. ב-2019, יותר מ-60% מההשקעות בחברות הירושלמיות היו בחברות המפתחות מוצרים או טכנולוגיות העושים שימוש בבינה מלאכותית או למידת מכונה.

חברת Lightricks משלבת בינה מלאכותית, למידת מכונה, עיבוד תמונה וגרפיקה ממוחשבת עבור מוצרים ופתרונות ניידים, והפכה לאחרונה ל"יוניקורן טכנולוגי". חברת BrainQ משתמשת בבינה מלאכותית לזיהוי רשתות עצביות פגומות (כמו שקורה למשל בשבץ מוחי) וכעת עורכת ניסויים קליניים בבני אדם. וחברת OrCam פיתחה טכנולוגיית מסייעת ולבישה עבור אנשים כבדי ראייה ושמיעה ומשתמשת בבינה מלאכותית ולמידת מכונה לזיהוי פנים וטקסט. החברה נהפכה ל-"יוניקורן" ב-2018, כאשר גייסה 30.4 מיליון דולר לפי ערך של יותר ממיליארד דולר.