חלק שני: תככים ומזימות בארמון הנשיאות הסורי

אל"מ (מיל') פסח מלובני מביא את מאחורי הקלעים של ארמון הנשיאות הסורי בימי חאפז ובשאר אל אסד. בין השחקנים הראשיים בעלילה - קאסם סלימאני, נסראללה והקרמלין. מיוחד לישראל דיפנס. חלק שני

חלק שני: תככים ומזימות בארמון הנשיאות הסורי

SANA/Handout via REUTERS ATTENTION EDITORS

בחלק הראשון, תיארתי כיצד ספר שנכתב על ידי הדיפלומט הסורי צקר אל-מלחם חשף את היחסים הפנימיים ויחסי החוץ של ארמון הנשיאות הסורי בתקופת הנשיאים חאפז אל-אסד ובנו בשאר. פרשייה מעניינת אחרת במערכת היחסים בין חאפז אל-אסד ואיראן, אותה חושף הדיפלומט הסורי בספרו, היא פרשת חטיפת השגריר הסורי בטהראן על ידי גורמים ממשמרות המהפכה.

לדבריו, לאחר המהפכה האיראנית מינה אסד לממונה על השגרירות הסורית בטהראן את בן אחיו (לפי גירסה אחרת – בן דודו), עמיד (תא"ל) רצ'ואן אל-אסד, שנשא שם חדש – איאד אל-מחמוד, ותוארו היה יועץ לנשיא בדרגת שר. הוא היה מומחה אסטרטגי ואחד מעמודי התווך במטבחון של חאפז אל-אסד, שעסק במדיניות חוץ. הוא היה גם בקשר עם ארגון המודיעין הסובייטי, ה-KGB, והיה אחראי בממשל הסורי על "התיק" העוסק ביחסי סוריה-איראן.

לאחר שהחל לעבוד בשגרירות, הצליח לארגן קשרים נרחבים עם בכירי המהפכה האיראנית בעזרת מספר אנשי אופוזיציה עירקיים ובכירים איראניים, שנשאו דרכונים סורים עוד לפני המהפכה האיראנית. זאת על רקע הסכסוך הפנימי האיראני, בו סוריה לא נקטה צד, בין כוחות המהפכה שייצגו את קו המדיניות של האימאם ח'ומייני, שהיה המוסד הדתי השמרני במדינה והאחראי על משמרות המהפכה, ובין הכוחות שפעלו להקים באיראן משטר מתון יותר, ולפתוח ערוץ הדברות עם ארצות הברית והמערב בכלל. אלה יוצגו על ידי נשיא המדינה, עלי חמינאי ויושב ראש מועצת השורא (הפרלמנט), עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, ותומכיהם.

לדבריו, ניהל הנשיא חאפז אסד מדיניות חוץ מאוזנת עם המעצמות האזוריות והבינלאומיות, כשהוא שומר על עצמאות ההחלטה הפוליטית הסורית, כך שאף גורם לא יוכל לכפות את עמדתו עליה. לפי גרסתו, לאחר שהנשיא אסד דחה מספר פעמים הזמנות לבקר באיראן, ולא פתח חזית ישירה מול צדאם חוסיין בגבול המשותף בין סוריה לעיראק, כסיוע לאיראן שנמצאה אז במלחמה עם עירק, החלו בטהראן להפעיל לחצים על הממונה על השגרירות הסורית שם, איאד אל-מחמוד: הטילו עליו מצור בתוך השגרירות, ומנעו ממנו לנוע באופן חופשי, ולהיפגש עם מנהיגים איראניים, מחוץ למסגרת הביורוקרטית הרשמית.

לילה אחד, בשעה שחזר לביתו, חיכה אמבולנס ליד ביתו, ואחרי שיצא ממכוניתו, יצאו ממנו מספר גברים ותקפו אותו. מאחר והוא נשא אקדח, הוא השתמש בו וירה שתי יריות לעברם, ופגע באחד התוקפים בבטנו. התוקפים הצליחו להתגבר עליו, לקשור אותו ולהכניסו לאמבולנס, כשהוא שוכב על בטנו, וחוטפיו יושבים ומניחים את רגליהם על ראשו וגבו, מקללים אותו, ומטיחים בו ובנשיא חאפז אל-אסד עלבונות, וגם מאיימים להרוג אותו, במקרה והאיש בו פגע ימות. 

אשתו של איאד אל-מחמוד שמעה את הירי וראתה במו עיניה את חטיפת בעלה. היא פעלה מהר והתקשרה מייד לנשיא חאפז אל-אסד, שהיה גם קרוב משפחה שלה, בנוסף לכך שהיא אשתו של בן אחיו (או בן דודו). הנשיא התקשר מיד לשר החוץ שלו באותה עת, עבד אל-חלים ח'דאם, והורה לו ליצור קשר עם משרד החוץ האיראני ולהודיע להם, שסוריה תנתק את קשריה עם איראן, אם איאד אל-מחמוד לא יוחזר לסוריה בתוך 24 שעות. ואכן האיום עשה את שלו ואיאד אל-מחמוד שוחרר, והוא ומשפחתו חזרו לסוריה. 

הדיפלומט מוסיף, כי מי שפיקח על חטיפתו של איאד אל-מחמוד וגם השתתף באירוע, היו קאסם סולימאני, ומוסטפה צפאווי, שהיה האחראי על ביצוע החיסולים בגיס "אל-קודס", שפעלו תחת פיקודו של מוחסן רפיק דוסת, אחד ממנהיגי המהפכה האיראנית, והאחראי על משמרות המהפכה. לדבריו, מסרו לו אנשי אופוזיציה סורים, כי מעשה זה של חטיפת מקורבו, היתה הסיבה לעוינות מצד חאפז אסד לסולימאני, בעיקר בשל העלבונות שסולימאני ואנשיו הטיחו בחטוף ובאסד עצמו בעת החטיפה.

אירוע זה גם התפרסם בספרו של פטריק סיל: אסד, המאבק על המזרח התיכון ( 1988), המוסיף עליו פרטים מזווית נוספת. לפי המתואר בו, נודע לממונה על השגרירות הסורית, שפעל גם כאיש מודיעין, על המגעים בין איראן לאמריקאים בקשר לעסקת נשק חשאית, שהתפרסמה מאוחר יותר בתקשורת כפרשת "איראנגייט", מידע שהועבר לידיעת הנשיא חאפז אל-אסד. לדברי סיל, החטיפה בוצעה ב-2 באוקטובר 1986, על ידי קבוצה קיצונית בהנהגת איראני בשם מהדי האשמי, שהיה בקשרים הדוקים עם השיעים הקיצונים בלבנון,וייתכן ונועדה למחות על נסיונות סוריה לרסן את הפלגים הקיצונים בלבנון. אך גם ייתכן שהיא נועדה להרתיע את איאד אל-מחמוד מלהמשיך לנבור ולחטט בפרשה זו, ובעסקות נשק בין איראן לארצות הברית. 

הסיפור התפרסם גם במחקר של המכון הבינלאומי למחקרי סוריה, המתבסס על ספרו של סיל, ומאוחר יותר, ב-13 במרס 2018, בעיתון הסעודי אל-וטן, תחת הכותרת "1992, תחילת חדירת חיזבאללה לסוריה", המתייחס ליחסי סוריה-איראן בתקופת הנשיא חאפז אל-אסד, ומתבסס על מחקר זה. 

יצויין כי הפרשה פורסמה לראשונה בעיתון הלבנוני אל-שראע ב-3 בנובמבר 1986, ולפי פטריק סיל, סוריה עמדה מאחורי פרסום זה, כהתרסה כלפי ארצות הברית ואיראן כאחת, ויצרה בכך סערה גדולה. האם הדלפת הידיעה היתה נקמה באיראן על מעשה החטיפה? שכן תאריכי שני האירועים קרובים מאוד, והפירסום בא חודש אחד לאחר מבצע החטיפה. לפי המחקר שפורסם והעיתון המצטט אותו, יצרו ארועים אלה, של חשיפת פרשת "איראנגייט", וחטיפת הממונה על השגרירות הסורית בטהראן, חששות לא מעטים אצל חאפז אל-אסד, וחשדנות ביחס לשלטון המולות באיראן. 

סוריה ושוק האנרגיה במזה"ת

הדיפלומט הסורי מתייחס בספרו גם לשני אירועים הקשורים ליחסי סוריה עם המעצמות הידידותיות לה – סין ורוסיה. הוא מספר על ביקור שקיים בסין ב-2004 על פי הזמנת משרד החוץ הסיני, שהזמין דיפלומטים מכל ארצות ערב, כדי להשתתף בסימפוזיון בו תוצג המדיניות הסינית בעולם הערבי. הסימפוזיון התמקד בנושא פיתוח הקשרים הכלכליים בין סין לבין מדינות ערב.  

באחת ההרצאות שניתנו במהלך הסימפוזיון על ידי עוזר שר החוץ הסיני, האחראי על צפון אפריקה והאומה הערבית, שעסקה ב"יחסים כלכליים וסכסוכים בינלאומיים", הצביע המרצה על חשיבות הנפט ותפקידו בכלכלה העולמית, וציין את מעמדה הגיאופוליטי של סוריה בהקשר זה. זאת, תוך רמיזה עקיפה, כי בשל מעמדה זה עשוי לפרוץ בעתיד סכסוך בינלאומי סביבה, הקשור לשליטה על נתיבי הנפט מאיראן ומהמדינות הערביות במפרץ דרכה לאירופה. 

לדבריו, מי שישלוט בהם, ישלוט גם במחירי הנפט. בנוסף, התייחס למיקומה של סוריה וקרבתה לשווקי מדינות המפרץ, ובשל כך היא נחשבת לנתיב חשוב לסחר של תורכיה עם מדינות אלה. לדבריו, ברור כי הדבר אינו לרוחה של איראן, ועומד בניגוד לאינטרסיה, שכן אם יפתח נתיב ישיר בין מדינות המפרץ לים התיכון דרך סוריה, יפגע הדבר מאוד באיראן, שכן היא תאבד את יכולת האיום שלה על סגירת מיצרי הורמוז שבפתח המפרץ הפרסי/הערבי בפניהן. 

האכזבה הרוסית 

עוזר השר הוסיף כי מצב כזה גם אינו לטובת רוסיה. שכן העברת הגז מהמפרץ לים התיכון דרך סוריה, וממנה לשווקי אירופה, יביא להורדת מחירי הגז הרוסי. דברים אלה נאמרו על ידי בכיר בממשל הסיני, ביחס לידידותיה של סין - איראן ורוסיה, שכן אינטרסים כלכליים אינם מתחשבים ברגשות ובכללי מוסר. הדיפלומט הסורי מדגיש כי הדבר החשוב ביותר שאמר הדובר הסיני בערבית שוטפת היה המשפט "אני חושש שבעתיד יפתח מאבק גלוי על סוריה", ולא ידע את אשר ניחש. באשר לרוסיה, בה שירת הדיפלומט בשגרירות הסורית במוסקבה ב-2012, הוא מספר על פגישה שהתקיימה בין השגריר הסורי לבין סגן שר החוץ הרוסי, בוגדאנוב, האחראי על "התיק" הסורי 

במשרד החוץ, בה נכח כשהתלווה לשגריר, על פי בקשתו. בוגדאנוב ידע ערבית, והכיר היטב את הפרטים הקטנים של הסוגיה הסורית, על מרכיביה השונים. לדברי הדיפלומט, שכתב את תוכן השיחה, פניו של בוגדנוב נראו קודרים, ובאופן שאינו מקובל אצל דיפלומטים, לא הופיע על פניו כל חיוך של נימוס. 

הוא אמר לשגריר הסורי בקול רם: "ההנהגה הרוסית ביקשה ממני ליידע אותך בכדי ליידע את ההנהגה שלך, שאיננו מרוצים מהמעורבות האיראנית ברחבי סוריה. הנהגת ארצך אינה רוצה לשמוע לעצותינו, ואנחנו ידידיכם הקרובים, והיא מקשיבה לאיראנים, שרוצים להפוך אתכם לאסירים בידיהם. אם תמשיכו להקשיב לעצת מנהיגי איראן, תהפכו להנהגה בלי מדינה, שכן האיראנים יהרסו את סוריה וישתלטו עליה, כפי שהשתלטו על עיראק. נא הודיעו להנהגתכם שהנשיא פוטין מוטרד מאוד מהאופן בו אתם מתמודדים עם המשבר בסגנון האיראני. עליכם לשבת עם האופוזיציה המתונה, ולערוך במהירות מספר רפורמות, לפני שאיראן תהפוך אותה לאופוזיציה קיצונית. לנו יש את האינטרסים שלנו בה (בסוריה), ועלינו להגן עליהם". 

שני האישים הסורים חזרו מהפגישה, כשהם מתוסכלים. סימני החשש ניכרו על פני השגריר, שהיה קצין בכיר בדרגת לואא' (אלוף) בצבא הסורי, מקורב למשטר ולראשיו, ודיפלומט בטוח בעצמו, השולט גם בשפה הרוסית. הדילמה שסגן שר החוץ הרוסי הניח בפניו היתה כבדה, והוא העלה חשש לתגובה האיראנית האפשרית לדרישה זו, במידה ויירטו את המידע שיעביר לדמשק, בין אם את המברק המוצפן שיישלח בנושא למשרד החוץ הסורי במסגרת דיווח על הפגישה, או משיחת הטלפון, בה ידווח על הפגישה. בסוף החליט השגריר להעביר את הידיעה באיגרת סודית, אותה שלח בדואר הדיפלומטי. על פי המידע שהגיע לשגרירות מאוחר יותר, התברר כי האיגרת הוסתרה מפני סוכני איראן שבמרכז קבלת ההחלטות הסורי, והיא גם לא הועברה ליעדה (קרי לבשאר וחבורתו). 

הדיפלומט מספר כי לאחר פגישה זו החל לסבול מדיכאון, כשהבין שההחלטות שמתקבלות בקשר לסוריה אינן של ממשלתה, וכי הם הפכו לאסירים בידי מדינות אחרות. עוזר שר החוץ הסיני צדק באמרו כי צפוי מאבק על השליטה על סוריה, וסגן שר החוץ הרוסי הבהיר היטב את דרישתו שסוריה תהיה קשובה יותר לרוסיה, ולא תשמש ככלי שחמט בידי האיראנים, דברים המחברים אותנו לאירועי היום, ולמאבק על ההשפעה בסוריה בין רוסיה לאיראן. 

המלחמה נגד האופוזיציה הביאה להריסת סוריה, ולמרות שבשאר ואנשיו חשבו שהם המלכים ובעלי השררה על לוח השחמט, הרי שבסופו של דבר התברר כי כולם דון קישוטים, הנלחמים בתחנות רוח. את זה אומר הדיפלומט הסורי כמובן בדיעבד, לאחר ששירת בתפקידים שונים במדינות המשפיעות כיום על הנעשה בסוריה – איראן ורוסיה, ולכן הוא מכיר אותם מקרוב, כשם שהעניק לספרו.  

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות